צור קשר
...Loading...

גבולות בקשר - הבלוג של רוני אריאל-עד

**************גבולות בקשר****************

איפה אני מתחילה ואיפה אני נגמרת.

גבולות –נשמע מלחיץ, הפרשנות של גבול אצל רובנו היא הגבלה, הפרדה, רבים חווים גבול כמשהו מצמצם , כזה שפחות מאפשר ביטוי. לוקח לי את החופש.

בתוך מערכות יחסים יש אותי ויש את האחר, אנחנו יחד כאן, איתי, איתך, עם הקשר ומה שהוא מעלה ומביא עימו. 

יש גם התערבבות, כואב לי כשכואב לך, עצוב לי כשעצוב לך, שמח לי כששמח לך, נכון, זה לא שלי, אבל אני איתך כאן ומעצם היותנו בתוך הקשר אני חווה קשת של רגשות, כזו שלא תמיד היא שלי.

השאלה היא מה קורה כשאני כבר לא אני ואתה כבר לא אתה ושנינו הופכים קורבנות של ריצוי.

חלקים מהותיים מהאני שלנו מתפוררים לתוך מערכת היחסים, אני אהיה מה שתרצה ואתה תהיה מה שאני ארצה.

עד שה"אני" הופך נעלם, כמעט לא קיים.

כאישה צעירה חשבתי גם אני שזו מהות של קשר, להיות תמיד עבור הצד השני, לתת, להקשיב, להכיל, לעזור, להיות בשביל.

עם השנים הבנתי שהמקום שבו אני הופכת מטפלת בתוך מערכת היחסים גובה ממני מחיר גדול, כזה שאני כבר לא מסוגלת לפרוע, האני שלי מתמוסס ונעלם. החוויה הזו הפכה בלתי נסבלת, כאבים בגוף, ותחושת חוסר שקט תמידית נכחה בחיים שלי.

העולם לא סבב סביבי אלא סביב הצד השני,

עד שנעלמתי לעצמי וגם לאחר. הלכתי מהקשר או מצאתי פתרון יצירתי להרוס אותו.

היום כשאני מסתכלת על עצמי לפני שנים, אני מבינה שלא ידעתי אחרת.

בחדר הטיפולים אני פוגשת את הסיפור (האישי) שלי מכל מיני זויות.

 סיפורו של ל'.

ל' בן 36, מאוד רוצה להתחתן ולהקים משפחה, כבר שנים שהוא רוצה להפוך להיות אבא.

הוא מתוסכל מכך שמערכות היחסים שלו לא עובדות, תמיד הן מסתיימות במפח נפש, כזה שמשאיר אותו לאסוף את השברים. ולהחלים, ההחלמה בין 2-6 חודשים.

לא משנה כמה עמוק/רדוד , ארוך/קצר היה הקשר.

בהרגשה שלו לוקח לו המון זמן "להתאפס" והתסכול בתוכו הופך לזעם, הזעם הופך לייאוש, ומשם מגיעים הבדידות והעצב.

ל' חווה כל מיני סוגים של מערכות יחסים, בין אם חודשיים ובין אם 10 שנים.

היתה לו בת זוג  מגיל 14 ועד גיל 24 הם גדלו יחד, עשו צבא, תואר ראשון באותו תחום ובאותה אוניברסיטה ולאחר מכן הם החליטו שמערכת היחסים לא עובדת יותר,

היא כבר התחתנה ונולדו לה 3 ילדים. והוא לדבריו נשאר אבוד.

 מערכת היחסים בינהם היתה טובה (כך הוא הגדיר אותה) , הוא היה הסלע בקשר, והיא זו שלא מצאה את מקומה. תמיד בדקה וזזה, חקרה, הלכה למטפלים, לסדנאות, והוא עמד מהצד והביט בה, מתקדמת. הוא הרגיש שהוא הסלע האיתן בקשר ושמח על כך שיש לו בת זוג שמתקדמת בזכות העוגן, היציבות והפרגון שהוא מאפשר בתוך מערכת היחסים.

הפער ביניהם גדל כשזוגתו התקדמה והתפתחה בעבודה והוא נשאר באותו תפקיד, המשכורת שלה הפכה להיות העיקרית בבית והוא הרגיש איך מסלע איתן הוא הופך להיות עלה נידף ברוח. התחושה היתה בלתי נסבלת עבורו, הם רבו המון, הוא שקע בדיכאון. סירב לצאת מהבית, לאכול, להתקלח, לעזור לעצמו ולהתקדם, היא הפצירה בו, רצתה להיות הסלע האיתן שלו. וככל שהיא רצתה יותר כך הוא הלך ונסגר. חילוף התפקידים חיסל סופית את מערכת היחסים בינהם. הרצון שלה להיות למענו התפרש בחוויה שלו כאיום, חוסר גבריות, השפלה, הקטנה, ורצון להעלם.

וכך הגיע לגיל 24 עם אגו מרוסק, תחושה שהוא חסר אונים, עלה נידף ברוח, מאוים מהחיים, מושפל, וחסר כוח להניע את עצמו לעשייה. כשנה שלמה הוא התהלך בעולם עם החוסר והריק שבתוכו.

ההשפלה. האשמה והביקורת הגיעו לבקר בראשו לעיתים קרובות. הוא כעס על עצמו, על כך שהרס את הקשר. ואת עצמו, כשהחליט להחזיר את הגלגל אחורה, ליצור איתה קשר ולחזור למקומו, היא היתה במקום אחר. ולא היתה מעוניינת לחזור לזוגיות שהיתה להם. היא סיפרה לו שמאז שהם נפרדו היא הפכה להיות עצמאית יותר. אמרה לו תודה על השנים שעיצבו אותה אבל היא במקום אחר. וביקשה להשאיר את העבר בעבר..

ל' אחרי שנה מנסה בכל כוחו לחזור לחיים, לחוויה שהוא גבר. ונפל שוב. הוא הבין שאין דרך חזרה ולאט לאט התחיל לטפל בעצמו. לבנות את הקשר בינו לבין הצרכים שלו. לדבר על הקשיים שהוא חווה, להיפגש עם החלקים הפגיעים שקיימים בו ולשתף גם בהם. 

אנחנו נפגשנו לפני כשנתיים, זיהינו ביחד, דיי מהר, שיש לו דפוס חוזר במערכות יחסים.

מכיר אישה, יוצא איתה מתאהב ועוזב.

הוא מתאהב מהר ועוזב מהר.

מתי? כשהם מחליטים למסד את הקשר.

כשזה הופך מחייב, ורציני ,הוא נמנע.

הוא מאוד רוצה אבל פתאום נחנק, נסוג, נבהל, מפחד.

התהליך שלנו היה מורכב מחקירה-  כמה להתקרב, מתי להתרחק, איך זה מאפשר ואיך כובל. כשזה היה קרוב מידי הוא השתמש בכל הכלים שהיו ברשותו בשביל להרחיק אותי. יש לציין שהם היו יצירתיים. הפער שבין הסלע האיתן שהוא לבין הבחור הדכאוני והמפחד שהוא היה בגיל 24 היה גדול. לשהות בתוך הפער זו חוויה מורכבת. לעיתים מתישה ולרוב כואבת.

והוא הכאיב לי ,כשהחוויה היתה בלתי נסבלת עבורו, הוא כעס עלי והלך, נעלם, לשלושה חודשים, לא ענה לטלפונים, לא להודעות, אבל השאיר חוב פתוח. כשהרגיש שהוא יכול, הוא התקשר ושאל אם אני אסכים לקבל אותו בחזרה.

שמחתי.

כ"כ שמחתי שהוא רוצה לחזור.

השיחזור לחוויה שלו. היה נוכח, ברור וכואב, לשנינו ,הוא כאב ,כעס והלך, ואני כאבתי את נטישתו.

ואז הוא חזר.

אחרי כמה מפגשים הוא סיפר לי שהוא רצה לחזור לפני תקופה. אבל לא היה לו מספיק אומץ להתקשר. הוא פחד שאגיד לו לא. הוא פחד שאגיד לו שאין לי מקום בקליניקה בשבילו. שאדחה אותו, אנטוש אותו ואשאיר אותו להתמודד.

החוויה הכואבת הזו, חיזקה את הקשר, דרך השיחזור למדנו יחד איך אפשר להשאר קרובים, כואבים, מפחדים, חשופים. לאט לאט הוא גילה כמה עוצמה יש בו כשהוא נשאר בקשר ומבטא את התסכול, הקושי והכאב. הפגיעות שלו הפכה להיות נוכחת ובעיקר מבוטאת. הוא דיבר אותה.

הוא הרשה לעצמו לדבר את החלקים הפגיעים שלו במערכת יחסים שנבנתה, לזכור את עצמו. להביע ולהגיד, לתקן ולהעמיק.

הפעם הוא לא התאהב מהר ועזב כשזה העמיק.

הוא הכיר, בדק, הרגיש, נלחם, התווכח, אמר, הקשיב ונשאר.

נשאר בקשר איתו וגם איתה.

"קשה לקחת בעלות על הסיפור שלנו, אבל קשה הרבה יותר להעביר חיים שלמים בנסיון לברוח מפניו.

מסוכן לקבל את מוקדי הפגיעות שלנו, אבל מסוכן הרבה יותר לוותר על אהבה, על ההשתייכות ועל האושר- התנסויות שבהן אנחנו פגיעים יותר מכל.

רק אם נהיה אמיצים די הצורך לחקור את החשיכה, נגלה את הכוח האינסופי של האור שבנו". (ד"ר ברנסה בראון).

גם אני וגם ל' נפגשנו עם הפגיעות, החרדה, הנטישה, העצב ,המורכבות והסיכון שיש בכניסה לקשר, ובמערכות יחסים.

אך האם אפשר אחרת?

האם אפשר להיכנס למערכת יחסים, אמיתית, אותנטית, כנה  מבלי לפגוש חלקים אלו בתוכנו?, להימנע ,להמשיך לברוח ולחכות שמשהו יקרה מבלי שנהיה באמת נוכחים.

האם אפשר ללמוד להציב גבולות, פימייים וחיצוניים מבלי לפגוש חלקים מורכבים אלו בתוכי?

הדרך ליצירת גבולות רצופה במפגשים עם האמת הפנימית שבתוכנו.


 לכרטיס האישי שלי 

רוני אריאל עד - מובילה תהליכי זוגיות -מאמינה באהבה ובכך שכל אחד יכול ליצור זוגיות מטיבה ומדוייקת. השפע קיים, אנחנו צריכים אך ורק לבחור לאן להביט.


בלוגים נוספים

ביטחון עצמי במערכות יחסים- הבלוג של רוני אריאל -עד
כשהלב מתחיל להיפתח, להקשר, לרצות. תפישת המציאות שלנו לגבי עצמנו וגם לגבי הקשר משתנה.