צור קשר
...Loading...

הבחירה בטיפול - יסמין פז

תכירו את השדון האישי שלי - שליטה.

אני יודעת שהוא שדון של עוד אנשים רבים באופן כזה או אחר, אבל מבחינתי הוא השדון אישי שלי כי הוא ממש השקיע בי בנאמנות לאורך שנים. הוא שדון הארי שלי. אני מאוד אוהבת אותו על מי שהוא בחיי. מילדות הוא צועד איתי, מודה שבעיקר מופיע מול אלה שקוראים להם רגשות, אבל היי, בעולם של אנשים, של טבע, של פרנסה ועוד, איפה אין רגשות?

אז אני יודעת לומר שהוא תמיד היה שם בחוץ, אבל גם בבית. בפנים ובחוץ מתעוררים הרבה רגשות לא? והוא היה שם, מלווה אותי, שומר עליי, מזהיר אותי ובמידה מסוימת נותן לי שקט, גם מבפנים וגם בחוץ. הוא באמת אפשר לי להיות בטוחה משדונים אחרים שאיימו עליי, לפעמים יותר מידי.

באיזשהו שלב התחלתי לאבד בו אמון. הרגשתי שהוא כבר לא שומר עליי כמו פעם. התחלתי להרגיש שהוא אפילו קצת מכשיל אותי, כמו לא רוצה שאהיה חופשיה במקומות בהם ממש ביקשתי חופש.

מסתבר שהשדונים האישיים שלנו תמיד יגיעו לביקור. הם מחכים שם בסבלנות עד שמשהו נשבר, כדי שיוכלו להראות לנו דרך אחרת, כדי שאנחנו נוכל לראות ואז לבחור.

אצלי הבחירה בטיפול הגיעה לפני שני עשורים , לאחר משבר, וכנראה שהשדון שליווה אותי אז, לא היה יכול לו ואיבדתי אותו לגמרי. עם חלוף השנים אני יכולה לומר שזה לא היה משבר מהמטלטלים שחוויתי, אבל אז הוא הרגיש בלתי נסבל והגיע לחיי לא מבחירה.

גיליתי  ששדון השליטה לא לגמרי עזב, הוא נשאר והקשה עליי להתמסר, אבל כשהוא עזב לראשונה כבר ידעתי שלא נותרה לי ברירה אלא לפנות למישהו אחר שיראה לי דרך שלא הכרתי, שלא הייתה בשליטתי ושאני יכולה להתמסר אליה.

לקח לי שנתיים עד שהתקשרתי וקבעתי פגישה עם מישהו שבחרתי בקפידה, מישהו לצעוד אתו את המסע החדש שלי. גם היום כשאני כבר בוחרת להגיע בעצמי למפגש טיפולי, אני עדיין מוצאת אותו לא פעם מורכב. כן, גם כמטפלת. היום אני יודעת שהמאבק הזה לגיטימי ושהוא חלק מהתהליך, חלק מבחירה, מלקיחת אחריות, מחויבות ובעיקר חלק מאמונה שזה יעבוד. לוקח זמן להתחייב ולהאמין.

הבחירה ללכת לטיפול היא כל כך מורכבת. מורכבת מאינספור שדונים אבל גם מכוחות שלעיתים נדרש זמן רב למצאם ולהבחין בקיומם, בייחוד בעת משבר בחיינו כשאנו זקוקים לעזרה זו יותר מכל. גם כשאנו יודעים בתוכנו שצעד זה הכרחי, אנו נוטים להתמהמה ולומר לעצמנו שזו תקופה שתעבור, שזה חלק מהחיים ובעיקר שאנחנו יכולים להסתדר עם הבלגן הזה בחיינו 'לבד' ולמצוא דרך לעשות שם סדר.

אליאנה הגיעה אליי לפגישה לאחר שהתקשרה לשמוע קצת על מהי "פסיכותרפיה גופנית" וביקשה לקבוע יום ושעה לתחילת התהליך. כשנפגשנו היא שיתפה אותי שכשנה היא עוקבת אחרי ברשת. קוראת פוסטים, בלוגים, תשובות ותגובות שאני כותבת בקבוצות ששתינו חברות בה .שנה לקח לה להגיע למפגש אנושי. כשנפגשנו היא אמרה לי שעכשיו היא מוכנה "הייתי צריכה את הזמן הזה וידעתי שיגיע הרגע בו אצטרך להחליט למי ללכת, ובינתיים קראתי, לא רק אותך, עד שהחלטתי".

בספרו 'פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית' כותב ארווין יאלום: "ברגע שאדם חווה את רצונותיו הוא ניצב מול הצורך להחליט או לבחור. ההחלטה היא הגשר בין הרצון לפעולה. להחליט פירושו להתחייב לפעולה. אם כתוצאה מההחלטה אין פעולה אני מאמין שההחלטה לא הייתה אמתית אלא רק ניסיון להחליט, או החלטה שלא בשלה" (יאלום,2011).

כמו אליאנה, רבים מגיעים לטיפול כשהם בשיאו של המשבר, כשהם לא יכולים יותר. כשזה כבר משתלט על חייהם ועל התפקוד היומיומי, למרות שהם יודעים כבר הרבה לפני כן שמשהו בחייהם לא עובד. אל מול הרבה סיבות מדוע כן להגיע לטיפול, יעלו תמיד גם סיבות מדוע לא. זו טבעה של בחירה ושל קבלת החלטה, ואני מוצאת יותר ויותר שהסיבות מדוע לא קשורות לוויתורים שעל האדם לעשות ולפחדים של מה ויתורים אלו יעשו לחייו.

הבחירה להגיע לטיפול הנה בחירה אמיצה בה אנו בוחרים להתבונן פנימה כדי לשפר את איכות חיינו. טיפול אכן אינו דבר של מה בכך - ההחלטה להיתמך, המחויבות הכרוכה בכך, הנגיעה בפצעים פתוחים ובאלה שנסגרו מזמן והותירו צלקות, הם חלק מתהליך לא פשוט אותו עובר האדם בטרם הגיעו לטיפול, ואני מוצאת שזו אחת ההחלטות המורכבות ביותר עבורו, גם אם הוא כבר יודע שזקוק לכך. לראות את רצונותיו ולדעת שעליו לפעול. לפעול ולפנות לאחר שאינו מוכר לו, להכיר בצורך בעזרה ולפעול.

להגיע לטיפול זה להיות מוכן לוותר על עמדות ותפיסות שייתכן שעד לרגע המשבר שירתו אותנו נאמנה, עבדו לנו והנה, גילינו שבמקומות שהכי רצינו הם היו לנו למכשול. וזה לא תמיד כל כך פשוט לפגוש אמת מודעת זו.

גם איילת הגיעה אליי לטיפול לאחר תקופה ארוכה של התלבטות. היא הגיעה כיוון שהחלה לחוות התקפי חרדה ששיבשו כל חלקה טובה בחייה. היא הגיעה לדבריה כי לא נותרה לה ברירה. גם איילת  ניסתה שוב ושוב להתמודד בכוחות עצמה, נשענת על חברותיה שתומכות בה בעת ההתקפים, והייתה עסוקה בלשרוד התקפים עד שבסופו של דבר לא יכלה יותר לחיות עם מה שאלה הביאו לחייה.

במהלך הטיפול העלתה איילת שאחת הסיבות המרכזיות שבגללם נמנעה מהטיפול, היו הפחד שמא הטיפול לא יועיל אלא יעיר נושאים אחרים שלא היה בכוחה להתמודד עמם. כששאלתי אותה האם ידעה באיזה נושאים מדובר ענתה לי שעל אחד מהם, הקשר הזוגי, ידעה בתוך תוכה אך האמינה שזה קשור אליה ולחרדה שהופיעה, כי בן זוגה לא הצליח להתמודד עם השינוי שחל בה וכתוצאה מכך גם לא הצליח לתמוך בה. היום הקשר הזוגי בחייה מתקיים באופן קונקרטי ומרוחק והיא לא מבינה למה הם עדיין ביחד ועל כן אין לה כבר מה להפסיד.

גם במקרה של איילת הימנעות מטיפול יכולה להוביל לעוד משברים שיופיעו כתוצאה מעמדות ותפיסות שלימדו אותנו להאמין להן כמו "שזו רק תקופה וזה עובר", "מחר יום חדש", "לכולם יש בעיות זה חלק מהחיים" ותפיסות נוספות שאותם אני שומעת כבר מעל לעשור בדרכי המקצועית , ובחיי היום יום כאימא ובת זוג.

הלוואי והיינו כולנו מגיעים לטיפול מבחירה כדי לשפר את חיינו, אבל לרוב זה אינו המצב. לא כך היה אצלי ולא אצל אחרים. כאב הנו הרגש שמביא אותנו לטיפול, פיזי ורגשי על כל גווניו ועוצמותיו. בין אם אנו מודעים לכאב או שאנו מודעים לעובדה שמשהו כבר אינו כשורה בחיינו.

בספר 'באשר תלכו שם תהיו' מתאר קבט זין את הרגע הזה של קשיבות ומודעות ערה. ההבנה שמה שמתרחש כאן ועכשיו הינו רלוונטי ובחירה כחלק מהמשך המסע:

"נחשו מה? כאשר אתם יורדים לעומקם של הדברים, הרי לכל מקום שתלכו שם תהיו. כשאתם עושים את עצמכם עושים דבר מה, זה מה שאתם עושים. כל מה שאתם חושבים כרגע, זה מה שעולה בדעתכם. כל מה שקרה לכם כבר קרה. השאלה החשובה היא מה בכוונתכם לעשות בקשר לכך? במילים אחרות, מה עכשיו?".

בעת הבחירה בטיפול, ננקטת פעולה ומגיעה קשיבות - מושג שמשתמשים בו לא מעט בימים אלה ומוכר בתרגומו לאנגלית כמיינדפולנס. המטרה להביא קשב לכאן ועכשיו, למה שקורה כרגע ולהתבונן בו וכתוצאה מכך להפחית את המתח השלילי שגופנו עורם בחיי היום יום. אין הכרח לכוון למשהו שארע בעבר וכן לא לכמיהה עתידית , אלא ערות וקשיבות למה שמתרחש עכשיו ומפר את האיזון לו אני נדרש כדי לחיות חיים מלאים, גם אם עבר ועתיד שזורים בו, גם אם מדובר בכאב.

במסע ממשבר לקשר הקשיבות והמודעות הרגעית הזו הם חלק מהותי ממה שאדם לומד לפתח. כל אחד עם המודעות הרגעית בה הוא נמצא. על פי המודל 'ממשבר לקשר' גם עזיבת המסע הטיפולי אינה בהכרח בריחה, עזיבה בטרם עת או בחירה לא נכונה, כפי שפעם נטיתי לחשוב. הבחירה לעזוב גם היא קשורה לקשיבות ולמודעות הרגעית בה האדם נמצא בעת שמחליט לסיים את התהליך. לעיתים אני מוצאת שיש עוד לחקור על מנת להשלים את המסע לקשר אך עליי להיות קשובה גם למקום , לבחירה ולפעולה שהמטופל מביא. כמטפלת אני מלווה את מי שבוחר בי במה שברצונו שלו להשיג, גם אם אינו תואם את רצוני או את תפיסתי המקצועית. המחויבות שלי היא להניח במרחב המשותף את רצונו ואת בחירתו ולוודא שבחירה זו נעשית ממקום של מודעות, קשיבות לצרכיו והבנת ההשלכות של בחירתו לאורך הטיפול כמו גם בעת סיומו ולתת לו לפעול, לסמוך על מה שלמד עד לנקודה זו.

לא כל מי שיגיע לטיפול בהכרח יעבור את כל השלבים על מנת לשפר את איכות חייו. יש שיסיימו את כל השלבים ויש שיבחרו לעצור בדרך לתקופת מה. המודל הזה מאפשר למי שעוצר/מפסיק/'בורח' לחזור שוב ברגע של מודעות ערה וקשיבות לצרכיו, ואינו גורע ממה שהשיג בתהליך עד שבחר לעצור. המודל הזה הראה לי שמי שהחליט שאינו זקוק עוד לליווי, הרגיש טוב עם מה שהשיג בשלב בו בחר לסגת והיטיב עם חייו ושמי שיבחר לצעוד בכל שלביו בהמשך יחזור גם אם עצר לנוח בצד הדרך או שמצא את מבוקשו.

הבחירה בטיפול הנה נקודת ההתחלה. הבחירה בסיומו תלויה באינספור שדונים וכוחות, כל אחד ושלו. מתפקידי לאפשר פרידה נכונה,להקשיב ולאפשר כל בחירה שמביא המטופל בדיאלוג פתוח, במרחב של קשר ועם הזמנה לבחור ולפעול כפי שנכון לו מתוך מודעות וקשיבות לכוחותיו וכן גם לשדונים שעלולים להופיע בשלב ההחלטה ומבקשים מנוחה, עצירה על מנת לנוח .

אם בעברי הקליני הייתי מטילה ספק בבחירה לעזוב שהרי למדתי שהאדם יודע מתוכו מתי נדרשת לו מנוחה ומתי הוא בשל להמשיך במסע ועליי לוודא שאכן ידיעה פנימית זו מדברת ממנו ולא מרחבים אחרים שנכנסים וממסכים אמת פשוטה זו.

כשמדובר באמת אנושית ,קשובה ומחוברת לתפיסתי היא יודעת למה היא זקוקה. היא מבקשת שיסמכו עליה, שיכבדו אותה ושיאפשרו לה להיות כמו שהיא בכאן ועכשיו.

מקורות:

קאבט-זין, ג’ון (1994). באשר תלכו, שם תהיו (תרגום: נעמי מור). הוצאת בר-אור.

יאלום, ארווין (2011). "פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית", הוצאת כינרת.

©יסמין פז –פסיכותרפיסטית ומדריכה

 בגישה התייחסותית  גופנית

קשר -גשר לחיים

לכרטיס של יסמין

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה

בלוגים נוספים

שקט עכשיו...וכל אחד חוזר לענייניו - הבלוג של יסמין פז
מה יהיה אם נעיז רגע לעצור פשוט לא לעשות כלום, מנוחה, שלווה רוגע.
שינויי מזג האויר הביאו אותי לחשוב ו..לכתוב -הבלוג של יסמין פז
אני עדיין יכולה להרגיש בגוף את החוויה הזו שמגיעה עם השינוי. את התחושות, את הרגשות שעולים מול מעברים
המעבר שלי ואני יצאנו לדרך...- הבלוג של יסמין פז
כשהתבוננתי על המעבר הזה הפעם ראיתי באופן די ברור שבמעבר הזה משהו נפגש עם הנפש שלי.