צור קשר
...Loading...

נפש פצועה בגוף חולה - רונן לוי

נפש פצועה בגוף חולה/*רונן לוי

מחלות נפשיות סיקרנו והפחידו את המין האנושי משחר ההיסטוריה. היה זה היפוקרטס הראשון לטעון כי מחלות נפש אינן תוצאת התערבותם של שדים, רוחות ואלים בחיי האדם, אך חלפו כמעט אלפיים שנים, מאז אמירתו, עד שניתן היה ולהעמיק לחקור ולטפל בגורמים הפנימיים של מחלות אלה. 

התנועה המואצת שחלה בטיפול הנפשי ובהבנת המבנה הנפשי של האדם במהלך מאה ועשרים השנים האחרונות יכולה, בהקשר זה, להראות מפתיעה ומרגשת. ההתפתחות הטכנולוגית והסטריליזציה הנפשית שהתעצבו החל מתקופתו של זיגמונד פרויד, בראשית המאה הקודמת, ושהמשיכו עם התפתחות מדעי המוח, מדעי ההתנהגות והרפואה בכלל, הביאו לשיפור ניכר בקרב מי שבתקופות אחרות בהיסטוריה יכול היה למצוא עצמו נידון לחיי נידוי, בדידות ואבדון. 

על פי נתונים שפרסמה עמותת "אנוש",  כ35% מהאוכלוסייה מתמודדים עם פגיעה נפשית ברמה זו או אחרת. חלקם מנהלים חיי שגרה באמצעות טיפולים מתאימים וחלקם אינם מאובחנים וחיים את חייהם בסבל וללא טיפול. סימפטומים של פגיעה נפשית, בין אם הם קלים או כבדים- נוירוטיים או פסיכוטיים, עוטפים את האדם ומלבישים עליו איכויות המשפיעות על תפיסתו את המציאות הפנימית והחיצונית. התלבושת הנפשית לעיתים תפורה מבד רך ואוורירי ומאפשרת לאדם לנוע בעולם בקלות יחסית; לתפקד, לנהל קשרים בין-אישיים ולחקור את ייעודו בחיים. אולם לעיתים התלבושת הנפשית כבדה, מעיקה ורובצת על האדם כחליפת ברזל המקשה על  תנועתו בעולם; ליצור קשרים בין-אישיים, לנהל חיים עצמאיים, לווסת את רגשותיו ולפתח חיי שגרה בסיסיים וגמישים. חליפת ברזל זו היא ההפרעה או המחלה הנפשית.

מבין המשפטים הנפוצים שמשמיעים המתמודדים עם מחלה נפשית ניתן לסווג את האמירות: "אני לא אני, אני כבר לא מה שהייתי פעם, אני לא מזהה את עצמי...". בני המשפחות של נפגעי נפש אומרים אמירות דומות על יקיריהם: " זה לא הילד שלי, אני לא מכיר אותו ככה, אני לא מבינה לאן הוא נעלם בתוך המחלה הזו...". מחלות נפש, כמו מחלות אחרות מסוות את האני הפנימי של האדם ובמקומו מוחצנת הופעה טראגית של התנהגויות, חוויות גופניות, רגשיות ותפיסות מנטאליות שמטשטשות לאדם את המציאות- החיצונית והפנימית. בדומה למחלות אחרות גם מחלות כגון: סכיזופרניה, דיכאון קליני, הפרעות חרדה ופאניקה, הפרעות דחק פוסט טראומטיות, הפרעה בי פולארית (מאניה דיפרסיה) הפרעות אכילה, ודומיהן מסתירות את האדם השוכן מתחתיהן. 

מיהו האדם הזה? היכן הוא מסתתר? כיצד יוכל להישלף החוצה ולהגיח לעולם, להיוולד חזרה לחיים לאחר שנישבה בידי המחלה? על שאלות אלה מנסים לענות פסיכיאטרים, פילוסופים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים רבים, גם גופניים. בכתבה הנוכחית אתייחס לאופן בו מנסה הפסיכותרפיה הגופנית העכשווית להתמודד עם שאלות אלה.

פסיכותרפיה גופנית ובריאות הנפש

פסיכותרפיה גופנית היא שם כולל של שיטות טיפול נפשיות המשלבות בעבודתם התייחסות לגוף. שיטות אלה התפתחו מתורתו ומחקריו של ד"ר וילהלם רייך, תלמידו של אבי הפסיכואנליזה- זיגמונד פרויד. רייך נשבה בקסמה של הפסיכואנליזה, בתחילת המאה הקודמת, וביקש כמו מורו להבין מדוע כוח החיים של האדם נבלם בידי מצבו הנפשי. בדומה לפרויד טען רייך כי אנרגיית החיים מונעת על ידי מצבו הרגשי של האדם. הרגשות הם הדלק שמניע את הרצון של האדם לצאת ולהתחבר לעולם. כאשר נבלמים הרגשות או כשהם מעוררים מידי, בילדות המוקדמת,  אישיותנו תתעצב בהתאם ותנכיח זאת באמצעות מבנה הגוף שלנו וחווייתנו אותו.

רייך זיהה שהדחקה של רגשות והעדר קבלת מענה הולם מהסביבה להבעה רגשית ומינית גורמים לילדים לחוש חרדה גבוהה, וכתגובה לכך הם משקיעים מאמצים רבים כדי להתאים את עצמם לסביבתם ולתגובה הרצויה מהם. כתוצאה מאדפטציה זו מתעצבת אישיותו של הילד והוא לומד לדכא או להגזים את האימפולסים (הדחפים) הפנימיים הספונטניים שלו. כאשר נוצרים בלימה או עירור כרוניים של האימפולסים הפנימיים- הרגשיים, הילד עלול לשלם על כך מחיר כבד- טשטוש החוויה האוטנטית והספונטנית של עצמו והתרחקות מחלקי העצמי  האמיתיים שלו. 

במידה זו או אחרת, הזרמים השונים שהתפתחו בפסיכותרפיה הגופנית בשמונים השנים האחרונות, רואים את הטיפול הנפשי כמסע חיפושים והשבה של דחפי החיים האותנטיים אשר נדחקו והוגלו. האני הרדום, המדוכא או המפוצל אשר נידחק לקרן זווית על ידי המחלה הנפשית, או על ידי דפוסי אישיות נוקשים- שהם מנת חלקם גם אצל מי שאינם מוגדרים כ"חולים", הוא מוקד החקירה הגילוי והחשיפה בטיפול. חקירה וגילוי אלו מתרחשים דרך חווית הגוף-נפש של המטופל ודרך התבוננות עמוקה ואמיצה של המטפל בגוף-נפש של  עצמו. רייך טען כי בחדר הטיפולים יושבים "שני בעלי חיים" המתקשרים ומהדהדים אחד את השני בצורה של רגשות, תחושות גופניות ודחפים אותנטיים. דרך פענוח של דחפים אלה והשלמת התהליכים הטבעיים שלהם ניתן לשחרר את האנרגיה הנפשית החסומה של האני.

האני שלנו מתבטא בתוכנו בצורה של דחפים. פרויד  ופסיכואנליטיקאים אחרים שבאו אחריו סיווגו אותם כדחף לחיים ודחף למוות. אנו נולדים עם דחף לצאת לעולם, לפגוש, לגעת, לטעום, לגלות, להרגיש, להתחבר, להתקשר ולהתעורר לעולם. לצד הדחף הזה מתקיים בנו דחף להביע את מורת רוחנו כאשר אנו חווים חסך או כאב. במצבים אלה מתהווה בנו הדחף להרוס, לכבל ולתקוף את האחר ולהיפתר מהכאב והזעם הממלאים את חוותנו הפנימית. אלא שכאשר אנו הורסים את האחר אנו גם הורסים את עצמינו, ומתוך ההריסות אנו מגיחים חזרה החוצה ונדחפים שוב לצאת לקשר לתקן את ההרס שגרמנו ולהתחבר מחדש. שני דחפים אלה, הדחף לקשר והדחף להתבדלות, מגיעים איתנו לעולם ומתקיימים בתוכנו מינקות ועד מוות. מטרת חיינו היא להצליח להחזיקם בתוכנו באופן מאוזן יחסי. יכולת החזקה זו תלויה במידה רבה בסביבה המחזיקה, שהחזיקה אותנו בשנים הראשונות. החזקה לקויה, כלומר החונקת או המעוררת דחפים אלו, מטשטשת ומערפלת את האני האותנטי המבקש להתהוות ולהתגלות אלינו בהתחדשות מתמדת.

בפסיכותרפיה גופנית החיפוש אחר דחפיו של המטופל נעשה דרך הקשבה כירורגית לרגשות ולתחושות הגוף - הפועמים, ללא הרף, ומספרים באופן מודע ולא מודע את סיפור היציאה לקשר ואת סיפור ההימנעות וההתרחקות מפניו. סגנון ההקשבה לאימפולס הגופני- נפשי נעשה דרך המילים, התנועות, הנשימות והתארגנות של המטופל בקשר עם עצמו ועם המטפל. 

לחיות בעולם מקביל

לאה (שם בדוי), רווקה בת חמישים סובלת מסכיזופרניה מזה עשרים שנה. היא מאוזנת תרופתית ומסוגלת לנהל חיים עצמאיים בעלי שגרה קבועה וישרה כסרגל. אורח חייה של לאה הדוק וברור, וכל שינוי ולו קל שבקלים בסדר יומה מוציא אותה מאיזון,  מעלים את רמת החרדה שלה- מדכאים את נפשה ומדירים שינה מעיניה. יציאה קלה מהקווים, המסמנים את שגרתה, יגררו אחריהם שבועות של משבר רגשי כבד. 

הכבדות הרגשית של לאה מאפיינת את הלך רוחה גם בימי שגרה ברוכים. בקשרים רגשיים בינאישיים, כמו בהתנהלותה הפונקציונאלית, כאשר חוסר ודאות קל שבקלים עולה, למשל בשתיקה מביכה או בתגובה ספונטנית של האחר, תגובותיה של לאה יהיו מיד הגנתיות. היא תיסוג פנימה, תתכנס, וכמו תחליק במנהרה חלקה ותלולה לעולם מקביל אפל, ותנתק מגע עם העולם החיצוני. ברגעים אלה גופה של לאה משנה צורתו ונראה כשק כבד ורפוס- ראשה מוטה מעלה, פיה נפער ועיניה בוהות למרחבים ומתמזגות עם החלל. 
הדחף לחיים, לקשר, מתרופף והיא נכנסת למצב השהייה רגשי. ברגעים מעין אלה נדמה לי שאישה מתה יושבת מולי. מוות שמוחש היטב בחדר הטיפולים ומאיים להכניע גם אותי.

בתחילת השנה השנייה לטיפול, באמצעה של אחת מפגישותינו, מספרת לי לאה שהיא מסוגלת לדחות ביום את הסידורים שתכננה יום קודם. אמירה מאוד משמעותית למצבה. בזמן שאמרה זאת, כלאחר יד, גופה נראה לפתע חי ופועם במקצב אחר. בזהותי זאת סימנתי ללאה: " כשאת מדברת על השינוי מחר נראה שמשהו בגופך מתעורר". לאה מחייכת ומדווחת שאכן משהו בתחושת גופה השתנה. כשאני מתעכב איתה לגלות מהו הדבר, היא מציינת בפני כי היא מרגישה קלה יותר בגוף. "משקולת העופרת" שהרגישה קודם לכן בבטן התחלפה ב"כדור ספוג רך". הכאבים בעורף, שאיתם התעוררה בבוקר, חלפו והיא מרגישה גבוהה יותר. הדיאלוג שהתחלנו לנהל בינינו ועם גופה בשנה החולפת מתחיל להיות נגיש עבורה.

לא היה פשוט "להוריד" את לאה לגוף. כששאלתי אותה בתחילת דרכנו המשותפת מה מתרחש בגופה היא נהגה להביט למעלה ולתאר באופן חזותי מה היא רואה בגופה. ברגעים אלה נהגתי לעצור אותה ולבקשה להפנות מבטה מטה ולספר לי על תחושות ולא על דימויים. חיפושיי אחר דחף החיים של לאה התמקדו בניסיונות לתור אחר פעימות חיים נוחות ובטוחות בגופה. אולם נטייתה להתנתק מקיומו של הגוף, נוהגות להשתלט על חייה ולהותיר מעט מאוד מקום לחוויה ספונטנית ואותנטית. עולם הדממה סוחף אותה והוא הפך לאזור הנוחות המרכזי בחייה. המוות הפך למקום בטוח.

בפגישה הנוכחית, כשהנחתי את לאה להתמקד בגופה ולמצוא מקום בו ישנה כעת תחושה דומיננטית היא דיווחה על איזור הבטן. ביקשתי ממנה להניח יד על הבטן ולשהות בחוויה זו מספר רגעים. הנכחת המודעות בגוף סייעה לה להתחבר לרגשות ולתחושות באופן חד וברור והורידה משמעותית את עוצמת הייאוש והחרדה איתם הגיעה. דחף החיים החל להתעורר בה, ולו לרגעים ספורים.

הגוף אצל נפגעי נפש

בפגיעות נפשיות ניתן לראות בבירור את הצורך בהתערבויות המשלבות גוף-נפש בתוך מערכת יחסים טיפולית. לד"ר סילביו רוזנצוויג המנהל את היחידה לטיפול יום, הנמצאת במרכז הקהילתי לבריאות הנפש לוד -השייכת למרכז לבריאות הנפש באר יעקב, ישנו ניסיון של כשבע שנים בעבודה מול פסיכותרפיסטים גופניים. אל היחידה של ד"ר רוזנצוויג מגיעים סטודנטים לפסיכותרפיה גופנית ממכללת רידמן במסגרת הפרקטיקום של לימודיהם. סטודנטים אלה נותנים טיפולים פרטניים וקבוצתיים לאוכלוסיית המטופלים של המרפאה. 

ד"ר רוזנצוויג מספר כי אל היחידה אותה הוא מנהל מגיעים מטופלים הסובלים בעיקר ממצבי משבר עם הפרעות אפקטיביות (רגשיות) כמו דיכאון, חרדה,הפרעות דחק פוסט טראומטיות והפרעות אישיות. הטיפול בפסיכותרפיה גופנית מהווה חלק מסל הטיפולים שמטופלים אלה מקבלים. לדידו של רוזנצוויג טיפול בפסיכותרפיה גופנית משלים את הטיפול המסורתי משום שהוא נותן מענה שהטיפול המילולי הרגיל אינו יכול לספק. המשוב שהוא מקבל ממטופליו הינו חיובי ומעודד. היכולת של המטופלים להיות בעלי נוכחות גופנית ומודעות גופנית גבוהים יותר מסייעים להם להתמודד ביעילות רבה  עם משברים שנוטים לתקוף אותם.

ד"ר רוזנצוויג מדגים:  מטופלת שבזמן טיפול קבוצתי בפסיכודרמה נתקפה בהתקף חרדה בשל חומרים שעלו מהעבודה הרגשית, אשר טופלה במקביל גם בפסיכותרפיה גופנית, הצליחה לווסת את חרדתה באמצעות תרגילים גופניים אותם למדה בטיפול. היא יישמה תרגלי קרקוע גופניים, תרגילי נשימה והרפיה ובכך הצליחה להימנע מהתערבות של תרופות הרגעה. ד"ר רוזנצוויג מתאר מטופל אחר המתמודד עם ביטחון עצמי מאוד ירוד, שבאמצעות פסיכותרפיה גופנית הרחיב את המודעות ולגופו, ליציבתו לנשימתו והחזקתו הכללית, והצליח כך להתחזק ולהתמודד ביעילות רבה יותר עם המציאות היום יומית המתסכלת של חייו.

הפסיכותרפיסטית הגופנית ענת בן עמי, אשר עבדה תחת הדרכתו של ד"ר רוזנצוויג עם מטופל הסובל מהפרעות פסיכוטיות, מתארת את החזרה אל הגוף כאחד הכלים החזקים ביותר שסייעו למטופלה. בהרצאה שנתנה לצוות הרופאים והמטפלים  של המוסד, סיפרה בן עמי כיצד התקשורת במגע שניהלה עם המטופל סייעה לו לחזור למרחבים בטוחים בנפשו. מרחבים עליהם דיבר בכפייתיות שנים רבות והתקשה לווסתם. המגע הטיפולי, שהוא כלי אחד מיני רבים שבסט הכלים הטיפוליים שלה, החזיר למטופל את היכולת להתחבר למרחבים אלה ממקום חדש; מתבונן ושקט יותר - טיפולו קיבל תפנית חיובית, לאחר שנים רבות בהן היה "תקוע".

הפסיכיאטרים האנגלים ד"ר פרנק רואריכט וד"ר סטפן פריבה חקרו באופן יסודי ומעמיק את השפעתם של טיפולים בפסיכותרפיה ממוקדי גוף על מטופלים הסובלים מסימפטומים שלילים בסכיזופרניה. סימפטומים אלה כוללים מצב רגשי שטוח או נסוג, ירידה במוטיבציה ותנועתיות גופנית לקויה וכבדה. הם מראים במחקרם כי טיפול המערב הפעלה גופנית, מגע והתייחסות לאימפולסים הגופנים והרגשיים, מסייע בהקטנת סימפטומים השליליים של מתמודדים רבים, גם כאשר הם מאוזנים תרופתית.

במחקר אחר שערך רואריכט עם הפסיכיאטר ד"ר גארי ג'קניס גילו השניים כי תחושות הגוף אצל מטופלים הסובלים מסכיזופרניה סובלות מעיוות ומפגיעה חמורה ואלו דורשים התייחסות ממשית בטיפול בהם. דימוי הגוף אצל חולים אלה מצוי במצב מעורער ונוטה לבטא חוסר יציבות והחצנה של החרדה הרגשית ממנה הם סובלים. התייחסות לגוף ועבודה קונקרטית איתו ולא רק עם הערוץ המילולי, השיחתי, נחוצים לשם שיקום וארגון מחדש של הפצעים הרגשיים מהם המטופל סובל, אשר גופם מבטא באופן ראשוני ומידי.
מטופלים רבים, ובעיקר כאלה אשר הפגיעה הנפשית אצלם דרמטית, מספרים את סבלם דרך הערוץ הגופני. הסימפטומים הגופנים אשר מתבטאים בכאבים כרונים, בבעיות בתפיסת הגוף כיחידה שלמה, בהיפוכונדריה ובחרדה ממשית לשלמות הגוף וחסינותו תופסים חלק נכבד מתלונות המטופלים. 

אומנות החיבור

פסיכותרפיה גופנית נחשבת בעיניי מטפלים רבים כאומנות יותר מאשר כרפואה. אומנות זו מבקשת לחבר, לאחד ולהחזיר למטופל את האני שאבד לו ולגלותו בתוך קשר. היכולת של המטפל למצוא את הערוצים הפתוחים של המטופל, או כפי שכינה אותם הפסיכותרפיסט הגופני דייויד בואדלה "קצוות החוטים המשוחררים", היא אומנות של הקשבה, והתבוננות פעילה במטופל כישות שלמה. בדרכים שונות ומגוונות האני הפנימי מבטא את עצמו; דרך הנשימה, דרך החזקת הגוף, דרך טון הדיבור, דרך המקצב הפנימי של התנועות והמחשבות, דרך הדימויים החולפים בראשו ודרך סגנון הקשר הרגשי שנרקם עם האחר. כל אחד מהערוצים הללו הוא קצה חוט להתחיל ממנו את המסע הטיפולי.

הפסיכותרפיסט הגופני, בשעה הטיפולית המוקצבת לו, מנסה לאסוף את סל הרשמים שהוא סופג מהמטופל ולחברם יחד לכדי מארג שלם המרכיב את הפסיפס האישי שלו. מלאכת אריגה זו מבקשת להשיב למטופל ניצוצות של תחושת אני שאבדה לו וטושטשה לו על ידי המחלה או הפגיעה איתה הוא מתמודד בחייו. וילהלם רייך התחיל את דרכו כמטפל בבריאות הנפש והקים דורות שלמים של מטפלים הרואים בטיפול הנפשי דרך להחזרת החוויה הפנימית אל הגוף ואל האימפולסים הפנימיים, אותו הוא מחזיק, ולהחזיקם יחד בתוך קשר. קשר טיפולי מעין זה,  לא זו בלבד שהוא מתעתד לפענח את נזקי העבר הפסיכולוגיים של המטופל, הוא אף מבקש לסייע בשיקומם. 
_________________________________________________________

מאמר מוסגר

ברחבי אירופה נהוג לשלב פסיכותרפיסטים גופנים במרפאות ציבוריות מזה שנים רבות. לדוגמה בבי"ח מודסליי בלונדון מועסקים פסיכותרפיסטים גופנים כמטפלים ביחידת הטראומה.  היותה של סקציה טיפולית זו מוכרת ובעלת רישיון מטעם ה UKCP - איגוד הגג של הפסיכותרפיה באנגליה המוכר על ידי משרד הבריאות הבריטי מאפשרת למטפלים רבים להשתלב במסגרות ציבוריות בקלות רבה. בארץ המצב שונה בשל העדר חוק הפסיכותרפיה והעדר רגולציה שמסדירה את העיסוק בפסיכותרפיה בכלל בפסיכותרפיה גופנית  בפרט (הדבר נכון גם לגבי סוגי פסיכותרפיה אחרים שאינן קונבנציונליים). יחד עם זאת בשל הביקוש הרב והפתיחות מצד אנשי מקצוע (פסיכיאטרים עו"ס ופסיכולוגים) בבריאות הנפש, מוסדות רבים פותחים את שעריהם לסטודנטים העוברים הכשרה במוסדות הכשרה מסודרים כגון: מכללת כרכור, מכללת רידמן, מכללת רחובות קמפוס, ברושים ואחרים.

ניתן אפוא למצוא סטודנטים העוברים הכשרה מתנסים במפגש טיפולי בפסיכותרפיה גופנית בבית החולים אברבנל, ביחידה לטיפול יום של בי"ח באר יעקב, ביחידה לטיפול אינטגרטיבי במחלקת בריאות הנפש במרכז הרפואי "העמק" בעפולה, במרפאה לבריאות הנפש בבאר שבע, בעמותות כגון: בית אקשטיין, מיל"מ ואנוש המספקות מענה שיקומי לנפגעי נפש ובני משפחותיהם ועוד. סטודנטים אלה לעיתים אף זוכים לקבל תקן ומועסקים מקום גם לאחר סיום הכשרתם. 

פורסם במגזין חיים אחרים בחודש אוקטובר 2013

*רונן לוי- פסיכותרפיסט גופני, מטפל פרטני ומדריך בקליניקות בתל אביב ובאילת. מורה ומרצה לפסיכותרפיה גופנית וטרנספרסונלית באוריינטציה התייחסותית במכללת רידמן. מנחה קבוצות הדרכה למטפלים במרכז ילדים והורים -בעמותת אור-שלום ובמסגרות פרטיות. חבר בוועד המנהל של הארגון הישראלי לפסיכותרפיה גופנית.

ליצירת קשר עם רונן, לחצו כאן



לקריאה נוספת:

www.enosh.org.il
Reich.W, (1933) Character Analysis, N.Y, Farrar, Staus and Giroux, 1990
בואדלה, ד,(1982) העברה הדהוד והפרעה, מתוך המגזין לפסיכולוגיה ביודינמית, מס' 5  תרגם : אמיר לייבמן
אייגן, מ' (2010). תחושת מוות נפשי, ב' מילנר (מתרגם),  תל-אביב: תולעת ספרים

F, Rohricht,S, Priebe (2006)  Effect of body-oriented psychological therapy on negative symptoms in schizophrenia: a randomized controlled trial Psychological Medicine, 36, 669–678, Cambridge University Press
G, Jeknis., F, Rohricht (2007) From Cenesthesias to Cenesthopathic Schizophrenia: A Historical and Phenomenological Review psychopathology 2007;40:361–368











מאמרים נוספים

שאלות ותשובות
שאלות ותשובות בפסיכותרפיה גופנית
כיצד הגוף בא לידי ביטוי בטיפול?
לדבר על הדברים עם מטפל היא דרך מקובלת להתמודד עם הקשיים שאנו חווים