צור קשר
...Loading...

הזמנה לחופש- הבלוג של שחר שגיא

אני בעלת צורות מגוונות ומשתנה תמידית... 

חייתי גם בצפון וגם בדרום, אבותיי גם מהמזרח וגם ממערב, ליבי מן הים וגם מן ההר....

פעם זה היה יכול להתיש אותי ואף להביך, ודרשתי מעצמי להכנס ל"משבצת אחת".

בעולם אינטלקטואלי ושכלתני, רציתי להילקח ברצינות, להתייצב בקפידה במשבצת בוגרת.

כי "אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה", או "לאחוז את המקל משני קצותיו", או "לרקוד בשתי חתונות"...

אך בתוכי השתניתי ללא הרף... ביום אחד יכולתי להיות גם עדינה וגם אגרסיבית. גם חומלת וגם כועסת. גם בוגרת וגם ילדה.

פעם, אפילו רקדתי בארבע חתונות ביום אחד...

אך לא הפנים הרבות שלי הן שהתישו אותי- אלא ההתחבאות מאחורי מסיכות רציניות.

ולא הצבעים העזים שלי הביכו אותי, אלא החבאתם בארון.

יום אחד החלטתי, שיותר חשוב לי להיות שמחה מאשר להילקח ברצינות. ויצאתי לחופשי.

במהלך החיים למדנו שיש חלקים מהותיים בנו שעלינו "להתגבר עליהם". 

חולשות וצללים שעלינו לארוז ולהחביאם בארון. כבר כל כך התרגלנו לכך, שאולי אנחנו לא זוכרים ששמנו אותם שם מלכתחילה...

ישנם גם חלקים אחרים, פופולריים יותר, שכדאי או מותר לנו לחשוף לראווה. חוזקות ויתרונות מסוימים שהפכו להיות הזהות שלנו כולה, הפנים עמהם אנחנו "נכונים".

אני רוצה להזמין אותך לשחרר את עצמך מכבליך. לצאת מהארון, לגלות את עצמך במלואך, לתת לעצמך הכרה אמיתית במי שאת\ה.

בני האדם הם יצורים ייחודיים. 

לכל אדם וילד יש צורה ואופן ייחודיים רק להם- 

מזג סוער או חולמני, צורך בחברה או יחידות, אהבה או רתיעה למגע, תנועתיות עגלגלה או חדה, רגשנות או אדישות, אגרסיביות או עדינות... ועוד- 

צורות שונות ודינמיות להיות. דרכים ייחודיות לחוות את העולם ולהיות נוכחים בו - בשמחה. 

אופן החישה שלנו, כלומר החויה החושית בגוף- טעם, ריח, קשב, מגע, ראייה וחושים עדינים יותר נוספים, הם סובייקטיבים. 

החויה החושית גופנית היא אינדיבידואלית, כלומר שאין עוד אדם שחווה את העולם כמוך.... ואם כך- הכיצד יכולה להיות צורה כוללנית "נכונה"?

בעזרת תקשורת, אמפתיה, חיבור ריגשי ומנטלי- אנחנו יכולים לדמיין תחושות של האחר ולהזדהות אחד עם השני.

שכן החויה החושית אינה נפרדת מן החויה הריגשית או המנטלית, אלא קשורה אליה קשר הדוק.

החויה החושית של הגוף מעצבת את צורותינו השונות ומשפיע במידה רבה על חוויית העולם שלנו, על ההתנהגויות שלנו בו והצרכים המשתנים ממנו. 

אם למשל חוש השמיעה שלי מפותח מאוד באופן טבעי, מקומות הומים יעוררו בי תחושת עומס חושי בלתי נסבלת כל כך שאני עלולה לפרוץ בבכי או כעס.

או, שהשמיעה שלי כל כך מפותחת ורגישה שמגיל צעיר מאוד אני מפצה על כך בהפקת "קיר רעש" משלי-

אם אצור רעש לבן חזק כמו מוסיקה או דיבור קולני, רעשי הרקע של העולם (תקתוק שעון, רעשי כביש) לא יסיחו אותי שוב ושוב.

אלו הם דוגמאות לחוויות חושיות שונות ולדרכי ההתמודדות הטבעיות שלנו עמן.

אך האם ההעדפות שלנו מקבלות הקשבה וניראות? מקום? ביטוי?

האם מותר לך להיות את\ה כפי שאת\ה מטבעך?

כאשר אנו שוללים מעצמנו את החופש להיות, כאשר איננו נאהבים כפי שאנחנו מטבענו, 

אנו נחלשים, מדוכאים, חשים ריקנות, בדידות וחוסר מיצוי. אנחנו עלולים לחוש אבודים.

עכשיו הזמן שלך למצוא את החלקים שהחבאת בארון, את האופן שלך לחיות בשמחה.

בשבילי תהליך בפסיכותרפיה הוא מרחב בטוח ותומך עבור הילדים והמבוגרים שאנחנו, לגלות ולברוא את עצמנו מחדש- 

לעבד חלקים מודחקים, להכיר בצורותינו הייחודיות ולקבל הכלה, להתחזק ולהתעצם, דרך חיבור למשאבים פנימיים וחיצוניים. 

זה הוא מסע של העצמה ותמיכה, גילוי האפשרות לשינוי.

עומדים לרשותנו כלים רבים-

שיחה, שתיקה, משחק, דמיון מודרך, נשימה (מומלץ גם מחוץ לטיפול), תנועה, טיפול במים ועוד...

אני יכולה להציע את מלוא תשומת ליבי. הקשבה, נקודת מבט, לב פתוח. 

מרחב שהוא רק שלנו, לפגוש אותך כפי שאת\ה, על כל פניך וגווניך, עם מה שחי בך,

לגלות יחד את מה שמתבקש, להכיר בכל מי ומה ש את\ה. 

אם יש בך חלקים שמבקשים שינוי, נמצא יחד את הגשר שלך אליו.

כל תהליך הוא שונה וייחודי ממש כמו בני האדם... איך נראה התהליך שלך? 

קצת על שחר:

מאז ומתמיד ריתקה אותי החברה האנושית, על מגוון הקונפליקטים העזים שבה,

והמפגש המורכב שלנו עם הטבע- זה שמחוץ לנו וזה שבתוכנו.

לצד העשייה החברתית-חינוכית אני יוצרת וחוקרת בעולם הביטוי האומנותי


לכרטיס המטפל של שחר לחצו כאן

בלוגים נוספים

גם וגם - הבלוג של שחר שגיא
איך את יכולה להיות פסיכותרפיסטית גם לילדים וגם למבוגרים? איך יכול אדם בוגר, בעל חשיבות עצמית ותודעה מפותחת, לבוא לקליניקה אליה מגיעים גם ילדים? אולי לא יוכל. אולי לא מתאים. יש לשים סדר בדברים- יש ילדים ויש מבוגרים.
חושך ומסתורין- הבלוג של שחר שגיא
בחושך המציאות משתנה. כל מה שידעתי איך נראה ביום, עשוי להיות אחר ומבהיל, בלילה.
אני לא סובלת מהפרעת קשב וריכוז, אני נהנית ממנה
קשב ריכוז וחרדה - הבלוג של שחר שגיא