צור קשר
...Loading...

אנדומטריוזיס והחלמה - איילה שושני

לפני כמה חודשים כתבתי על הגילוי והתתמודדות שלי עם מחלת האנדומטריוזיס ועל ההחלמה ממנה (ניתן לקרוא כאן). הבלוג הגיע לכל כך הרבה נשים, הרבה מעבר למה שיכולתי לדמיין, והתרגשתי עד עמקי נשמתי מהשיח שנוצר, מהשיתוף בכאב ובקושי, ומהפתיחות לחקור את המחלה דרך הקשר בין הגוף לנפש.

השאלה שנשאלתי עליה שוב ושוב הייתה איך החלמתי מהאנדו.

קודם כל חשוב לי להבהיר כי מה שאכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. אני משתפת מהסיפור האישי שלי ומקווה כי כל אישה תבחר את מה שנכון וטוב לגוף שלה.

אז הצעד הראשון בתהליך היה להכיר בכך שזאת מחלה שהגוף מייצר בעצמו לעצמו (ללא נוכחות של גורם חיצוני זר כמו חיידק או נגיף לדוגמא). ההכרה בכך הפתיעה אותי ונטעה בי תקווה. תהיתי האם באותה מידה שהגוף יכול לבחור באנדו, הוא גם יכול לבחור שלא. פתאום נפתח שם פתח לדרך אחרת, אחרי שהרפואה הקונבנציונלית סיפרה לי שאין ברירה ושכל שנותר לי לעשות הוא לחיות עם המחלה, לקחת גלולות ולקוות לא להגיע לניתוח כל כמה שנים.

באותה תקופה הייתי בלימודי הפסיכותרפיה הגופנית והרגשתי קריאה לצאת למסע חקירה של האנדו. כשהגיעו הכאבים החזקים ביום הראשון של הווסת, הנחתי יד על הבטן ורק הקשבתי. בהתחלה הכאבים הלכו והתגברו ונתקלתי בקושי גדול להמשיך. לקח לי זמן להבין שהכאבים הם הדרך של הגוף לדבר אלי, ושלא הייתי בקשר עם איזור האגן במשך כל כך הרבה שנים, עד שהגוף כבר צרח.

לאט לאט, ווסת אחרי ווסת, כשאני מפנה זמן להקשיב עם המון חמלה ואהבה, עלתה וצפה הבחירה שלי במחלה. יכולתי לראות בבירור שזה לא משהו חיצוני שקורה לי, אלא שהכאבים מגיעים מתכנים רגשיים בתוכי שלא היה לי קשר אליהם. גיליתי שאיזור האגן הוא כמו קערה גדולה שאוספת לתוכה חוויות וזיכרונות, וכשהחוויות האלה פחות נעימות, קל יותר לסגור את המכסה על הקערה ולא להרגיש. בכלל.

במקביל לעיבוד התכנים הרגשיים, הגוף ביקש להכניס גם תנועה ומצאתי את עצמי חוקרת את התרגול הגופני שיתמוך בתהליך, עד שהגעתי לסדרת תרגילים לימים "הרגילים" בחודש וסדרת תרגילים עדינים יותר לימי הווסת, אותם תרגלתי לעיתים קרובות.

הגילויים האלה הדהימו אותי והייתי סקרנית להמשיך, וכך מצאתי את עצמי מעמיקה, קוראת, לומדת גישות שונות ממורות שעוסקות בנושא, ובעיקר ממשיכה ללכת בדרך היפייפיה והעשירה שנפרשה לפניי, דרך שהייתה שם כל הזמן אבל נסתרה מעיני.

הייתי צריכה לעבור את כל המסע כדי לראות בעצמי איך הווסת מתקצרת באופן משמעותי, איך הדימום נחלש בהדרגה, איך לא מופיעים כאבים בכלל, לא בזמן ווסת ולא לאורך החודש, ואיך המערכת ההורמונלית מאזנת ומווסתת את עצמה ואותי. היום אני יודעת להגיד שכל אלה היו רק סימפטומים שעשו הרבה רעש כדי להסב את תשומת ליבי, ושהדבר המשמעותי באמת, הדבר שאני הכי גאה בו, הוא שעשיתי שלום בתוכי עם כל החלקים שלי ועם השושלת הנשית שממנה אני מגיעה.

מהמקום הזה חשוב לי שהידע יגיע לכמה שיותר נשים ונערות, ואני מזמינה אתכן באהבה גדולה לפנות, לשאול ולהתייעץ. אפשר לראות את פרטי ההתקשרות שלי כאן.

איילה שושני - בוגרת החוג לפסיכותרפיה גופנית, וחוקרת את תחום הפוריות, מיניות האישה והמחזור החודשי, בשילוב תהליכי ריפוי טבעיים.

בימים אלה, חוקרת את הקשר בין הסיפור האישי והמשפחתי למחלת האנדומטריוזיס, ומלווה נשים בטיפול פרטני.

לפרטים נוספים ולכרטיס של איילה

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה

בלוגים נוספים

גלולות או להיות?
איילה שושני
סוד הווסת
איילה שושני