צור קשר
...Loading...

היפוך תפקידים: כשהקטן צריך להיות קודם כל גדול - ענת גיחון

ס' נכנסת לחדר, טעונה, אחרי חופשת החג. "אני לא יכולה יותר עם אמא שלי, עם ההתנהגות הילדותית והתפרצויות הזעם שלה, עם זה שלא לוקחת אחריות על החיים שלה, ובעיקר עם זה שלא רואה אותי ממטר" – פותחת, ודמעות בעיניה. "כל חול המועד הייתה אצלי, כשהייתי בעבודה היא ישבה וראתה טלוויזיה, קצת בישלה, וכשחזרתי ציפתה שאקח אותה לטייל, ש"אוציא" אותה. אם אמרתי שאני עייפה, כי הייתה לי משמרת קשה, עשתה לי פרצופים. באחת הפעמים ממש לא דיברה איתי שעה שלמה. כמובן שבסוף, בלי קשר לאיך שאני הרגשתי, למה שהתחשק לי, עשיתי את מה שהיא רצתה. אני לא  לא מבינה למה בגיל שלושים וחמש, כשכבר יש לי משפחה משלי, היא עדיין כל כך מפעילה אותי"...

ס' עלתה כילדה עם משפחתה מאחת מארצות ברית המועצות, ישר לשכונה לא קלה באחד מישובי הפריפריה. משפחתה כללה אז את שני הוריה, אותה ואת אחיה הקטן, ואת הסבים משני הצדדים. את ההתמודדות עם מעבר בין ארצות, אקלימים, תרבויות, עם כניסה לבית ספר בלי להכיר את השפה, עם אלימות, לעג והשפלה שהופנו כלפיה – עברה ללא תמיכה מהמבוגרים בחייה. נאלצה להסתדר לבד, כולל להשתמש חזרה באלימות... הוריה, שבעצמם עברו משבר הגירה, היו טרודים בסוגיות פרנסה, ולא היו פנויים לראות את צרכי ילדיהם. די מהר אמה מצאה עבודה בעיר אחרת, ונעדרה מהבית כל השבוע. ס' ואחותה הקטנה נשארו במשך היום עם סבא וסבתא, אנשים קשים שלא הייתה להם רגישות לצורכי ילדים, ודי מהר ס', האחות הגדולה, הפכה לאמא מחליפה  לאחיה הקטן... כשאמה חזרה אחרי שבוע עבודה קשה, היא ציפתה מס' לעזרה בעבודות הבית...  

עם הזמן ס', שכבר למדה את השפה והכירה דקויות של התרבות הישראלית, הפכה להיות המשענת לכל בני הבית. היא זו שלימדה אותם עברית, שהלכה איתם לראיונות עבודה, שתיווכה עבורם את מהות החיים בארץ. אחרי פרידת הוריה, היא ואחיה מצאו עצמם נתבעים לתמוך בעמדת אמם מול אביהם, תמיכה שמאוחר יותר קיבלה גם פן כלכלי. כבת הבכורה, היא היוותה כתובת עבור מצוקותיה של אמה. אופן הפניה אליה תמיד לבש גוון נסתר של טענה, של תובענות, שגם אם לא נאמרה בפירוש, נשמעה כמו "איך יכול להיות שאת חיה לך את חייך, כשלי קשה"...

באחת הפגישות בתחילת עבודתנו הטיפולית, כששאלתי את ס' "של מי את" - כמה מרגישה שהיא שייכת לעצמה, שמותר לה להקשיב גם לצרכים ורצונות שלה, הופתעה לגלות שבעצם "מרכז הכובד" שלה נוטה לכיוון אמה ומשפחתה (ובמקביל לדמויות סמכות בעבודתה), ושהיא לא תמיד יודעת מי היא...  

הדפוס הזה, של היפוך תפקידים בקשרי הורים ילדים, הוא דפוס מוכר, ועוד יותר בתרבות שלנו. במקום שההורה יהווה כתובת עבור הצאצא שלו, יהיה קשוב אליו וישאיל את עצמו לצרכיו המשתנים, הילד מוצא עצמו קשוב ומכוון לצורכי הוריו. מצב זה נובע לא פעם מדינמיקה בה ההורה, מסיבות שונות, מגיע להורות עם חסכים קשים.

אליס מילר, בספרה "הדרמה של הילד המחונן" מתייחסת לצורך של כל תינוק לקרקע את עצמו בגוף ובעיני אמו. דבר זה אפשרי כשהאם פנויה להיות שם עבור התינוק. אבל כשהאם עצמה מחפשת דמות להישען עליה, עיניים שיראו אותה, עיני התינוק, הילד, יהיו, גם אם לא במודע, המקום הראשון אליו תיפנה. מכיוון שהבטחת קיום הקשר עם הדמויות ההוריות הוא הצורך העמוק ביותר לקיומו, פרט לחמצן וחומרי הזנה, התינוק, הילד והמבוגר שיתפתח מהם, יחניק את צרכיו שלו ויתכוון לאלו של מי שדואגים לקיומו.

כאמור, דינמיקה זו נפוצה בתרבות שלנו. נמצא אותה אצל אנשים שחוו משבר הגירה, שגורם לאיבוד הקרקע ופוגם ביכולת לחוש את עצמי ואת סביבתי בדרכים מוכרות, ולכן גורם לא פעם לנתק; אצל רבים מניצולי השואה, או מי שחווה מצבים של איום קיומי כמו מלחמה, עבר טראומה שגרמה לקיפאון או עיוות ביכולת להרגיש, לצאת מעצמי עבור אחר. גם מי שגדל עם הורים ששרדו טראומות של אלימות, מתקשה לא פעם להיות שם עבור אחר שהוא לא ההורה הפגוע.

עבור לא מעט מהמטופלים שמגיעים לטיפול, הקשר עם המטפל זו הפעם הראשונה שבה הם והצרכים שלהם נמצאים במרכז, ושהקצב בו מתנהל הקשר מוכתב על ידם. במפגש ראשון, כמו גם בשאר הפגישות עם מטופלי, המיצוב שלהם ושל צורכיהם במרכז הקשר בינינו הוא אולי הדבר המשמעותי והמרפא ביותר. באופן העבודה שלי, שמשלב התייחסות לגוף הממשי בתהליך טיפולי דינמי, ההזמנה להקשבה לנשימה, לתחושות גופניות ולרגשות, תומך בתהליך זה. וכשההבעה הרגשית נענית בתגובה אמפתית, מותאמת, עבור מי שכל חייו היה צריך לעצור את עצמו וצרכיו, להסתיר אותם לא פעם גם מעיני עצמו, היא משמעותית ומרפאת.

במהלך הטיפול ס' למדה להתחיל לפגוש את עצמה, לזהות את צרכיה, להעז לשים גבולות לתובענות אמה ולעתים אף לכעוס עליה. למרות שכשנפגשנו לפני שש שנים לא העזה לחשוב על זוגיות, לפני חצי שנה התחתנה.

עוד אודות ענת גיחון, אפשר לקרוא בכרטיס שלה באתר.

.

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה

בלוגים נוספים

בבושקה - הבלוג של ענת גיחון
תהליך טיפולי שקורה בתוך קשר מיטיב, הוא הזדמנות לתת לשכבות להפשיר...