צור קשר
...Loading...

דובון "לא- לא" - הבלוג של ענת גיחון

"בית קט עומד ביער, יש חלון בו, יש לו שער, אך הבית מה מוזר, הידעת מי שם גר? שמה גרה לה בנחת, משפחה אחת מוצלחת – גר שם דוב, דובה, דובון – מה שובב הוא הקטון"... כך, בתמונה פסטוראלית שכזו, נפתח ספר הילדים הקלאסי  "דובון לא-לא", (או בשמו המקורי "מעשה בדובון לא-רוצה") שנכתב על ידי יצחק  אבנון, ושעליו גדלו, ועדיין גדלים, דורות של ילדים. הספר נועד כנראה לטפל בסרבנות האופיינית להתנהלות ילדים בגיל בו הם מתאמנים על בניית נפרדות בינם לבין סביבתם, תוך שימוש נרחב במילות שלילה. השאלה מה תרומתו של ספר זה ושל הגישה החינוכית שהוא מייצג, לקושי של רבים מאיתנו בדיוק בתחום זה – ביכולת להגיד "לא" כשלא מתאים לנו, להציב גבול מול האחר, בעיקר כשאנחנו גם תלויים בו... .

כאמור, בתחילת הסיפור אנחנו למדים שבבית הקט גרה משפחת דובים - אמא דובה, אבא דוב, ודובון אחד קטון, שהוא כנראה שובב גדול... וכדי שנבין את משמעות  היותו "שובב" -  המחבר מפרט: "מתפנק הוא, משתגע, להורים אינו שומע, לא לאם ולא לאב...כל היום האם קוראת  לו – הוא בחוץ רק משוטט לו, ותמיד הוא רק עונה: "לא רוצה!" רק "לא רוצה!".

מסתבר שהדובון  לא רק שובב.  כשאמא, שטרחה להביא לו דבש מהכוורת, כדי ש"דוב גדול, חזק יהיה", מזמינה אותו להכנס הביתה לאכול, –"לא רוצה! – הוא מתחצף." כלומר הוא נתפס כמי שמעז להמרות את פי הסמכות שמעליו, שזו משמעותה של חוצפה...

חסרת אונים, "בוכה האמא, מתעצבת, -אוי לי, אוי לי! ... – רע ילדי, רשע כזה, רק יאמר לי: לא רוצה."   כלומר ילד, ( גם דובון...) שמרבה לאמר להוריו "לא רוצה", אמירה שבגיל מסויים, היא ממש הכרחית להתפתחות תקינה, מוגדר כאן כרע ורשע... 

נמשיך במסע. הדובון כבר לא שמע את דבריה. "את השער הוא פתח, מין הבית חיש ברח". אבל אז מגיע לעזרתה של האם "מלאך טוב וזך כנפיים".  המלאך מתואר כך, ולכן קשה לייחס רוע או אכזריות לשיעור שהוא עומד להעביר את הדובון, שבנתיים "כלום לא הרגיש ושמח רץ בכביש... שיחק, צחק בלי הרף", כיאה לילדובון חיוני למדי...

 ואז, כשהתחיל להחשיך, והדוב "אל אימו רצה לשוב" – לא מצא את הדרך.  נסו לדמות בנפשכם איך מרגיש ילדובון  ברגע כזה, כשבחוץ מחשיך, הוא לבד, ורוצה לאמא... הלך לאיבוד...

בהתפתחות תקינה, מראשית חייו, מתקיים חוט סמוי שמחבר בין הילד לאימו  בהבעות פנים, בביטוי קולי ובמגע, כשגופה וחיקה מהווים מקום בטוח עבורו. כשילד מתחיל במסעות קטנים, שעם הזמן הולכים וגדלים, לחקור את סביבתו, האם משמשת עבורו כנמל בית לחזור ולהיטען בו, היטענות שתומכת בתחושת הביטחון שביציאה מחודשת לעולם.  ניתן לראות תהליך זה באופן ברור כשהילד שלומד  לזחול מסתכל מדי פעם אחורה לוודא שאמא נמצאת שם, לעיתים חוזר אליה להיטענות, ואז יוצא שוב לדרכו, תהליך שבאופנים כאלה ואחרים ממשיך עד לבגרותו, מול הוריו ודמויות משמעותיות אחרות.

בסיפור שלפנינו הילדובון, שכנראה הרגיש מספיק בטוח בעצמו, כמו שקורה לא פעם בשלב בו פעוטים נהנים מיכולותיהם בלי להיות מודעים למגבלותיהם ולמגבלות המציאות, התרחק יותר מדי, ולא מצא את הדרך בחזרה. החוט הסמוי ניתק. מה הוא עושה? עם הרבה תושייה, הוא פונה לעזרה למבוגר/ת הראשון שנקרה בדרכו. "הנה שם אשה עוברת, לספר רצה לגברת כי ביער הוא תועה". אבל אז הוא מגלה שכל שיוצא מפיו זה "לא רוצה –".הילד הנואש ממשיך לרוץ אחריה, אך לא מצליח לבטא את עצמו. יכולת הביטוי הקולי והמילולי שלו, היכולת ליצור קשר עם הסביבה לביטוי צרכיו ורגשותיו,  נחסמה!.  "אז הבין מה זה היה לו, כי קרה דבר נורא לו: לדבר פתאום שכח, דיבורו מפיו נלקח." הדובון מפוחד, אך עדיין לא מתייאש – "הנה הוא דופק על דלת. מה לך?- אשה שואלת. לא רוצה – הוא מבקש. לך מכאן – תאמר – טיפש!  הדובון לא הסתיר את המצוקה שלו – "אל הכפר דובון בורח, הוא בוכה ומתייפח, (ביטוי רגשי שבדרך כלל פותח את לב הסביבה וגורם למבוגרים לגשת ולטפל בילד), אבל בגלל שכל מה שיוצא מפיו, בצעקה הוא "לא רוצה" - ...לא רק שלא ניגשים אליו, אלא הוא זוכה ללעג -   "כל איש עליו צוחק".    הדרמה רק הולכת ומחריפה – כשמנסים להבין אותו "מה אתה דובון, צווח? לאכול תרצה, לישון? והדובון רק מצליח לילל – לא רוצה... – " אז כלים לזרוק החלו מכל דלת, כל חלון, ברח לך, דובון-טיפשון. וזורקים עליו ממעל, סיר, מקל, צלחת, נעל – על הארץ הוא שוכב, - לא רוצה!-הוא מייבב." רק להזכיר – אנחנו, יחד עם פעוטות בני גילו של אותו דובון, שומעים בנתיים לא על חווייה נוראית שקרתה לדובון קטן ומסכן כי היה בר מזל. זהו עונש מתוכנן, ביד מלאך זך כנפיים, פרי עטו של מחבר מן השורה הראשונה, שרוצה להראות לילדים קטנים מה יקרה אם יהיו "חצופים, רעים רשעים, שמעיזים לא לרצות את מה שהוריהם רוצים עבורם..."

והוא ממשיך -

חסר אונים, בודד, מתגעגע, הדובון חושב "את ראשי איפה אשימה? מי ישיב אותי אל אמא?" ואז מתחולל  המהפך – הלקח נלמד... . "אם אני אשוב לאמא, כל אשר תגיד אסכימה – הדובון בלב חשב – ילד טוב אהיה עכשיו".  ומכיוון ש"מלאכים יודעים מיד מה חושב לב כל אחד, המלאך אז שוב הופיע, ומהר כנף הניע, בדובון נגע על פיו, דיבורו הוא לו השיב". הדובון ה"תמה", שיכולת הביטוי שבה אליו, מצלצל שוב בדלת, הפעם מצליח להסביר שתעה בדרך ושהוא רוצה אל אמא. כשהדובי מובא הביתה, למרות שבנה הדובון נעדר שעות רבות,  אמא עדיין לא התרצתה! היא לא פוגשת אותו בפנים מאירות, אחרי כל התלאות הנוראות שעבר. היא לא שכחה..."אמא אז ראשה הניעה: - רע אתה, דובי, מאד, תעשה לי רק צרות." הדובון המותש, אחרי התלאות שעבר, מניח את ראשו בחיקה, לוקח אחריות מלאה על ה"עוולות" שגרם לה ומבטיח: "סילחי לי, אמא, מעכשיו, לא אהיה עוד בן שובב." ואז מגיע ההפי –אנד, לפחות לפי תפיסתו של הסופר, שכתיבתו תאמה לגישה חינוכית מאד נפוצה, שרבים מאיתנו ומהורינו גדלו עליה – "ומאז היום והלאה, הדובון בכל שמע לה: גם אוכל וגם שותה, לא יאמר עוד: לא רוצה..."

הסיפור הזה נחשב עד היום לקלסיקה בסיפרות הילדים, ומופיע בהוצאות שונות. אחד השלבים ההתפתחותיים המשמעותיים ביותר בתהליך הפיכתו של ילד לאוטונומי, לגיבוש עצמיותו (ועצמאותו), הוא השלב שמרגרט מאהלר קראה לו שלב הספרציה-אינדיבידואציה. אחד המאפיינים של שלב זה הוא הצורך העמוק, לביטוי "אפוזיציוני"- לסרבנות. כדי שיוכל להרגיש ש"אני אני, אני לא אתה", הילד זקוק, באופן מובהק, לסביבה שתאפשר לו ביטוי של אופוזיציה, נגטיביות וכו. "לא רוצה" – הוא בעצם קיצור של "אני בוחר במשהו שונה, אחר, ממה שאת/ה ,אמא,אבא, דמות משמעותית אחרת, חושב שטוב, נכון עבורי. בזה אני מבטא את עצמי, מגדיר את רצונותי ואי רצונותי שלי, ומתחיל לשרטט את מי שאני, כנפרד, כאוטונומי. נכון, זהו שלב מאד לא קל עבור ההורים, כי הם צריכים לתת לילד תחושה שיש מקום לבחירה שלו, שהם מכבדים אותה, מחד, אך שעדיין הוא לא יכול לנהל את העולם; שיכול להיות שיש דברים שהוא רוצה או לא רוצה לעשות, אבל לפעמים אין ברירה. אנחנו, ההורים, שומעים אותך, מכבדים אותך, אבל לפעמים יכול להיות שנצטרך להחליט עבורך. והכי חשוב – שאנחנו נהנים מהיכולות והעוצמה שלך, לא נבהלים ממנה, ובטוח לא משתמשים בתלות שלך בנו לגרום לך להרגיש שאתה רע!

אך מה הסיפור הזה מלמד את הילד ששומע אותו? שאם הוא רוצה לשמור על הדיאדה אני –הורה, על קשר בטוח עם נמל הבית נוסך הביטחון, הוא צריך מאד להיזהר מלבטא את רצונותיו ואי רצונותיו, הרבה פעמים לחסום אותם, כי אם לא הוא מסתכן באובדן החוט הסמוי שמחבר אותו אליו. שאם יעז להיות "הוא" לבטא את התנועה האוטנטית שלו, את רצף הביטוי האגרסיבי הכה חשוב להפתחות תקינה, בעיקר אם ביטוי זה שונה ממה שמתאים לסביבותו, לא רק שיגרום לה סבל – הוא יאבד אותה. לכן עדיף לו לאבד את עצמו – "רק אם אאלף את עצמי, אוותר על הביטוי שלי, שמוגדר כחצוף, רע, רשע, אזכה חזרה באהבה ובתמיכה שמגיעה לי".

התנועה האגרסיבית כתומכת קרבה ונפרדות - סדנאות בהנחיית ענת גיחון,  מ.א.
 
 
"אג-רסיה", במשמעותה המילולית, הוא "הכוח שלוקח אותנו קדימה, לקראת...". כוח זה תומך בלקיחת העצמי למפגש עם החוץ לשם מילוי צרכיו ורצונותיו, שמתקיימים בדואליות של קרבה ונפרדות. קיומה של טעינה אגרסיבית חיה בגופנו הוא תנאי הכרחי לבניית נפרדות, הצבת גבול בין "אני" ל"לא אני" מחד, ולקיום קרבה, אינטימיות ומיניות בריאה. הפרעות בהתקשרות בשלבי התפתחות שונים יפגעו במלאות הביטוי האגרסיבי - סביבה שתגרום להסתרת  סקרנותו, יוזמתו, יצריותו ותוקפנותו הבריאה של הילד, תאלץ אותו לבנות דרכי ביטוי חלופיים לטעינה זו.

 מרחב טיפולי בו משולבת התייחסות והפעלה גופנית – אנרגטית בתוך קשר שמאפשר מפגש עם והכלה את מגוון ביטויי הספקטרום האגרסיבי של המטופל, יכול לספק קרקע מחודשת לחקירה, החייאה, עיבוד, והעמקת האגרסיה הבריאה.

בימים אלה מוצעות מספר פעילויות שעוסקות בסוגיות שקשורות בספקטרום התנועה האגרסיבית:

  1. סדנא להכרות עם הפרדיגמה שבלב ספקטרום התנועה האגרסיבית.

בסדנא תשולב למידה תיאורטית עם עבודה גופנית ביואנרגטית  ועיבוד החומרים שיעלו מעבודה זו. מתאימה גם למי שמעוניין להצטרף לסדנאות המתמשכות.

הסדנא תתקיים ביום שישי, ה- 2.11.2018, בשעות 9:30 עד 16:30.  מחיר: 400 ש"ח.

  1. סדנא מתמשכת לעבודהאישית בסוגיות שקשורות בתנועה האגרסיבית כתומכת בקרבה ונפרדות.

בסדנא הקבוצה, מפגשים בין אישיים, בשילוב עבודה גופנית ביואנרגטית  ועיבוד החומרים שיעלו מעבודה זו, ישמשו כמרחב לחקירה וטיפול בסוגיות שקשורות בכל ספקטרום התנועה האגרסיבית בעצמי ובתוך קשר, כמו הצבת גבול, אסרטיביות, כעס, זעם, כוחנות, אלימות, מיניות ואגרסיה  ועוד.

הסדנא תתקיים אחת לחודש, בימי שישי אחה"צ בשעות  13:00 עד  16:30 מחיר:350 ש"ח למפגש*.

תאריכי המפגשים: 30.11.18,   28.12.18,   25.1.19,   22.2.19,   29.3.19,  3.5.19,    7.6.19* (בגלל שתאריך זה צמוד לחג שבועות, במידת הצורך הוא יוזז בשבוע, בתיאום עם המשתתפים.)

  1. .   קורס - סוגיות הקשורות בעבודה טיפולית עם אגרסיה על גווניה השונים.

בקורס, שמיועד למטפלים,  תשולב למידה תיאורטית של סוגיות שונות שקשורות בספקטרום התנועה האגרסיבית עם עבודה התנסותית תוך התמקדות בסוגיות שעולות מעבודה טיפולית.

הקורס יתקיים אחת לחודש, בימי חמישי בערב בשעות 19:30 עד 22:30. מחיר: 300 ש"ח למפגש*.

תאריכי המפגשים: 13.12.18,   17.1.19,   14.2.19,   14.3.19,   11.4.19,   16.5.19,   13.6.19.

*למשתתפים בשתי הפעילויות המתמשכות תינתן הנחה.

הפעילויות תתקיימנה  ברח' חיים לבנון 91, רמת-אביב, בקבוצה של לא יותר מעשרה משתתפים.

פרטים נוספים והרשמה: טל': 052-2870664, דואל: anatgihon@gmail.com.

אודות ענת גיחון, אפשר לקרוא בכרטיס שלה באתר



בלוגים נוספים

בבושקה - הבלוג של ענת גיחון
תהליך טיפולי שקורה בתוך קשר מיטיב, הוא הזדמנות לתת לשכבות להפשיר...