צור קשר
...Loading...

הגוף כמשאב - הבלוג של שירלי כהן

"מה זה השטויות האלו פסיכותרפיה גופנית, איזון גוף ונפש? 

אני הכי כועסת על הגוף שלי היא אמרה. הוא בגד בי כמו שאף אדם לא בגד בי מעולם.
למה לי לרצות בכלל להיות בקשר עם הגוף הזה? אני שונאת אותו! הוא לא חלק ממני".
ככה בדיוק התחילה הפגישה שלנו הבוקר.

היא, לפני תהליך של הסרת הגוש בשד הימני. נסערת, מפוחדת וכואבת.

זה נכון שאחת השאיפות המרכזיות בטיפול בפסיכותרפיה גופנית היא לחיות בהרמוניה עם הגופ-נפש שלנו.
אך לפעמים החיבור לגוף מחבר אותנו לכאב, לקושי, לטראומות האצורות בתוכו. 

וכן, המפגש עם הגוף יכול גם להכאיב.
אך הגוף הוא לא רק אתר הכאב. 
הגוף הוא גם מרכז העונג שלנו. 
"כיכר העיר" איתו אנחנו יוצאות לעולם ומתקשרות דרכו. 
הגוף מספר לנו ללא מילים את הסיפור שלנו כפי שהוא באמת, מלמד אותנו רבות על עצמנו, על הקשרים שלנו עם אחרים, על הכמיהות העמוקות ביותר שלנו.
החיבור עם הגוף יכול להיות מאוד נעים ומעצים אם רק נסכים לעצמנו לעבור גם דרך מקומות של כאב וקושי.

בעיתות מחלה קשה לנו יותר למצוא חמלה. זה לגיטימי לחלוטין. 
אני מאמינה שהחוויות הנעימות והלא נעימות הן בעלות ערך עבורנו וחשוב שנסכים לרגע להיות ערות לרבדים השונים של חוויותינו.
הגוף הוא משאב מצוין לתמיכה וויסות רגשי.

אני רוצה להזמין כל אחת מאיתנו שמרגישה שהגוף בגד בה, אכזב אותה, התנתק ממנה, רגע לעצור ורק לשים לב למה עולה מהמקום הזה
אלו מחשבות, תחושות, רגשות צפות לנו?

לשים לב לנשימה שלנו, מבלי לבקר או לנסות לשנות, רק לשים לב.
כל אחת בקצב הנכון לה, תנסה למצוא בגוף תחושות נעימות. 
לסרוק את הגוף מכפות הרגליים ועד לקודקוד הראש. 

אם קשה לחלקכן להתחבר לתחושה נעימה זה בסדר גמור. תהיו עם מה שיש ורק תנשמו לשם.
תחושה נעימה יכולה להיות נקודות המשען שלנו כמו האגן על הכסא, הגב על המשענת, הגוף על המיטה, מגע השמיכה על הגוף, הראש הנח על הכרית, כפות הרגליים על הקרקע ועוד.
קחו כמה דקות להיות עם המקום הנוח או הנעים שאיתרתם בגוף ורק תשהו שם.
תאפשרו לנשימה להתרחב ולנעימות הזאת לזרום ליתר חלקי הגוף.

התרגיל הזה לא מתאים לכל אחת. מי שמרגישה שהתרגיל מציף אותה מידיי, אני מציעה שתיעזר בהכוונה של איש/ת מקצוע.

את התרגיל הזה הצעתי לאותה מטופלת רק אחרי שעיבדנו את הכעס והבגידה ונתנו להם ביטוי מלא,
אז התפנה בתוכה מקום להסכים לצלול לתוך הגוף עם כל מה שהוא מביא איתו.

התרגיל אפשר לה להתחבר לגופה ממקום נוסף של סקרנות. 

היא הרגישה את הגב שלה לכל אורכו מוחזק ונח על הכורסא עליה ישבה. בית החזה התרחב ונשימה החלה זורמת מתוכה ביתר חופשיות וללא מאמץ.
התרגיל לדבריה חיבר אותה לתחושה של כוח ומסוגלות. ולתחושה שאפשר ומותר לה להישען.

ביקשתי ממנה לחזור על התרגיל הזה כל יום ולתת ביטוי מלא למה שעולה מתוכה ומגופה, כדי להתחיל לבסס קשר מודע ומיטיב לגופה.

התרגיל הקצר הזה מדגים ממש על קצה המזלג את אחת הדרכים הבסיסיות בפסיכותרפיה גופנית ליצירת ביטחון וקרקוע.
דרך הנשימה, דרך המפגש עם הגוף ודרך הקשר הנרקם ביננו. 

המטופלת מוזמנת להיות משתתפת אקטיבית בתהליך המחודש שלה עם גופה ולוקחת את אותה מיומנות הביתה, לחיים שמחוץ לקליניקה.

לאורך הטיפול היא הצליחה לטפח בתוכה עמדה חומלת ומודעת יותר כלפי עצמה וגופה.
ואיתה מתעצמים הסקרנות, החיות וגילוי המשאבים הפנימיים שיסייעו לה בהמשך להתמודד עם המסע המורכב שעומד בפניה.

פיתוח המסוגלות האישית והחיבור למשאבים, מסייע רבות לנשים המתמודדות עם סרטן השד.
היכולת לקחת אחריות על הוויסות העצמי, על מציאת עוגנים גופניים, עשויה לעזור לפתח את היכולת להיות שותפה אקטיבית גם בהחלטות הקשורות לפרקטיקות הרפואיות המוצעות.
המיומנות הזאת היא משמעותית בעיניי בדרך להחלמה. ובדרך ליצירת קשר גופני עמוק, בטוח ומספק שטיפול גופנפש מציע.

אתן מוזמנות לשתף כאן למטה בחוויות שלכן. מבטיחה להגיב לכולכן 

בלוגים נוספים

לידה של חוויה אחרת - הבלוג של יהל ברסון לרום
חוויית הלידה היא אירוע מכונן בחייה של אישה – לא משנה אם הייתה זו לידה קלה שהשאירה חותם של התמודדות ועוצמה.
בלוג 1 - חיים
אני רואה את הטיפול בתור הרפתקאה. 2 אנשים שנכנסים לתוך מרחב שלא ידוע , וממנו קורה הקסם. קורה המפגש. הקסם הזה שמשהו שרוצה להתהוות מתממש, וזה בהחלט מרגש. לראות את עצמנו ואת האחר.
בלוג 2- נשימה
מותר לנו לשמוח, מותר לנו להנות, מותר לנו לצחוק, מותר לנו לנשום.