צור קשר
...Loading...

הנסיכה והצפרדע - רוני אריאל עד

"עוד כמה צפרדעים אצטרך לנשק, עד שיתגלה הנסיך שלי?"

לצאת, להכיר, להרגיש, להאמין, להתנשק ואוף... הוא לא הנסיך.

ואז שוב, לצאת, להכיר, להרגיש, להאמין, להתנשק ואוף... גם הוא לא הנסיך.

אז אולי רק אצא, אכיר, אתנשק , לא ארגיש ולא אאמין, ואגלה שאווף... גם זה לא הנסיך.

אם כך אסגור עסקה  בתוך תוכי.

לא אצא, לא אכיר, לא ארגיש, לא אאמין, לא אתנשק, וכך לא תהיה אכזבה".

ל' סגרה עם עצמה דיל כזה לפני כמה שנים. היתה לה רשימה מכובדת של כמה וכמה סעיפים:

חובת הנסיך – להיות נסיך.

יפה – כמו באגדות.

ללא עבר רועש-  מערכות יחסים משמעותיות, בעבר.

עם תואר ראשון – לפחות.

עם דירה משלו -  במרכז הארץ.

הוא יאהב לחבק אותי - כל הזמן.

הוא לא יריב איתי -  אף פעם.

הוא ירצה לבלות איתי – רק איתי.

ונחיה באושר ועושר לעד.

כשהמציאות דפקה בדלת והרשימה לא תאמה את הבקשות, הנסיכה נעלה את דלת הלב ולא נתנה לאף אחד להתקרב. וכך הגיעה הנסיכה למפגש איתי, תקועה במגדל שיצרה לעצמה בראש ובלב.

הנסיכה כמעט בת 30, כל חברותיה נשואות או במערכות יחסים. והיא חווה את עצמה, מפוחדת ועצובה. היא יפה, חכמה, רהוטה ושנונה, היו לה כמה מערכות יחסים זוגיות משמעותיות בחיים, כולן הסתיימו כי כך היא החליטה.

"אני מרגישה שאחרי תקופה, אם מערכת היחסים לא שומרת על גובה מסוים ולא ממשיכה לרגש אותי, זה משעמם לי, אני מאבדת עניין" – כך אמרה באחת הפגישות הראשונות. "הריגוש הזה מחייה אותי, אני רוצה להיות מחוזרת כל הזמן, אני זקוקה לפידבקים מבן הזוג שלי, שיפנק אותי, שיאהב אותי, שירצה אותי, שילחם עלי, שכל הזמן יחפש את הדרך לעשות אותי מאושרת".

חשבתי לעצמי שיש משהו במה שהיא אומרת. כל אחד ואחת רוצים בן/ בת זוג שיפרגן להם ויאהב אותם. אבל האם הבקשות שלה ריאליות? יש הבדל בין פרגון ואהבה לבין סיפוק תמידי של צרכים רגשיים.

"ומה עם הצד השני?" שאלתי אותה. "התפקיד של הגבר הוא לחזר, לפנק, להעריך ולשמור עלי, אם לא אז לא"- כך היא ענתה, ברורה ונחרצת. שאלתי אותה האם זה כך רק במערכות יחסים זוגיות או שזו חוויה שמוכרת לה מעוד מערכות יחסים. היא חשבה, דקות ארוכות. ואז אמרה: "אני לא יודעת לענות, פתאום נראה לי שלא".

ל' מגיעה מבית עוטף, מגן ושומר, צרכיה הפיסיים והרגשיים מולאו והיא גדלה כנסיכה. כל מה שביקשה או רצתה קיבלה. אמא של ל' ויתרה על עצמה לא פעם בשביל שתוכל לספק את צרכיה של ביתה. ל' תפשה את אימה כחלשת אופי שלא עומדת על שלה. "אני לא זוכרת סיטואציה בחיים שבה שמעתי את המילה "לא" מאמא שלי, ואם היתה אומרת לא, דאגתי לכך שבסוף אני אקבל את מה שאני רוצה.


האם ה”טובה דיה” מתאימה עצמה לתינוק, ולא מחייבת ממנו להתאים עצמו ללוח הזמנים או לצרכים שלה. אופן חליצת השד בהתאם לצרכיו של התינוק מאפשרת לו סוג של אשליה שהעולם נברא וקיים בשבילו. זה מאפשר לו “לבנות את היסוד לעולם הפנימי שהוא אישי ומהווה את העצמי”. חווית תשתית זו תשפיע גם על הפירוש שיתן הילד המתפתח גם לאנשים אחרים עימם ייפגש בהמשך הדרך בחייו (Winnicott, 1956) ..

בשבוע לאחר מכן ל' ביקשה להזיז את הפגישה ליום אחר. אמרתי לה שאין לי אפשרות לשנות את יום הפגישה ושאשמח לראות אותה כרגיל, בשבוע שלאחר מכן. הרגשתי שאני דורכת על מוקש שיכול לפוצץ את הקשר. היקום כמו היקום מביא איתו את התרגולים המתאימים בזמן הנכון,

 ניחמתי את עצמי.

שבועיים לאחר מכן היא הגיעה כרגיל, הנושא לא עלה בחדר. תהיתי למה ואיך, אבל הרגשתי בתוכי שצריך לתת לזה להבשיל, שזה יעלה בחדר הטיפולים בזמן המתאים.

בפגישה שלאחר מכן ל' איחרה, היא שאלה כבר בכניסה אם אפשר להחזיר לה את הזמן ואמרתי לה שאין לי אפשרות כזו ושאנחנו נסיים כרגיל. ראיתי את התסכול על פניה. הרגשתי שעכשיו זה הזמן לדבר על אותו מוקש. "שמתי לב שבמפגשים האחרונים אני אומרת לך לא, כבר כמה פעמים" אמרתי.

"אני שמתי לב גם כן, שתדעי שבכלל לא רציתי להגיע, הכרחתי את עצמי  לבוא, גם בפעם הקודמת  וגם היום" היא אמרה. "ובגלל זה איחרת היום?" - שאלתי.

היתה שתיקה בחדר.

"אני חושבת שאולי זה לא מתאים יותר, שאגיע, אני מרגישה שאת לא מחויבת אלי כמו שאני צריכה, אני מצפה מהמטפלת שלי שתהיה פה בשבילי, שתעטוף אותי" אמרה. המוקש מתפוצץ עכשיו חשבתי לעצמי.

"אם אני מסרבת לך זה אומר שאני פחות פה בשבילך?" שאלתי אותה. "כן" היא ענתה. ולאחר עצירה למחשבה של כמה רגעים הוסיפה ואמרה" -  "אם את או כל אחד אחר מסרב לי אני מרגישה שלא רואים אותי, שלא אוהבים אותי, שלא נמצאים בשבילי, אני לא יכולה לשמוע לא,  כשאת אומרת לי לא זה אומר שלא אכפת לך ממני, שאני לא חשובה לך".

אותו פרץ כעס שהשתחרר ממנה היה נוכח כעת בחדר, בינינו, עם מילים ברורות. החזקנו אותו, שתינו וידענו כמה הוא חשוב ומשמעותי, ברגע שהוא בוטא ויצא לאוויר העולם היא לא יכלה להתעלם ממנו. היא שמעה אותו בדיוק כמוני - כעס נקי וברור שמתעורר כשלא ממלאים את הצורך שלה.

היא הסתכלה בי בעיניים רכות ואמרה לי "אני יודעת שזו לא האמת, אני יודעת שאת פה בשבילי אבל כל כך נעלבתי כשלא הסכמת לשנות את היום,  ואמרת שנתראה רק בעוד שבוע, שהיה לי קשה להגיע ולראות אותך".  וכך הסתיימה עוד פגישה בינינו.

במפגשים לאחר מכן  שוחחנו על מערכות יחסים וגם על מערכת היחסים של שתינו, ששיקפה את ההתנהלות שלה בתוך קשר. ההסכמה להישאר בטיפול יצרה בתוכה הבנה שהיא רוצה לנסות שוב ליצור מערכת יחסים. ההבנה שמערכת יחסים יכולה לעיתים גם להיות מתסכלת ולא מספקת, שיש עוד חלק במשוואה של זוגיות שהוא האדם השני,  חלחלה בתוכה.

עברנו שוב על אותה רשימה: זו מהאגדות. מיינו מה שייך לפנטזיה ומה חשוב לה במציאות, והיא הסכימה לקחת סולם ולרדת מהמגדל.- זה היה רגע מאוד מרגש. היא קיבלה החלטה לצאת שוב וליצור זוגיות. אותה רשימה היתה רשימת הלב שלה, בה ביקשה שיהיה לה חבר טוב שיסכים לצעוד איתה דרך, והיא תסכים בתמורה להישאר בדרך גם כשיהיה לה שיגרתי ורגיל.

היא הכירה אותו, אחרי זמן מה. הוא לא היה אותו נסיך מהאגדות. אבל הוא היה הנסיך שלה. ואכן אותו קשר ידע עליות ומורדות, תסכול ואהבה, סירוב והסכמה, ובעיקר תקשורת וחשיפה של החלקים הפגיעים של שני בני הזוג.

והשגרה והחיים הביאו איתם מוקשים. כשהוא לא היה מוכן לעבור למגורים משותפים כמו שרצתה, היא כמעט עזבה. בפעם אחרת, כשלא רצה לנסוע איתה לחו"ל היא התמרדה ולקחה שבוע הפסקה. הוא לא ויתר לה. ולא ויתר על עצמו. היא למדה עם עצמה ואיתו משמעות של קשר.

היתה מגיעה אלי כועסת, נטושה בחוויה, מפוחדת ובעיקר בועטת בכל פעם שנתקלה בסירוב ללכת בדרך שהיא מבקשת, נזכרת בהבטחה שלה וחוזרת ללכת בדרך, ביחד, עם שותף, שלו היא מספרת מה עובר עליה ושומעת מה עובר עליו, כשהוא נתקל במוקשים שלה.

ההפנמה שמערכת יחסים היא - לא "אני מבקשת, אתה מספק", היתה בתוכה. היא יכולה לראות מעבר לפנטזיה ולהתחבר למציאות של כאן ועכשיו, להכיל את התסכול, החרדה, הפחד והרצון לשבור את הכלים. לתקשר את הרצון ולשתף אותו במה היא מרגישה עכשיו ומתי המוקש עומד להתפוצץ. הוא לא פחד מהמוקשים שלה, הוא ראה אותה. כשהיא התקרבה למוקשים שלו הוא שיתף אותה בהרגשה שלו.

ולכל אותם סקרנים שרוצים לדעת איך הסתיים סיפור הנסיכה והצפרדע.

הנסיכה מצאה את הנסיך.

הם התחתנו וחיו באושר ועושר, עד עצם היום הזה.


רוני אריאל עד - לכרטיס האישי שלי

הכותבת הינה פסיכותרפיסטית גופנית, מטפלת פרטנית, מנחת קבוצות, ומדריכה.

חוקרת רוב חייה מערכות יחסים ותפקידים בדינמיקות קבוצתיות.  

מתמקדת ומעמיקה בעשור האחרון במערכות יחסים ויצירת זוגיות מתוך אמונה שכל אחד יכול ליצור זוגיות שטובה ונכונה עבורו.  

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה

בלוגים נוספים

תלות רגשית למה את כאן?- הבלוג של רוני אריאל -עד
ככל שהמילים מהדהדות בתוכי והחוויה מוטמעת בגופי, אני מרגישה איך אני הופכת נוזלית.
תפקידים במשפחה וההשפעה על בחירת הזוגיות- הבלוג של רוני אריאל-עד
האם בבגרות אנו משמרים את תפקידנו מבית ההורים ומעתיקים את התפקיד למערכות יחסים זוגיות?