צור קשר
...Loading...

במה אני נוגעת כשאני נוגעת בגוף- הבלוג של רוני מוסנזון נלקן

שלום וברוכים הבאים,

אני נרגשת להתחיל לכתוב כאן, כתיבה למרחב הגלוי לעיניכם, בשונה מכתיבה למגירה נסתרת מהעין. אם אתם קוראים עכשיו את המילים האלה, אני מושיטה את ידי לשלום ושמחה שאתם שם.

בשנים האחרונות אני מטפלת במגע בשיטת רוזן, עבודה של נוכחות, הקשבה ודו-שיח דרך מגע. העבודה מרתקת באופן שהיא מתייחסת, מקשרת, מגשרת, נוגעת במרקם המורכב של גוף-נפש-רוח. הגעתי אליה בהמשך למסע ארוך של חיפוש בתחומי רוח, אמנות, נפש. מסע גילוי שנובע מתוך שאלות ותהיות ומעלה שאלות רבות נוספות. הייתי רוצה לשתף בהן כאן לא כתיאוריה ורעיונות אלא כשיח הנובע מתוך הנסיון והחוויות האישיות שלי.

בתקווה שהבלוג יהיה מרחב לשאלות ושיתוף, להשראה.

במה אני נוגעת כשאני נוגעת בגוף?

התשובה כל כך עשירה ומורכבת. השאלה נפתחת ונפקחת ככל שהעבודה במגע מתפתחת.

ולמה בכלל לגעת בגוף?

תשובה אישית לגמרי: הידיים הובילו אותי. הידיים תמיד היו עבורי החלק המביע והתקשורתי. גם כשהמילים לא היו זמינות, כשהתביישתי, כשלא ידעתי. במשך שנים רבות יצרתי בתיאטרון בובות. כאשר הלבשתי לראשונה בובה על כף ידי התבוננתי בה - ולפתע נבהלתי. היא רעדה ונשמה. לקח לי רגע להבין שהיא רועדת ונושמת משום שאני רועדת ונושמת. דרך הבובה קלטתי את החיים שבי, החיים הסוערים והשקטים, הבוטים והעדינים. כך למדתי לעקוב אחר הבובות הלבושות על כפות ידי, לגלות דרכן את החיוניות שלי ולשתף בה את הקהל דרך תיווך הבובה. לימדתי את התלמידים שלי הנפשה כקשר ותקשורת עם עצמם ועם הקהל במשך כ-25 שנה בבית הספר לתיאטרון חזותי ובמקומות נוספים. בשנים האחרונות השלתי את הבובות לגמרי ועבדתי עם התלמידים עם כפות ידיים חשופות.

אלא שבשלב כלשהו נהר האש שהופיע בדרכים שונות באגדות שסיפרתי הפך מדימוי למציאות. מצאתי עצמי נאבקת על חיי הגוף וחיי הנפש במשפחה הקטנה והיקרה שלי. נאלצתי לבקוע מהביצה, למשש את הכאב, להביט בו בעיניים חשופות, בלא תיווך.

וכשהלהבות שכחו מעט, אמרתי לעצמי, בוודאי יש משהו כזה שאני יכולה ללמוד – לגעת בכאב בידיים שלי, להיות עם אדם אחר בסבל שלו.

שאלתי סביבי והופניתי לשיטות שונות של טיפולי אנרגיה, הילינג ועוד. הרגשתי שהגעתי הביתה כאשר בלימודי שיטת רוזן ניתנה לי הנחייה להקשיב לגוף באמצעות הידיים. הנחתי את הידיים על גוף הפרטנרית שעמה תירגלתי והקשבתי. הרעיון קסם לי, אך הידיים לא שמעו כלום. מה זאת אומרת ידיים מקשיבות? מקשיבות למה? נזכרתי בהמשך האגדה, המעשייה הרוסית שבחרתי לספר על שום שמה המסתורי "לך לא אדע לאן, הבא לא אדע מה": אחרי שהגיבור עובר את נהר האש הוא מגיע אל מקום-לא-מקום, שם הוא אמור למצוא "לא-אדע-מה". זו המשימה הקשה והמסוכנת ביותר, שהוא יכול לה רק בזכות נחישות והתמדה. אז התמדתי. המשכתי להקשיב בלי לדעת למה. בלי להבין. בלי לשמוע. ולאט לאט, מתוך ה-לא-יודעת התחילו להופיע סימנים. הידיים החלו להבחין בשינויים החלים בגוף תוך כדי המגע, תוך כדי השיחה. ועולם שלם התגלה, עולם של תקשורת עם הגוף מעבר למילים, מעבר לידוע.

על העולם הזה אני רוצה לכתוב כאן, לשתף בנסיון ובתובנות ובעיקר להעלות שאלות. מה קורה כשנוגעים בגוף? מה מאפשר המגע הישיר בגוף? מה מאפשר (או מגביל) טיפול שמתמקד במגע לעומת טיפול בפסיכותרפיה גופנית שבו המגע הוא חלק מסך אפשרויות שונות של קשר?...

בתמצית, אותה שאלה שהתחלתי בה: במה אני נוגעת כשאני נוגעת בגוף?

פוסט ראשון שרובו שאלות.

פתיחה לדיאלוג, לשיח, לשיתוף. בתוכי ו-מקווה – איתכם.

למתעניינים להכיר וללמוד את שיטת רוזן לטיפול במגע, פרטים על הסדנאות הקרובות בהן אני מלמדת:

מפגש התנסותי עם שיטת רוזן והעבודה שלי בטיפול במגע 
בכנס "פעימה משותפת" 
ב-26 ביולי 2018 יתקיים בתל אביב. להרשמה כאן

סדנת מבוא: לגעת בסיפור חיינו ב-21-22 באוגוסט בסטודיו תנע בקיבוץ עין שמר. פרטים כאן

סדנת העמקה סתו 14-18 באוקטובר עם אייבי גרין, פסיכולוגית, מורה לשיטת אלכסנדר ומורה בכירה בשיטת רוזן מניו יורק. אייבי מביאה פרספקטיבה פסיכולוגית ונירולוגית על מערכת הגוף-נפש. פרטים כאן 


רוני מוסנזון נלקן: מטפלת במגע ומורה לשיטת רוזן.  מאמינה בתהליך הנובע מתוך נוכחות והקשבה לעצמי ולמטופל, הקשבה לגוף באמצעות כפות הידיים - הגוף מביע ומדבר מעבר למילים. 

לכרטיס של רוני לחץ כאן 

בלוגים נוספים

לגעת ברגש - הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
רוני מוסנזון נלקן: מטפלת במגע ומורה לשיטת רוזן
סיפור אהבה - הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
נס וחסד בנסיך צפרדע? - הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
יהיה טוב? - הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
הבלוג של רוני מוסנזון נלקן