צור קשר
...Loading...

אינטימיות מי את בכלל?! - רוני אריאל-עד

על  אינטימיות -  נדמה  שהכל  נאמר, ועדיין יש ההולכים ביננו מבולבלים.

אינטימיות שווה מיניות?

אינטימיות שווה חברות?

אינטימיות שווה זוגיות?

שנים שאני חוקרת את הנושא, בחדר הטיפולים, בקבוצות,  עם חברות וחברים, בן זוג, משפחה, ובעיקר אל מול עצמי.

נושא האינטימיות מעלה בתוכי שאלות אינסופיות כמו:

מהי  אינטימיות?

מתי ואיך מרגיש נכון לשהות בתוכה?                                                                                            

למול מי אני רוצה ליצור אינטימיות רגשית?

כיצד אנחנו יוצרים אינטימיות ומה בעצם מונע מאיתנו ליצור אותה?

איך היא מורגשת ? ואם היא נוכחת בגוף ,בלב, או בראש?

איך אני מאפשרת ומשמרת את אותה תחושה שיש במקום אינטימי?

כל אדם מגיע לתוך קשר עם סיפור החיים  שלו, חווית נטישה, פגיעה, כאב, פרידה, ביקורת, דחייה

בעבר כולנו נפגענו בדרך זו או אחרת.


המנגנון המקשר בין התקשרות לאינטימיות הוא מודלי הפעולה הפנימיים. מודלי הפעולה של ה'עצמי' ושל האחרים משקפים את היסטוריית היחסים הקודמים של האדם. אלו הם חוקים, סכמות, המסכמות ומארגנות את ניסיונו של האדם ביחסים קרובים וישפיעו על תפיסת האחרים באופן שלילי או חיובי ואת העצמי כראוי או לא ראוי לאהבה ולחיבה                         ( Grabill & Kern,2000).

המוח שלנו מזהה את המקומות ה"מסוכנים" ושומר עלינו, הוא מאותת לנו ומעורר את הפחד ואת תחושת הסכנה.

"כבר הייתי שם אני לא רוצה להיפגע שוב"

"אני יודע איך זה מתחיל ואני יודע איך זה נגמר"

"הוא לא רציני , אני מכירה את הסוג הזה של הגברים"

"הוא רק רוצה לנצל אותי, מזהים אותם ממרחקים"

כשהפחד משתלט עלינו עולה קושי והסתגרות, ממקומות אלו קשה יותר ליצור אינטימיות, נקודת היציאה לתקשורת עם בן/בת הזוג היא מתוך התגוננות, שמירה, התקפה, חוסר ביטחון, כאב.

גם הגוף הופך מתגונן, מתכווץ, מתקשה, מוכן לבריחה.

פיטר לוין חקר את נושא הטראומה בקרב היונקים במשך שנים, והשווה את יכולת ההתמודדות לבני האדם.

לברוח-flight- מעורר את מערכת העצבים, המוח מבין שעליו לזוז, שיש סכנה, הגוף משחרר על ידי פעולת הבריחה אנרגיה. לבריחה יש כמה דרכים.-

לתקוף- fight -מעורר את מערכת העצבים, המוח מבין שעליו לפעול, שיש סכנה, הגוף משחרר על ידי פעולה התקיפה אנרגיה.   בדרכים כמו כעס, התפרצות זעם, האשמות, ביקורתיות, שיפוטיות, עיקשות, אלימות מילולית או פיזית, התנהגות אימפולסיבית.

לקפוא –freeze- הסיבה העיקרית להיווצרות טראומה, כאשר אנחנו לא מגיבים העוררות נשארת כלואה בתוכנו,  האנרגיה נתקעת במערכת העצבים ובגוף.

לאחר חוויה של נטישה, פגיעה, דחייה, עלבון- מערכת יחסים שלא צלחה,

 אנחנו נגיב בהתאם לזיכרון הצרוב בכרטיס.

הטראומה מהעבר מתעוררת בתוכנו וברוב המקרים הגוף יגיב בקושי ובכאב אנחנו נראה את הכתפיים מוחזקות, בית החזה מכווץ ,נשימה מהירה ורדודה, כאבי בטן, קושי לישון בלילה, בלבול במחשבה, חוסר תאבון, כאבי ראש, כאבי גב ורגליים.

"סימפטומים טראומטיים אינם נגרמים על ידי האירוע "המעורר" עצמו. הם נובעים מהמשקע הקפוא של אנרגיה שלא התפוגגה ונפרקה; משקע זה נשאר לכוד במערכת העצבים שם הוא יכול לעשות שמות בגופנו וברוחנו. כשאיננו יכולים להשלים את תהליך הכניסה, השהייה והיציאה ממצב אי התזוזה או "הקפיאה" מתפתחים סימפטומים ארוכי טווח, מעוררי חרדה, מתישים ולעתים קרובות משונים של הפרעת עקה שלאחר טראומה".

(פיטר לוין, להעיר את הנמר, עמ' 35).

לא נעים להחזיק בגוף תחושות אלו. ובשביל ליצור שקט במערכת ושלווה ניצור בתוכנו הימנעות

ניתן לעצמנו תירוצים ,למה לא לאפשר לאינטימיות להיווצר, למה לא להעמיק את הקשר.

אלו הם המקומות שמונעים מהאינטימיות להיות חלק בתוך הקשרים החשובים בחיים.

בעלי סגנון נמנע, ימנעו מאינטראקציות הדורשות מעורבות רגשית, אינטימיות, חשיפה עצמית ותלות הדדית. מכאן, יווצר ריחוק, קרירות ביחסים, וחוסר באינטימיות וקרבה. הסגנון החרד, עשוי להיות מתוסכל באופן כרוני כיוון שצרכיו לאהבה וקרבה לא ממולאים. הצורך האינסופי יוצר תסכול אצל בן הזוג ומכאן – יגרום לריחוק ולקושי באינטימיות (Cassidy, 2000).

כילדים אנחנו למדים איך לתקשר ולהתקשר עם הסביבה, הקשר הראשון שאנחנו יוצרים הוא עם ההורים (האם שהיא הדמות המטפלת). תאוריית ההתקשרות מבוססת על ההנחה כי בנפש התינוק טבוע הצורך ליצור קשר עם הדמות אשר מטפלת בו. הצורך בקרבה הוא ראשוני , שתפקיד ההורה הוא לספק צרכים פיזיים. 


על פי בולבי ישנם 4 סוגי התקשרות

התקשרות בטוחה

תינוקות אלו בוטחים וסומכים על הדמות המטפלת נפרדים בקלות, חוקרים את הסביבה, כאשר נמצא לידם אדם זר הם לא נבהלים, במצב של פרידה מהאם, נמצאו מבוהלים ונצמדים לאם, עד שירגישו ביטחון שוב. ההרגעות בדרך כלל היא מהירה תינוקות בעלי התקשרות בטוחה נמצאו חביבים וחיוניים בקשר עם האם, קידמו את פניה בשמחה] שיתפו את האם בשמחתם ובהצלחותיהם במשחקים ששיחקו, העדיפו בצורה מובהקת את האם לעומת אדם זר. התינוק סומך על הזמינות הרגשית והטיפולית של ההורה המטפל בו.

התקשרות חרדה-

תינוקות בעלי התקשרות חרדה אינם סומכים על הרגשית והטיפולית של ההורה המטפל בו.

הם אינם משתמשים בהורה המטפל לחקירה . בהפוך להתקשרות בטוחה.

התקשרות בלתי מאורגנת-

התקשרות בלתי מאורגנת נובעת מהתעללות, הזנחה ומצוקות קשות שעוברים על ילדים בשנים הראשונות לחייהם וקיים מתאם גבוה בין התקשרות לא מאורגנת בילדות, לבין הפרעות נפשיות בהמשך החיים. מספר מחקרים הראו שהתקשרות לא מאורגנת בגיל הרך מנבאת התמודדות לקויה עם לחצים, החצנה של בעיות התנהגות ופסיכופתולוגיה מאוחרת של הילד. ילדים מאומצים נמצאים ברמת סיכון גבוהה מאוד, במיוחד אם אומצו בחודשים הראשונים לחייהם, לאחר ששהו בסביבה דלת גירויים. ילדים בעלי התקשרות בלתי מאורגנת מהווים רק כ- 1% מכלל האוכלוסייה, אך בקרב יתומים לפני אימוץ בבית יתומים, נמצאו אחוזים גבוהים ביותר (66%) של התקשרות בלתי מאורגנת. התקשרות בלתי מאורגנת אצל תינוקות, היא גורם סיכון משמעותי לפסיכופתולוגיה בגיל מאוחר יותר וילדים מאומצים נמצאים ברמת סיכון גבוהה מאוד להתקשרות בלתי מאורגנת.

במחקר מאוחר יותר שערכו מיין והס בשנת 1990, נטען כי הורים שמהווים עבור הילד דמויות שגם מעוררות פחד ובמקביל גם מעוררות בטחון, תורמים להתפתחותה של התקשרות בלתי מאורגנת. הילד מבולבל מכיוון שאותו הורה גורם לו גם לפחד וגם לתחושת נחמה. טרם פותחה תכנית התערבות למניעת התקשרות בלתי מאורגנת. 

 (https://goo.gl/AsovMX)


התקשרות אמביוולנטית-

מוגדרים ככאלה המעוניינים במערכת יחסים- אלו הם אנשים אשר חוששים תמיד שבני הזוג לא יחזירו להם אהבה, ינטשו אותם, נמצאים תמיד בחרדה ומחשבות טורדניות לגבי יציבות הקשר, כל נסיון התרחקות יחווה אצלם כנטישה, אלו אנשים תלותיים ותובעניים בקשר. קשריהם הרגשיים מאופיינים בקוטביות רגשית.

אינטימיות היא בראש ובראשונה היכולת שלי להיות בקשר עם עצמי והמחויבויות שאני לוקח על עצמי.

להתעמת הפחד עם כשהוא עולה.

להתמודד למול הכאב שצף.

לספר כשעולה תסכול ו/או כעס.

בזוגיות  אינטימיות רגשית- הינה קירבה, נכונות לחשוף חלקים פנימיים ופגיעים בתוך מרחב המאפשר ביטחון קבלה וחמלה ללא ביקורת או שפיטה, לשתף ולדאוג שישאר מרחב נקי עם התנועה והשיח המתאפשר בתוך הקשר.

כאשר זוג מגיע לקשר, מתוך מקום מאפשר, ולומד להכיר  החלקים הפגיעים, הכמוסים או הכאובים, שקיימים בכל אחד מאיתנו ישנה אפשרות למימוש, יצירת אינטימיות, וחברות עמוקה שהיא הבסיס ליצירת קשר משמעותי.

אינטימיות בקשר זוגי היא הבסיס לצמיחה והתפתחות של שני בני הזוג.

אינטימיות היא תהליך דינאמי בו לומדים השותפים ליחסים האחד על השני (Reis & Shaver, 1988).

לסיכום-

אינטימיות היא קסם שמתאפשר במערכות יחסים שיש בהן הבנה והדדיות, אהבה וקבלה,

בשביל ליצור אותה  עם האחר יש להיות לפני כן בקשר ובאינטגריטי עם עצמי.

אינטימיות היא היכולת להביא את החלקים הפגיעים והחשופים שלי לתוך קשר. היא מתאפשרת  כאשר הקשר מכיל ומאפשר שיח.

כמה שאלות לבדיקה עצמית:

עם מי מתנהל קשר אינטימי בחייך?

מהי אינטימיות בעינייך?

האם אני נמצא/ת בסביבה שמאפשרת חשיפה של חלקים פגיעים?

האם גדלתי וחונכתי לשיתוף וחשיפה של כל החלקים הקיימים בתוכי?

אני נמנע מקשרים אינטימיים?

אני בוחר/ת את בנות/בני הזוג שלי מתוך צורך לשיתוף רגשי?

אני בוחר/ת את בנות/בני הזוג שלי בגלל שהם שכלתניים ומאפשרים לי להימנע מאינטימיות?

מקורות

Cassidy, J. (2001). Truth, lies, and intimacy: An attachment perspective. Attachment and Human Development, 3, 121-155. 

Grabill, C.M. & Kerns, K.A. (2000)

Reis, H.T. & Shaver, P. (1988). Intimacy as an interpersonal process. In S.W. Duck (Eds.).

גורנשטיין, א' (2007).  מהי תיאורית ההתקשרות ומה בינה לבין אהבה רומנטית?. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים.  http://www.articles.co.il/article.php?id=744

עמית, ת' (2008).  תורת ההיקשרות של ג'ון בולבי ומקומה בפסיכולוגיה. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים.

 לכרטיס האישי שלי 

רוני אריאל עד - מובילה תהליכי זוגיות -מאמינה באהבה ובכך שכל אחד יכול ליצור זוגיות מטיבה ומדוייקת. 

השפע קיים, אנחנו צריכים אך ורק לבחור לאן להביט.

עריכה מקצועית: יעל שחר