צור קשר
...Loading...

טראנס ועבודה עם מצבי תודעה חלופיים - גבריאל פולונסקי


כולנו מכירים את המונח טראנס. 

בעולם הטיפול הוא מגיע בעיקר מעבודה שמאנית. 

בעולם הרוח הוא מגיע מטקסים למיניהם המכניסים אותנו למרחב חדש. 

בעולם המוזיקה הוא מוכר ממוזיקה המחזיקה מרחב המזמין אותנו למסע.

באופן מסוים, זה מסע. אבל למה?

מצב טראנס מהווה בדרך כלל כניסה למצבים אקסטטיים של “לא נודע”, מהם אנו עשויים לצאת אחרת. ובמילים אחרות, מרחב רטט המוביל לשינוי, שינוי תפיסתי ושינוי קוגניטיבי, הן ברמת הגוף והן ברמת ההקשרים השכליים אותם אנו מחזיקים ומזינים.

בפועל, טראנס הוא היציאה מהמרחב המוכר אל תוך מרחב גמיש המרחיב את התודעה, מייצר הקשרים קוגניטיביים חדשים ומביא את המוח להפריש ולמנן ברמה הכימית חומרים שונים, המחדדים כל מיני נקודות ראיה ומטשטשים את הגבולות ה”כל כך מסוטטים” בדרך כלל של חויית החיים. ולא מדובר על הכרח של נטילת חומרים משני תודעה למיניהם, אלא יותר על היכולת להשתחרר אל תוך הרגע בלי ציפייה מסויימת. שחרור והתבוננות, ואפשור לגוף ולמיינד לבטא את מה שהם צריכים כדי לגעת במקומות יותר אותנטיים, או לגשת למרחבים חדשים או נשכחים.

האמת היא, שמצב טראנס הוא מצב שקשה להכיל, ובטח לאורך זמן.

מצב טראנס הוא כשאדם שרגיל לעשן מפסיק עם הסיגריות, או כשאדם שרגיל “לסגור חורים” דרך אוכל, מערכות יחסים כאלה ואחרות או התנהגויות כאלה ואחרות, מזיז אותן הצידה ולו לזמן מה כדי להרגיש ולהתבונן במה שיושב מתחת, ולאפשר לתודעה לגעת במקום חדש של חוויה מתקנת, או כמו שאני קורא לזה בקליניקה - למקם את העולם הפנימי במגירות נכונות יותר, כדי לחיות איתו יותר בשלום, ושהזיכרונות לצורך העניין, יהיו “עירומים” יותר מרגש, וכך ישרתו טוב יותר את ההווה, במקום להמשיך למשוך לעבר.

מצב טראנס הרבה פעמים הוא מצב מאיים. זו אחת הסיבות שכל כך חשוב לייצר מרחב מוגן ומוחזק היטב, כדי שיהיה בטוח לשחק בחוויות האלה. שהרי כפי שחוויה עשויה להוביל למצב בונה, כך גם קיימת האפשרות להיכנס למצב שאינו מיטיב בהכרח, ואף עשוי לעורר רגרסיה לא הכרחית ומזיקה.

הקושי הוא להמצא במרחב הזה ולחיות אותו למשך תקופה, הוא להכיל את מרחב הזמן הזה בחוסר אונים המאפשר להתבונן, ולא לפעול כפי שתמיד פעלנו. ההבנה שאין זה מצב שמבטיח משהו “טוב יותר” אלא מבטיח “משהו שונה”, היא מאיימת, ולרוב תמיד יהיה נוח יותר, אף אם לא מתוך החלטה אלא כברירת מחדל של התודעה, לחזור למקום הבטוח והנוח ולהמשיך לקיים מערכות יחסים כפי שקיימנו עד עכשיו, בין אם זה מגביל אותנו ובין אם זה משחזר כישלון. כי הגוף יחוש רפוי יותר בכישלון שאנו מכירים מאשר במה שעשוי להיות הצלחה שאנו לא מכירים.

תחת כל העניין הזה, יושב ההכרח להרטיט את ההקשרים המנטליים שהפנמנו לאורך החיים, לטוב ולרע, כדי לפתוח מרחב לחשיבה אבסטרקטית יותר כמו גם קונקרטית וממוקדת.

היכולת להעיר חלקים שונים ונוספים בתודעה (להצליב אונות) זה מה שיאפשר לנו להיות גמישים יותר בתפיסה שלנו, פתוחים יותר לעולם ולחיים, לרעיונות, ליצירתיות ולמצבים של התפתחות חישתית ולעיבוד מידע בריא ומאוזן יותר. גמיש יותר.

היכולת לעבוד עם המיינד לשחרור הגוף, כמו עם הגוף לשחרור המיינד, הוא מהלך שרצוי שיהיה שזור בחיים, כדי להתבונן באופן נקי דרך הלב ולא ללכת לאיבוד ברגש (לשמור על סדר עדיפויות בריא), כך שנוכל לשים את תהליך ההתקדמות שלנו אל עבר ה”שלם” שבנו לאורך חיינו.

כך מצבים פשוטים הופכים בעלי משמעות, ומצבים מורכבים מקבלים חופש פעולה הנובע מהניסיון של העבר ולא משחזורו.

כשהטוב והרע הולכים לאיבוד, ולא מעט אני שומע איך אנו מתייחסים לכך שהטוב והרע מתמוססים בשלב מסוים של החיים ומוצאים מנוח ב”מותר” או “זכות”, כמו שגם שמעתי שזה מונחה דרך המצפון האישי, תחת כל זה יושבת היכולת להבחין במה שבאמת גורם לנו להרגיש טוב ושלווה בחיים ומה שעשוי להזין ריגוש או נוחות, אך לא בהכרח לקדם אותנו לעבר מה שאנו מאמינים בו באמת. כמו כן מה גורם לנו להרגיש חלק מיטיב מהחברה, העולם, החברים וכו’. דברים העשויים להכניס הרבה מהות לחיים.

שהרי הטוב והרע לא נעלמים, הטוב גובר ככל שאנו מתבוננים ברע ומקבלים אותו כדי לעבוד איתו, וכך פחות פועלים עליו באופן לא מודע.

אנו כבני אדם וכחברה נוטים להחזיק פיצול (דוגמא יפה היא ימין ושמאל בפוליטיקה או “איתנו" ו"נגדנו" במלחמה).

היכולת להתבונן בקונפליקט ממקום נקי נובעת מהחזקת שני הצדדים. 

למשל, לא מפתיע האופן הטבעי בו אנו מתחברים ומרגישים את הביחד במצבי קיצון של מלחמה או באיום על החיים, שהרי אנו באופן אוטומטי נשליך את ה”רע” החוצה ונקבל את עצמינו כטובים למען הישרדותנו, כמו שגם נדע לצבוע את החוץ בטוב ולהרגיש רע מבפנים תוך עיוורון לקבלת הרע החיצוני יחד עם הטוב.

לא שזה רע. ברור שבמצב של סכנה ובמקומות בהם פוגעים לנו בבית אנו נרצה ובצדק, לשמור על החיים.

אך ישנו מהלך מתקן ומבריא מאד ביכולת שלנו להמשיך להטיל ספק בעצמינו, ולהפתח למרחב המשלים של היין והיאנג ב-core של התודעה, ולהתקרב יותר למקום בו העבר משרת את ההווה אל עבר עתיד מיטיב יותר.

גבריאל פולונסקי - מטפל, סופר, כותב ומלחין, שר, מצייר, כואב ומתענג, עצוב ושמח, גם סובל, וגם מתמודד, הכי קטן והכי גדול, לפעמים בינוני, סך הכל הולך בדרך. עוד פרטים עלי תוכלו למצוא כאן.

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה

בלוגים נוספים