צור קשר
...Loading...

הגברים בוכים בלילה - הבלוג של שירלי כהן

זה סיפור על מטופל מיוסר,
מטופל שלי שלבו נשבר
מטופל שאתמול לפני שנה ננטש.

---

אני רוֹצֶה לבכות אמר בקול חלש
אבל,
אני לא יכול.
את מבינה, נכון? 
הגברים אינם בוכים ביום

---

את יכולה להחזיר לי אותה?
שאל לפתע בקול של ילד. 
את אמא שלי הכוונה
תחזירי לי אותה
זה כל מה שאני מבקש- 
ממך, מהטיפול
או ׳מהיחסים׳ כמו שאת תמיד אומרת.
מה שווה כל הדבר הזה אחרת?

---

שתקתי.
שתיקה שהצטמצמה להבנה
נטולת מילים ועמוקה
יותר מכל התערבות אחרת ׳מבריקה׳
.

---

אחזתי בידיו
קצת מהססת 
קצת מפוחדת,
הן היו נוקשות וקרות
כמו הדם עצר מלכת.

---

המגע של יד ביד
עור בעור
ברגע אחד הציף
געגוע מר-מתוק
שנותר שנה ויום יתום.

---

לפתע הביט בי.
וראיתי דמעות עדינות
של געגוע, כאב ושמחה
בסדקי עיניו הגדולות.

---

בקול שבור 
לאורו של יום,
פרץ בבכי קורע לב
גבר שליבו נקבר עמוק בבור.

---

ברגעים אלו ממש,
רגשותיו פגשו את גופו מחדש.
והוא רק לחש 
במן כאב משוחרר- 
״תודה שהזכרת לי קצת מן המוכר״.

---

מטופל שלי ננטש אתמול
בדיוק לפני שנה ויום.
והגעגוע... כל שביקש,
רשות לבכות באור
ולהיזכר...



בלוגים נוספים

סרטן שד כקרש קפיצה - הבלוג של שירלי כהן
הרגע הזה שהאונקולוגית מעדכנת אותי ברצינות מהולה בציניות שמשתולל בשדיים שלי "גן חיות פראי", וכי אין מנוס, עומדים לרשותי 50% סיכויי הישרדות. הראש מסרב לקבל את האמירה הזאת כאופציה היחידה שעומדת בפניו להחלמה. פשוט מסרב. הגוף גם הוא חש חוסר נוחות וזז על הכיסא באי שקט.
אני עומדת במרכז - הבלוג של שירלי כהן
המראה, אי אפשר איתה ואי אפשר בלעדיה, היא לא מסתירה דבר, אין לאן לברוח. היא משקפת את כל מה שקשה לי לראות בעצמי. את כל הצלקות ששורטטו בצורה כה גרפית ובמיומנות רבה שמעלות המון רגעים מעוגנים גוף.
לרקוד את התקיעות - הבלוג של שירלי כהן
הפער העמוק בין המשאלה לשינוי - לכוחו של הרגל הוא מצמית ומתסכל.