צור קשר
...Loading...

אל הלא מודע דרך הגוף-רוני מוסנזון נלקן

אל הלא מודע דרך הגוף – על שיטת רוזן לטיפול במגע Rosen Method Bodywork

מאת רוני מוסנזון, מטפלת ומורה בשיטת רוזן

מבוא

יש דרכים רבות ושונות לגשת אל המערכת המורכבת של האדם כגוף-נפש-רוח, החל מגישות רוחניות פילוסופיות קיומיות, דרך גישות פסיכולוגיות ועד גישות פיזיות. כל אחת היא פתח גישה המאפשר לראות, להבין ולהיות בקשר עם היבטים של האדם.

במאמר זה אני רוצה לתאר שיטת טיפול מיוחדת במינה, שיטת רוזן לטיפול במגע. זוהי שיטת טיפול המשלבת מגע ודיבור ומאפשרת קשר דרך הגוף עם התכנים הרגשיים והנפשיים האצורים בו במודע ובלא מודע.

ייחודה של שיטת רוזן בפשטותה: המגע הקשוב והאנושי מגלם בתוכו עמדה טיפולית עמוקה ומאפשרת. הוא הופך למרחב בטוח שבתוכו יכול המטופל לעבור תהליך משמעותי של מודעות חווייתית לדפוסים גופניים-נפשיים עמוקים ושל שינוי. מריון תיארה את השיטה כ"גישה אל הלא-מודע דרך מגע".

שיטת רוזן היא כמו יהלום. עבודה צרופה וצלולה, מרוכזת, שדרכה מתאפשרים תהליכים טיפוליים רבי פנים, נרחבים ועמוקים. העבודה מתחילה מהקשבה לגוף הפיזי, למתח השרירי, לנשימה, עוברת דרך חוויה ישירה של מודעות גופנית-רגשית, ויכולה להגיע אל אפשרות של חווית עצמי חדשה. כמו שאמרה מריון רוזן, שינוי ממי שאנחנו חושבים שאנחנו, למי שאנחנו באמת. דרך מפגש עם מחסומים ומעצורי הגוף-נפש אל האפשרויות הגלומות בנו.

במאמר זה אתאר את העבודה ואת האופן שבו פיתחה אותה מריון רוזן. מובן שמילים אינן יכולות להחליף חוויה של התנסות, כך שמי שימצא עצמו מתעניין בשיטה ובעבודה, כדאי שיתנסה בה. יש כיום כמה מטפלים בארץ וסדנאות לימוד.

מריון רוזן

מריון רוזן נולדה בגרמניה בשנת 1914, בת למשפחה יהודית. היא הייתה ילדה מלאת חיים, סקרנית וחדת הבחנה. היא מספרת שאבא שלה, איש עסקים, היה מתייעץ אִתה אם לתת אמון באנשים שעבד עימם. מריון רצתה להיות רקדנית אך נחשבה לגבוהה מדי. במקום לרקוד, התבוננה ברקדניות בסטודיו לריקוד ולמדה רבות על תנועת הגוף. הסקרנות והעניין של מריון באנשים, עומק ההתבוננות, המוכנות ללמוד מתוך הקשבה ולא מתוך תיאוריה וידע, מרכיבים את ה-DNA של השיטה.

בתחילת שנות ה-30 למדה מריון עבודת מגע ותרגילי נשימה עם לוסי האייר, תלמידתה של אלזה גינדלר (מחלוצות שיטות הגוף-נפש וחסידת אומות עולם) ואשתו של ד"ר גוסטב האייר שהיה עמית ותלמיד של ד"ר קרל יונג. קבוצת מטפלים זו התעניינה בשימוש במגע, נשימה והרפיה בשילוב עם פסיכותרפיה על מנת לאפשר למטופלים להתקשר עם רגשותיהם באופן יעיל יותר. הקבוצה, שנפגשה במינכן, שילבה דיסציפלינות שונות ומצאה כי בעזרת הטיפול הפיזי יכול הטיפול הפסיכואנליטי להתקצר בהשוואה למה שהיה מקובל באותו זמן. בהמשך למדה מריון פיזיותרפיה. בעבודתה כפיזיותרפיסטית הבחינה שלעתים, כאשר היא נוגעת באנשים באופן מסוים, הם מתחילים לדבר, להעלות זיכרונות מאירועים שקרו ומחוויות שנשכחו. היא שמה לב שאנשים אשר דיברו על החיים שלהם הבריאו מהר יותר ולא חזרו עם אותן בעיות שוב ושוב. היא התבוננה בקשרים בין היציבה הפיזית לבין המצב הרגשי של האדם וראתה את הגוף כמטפורה למצבו הנפשי והרגשי של האדם. מריון עזבה את גרמניה בעקבות עליית הנאציזם וחייתה בברקלי, קליפורניה. בהיותה כבת 60 ביקשו מטופליה ללמוד ממנה את עבודתה. ביחד עם קבוצת התלמידים הראשונה היא פיתחה את העבודה האינטואיטיבית והאישית לכלל שיטה שאפשר ללמוד וללמד. המרכז לשיטת רוזן נפתח בברקלי ומאז נפוצה השיטה במקומות רבים ושונים בעולם. מריון נפטרה בשנת 2012. עד יומה האחרון בגיל 97 המשיכה להתבונן, לחקור ולהתפתח.

טיפול במגע ובדיבור

"העבודה בשיטת רוזן מורכבת משילוב של ידע ואמנות. העקרונות הבסיסיים הם: לגעת ביד רכה, לאפשר נשימה, להעמיק, לזכור את כוחה של הפשטות ולהקפיד על רציפות במפגשים הטיפוליים. אך העיקרון החשוב ביותר הוא איכותו של המגע... עם המגע מתעוררת בתאי הגוף מודעות שעוקפת את הידיעה השכלית. אני חווה זאת שוב ושוב. כשאנשים מספרים על קשייהם באופן שכלי, לא נראה שהם מגיעים לעומק הידיעה כמו בעת שנוגעים בגופם. אפשר לדמות את המגע לחרב החותכת דרך הביורוקראטיה המיותרת ומפלסת נתיב אל לב החסימה, הסבל או ההחזקה." ("שיטת רוזן לטיפול במגע – גישה אל התת-מודע דרך מגע", מאת מריון רוזן בהשתתפות סוזן ברנר, הוצאת ספרים "אח" 2010, עמ' 33-34)

טיפול בשיטת רוזן מתרחש על מיטת טיפולים, בחדר שקט וניטראלי (בלי מוסיקה, ריחות או שמנים). משך הטיפול שעה. המטופל שוכב על המיטה, בתחילה על בטנו ואחר כך על גבו. המטפל נוגע בגוף בידיים רכות וקשובות, מחפש מקומות בהם יש מתח שרירי, ושם לב לכל שינוי המתרחש בגוף תוך כדי מגע ודיבור: שינויים במתח השרירי, בקצב הנשימה, בטקסטורה ובגוון העור, בהבעות הפנים ועוד. המטפל יכול לתאר למטופל מה שהוא רואה בגוף, להסב תשומת לב לשינוי ותגובה. הדיבור הוא כמו יד נוספת שמגששת ומחפשת, דיבור מעוגן גוף, כאשר המטפל כל הזמן מקשיב לתגובות הגופניות בעת הדיבור. המטפל מנסה לדבר בפשטות, מתאר או שואל, ולא מאבחן, שופט, מפרש או מייעץ. אם דבריו נוגעים במטופל, מהדהדים ומשמעותיים עבורו, הוא עשוי להבחין בתגובה בגוף. כאשר אין תגובה, גם זו כמובן אינפורמציה משמעותית. אלה האלמנטים הבסיסיים, הפיזיים, שמהם מתחיל הטיפול. דיאלוג בין המטופל למטפל בשפת המילים ובשפת הגוף הלא-מילולית.

המגע פוגש את המתח הכרוני בגוף ואינו מנסה לשנותו אלא להיות עם המטופל במקום בו הוא מחזיק את עצמו בכוחות עצמו. מה זאת אומרת? מה פוגש המטפל כאשר הוא נוגע במקומות המתוחים בגוף? מהו המתח השרירי הכרוני?

המתח השרירי הכרוני

המתח השרירי הכרוני הוא מתח שאנו נושאים בגוף לעתים מבלי לדעת ולהרגיש. כאשר אנו חווים חוויות קשות להכלה כגון פחד, כאב ועוד, אנו עוצרים נשימה, מתכווצים על מנת שלא להרגיש. זוהי תגובה הישרדותית של מערכת העצבים הסימפתטית. לעתים, גם כאשר המצב משתנה, אנחנו שוכחים שאפשר לשוב ולנשום ולהרפות את הכיווץ, כלומר המערכת הפאראסימפתטית אינה שבה לתפקד במלואה. אנחנו מתרגלים לחיות עם המתחים האלה, מסתגלים אליהם. מצד אחד הם מגִנים עלינו. מצד שני, הרבה אנרגיה גופנית ונפשית מופנית אליהם, ואם אינם נחוצים, אנו עלולים למצוא עצמנו עייפים ומותשים, חסרי כוחות לחיות חיים מלאים.

המתח השרירי הכרוני הוא ביטוי פיזי של מערכת ההגנה שלנו. מערכת ההגנה נחוצה והכרחית, בלעדיה לא היינו שורדים ומגיעים עד הלום. ועם זאת, לפעמים היא מתפקדת על פי ניסיון העבר ואינה מותאמת לחיינו בהווה. העבודה בשיטת רוזן מאפשרת להרגיש בתנאים בטוחים, מתוך הקשבה למה שקורה כאן ועכשיו, באיזו מידה אפשר להרפות, האם ההחזקה עדיין נחוצה באותה עוצמה? כאשר מתאפשרת בהדרגה הרפיה יסודית, ההקלה הפיזית והנפשית היא עצומה. האנרגיה המופנית להגנה מתפנה לחיים של ביטוי, יצירה, חופש, יחסים, מימוש הפוטנציאל...

מריון אמרה שהמתחים השריריים הכרונים הם החלקים האבודים שלנו. אזורי נפש ששכחנו מקיומם. חלקים של עצמנו שהתכחשנו אליהם או התנתקנו מהם. למעשה, היא דיברה בכך על האזורים הטראומתיים בגוף, הלכודים בזמן אחר תחת חוקי מערכת עצבית אחרת, שאין להם קשר עם החלקים המתפקדים ועל כן הם קשים לגישה ולעיבוד. הכיווץ השרירי מאפשר באופן פיזיולוגי לא להרגיש. במובן זה, שיטת רוזן מסייעת למצוא, לגלות, להתחבר מחדש, לשוב ולהרגיש אותם חלקים אבודים. להיות פחות שסועים ומנותקים, יותר שלמים.

העמדה הטיפולית והמרחב הטיפולי הגלומים במגע בשיטת רוזן

העמדה הטיפולית המגולמת במגע של שיטת רוזן הינה: להיות עם מטופל במקום פיזי וקונקרטי מצד אחד, ועם פתיחות אל הלא ידוע, לא מוכר, ללא אג'נדה, מצד שני. אפשר לומר שבשיטת רוזן אנחנו נוגעים במה שרייך כינה "השריון הגופני" ועם זאת, אין ניגשים אל המטופל מתוך ידע ואנליזה. רבים ניסו להפוך את תובנותיה של מריון רוזן לטבלאות ותרשימים, אולם מריון לא חיפשה תשובות אלא עמדת מחקר ושאלה, חיפוש פתוח וכן מתוך התנסות והתבוננות ברגע הטיפול. היא לימדה להיות עם המטופל באי-ידיעה. היא הציעה להניח בצד את האג'נדה והרעיונות של המטפל (גם אם אלה קיימים ועולים בו) ולעקוב אחר התהליך שהגוף מגלה באמצעות השינויים שחלים בו בעת הטיפול.

בשיטת רוזן אנו נמצאים עם המטופל במקום ההחזקה ללא שיפוט ומבלי לתבוע שינוי. המתח השרירי הוא כמו סף דלת שאיננו עוברים בלי רשות. המגע מגיע עד הסף, אומר לשריר התפוס: אני כאן. אם השריר (כלומר המטופל בגופו...) חווה את המגע והנוכחות של המטפל כמעוררי אמון, ייתכן ותתאפשר הרפיה, כלומר, הוא יפתח את הדלת, יחוש את המגע, ירגיש את עצמו בנוכחות המטפל. המגע הינו למעשה מרחב בטוח שבתוכו השריר יכול להיזכר באפשרות להרפות. כאשר השריר מתחיל להרפות עשויים לעלות תחושות ורגשות. המטופל מתחיל להרגיש מה שהגוף הדחיק, נעשה מודע למתח הגופני ולתכנים הנפשיים: הסיבה למתח, הזיכרונות שקשורים בו, ההשלכה וההשפעה שלו. המטופל מתקרב בתנאים בטוחים אל החוויה הקשה שכיווצה אותו, מגלה מה מתאפשר מעבר לכיווץ, מעבר לדפוס הגופני והנפשי. באמצעות המגע עולה הידע האישי, האינטימי, האותנטי של המטופל על עצמו, מודעות לקשר בין ההחזקה הגופנית לתפיסה הנפשית והרגשית. מכיוון שמדובר במערכת הגנה פסיכו-פיזית, כלומר הדחקה שנעשית ברמת הגוף כמו גם ברמת הנפש, השינוי הוא אורגני, יסודי ועמוק. הוא מאפשר לגלות באופן מווסת מי אנחנו מעבר להגנות שלנו, לגלות תנועה חדשה בגוף וביחס שלנו לסביבה.

כיום יש ידע מדעי ופסיכולוגי רב יותר משהיה בזמנה של מריון לגבי המתרחש בגוף בעת מגע - למשל, גילויים על הורמון האוקסיטוצין המשתחרר בגוף במגע לא תוקפני והאפקט שלו, או הבנה של תהליכים נוירוביולוגיים מורכבים של מערכת העצבים במצבי טראומה ופוסט טראומה. הידע הזה נותן תוקף למה שמריון גילתה באופן אינטואיטיבי. הוא מסביר ומאשר את האפקטיביות של השיטה. עם זאת, ייחודה של השיטה בכך שאינה באה מצד הידע, אלא להיפך, הידע מופיע מבפנים, מתוך חווית האדם את עצמו. היא מלמדת דרך גישה חכמה לקונטקט, קשר בין אדם לאדם, התנסות וחוויה ישירה ממשית, מפגש אנושי. במובן זה היא משמעותית הן כשיטת טיפול והן בהקשרים אישיים וחברתיים נרחבים. מריון האמינה שהעבודה הזו יכולה ליצור שינוי בעולם.

דוגמה

לדוגמה, אני פוגשת מטופל ושמה לב במהלך הטיפול ששרירי השִכמה שלו מוחזקים ותנועת הזרוע מוגבלת. מה אבין מכך? מה הוא יבין מכך? אני יודעת באופן בסיסי מה השרירים האלה מאפשרים כאשר הם גמישים וחופשיים לפעולה ומה המגבלה שיוצר המתח השרירי באזור זה. כאשר שרירי השִכמה מכווצים, הזרוע אינה חופשייה להיות מושטת, להגיע אל מי ומה שרוצים, לתת, לקחת, לחבק, לגעת. למה השרירים מכווצים אצלו דווקא במקום הזה? אין לכך תשובה אחת, זו איננה תובנה כללית, אלא אישית ספציפית. התכנים הקשורים בהגבלת הזרועות יכולים להיות רבים ושונים. ייתכן שהילד הושיט זרועות בשמחה גדולה אל הוריו והתאכזב כאשר לא נענו והוא משך ידיו בחזרה באכזבה. ואולי הוא קיבל ביקורת שוב ושוב על עשייתו וחווה אוזלת יד, חוויה שהזרועות האלה אינן מסוגלות לעשות, לתת... איך נדע? למעשה, השאלה היא איך המטופל ירגיש ויגלה מתוך עצמו. אני מתארת למטופל מה אני רואה בגוף, שואלת ושמה לב לתגובות. באמצעות המגע אני מאפשרת לו להרגיש את המתח שאולי כלל אינו ער לו. הוא מתחיל לקלוט: מתוח כאן. שואל עצמו מבפנים, למה? מה בעצם אני עושה? מה המאמץ? ומה היה קורה לולא הייתי מתאמץ? הוא מתחיל להרגיש איך הוא "באמת" ולא מה נדמה לו שהוא. תגובות המטופל עוזרות לי להבין מה משמעותי עבורו. אני יכולה למשל להגיד שעולה בי הביטוי אוזלת יד. אם המטופל נשם נשימה גדולה אשאל האם הביטוי אומר לו משהו. אם אינו מגיב, גם לכך אשים לב. יתכן שלא זה העניין עבורו. או שעדיין אינו בשל לחוש את אוזלת היד? לעתים המטופל, עם כל הרצון לשינוי, מגלה התנגדות לשינוי מכיוון שהחופש להושיט את הזרוע עלול להעלות את החרדה מלחוות שוב את הפגיעה... דרך המפגש עם המתח בזרוע עשוי לעלות במטופל זיכרון האכזבה, או הייאוש, או האהבה הנכזבת. התכנים יכולים לעלות כזיכרונות ספציפיים או כתחושות כלליות, מכיוון שחלק מהחוויות הטראומתיות מקורן טרום-מילולי. כאשר הרגש ((e-motion) עולה הוא מביא עמו תנועה - התנועה שהייתה עצורה בגוף מבלי דעת. עם התנועה מתאפשרת נשימה. הרגש שעלה אולי כואב, אך התחושה יכולה להיות של שחרור. מקור הכאב אולי לא השתנה, אבל לפחות ההתגוננות מפני הכאב פחתה, עולה אפשרות לחוות את הדברים באופן יותר ממשי. חוויה חדשה ושונה רגשית ופיזית.

התהליך שתיארתי מתפתח מתוך מפגש אישי, ישיר, מתוך הקשבה עמוקה, נוכחות, והבנה שיש קשר בין האופן שאנחנו מאורגנים ומופיעים בגוף לבין מי שאנחנו. העמדות הגופניות מבטאות עמדות נפשיות. ביטויים כמו "ללכת על ביצים", "לא להטיל את כובד משקלי", "לשאת את כובד העולם על כתפי", "להיאחז בציפורניים" ועוד ועוד ועוד – כולם נובעים מהאופן שבו התהוויתי וגדלתי, מתבטאים בגוף וכמובן גם ברגש ובתפיסה. שיטת רוזן עובדת באופן אורגני הנובע מהקצב של המטופל. זהו תהליך טיפולי מורכב. השיטה איננה מעודדת דרמות ושינויים דרסטיים. כמו איכר או גנן, אפשר לתת תנאים לצמחים לצמוח, אך אי אפשר להצמיח אותם...

הסרעפת והנשימה – מקום לרוח

מקומן של הסרעפת והנשימה מרכזי בעבודת רוזן. אין מדובר בתרגולי נשימה, אלא ביצירת תנאים המאפשרים הופעתה של נשימה טבעית. כאשר יש הרפיה עמוקה של המתח השרירי, הנשימה מופיעה טבעית, חופשית וחיונית. הסרעפת משתחררת ואנחנו חווים לעתים חוויה של קשר אחר עם עצמנו והיקום... מריון אמרה שהסרעפת היא גשר בין המודע והלא-מודע. היא כתבה: "כשהגוף עובד נכון והסרעפת נעה בחופשיות, הרוחני נכנס. הגוף והרוח מתחברים כאשר התפקוד טבעי וקל. הריפוי מתרחש כאשר הגוף והרוח מתחברים מתוך ויתור, פתיחות ואמון. זהו מצב של חסד בשביל המטופלים והמטפלים גם יחד..." ("שיטת רוזן לטיפול במגע – גישה אל התת-מודע דרך מגע", מאת מריון רוזן בהשתתפות סוזן ברנר, הוצאת ספרים "אח" 2010, עמ' 43)

כיצד לומדים את השיטה?

נהוג לומר ששיטת רוזן מורכבת משלושים אחוז טכניקה ושבעים אחוז אמנות. דווקא משום כך הלימוד ממושך ומעמיק, נעשה מתוך התבוננות, התנסות והעברה ישירה ממורה לתלמיד. הלימוד כולל ידע אנטומי והתנסות מעשית בסדנאות, ומתפתח מתוך שילוב של ידע, ניסיון והתפתחות אישית. אנשים לומדים את השיטה הן כדי להיות מטפלים והן להתפתחות אישית ומקצועית.

חשוב לציין: שיטת רוזן אינה מתאימה לעבודה עם כל מטופל בכל מצב. היא איננה מתאימה למי שעבר זה מכבר אירועים טראומתיים וזקוק באופן מיידי להתגייסות הגוף להגנה והישרדות, היא אינה מתאימה לעבודה עם מכורים לסמים או אלכוהול ובמצבים נפשיים בהם המטופל זקוק למערכת ההגנה.

סיכום

שיטת רוזן היא שיטת טיפול בפני עצמה, ועם זאת היא יכולה להיות דרך משמעותית להתפתחות אישית ומקצועית מתוך פיתוח הקשבה עמוקה לגוף. לכן אני מאמינה שפסיכותרפיסטים גופניים ומטפלים מתחומים שונים עשויים להיתרם מהיכרות עם השיטה.

בספרו "אנטומיה של טיפול – פסיכותרפיה גופנית" כותב אסף רולף בן-שחר על שיטת רוזן: "שיטת עבודת גוף נהדרת שלא מגדירה את עצמה כפסיכותרפיה – שיטת מריון רוזן, המערבת הקשבה גופנית עמוקה לתהליכים המגיחים מתוך המפגש בין המטופל לגופו דרך מגע עמוק, העלאת תשומת הלב ושיח ממוקד החוזר ומזמין את המטופל להקשיב לגופו" (עמ' 97) ומוסיף: "לדעתי, הפסיכותרפיה הגופנית ההתייחסותית מאפשרת קיום הדדי של יחסי גומלין מקצועיים ואתיים בין הגישות הנוטות להישען על הקשר הטיפולי, לאלו הפונות יותר אל הגוף." (עמ' 105, "אנטומיה של טיפול – פסיכותרפיה גופנית", אסף רולף בן-שחר, הוצאת פרדס 2013)

אסיים בנימה אישית. שיטת רוזן היא בסיס הבית של עבודתי הטיפולית, שממנו אני יוצאת להוסיף ללמוד ולהרחיב ידע, הבנה ומודעות. שיטת רוזן היא בעיני יותר משיטה, טכניקה או כלי. אני רואה בה אמנות. דרך של התבוננות וביטוי, דרך של קשר ונוכחות עם עצמי ואחרים. דרכה אני יכולה להתבטא באופן אישי ויצירתי. אמנות המגע בעבודת רוזן היא כמו קרקע עשירה לגילויים אינסופיים. לכן אני שם, לכן אני מטפלת בשיטה, פוגשת אנשים דרך המגע, לומדת ומלמדת.

קישור לדף המטפלת של רוני מוסנזון נלקן באתר כאן

מבחינתי מאמר זה הוא פתח לשיח. אשמח לתגובות, הערות, שאלות.

בבלוג שלי באתר אני נוגעת בסוגיות שונות העולות מתוך הטיפול במגע מנקודת מבט אישית.

לקריאה נוספת:

שיטת רוזן לטיפול במגע – גישה אל התת-מודע דרך מגע, מאת מריון רוזן בהשתתפות סוזן ברנר, הוצאת ספרים "אח" 2010.

תנועה בשיטת מריון רוזן, מאת מריון רוזן בהשתתפות סוזן ברנר, הוצאת ספרים "אח" 2011.

שיטת רוזן – כיצד להגיע לרווחה ולבריאות גופנית, נפשית ורוחנית דרך הגוף, ד"ר איליין ל. מיילנד, בהוצאת המתרגמת עפרה ברלך, ירושלים 2012 (ofrabarlach@hotmail.com)

Touching the Body Reaching the Soul – How Touch Influences the Nature of Human Beings, Sandra D. Wooten, 1995.

אנטומיה של טיפול – פסיכותרפיה גופנית, אסף רולף בן שחר, פרדס הוצאה לאור, 2013

Relaxation, Awareness, Resilience – Rosen Method Bodywork Science and Practice, Ivy Green, Published by FastPencil, 2016

Body Sense: The Science and Practice of Embodied Self-Awareness (Norton Series on Interpersonal Neurobiology), Alan Fogel

מידע נוסף על השיטה אפשר למצוא באתר של אירגון רוזן העולמי: roseninstitute.net

ולפרטים נוספים על העבודה בארץ: facebook.com/rosenmethod.org.il

rosenmethod.org.il

אתם מוזמנים לחוות את השיטה ולהצטרף לסדנאות הקרובות. 

לקבלת מידע על סדנאות ופעילויות שלחו אלי מייל: ronimn@gmail.com

להצטרפות אל דף הפייסבוק של שיטת רוזן כאן
פרטים על סדנאות מבוא קרובות בדף הנחיתה: 
https://lp.vp4.me/ew3z

 


לכרטיס של רוני לחץ כאן 

אני מאמינה בתהליך הנובע מתוך נוכחות והקשבה לעצמי ולמטופל, הקשבה לגוף באמצעות כפות הידיים - הגוף מביע ומדבר מעבר למילים.

רוני מוסנזון נלקן: מטפלת ומורה בשיטת רוזן לטיפול במגע. 


מאמרים נוספים

אינטימיות מי את בכלל ?! - רוני אריאל -עד
כל אדם מגיע לתוך קשר עם סיפור החיים שלו. כולנו נפגענו בדרך זו או אחרת.
בין אגרסיה לתוקפנות - ענת גיחון MA
אגרסיה מתחילה מהיכולת לרצות וליזום תנועה לכיוון מפגש עם החוץ - זהו הכוח שמניע אותנו קדימה, להגשמת צרכינו ומשאלותינו , ליצירת קשר עם החוץ ולמימוש עצמי.
פרדוקס האהבה העצמית - ענת גיחון ונויה אברמוביץ'
על הגבול הדק שבין אהבה עצמית בריאה לנרקסיסטיות -