צור קשר
...Loading...

אני כאן, איתך - רוני מוסנזון נלקן


יש משהו כל כך פשוט בשיטת רוזן. כפות הידיים אומרות: אני כאן, איתך.
פשוט, אנושי, בסיסי.
כשמישהו איתי אני לא לבד.
כשאני לא לבד, אני מרגישה בטוחה. יכולה להרפות. לנוח. לחדש כוחות.

האחות חנה הניחה ידיים על כתפי ושאלה: אז מה איתכן בנות? ישבתי לצד בתי שהיתה מאושפזת עם חום כבר מספר ימים. הייתי מותשת. מודאגת. הידיים פגשו אותי בהפתעה. בבת אחת הרגשתי שנפשי מתחייה. הכתפיים שתו את המגע, החום האנושי זרם אל גופי, עיגן אותי חזרה בתוך עצמי, הרווה והחייה את נפשי, וגם... חשף עד כמה הייתי צמאה, ואפילו לא ידעתי. היא נשארה כך כמה דקות, משוחחת מעבר לכתפי עם בתי, מתבדחת. אני לא יודעת אם קלטה עד כמה המגע והרגע כולו היו משמעותיים עבורי. כשהסירה את ידיה הצטערתי. רציתי שתישאר איתי כך לנצח. ועם זה הרגשתי רעננה כפי שלא הייתי כבר זמן רב.

חנה לא היתה מטפלת בשיטת רוזן. היא היתה בן אדם חם ואנושי, והנוכחות שלה עברה אלי דרך כפות ידיה, השפיעה והרגיעה, נתנה לי מקום והחזירה אותי לעצמי - וזה בדיוק מה שמאפיין את המגע בשיטת רוזן, תכונה טבעית שיש לכל אחד ואחת מאיתנו כבני אדם. קשר הוא צורך בסיסי ומגע הוא דרך משמעותית לקשר. הורים נוגעים בילדיהם באופן טבעי. המגע תומך, מרגיע, מאשר, חיוני לגדילה והתפתחות. במובן זה מריון רוזן לא המציאה משהו חדש, היא גילתה את החשיבות והאפקטיביות במגע האנושי. היא ראתה מה הוא מחולל ומאפשר. היא הזכירה לנו את היכולת להיות בקשר בנוכחות מיטיבה, מרגיעה, נוסכת בטחון, אחד עם השני, כמרחב לריפוי.

"פתאום אני מבינה מה המגע מזכיר לי", היא אמרה לי באחד הטיפולים הראשונים. היא סיפרה על תאונת אופניים שקרתה לה בנערותה. היא נזרקה מהאופניים לצד הכביש ושכבה פצועה וחסרת אונים. אנשים התאספו סביבה מבוהלים והתקשרו לאמבולנס. נשמתה כמעט ופרחה. ובתוך כל זה, אשה אחת התיישבה לידה והחזיקה בידה. נשארה איתה, עד שהאמבולנס הגיע. "היא חיברה אותי לחיים. כך אני מרגישה את המגע שלך עכשיו."

אז למה צריך ללמוד את שיטת רוזן אם היא כל כך פשוטה וטבעית?
מפני שלא פשוט להיות בפשטות... החיים מורכבים, אנחנו מסובכים ומסבכים.
הקשר הבסיסי שחווינו בילדותנו אינו בהכרח בטוח ולכן התפיסה הבסיסית של קשר עלולה להיות עבורנו מקום של דריכות, צימצום, איום, קונפליקט, ולא מקום בטוח ומיטיב.
בלימוד של שיטת רוזן אנחנו לומדים לגעת דרך קבלה של מגע. הטכניקה פשוטה, אבל הלימוד הוא קודם כל תהליך של התפתחות אישית, מודעות, נוכחות. אנחנו לומדים להיות בקשר במגע דרך החוויה האישית שלנו, נוגעים וננגעים. ככל שאנחנו יותר בקשר עם עצמנו, אנחנו יכולים להיות יותר בקשר עם אחרים, להיות יותר איתם.

ואיך אומרות הידיים: אני כאן, איתך?
הן מקשיבות למתח השרירי ולנשימה. אלו הם המרכיבים הפיזיים הבסיסיים שאנחנו מתייחסים אליהם.
למה דווקא להם? מה הקשר בין מתח שרירי ונשימה לבין חווית "אני כאן, איתך"?
המתח הכרוני נוצר כאשר היינו לבד מול חוויה קשה מנשוא, עצרנו נשימה וכיווצנו את הגוף בתגובה השרדותית, מבלי שיתאפשר להרגע ולהרפות בחלוף הקושי. הכיווץ מאפשר לא להרגיש, להתנתק מהכאב הפיזי ומההצפה הרגשית וכך מגן עלינו ברגע הסכנה. כאשר יש תמיכה ותנאים בטוחים מסביב אפשר להרגע, הכיווץ חולף והנשימה מתחדשת. אנחנו יכולים לעבור דברים מאוד קשים בחיים ובכל זאת לחזור לנשימה, לחיים, אם מישהו איתנו, בסביבה בטוחה.
 אבל לעתים קרובות הגוף ממשיך להחזיק במתחים, בין אם משום שהסכנה אכן לא חלפה, או שהמצב הפך לדפוס מורגל.
כאשר מגע פוגש אותנו במקום הטראומתי הזה שהתכווץ והתנתק, כאילו מישהו פוגש אותנו דרך ההיסטוריה, בעבר, בזמן ובמקום שהגוף שלנו שימר באמצעות הכיווץ. המגע פוגש אותנו במקום שהיינו לבד ומתיר את חווית הלבדיות. חוויה חדשה נבראת, תיקון מתאפשר ברמה הנפשית וגם הפיזיולוגית. (עוד על אפשרות הריפוי הפיזיולוגי-נפשי בפוסט על
תיאוריית ההיקשרות והמגע בשיטת רוזן).

כאשר הידיים אומרות "אני כאן, איתך", הן מייצרות מרחב בטוח שבתוכו התהליך הטיפולי מתפתח. עם ההרפייה הגופנית עשויים לעלות על פני השטח תכנים רגשיים שהמתח דחק מהמודעות. המערכת הגופנית-נפשית מסוגלת עכשיו להרגיש מה שאי אפשר היה לשאת בעבר, החרדה נרגעת, חלקים שלנו שהתפצלו ואבדו מהתודעה חוזרים, זכרונות ותובנות עולות מעצמן, המודעות מתרחבת ואנחנו נעשים שלמים יותר, מחוברים יותר למי שאנחנו במלואנו.

"אני כאן, איתך" איננה אמירה כללית. זוהי אמירה ספיציפית בכל מפגש עם כל אדם. כל אדם שונה וייחודי, מאורגן אחרת בגוף, חש ומרגיש באופן שונה. אחד יחוש שאני איתו כאשר המגע עמוק, אחר יחוש שאני איתו כאשר המגע עדין. עלי להקשיב, לשים לב לסימנים המעידים מתי יש קשר ומתי אין (כיווץ/הרפייה/נשימה ועוד), להתכוונן. עלי לבוא מבלי לדעת, באי-ידיעה. אינני יכולה לומר "אני איתך" אם אני באה מראש עם דעות על מי אתה, מה אתה צריך, מה אני יכולה לתת לך. המגע הוא חיפוש קשר, מפגש. ברגע.

אני כל כך מודה לעבודה הזאת שמאפשרת לי כל יום מחדש לעזוב את מה שאני יודעת ולבוא בלב פתוח ומתעניין למפגש.

אני כאן איתך, מקשיבה עד שתרגישי בנוכחותי. מקשיבה גם אם לא תרגישי בנוכחותי.
אני כאן, איתך. כל כך פשוט וכל כך עמוק ורחב: קשר כמרחב לריפוי.
התנסות בשיטת רוזן הן כמטופלים והן כמטפלים מאפשרת לחזור אל הבסיס הפשוט, האנושי והמרפא הזה.

שיטת רוזן היא כלי טיפולי עוצמתי ועמוק וגם דרך להתפתחות אישית, חיבור אל עצמנו, הרחבת המודעות. אבל מעבר לכך אני מרגישה שהמגע הפשוט והאנושי ממש חיוני היום בעולם, עם כל השינויים שמתרחשים. זהו כח נגד לכל מה שמפזר ושואב את הקשב שלנו. מפתח לשמירה על צלם אנוש, תקווה לאנושיות.

מוזמנים להכיר ולהפגש:


סדנת המבוא הקרובה ב-19-20 במרץ

למידע וליצירת קשר

  מידע נוסף על ההכשרה בשיטת רוזן באתר שלנו 


להצטרפות אל דף הפייסבוק של שיטת רוזן 
כאן

עוד על השיטה אתם יכולים לקרוא כאן

רוני מוסנזון נלקן: מטפלת במגע ומורה לשיטת רוזן. 

מאמינה בתהליך הנובע מתוך נוכחות והקשבה לעצמי ולמטופל, הקשבה לגוף באמצעות כפות הידיים - הגוף מביע ומדבר מעבר למילים. 

לכרטיס של רוני לחץ כאן 

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה

בלוגים נוספים

הפחד לחיות במלואי
הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
געגוע
רוני מוסנזון נלקן
להתעורר אל החיים
הבלוג של רוני מוסנזון נלקן