צור קשר
...Loading...

התקפי חרדה-דרכי התמודדות- הבלוג של יהל ברסון לרום

מה קורה לגופינו בשעה של סכנה ממשית?
נגיד שאלך בשעת לילה מאוחרת לבדי ברחוב,ופתאום ארגיש שמישהו הולך אחרי.לאן שאני פונה, הוא אחרי.. לאט מגביר את צעדיו ..מה קורה לגופי?הוא מתחיל לעלות קצב ... קצב הלב עולה, ייתכן ותתחיל הזעה,  גופי מתחיל להתחמם כי הדם בו זורם מהר ללב , העיניים נפקחות, הפה מתייבש... 

מצליחים לדמיין את זה??

עכשיו דמיינו שאתם הולכים בקניון בתאילנד עם החבר הכי טוב , זה שתמיד הכל מצחיק אתו , יש לכם עכשיו חופש של שבועיים, הילדים אצל ההורים שלכם.. בבית... בישראל.. ועל החופשה הזאת אתם גם מקבלים שכר.אתם יושבים, שותים מיץ אננס  ומהחלון בקניון נשקף הים ...במצב כזה מערכות הגוף שקטות – מקסימום יעלה קצב הלב מההתרגשות והשימחה על החופש הזה.

עכשיו דמיינו שאתם באותו קניון בתאילנד באותם התנאים בדיוק אלא שמקום שהמערכת הגופנית תהיה שקטה – היא פתאום נכנסת למצב – ממש כמו בשעת סכנה.

התקף חרדה.

הגוף כמו לא תואם את הסיטואציה – מה הקשר בין המצב בו אני שרוי לבין העוררות של הגוף.מצב זה מפחיד כי הוא לא צפוי – והוא קורה באופן אוטומטי.מה היה שם בקניון או ברגע הזה שהצית את זה? אולי ראיתם משהו, אולי הרחתם משהו שמזכיר משהו ואולי בכלל ענין אחר.. הגוף מבחינתו נכנס למצב שבו הוא מאותת לכם – אתם בסכנה.התקפי חרדה – כשהם קורים הם כמו הצפה של הגוף.

אז מה קורה לי? הגוף שלי השתגע? אני משתגע?

בחיים שלנו אנחנו חווים הרבה אירועים שמתיישבים לנו במערכות הגוף ובאיברים השונים , הכל עובר דרך גופינו,כאשר אין עיבוד לחוויות שונות  - כלומר, אין סירקולציה, החוויות נשארות במערכת , וככה נערמים, אירוע ועוד אירוע ועוד אחד כמו נדחסים לתוכינו. זה יכול להיות תאונת דרכים קלה שבקלות שעברתי לפני 10 שנים ובכלל לא ייחסתי לה חשיבות, ואח"כ אירוע של לידה לא פשוטה שאמרתי לעצמי - "טוב , לידה זה לידה – העיקר שזה מאחורי"ואח"כ עוד מיני אירועים קלים שפשוט עברו בדרכי ולא ייחסתי אליהם חשיבות.
התקף החרדה מגיע כשכבר אין מקום בפנים –ולכן הוא מגיע פתאום – הגוף נזכר במשהו, הוא לא השתגע – מבחינתו (מתוך הרשמים שבתוכו) הסכנה היא כאן ועכשיו.

אז מה עושים??

חרדות מתחלקות לשתיים:

1. התקף חרדה - כמו שתיארתי בתחילת המאמר – מגיע כמו סערה, הוא יכול להחוות מאוד חזק, תחושה שאני עומד למות, הוא מלחיץ. .

כמה דרכים לעבור התקף חרדה:

-          זיהיתם שאתם בהתקף חרדה

-          תגידו לעצמכם בקול ולאט – "אני חווה עכשיו התקף חרדה, הוא לא ימשך הרבה זמן"(בערך 20 דקות) כמו שהייתם מסבירים לילד שלכם .

-          המערכת בגוף מאוד מהירה אז נסו לעשות פעולות הפוכות ובכך תרגיעו את המערכת:

  • התחילו בלמקם את עצמכם  במקום נוח ובטוח, למשל על כיסא או כורסא נוחים, אם אתם בקרבת מזרון, נסו לשכב על הגב.
    כל הזמן דברובקול אל עצמכם ותתארו את שאתם עושים או את שקורה לכם בקול  ובקצב איטי אתם יכולים לומר משהו כמו " אני מחפש לי מקום נוח עכשיו. אשב בכיסא הזה עד שיעבור ההתקף". "עכשיו אני נשען לאחור, כפות הרגליים שלי על הקרקע"  הביאו את תשומת הלב שלכם לחלקים הפיזיים שמקבלים תמיכה – בקול הכי רך, אמפטי ואיטי שלכם. וככה המשיכו עד לרגיעה.

מה שקורה בפועל – המחשבות שלנו מהירות כמו הקצב הפנימי. אבל הקול והדיבור הוא בשליטתינו ומאפשר לנו להתמקד בקלות יותר במשהו אחר ובכך לגוף לחוות משהו אחר.

  • אם בזמן ההתקף יש לידכם אנשים לחוצים או נלחצים – אל תהססו לזוז למקום שקט לכמה רגעים .
    אם אתם סומכים על האדם שנמצא לידכם תוכלו לבקש ממנו שיהיה לידכם, הסבירו לו בקול שקט שאתם עוברים התקף חרדה כרגע ושאתם רק צריכים להגיע למקום בטוח.
    חשוב שתבקשו בדיוק מה שאתם צריכים, יתכן ותרצו  שרק יהיו נוכחים איתכם ברגע.
    מגע יציב ובטוח של החבר בברכיים שלכם במזמן שאתם יושבים יכול לסייע לוויסות ותחושה שאתם לא לבד בזה, הנוכחות שלהם תאפשר לכם להסביר להם מה קורה לכם  - לפעמים יותר קל לדבר למישהו מאשר לדבר לעצמי.
  • אם אתם מטופלים  - תוכלו לנסות להתקשר למטפל שיהיה איתכם בזמן הזה.
  • אחרי שהתיישבתם התחילו בסדרת נשימות איטית.
    את התרגיל הבא למדתי לא מזמן בריטריט תודעתי מקסים שעשיתי עם קרן כהן המקסימה, ומוצאת אותו מדוייק להתקפי החרדה.

-          קחו שאיפה אחת עמוקה ואיטית – לספירה של 7.

-          אח"כ עצרו את הנשימה לספירה של 7 (זה יכול להיות מאתגר).

-          הוציאו את אוויר לספירה של 14 – לאט, לאט הוציאו ורוקנו את כל האוויר.

-          ולפני השאיפה הבאה עצרו  שוב לספירה של 7.

ככה המשיכו 7 סיבובים.

תזכרו את זה כתרגיל – שבע, שבע, ארבע-עשרה,שבע.

  • יכול להיות שכבר תחושו הקלה – המשיכו לנשום נשימות עמוקות ואיטיות עד שההתק, יחלוף ועוד כמה דקות..
  • יכול להיות שיהיו תחושות מסויימות בגוף שיהיו מאוד חזקות כמו למשל דפיקות לב חזקות ומהירות –
    במקרה כזה, הניחו יד קשובה ורכה שלכם על בית החזה ורק הביאו את תשומת ליבכם לחוזק דפיקות הלב – ושימו לב שהנשימות שלכם לאורך כל הזמן עמוקות ואיטיות.
    תשומת הלב העדינה שלכם לבית החזה– בהתחלה יתכן שתגביר את הקצב אבל אז לאט תוריד אותו.

2. חרדה - מתמשכת, שמתאפיינת במחשבות טורדניות, נסיון למציאת פתרונות והתעסקות בלתי פוסקת בנושא  או נושאים שונים לא ידועים, עד לירידה לפרטים קטנטנים.
    אפשר לחוות קושי להרדם בלילה , עייפות שאין לה מזור, כאבי ראש, מיגרנות ועוד.

חרדה כזאת יכולה להיות לאורך כל היום ולמשך שנים.התמודדות עם חרדה כזאת היא תרגול יומיומי של הוויה – מדיטציות, תרגול התמקדות, הבאת תשומת הלב לגוף ולמתרחש בו.תרגיל אחד פשוט הוא הבאת תשומת הלב לגוף ותיאור הקיים – שוב – בקול רם. סריקה גופנית מהראש עד לכפות הרגליים אשר מעבירה את תשומת הלב שלנו לכאן ועכשיו ויכולה להפסיק את המחשבות הטורדניות.

בטיפול תהליכי, המשלב גוף ונפש ביחד  - תוכלו לקבל כלים אשר יאפשרו לכם לתרגל הוויה כמו גם מפגשי תהליכי עומק אשר יאפשרו לכם קצת לחזור אליכם ולמצוא את השקט מיוחל ולאורך שנים.חרדה היא בעצם הדרך של הגוף לומר לנו שיש לו מה לספר לנו,ובתהליך נכון מותאם וקשוב ניתן להקשיב לו וליצור סנכרון והרמוניה,  להפחית את סממני החרדה ואף למגר אותה מחיינו.

מצרפת לכם במתנה מדיטציה מונחית להרגעת החרדה דרך הגוף ומציאת מרכז פנימי שקט. לצפיה לחצו כאן

בלוגים נוספים

כדור מנייר טישו – וינייטה טיפולית לירית - הבלוג של שירלי כהן
בין ניירות הטישו לשברי הלב, עמד כדור מלא כאב. עמד ממתין להיזרק
החופש לבחור אחרת - סרטן שד- הבלוג של שירלי כהן
שהתבשרתי לראשונה לפני 8 שנים שחליתי בסרטן השד, החוורתי. החסרתי בערך מיליון פעימות, תחושה שהקרקע נשמטת תחת רגליי ולא הצלחתי בכלל לחשוב בהיגיון.
חרדה בראי הפסיכותרפיה הגופנית - תיאור מקרה - הבלוג של שירלי כהן
הוא סיפר לי שאינו חש אחיזה ממשית של גופו על הקרקע ושהוא מאבד שיווי משקל. בעת נשימה הוא מתאר קושי בהכנסת אוויר פנימה לתוך גופו...