צור קשר
...Loading...

הדמוי ממוקד הגוף כמראה ליחסים המופנמים - אורית קלפיש

 פגישה מס 1 הדרכה: בלוג דו שבועי - הדמוי ממוקד הגוף כמראה ליחסים המופנמים 

לפני מספר שנים  במסגרת הכשרתי מטפלים בפסיכותרפיה גופנית, נתקלתי בכיתה ביקורתית במיוחד וביחסי העברה קשים מולם. כמובן שנעזרתי בהדרכה קבועה לכל אורך שנותיי הראשונות כמטפלת ומרצה. הייתי נסערת כשהגעתי למדריך שלי, הבחנתי כי חלק גדול מן המפגש הוקדש להקשבה מצדו. הרגשתי כיצד אני פורשת את סיפורי ללא הבנה אמתית של הדברים והבנתי כמה חשוב לי מרחב האינטרוספקציה הרגשי באמצעות דיאלוג פנימי שלי, בנוכחות אדם אחר. לאחר זמן מה הצגתי בפניו את המשוב שקיבלתי ודנו במשמעותו עבורי. עברתי לשבת לצדו של  המדריך. הוא  העיר את תשומת לבי כי הסיטואציה מזכירה לו בת המראה את גיליון הציונים שלה לאביה...

הניסיון להכניס מערכת יחסי ההעברה לתוך ההדרכה נכשלה משום שהרחקתי אותה באומרי כי דימוי המתאים יותר שעולה לי הוא האסידופולוס, החיידק פרוביוטי אותו אנו נוטלים יחד עם האנטיביוטיקה על מנת לשמור על רירית המעי... אכן, נזקקתי למתווך, למעבד לתהליכים רגשיים וקוגניטיביים אותם התקשיתי לעבד לבדי, אולם הכניסה לתוך מערכת יחסים בעלת אופי רגרסיבי לא תאמה את השלב ההתפתחותי של הקשר וההקשר. שיעור חשוב אותו אימצתי עבורי ועבור מדרכיי הנו הרגישות הרבה שיש במפגש שעיקרו מקצועי בין שני עמיתים, למרות השוני בניסיונם המקצועי. נדמה כי המדריך נתן לכך מקום ואפשר למרחב בו נמצאתי להתקיים. כמו כן הוא נתן תוקף בהמשך להתהוותה של גישה חדשה בהדרכה להתפתח, גישה שאפשרה העצמה עבורי ועבור מדרכיי מתוך מקום בטוח, שוויוני ופורה יותר.

הדרכה בפסיכותרפיה דרך עבודה עם דימויים והדהודם הגופני אצל המדריך והמודרך, יכולה להאיר את מפת היחסים בטיפול, כמו גם אזורי תקיעות של המטפל בטיפול ובהדרכה ממקום מעצים. ייחודיות הגישה היא בכך שמשלבת אלמנטים קוגניטיביים, גופניים, דינאמיים והתיחסותיים באופן יצירתי יותר ומאיים פחות. דרך אשר נוטלת לרוב את האיום מן האינטרוספקציה הישירה של המטפל על עצמו בטיפול, מקום שעלול להיות רגיש לכולנו כמטפלים ולייצג איכויות אמביוולנטיות על כל המשתמע מכך בינינו לבין עצמינו ומול המדריך. כפי שמתאר זאת חנוך ירושלמי: "בתהליך של הדרכה, מתקיימות גם השפעות הדדיות (Mutual enactments ) אשר דוחפות את הפרטים בדיאדה הטיפולית למרחב של תנועות והתנהגויות". עוד הוא טוען כי בדיאלוג  של הדרכה  מתאפשרת יצירה משותפת בין ותוך אישית אשר מקדמת תקשורת בין חלקים שונים בעצמי, בין  מצבי עצמי מנותקים ונוצרת אפשרות לקיום שיח פתוח אודות תכנים הטעונים במבוכה, כמו למשל אהבה ותשוקה העלולים לעורר חשש בקרב המודרך והמדריך. מסיבה זו עבודה עם עולם הדימויים מאפשרת מרחב של ביטחון וריחוק אסטטי.

האם קרה לכם כבר שחשתם תקועים כתרפיסטים מול המטופל או כמדריכים, שחשתם במעורפל שמשהו לא בסדר, אך לא הצלחתם לשים את האצבע על הבעיה עצמה?

ההדרכה מהווה הזדמנות לדיאלוג הקושר בין שלושה ממדים: מטופל, מטפל ומדריך. השיחה למעשה מורכבת מרבדי עבר שמביאים שלושת הצדדים ומהתקשורת עכשווית בניהם. ככזו, היא מגלמת לעיתים יחסי העברה והעברת נגד ומתקיימים בה גם ביטויים של יחסים בין-אישיים קונקרטיים בטיפול ובהדרכה. על מנת  להצליח להבחין ולעבד את הנושאים העולים בטיפול ולאפשר ליחסים המגולמים להפוך לפלטפורמה להתפתחות, חשוב איפה לאפשר לתכנים אלו לבוא לידי ביטוי גם בהדרכה  כפי שכותבת תמר קרון בספרה:  "הדרכה בפסיכותרפיה". כמו טיפול, הדרכה יכולה להתקיים באופן פרטני או קבוצתי ובתדירות משתנה, על פי הצורך בהתאם לתכנים ולדינאמיקה העולה בין שלוש צלעות הדרכה.

באילו נושאים אנו נתקלים בדרך כלל בהדרכה?

הנושאים בהדרכה משתנים בהתאם לאופי הטיפול ושלב ההתפתחותי של המטופל והמודרך. בהדרכה יכולים  לעלות נושאים שונים כגון יחסים מקבילים בין מטפל למטופל, בין המודרך-למדריך שלו, מנגנוני הגנה המופיעים אצל המטופל או אצל המטפל בטיפול, תוקפנות ויחסי שליטה במפגש הטיפולי, התמודדות שלנו כמטפלים בזמן משבר, עם מיניות, נושא הגבולות כמטפל בטיפול ברמה הרגשית והפיזית ואתיקה מקצועית. היוזמה להעלאת נושאים אלו יכולים לעלות על ידי המדריך או המודרך.

מה אנו יכולים להרוויח מסוג כזה של הדרכה?

ככלל, מטרת ההדרכה הינה ללוות את התהליך הטיפולי ולקדם את מטרות הטיפול. לשם כך קיימות מספר מטרות משנה: אנו יכולים לסייע למודרך שלנו בהתמודדות עם קונפליקטים פנימיים, לעזור לו להעמיק את יכולת האינטרוספקציה שלו, לשפר את הדיאלוג הפנימי בין תפקיד המשתתף, הצופה והמטפל ובכך לקבל זווית חדשה להסתכלות, להבין את הדיאלוג הגלוי והסמוי בטיפול, הוורבלי והבלתי וורבלי, להבין את המטען הרגשי שנושא עמו ואת הכפתורים עליהם לוחץ המטופל המושפעים מעברו. בכך  יכולה אולי ההכלה של המודרך את המטופל, את התכנים והדינאמיקה שעולים להישמע ולהתקיים ולדיאלוג בין גוף ונפש השניים לעבור אינטגרציה.

אז איך עושים את זה בעצם?

מדובר כאן למעשה בשילוב של מספר כלים:

כלי ראשון ואפקטיבי להבנת מפת היחסים העולה בטיפול הינה הפסיכודרמה. שרה גוברין ב"מגע הבין אישי של הפסיכודרמה" מתארת את הרקמה העדינה והמורכבת של עבודת הפסיכודרמה. במטרה לחתור אל עבר המרחב התוך אישי של המטופל (מודרך במקרה זה), מרחב בו מתבצעת החקירה לתוך הייצוגים הפנימיים דרך משחק תפקידים, במטרה להכיר, להבין וליצור שינוי ביחס אל עולמם הפנימי.

כלי נוסף הינו השימוש בתנועה טיפולית: פניפילד אשר חקרה את דרך הביטוי של הלא מודע דרך תנועה, טוענת שהתערבות בהדרכה בכלים תנועתיים מאפשרת לתכנים לא מודעים להתגלם. זאת דרך התנועה הפיזית והביטוי הגופני של הדמויות המופנמות בתוכנו ולאפשר לרגשות ולזיכרונות לקבל מקום. כך יכולה האנרגיה האגורה להתגלות. התנועה מאפשרת גישה ישירה ללא מודע ולזיכרונות הקינסתטיים האגורים בגוף. חוקרת נוספת, דייוויס, התמקדה אף היא בעבודתה בערוץ הפיזי אשר לטענתה מקדד את החוויה במקביל לערוץ הקוגניטיבי. נראה כי ההתערבות בתנועה בטיפול ובהדרכה מאפשרת מעבר מעמדה מורגלת ואוטומטית של המטפל, לביטויי של רגשות שנחסמו תוך הכרה בדפוס ראשוני ובכך מאפשרת צמיחה והתפתחות, כל זאת במרחב המוגן של חדר ההדרכה.

עבודה עם דימויים הינה מרכזית ויכולה להתבטא במקביל לכלים הקודמים שהזכרנו. השימוש בדימוי ומטאפורה במרחב הטיפולי הנו כלי השלכתי רב עצמה. עמוס צור עושה שימוש בו בהדרכה על מנת לחשוף עמדות לא מודעות של המודרך כלפי המטופל אולם הוא אינו מתייחס לחוויה הגופנית. דרכם, ניתן להתבונן גם  בתכנים העולים כלפי המדריך. אני בדרך כלל שואלת את המודרך מה הדימוי שעולה וכיצד הוא מדמיין את עצמו ואת מטופלו בטיפול. איזה דימוי עולה אצלו כתוצאה מן המפגש בניהם, ואילו תחושות ורגשות עולים בעקבותיו. כך, מתאפשר זיהוי של איכות ומקור התקיעות בטיפול, ברור של טבע הדמויות המגולמות בחדר הטיפול ובהדרכה ומפגש עם הרגשות והתכנים עימם חושש המטפל להתמודד. לאחר מכן אנו מבררים כיצד יכול דימוי זה להתפתח באופן המיטיב עבור המטופל. בצורה זו, דינאמיקה של היחסים העכשוויים ויחסי העברה מקבלת ייצוג חי הניתן לעיבוד ביתר קלות (צור, 2010)

כמובן שגם היחסים נכנסים לתוך המרחב הטיפולי ומרחב ההדרכה-

השימוש בפסיכודרמה, המבוססת על עקרונות הגישה ההתייחסותית, דרך משחקי תפקידים וההדהוד הגופני שלהם, מאפשרים בחינה של מערך היחסים התוך ובין אישי של כל אחד משלוש הגורמים המשתתפים בהדרכה: המטופל, המודרך והמדריך. ההדהוד הגופני דרך הדמויות המופנמות והדימויים העולים בהדרכה מאפשר שחזור והגפנה (embodiment). אמצעי היכול להביא לצמיחה של כל אחד משלוש צלעות ההדרכה. אולם ההתייחסות אל גוף המודרך- המטפל מורכבות בין הטפל למטופל, המדריך והמודרך...

בואו נדבר לרגע על הגוף ומערכת ההעברות הגלומות בו-

כפי שידוע, נושא הגוף בפסיכותרפיה הינו מורכב ומעורר תכנים רבים ומגוונים משום שהוא  יכול לממש לרגעים יחסים ראשוניים ובכך להעצים פנטזיות וצרכים ראשוניים. המרחב להעברות והעברות נגד גדל, והגבולות בין הסימבולי לקונקרטי לא פעם מיטשטשים ובכך מקצינים את יחסי הכוח והשליטה בטיפול. אופן עבודה זה משפיע כמובן גם על תכני ההדרכה ועל הדינאמיקה מטופל- מודרך-מדריך. לדוגמא: אם המטופל נמצא מבחינת הצרכים שלו בשנה הראשונה לחייו והמטפל מכיל ושוהה עם צרכים אלו, עלולים להתעורר אצלו בתורם תכנים מעברו הקשורים לזיכרונות בלתי מעובדים של תקופה זו. תכנים מציפים עלולים להיות מושלכים על המדריך, כך שגם בהדרכה יכולים להתגלם יחסים מקבילים באופיים לאלו שבטיפול. אוגדן (2003) לדוגמה, לעיתים קיים בלבול בין הצורך בחום והזנה, קירבה ומגע מיני. עצם המודעות של המטפל להעברת הנגד שלו המקבלת ביטוי בהדרכה, מאפשרת לו הבנה של מערך יחסים מורכב זה במקומות רגישים אלו אנו זקוקים למערכת של דימויים המאפשרות חיבור רגשי גופני עמוק מצד אחד ואת היכולת לעבדם ולהחזירם מאוחר יותר לתוך התהליך הטיפולי. סגנון הדרכה  המתואר כאן  דומה לתיאורו של ארון הרואה את מערכת היחסים בין המטופל לאנליטיקאי כמתבססת על השפעה הדדית מתמשכת, גם כאן ראינו כיצד עוברת אינפורמציה מהמטופל למטפל ואל המדריך ובחזרה למטופל. למעשה נוצר תהליך תקשורת והתקשרות מורחב, אשר ההשפעה זורמת בו למספר כיוונים. השפעה הדדית זו באה לידי ביטוי בהדהוד הגופני (Body Resonance) (חדד, רולף בן שחר, 2011)

תגובה גופנית זו מתוארת על ידי חוקר המוח אנטוניו דמסיו, אשר הצביע על קיומם של נוירוני מראה, באמצעותם מתרחש התהליך הנוירולוגי האחראי להעברת רגשות מאדם לאדם במעין "הידבקות". בצפייה ממושכת באימהות ובתינוקות הבחין דמסיו בחיקוי הדדי של מימיקת הפנים אשר יוצר "הידבקות רגשית" בין האם לתינוקה המאפשר להם לחוש ולהרגיש דברים דומים. בדומה לכך, אנשים הנמצאים בקשר קרוב חשים לעתים רגשות דומים ומושפעים זה ממצבו הפסיכו-פיזי של זה. אותה "ההידבקות הרגשית" ממנה נובע דמיון רגשי, היא הבסיס להתפתחות קרבה, הבנה ואמון היא זו המאפשרת כאן הבנת העומק אצל המטפל ובין המטפל למטופל, המודרך והמדריך המלווה תהליך זה.

וכעת אני מזמינה אתכם לתרגול קטן. שבו בנוח בכיסא. נשמו מספר נשימות תוך שאתם חשים את כפות רגליכם על הקרקע ואת משענת הכיסא. העלו בדמיונכם מטופל כשלהו שיש לכם לגביו שאלה כרגע. תנו לדמיון להוביל אתכם וראו דמות כלשהי, דמיונית, היא יכולה להיות מספר או סרט או אפילו סמל. חושו מה קורה לכם בגוף בזמן שאתם רואים דמות זו, התבוננו בפרטים ונשמו. כעת דמיינו דמות נוספת או סמל ניצבת מול הדמות הראשונה, ראו מה מעוררת בכם הדמות. אני מזמינה אתכם להתבונן באינטראקציה בניהן  (מרחק, גודל הדמויות ואופי הקשר). איך אתם חשים בגופכם בהתבוננכם בה? כעת לחצו על כפתור הרץ קדימה וראו מה יקרה לדמויות בדמיון אם אינטראקציה זו תסלים? חושו זאת בגופכם. כעת אתם מוזמנים לשנות פרט אחד קטן אצל אחת הדמויות, שתיהן או באינטראקציה בניהן. כיצד אתם חשים כעת?

דוגמא קצרה זו מאפשרת, גם ללא פירוש, הצצה לעולם הדמיון והגוף. כמובן שניתן גם לנוע בהמשך בהתאם לאופי הדמויות וההדרכה.

חשוב בעיניי שנכיר כמטפלים ומדריכים, דרך למערך ספציפי זה של הדרכה המאפשרת חרך הצצה אל תגובות העברה, העברת נגד נגד, הזדהות השלכתית, אינטראקציות ותפקידים המתרחשים בגופינו ודרכו בטיפול ובהדרכה. האופן בו נוכחותו של המטופל משפיעה עלינו כמטפלים בין במודע ובין שלא במודע, כאשר חילופי הדברים בין הגופים השונים המצויים בקשר במהלך הפגישה הטיפולית ובהדרכה, מהווים מקור מרכזי של מידע על המתרחש. בבלוג דו שבועי זה אשתדל להביא מקרה וגישת הדרכה אחת רלוונטית אותה נלמד לעומק בקורס מדריכי מטפלים הקרב.

מקורות
 אוגדן, ת. (2003).יחסי אובייקט פנימיים. מתוך: מצע הנפש. פרק 6עמ' 112-135תל-אביב: תולעת ספרים.
ארון, לואיס. (2013). מפגש, הדדיות ואינטרסובייקטיביות בפסיכואנליזה. תל אביב: עם עובד
גוברין, ש. (2013). המגע הבין אישי של הפסיכודרמה- פסיכודרמה התייחסותית: יחסי מטפל- מטופל. הוצאת אח: קריית ביאליק (עמ' 19)
חדד אלעד ובן שחר אסף רולף. (2011). את מה שלקחנו הביתה – מה פסיכותרפיה גופנית יכולה לספר לנו על שמירה עצמית בעבודה עם טראומה? [גרסה אלקטרונית]. נדלה ביום רביעי 30באוקטובר 2013, מאתר פסיכולוגיה עברית: www.hebpsy.net/articles.asp?id=2619
ירושלמי, ח.(2012) הדרכה כמרחב של השפעות הדדיות. פסיכולוגיה עברית
 www.hebpsy.net/articles.asp?id=2754 נדלה 21/05/14
צור, ע. (2010) שילוב דמיון מודרך ומטאפורות בתהליך הדרכה:" האם צד שמאל יודע מה צד ימין רוצה ?" בתוך: הדרכה בפסיכותרפיה בעריכת קרון,ת. וירושלמי,ח. ירושלים: אוניברסיטה עברית
קרון, תמר. (תש"ע). מהי הדרכה: דילמות, גישות ודגמים. בתוך: תמר קרון וחנוך ירושלמי (עורכים), הדרכה פסיכותרפיה (עמ' 24-11).

Penfield, K.(1992   ) Individual movement psychotherapy - Dance movement therapy in privet practice .In Dance Movement Therapy-Theory and Practice (pp. 163-18)

לקריאה נוספת

 
Klapisch-Cohen, O. (2015). A cloud and a box: An embodied triangle of imagery work in relational body PTSD psychotherapy supervision. Body, Movement and Dance in Psychotherapy: An International Journal for Theory, Research and Practice, 10:3, 144-152. doi: 10.1080/17432979.2015.1047406
.

Klapisch-Cohen, O., & Bartuv, Y. (2016). Meeting in the ring. Strength versus weakness, balance of power and control: Supervision in body psychotherapy. Arts and Social Science Journal, 7: 182. doi:10.4172/2151-6200.1000182

וגם "הענן והקופסה- הנכחה גופנית משולשלת בהדרכה" (תרגום באתר פסיכולוגיה עברית)- https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3041

אורית קלפיש - תרפיסטית בתנועה M.A  ופסיכותרפיסטית גופנית, מטפלת מרצה ומדריכה. ממייסדי הארגון הישראלי לפסיכותרפיה גופנית ILABP, מורה בתחום הטיפול בטראומה ממוקד הגוף בגישה ההתייחסותית, מנהלת קורס סופרווייזירם ממוקדת גוף בגישה ההתייחסותית, מנחת סדנאות בנושא "הדיאלוג הפנימי כדרך להשכנת שלום בין חלקי עצמי". מאמינה בתקשורת מקרבת בכלל ובטיפול בפרט. שימוש בעצמי הגבוה ככלי טיפולי.

https://oritklapisch.ravpage.co.il/- כנסו ללינק להתרשמות מקורס "סופרוייזרים ממוקד גוף בגישה ההתייחסותית"

למעבר לכרטיס האישי של אורית, לחצו כאן

בלוגים נוספים

הציור כאפשרות ליצירת קשר
הבלוג של אורית קלפיש -הציור כאפשרות ליצירת קשר וחיבור עם הקולות המופנמים
"ההדהוד הגופני הפרטי שלי"
הבלוג של אורית קלפיש
יש לך עוד כוח-  אורית קלפיש וקאי איציקסון
טיפול בטראומה בהיבט הפסיכו-פיזי