צור קשר
...Loading...

זוגיות - כל אחד יכול/הבלוג של רוני אריאל עד

לצאת לדייטים ולהכיר גברים.

איזה עולם מוזר זה היא אמרה.

זה נראה לי כואב מידי, אולי אני לא מתאימה לזה, ספק שואלת ספק עונה.

יש שם מין שפה כזו שאני לא יודעת אותה, אם אני עושה א' זה אומר ב'.

מה זה?

מעטות הפעמים שחוויתי אותה כועסת- זו היתה אחת מהן.

אני רוצה מישהו פשוט, שיאהב אותי ואני יאהב אותו

מה אני מבקשת? אהבה?

הפשטות שבה אמרה את הדברים גרמה לי לאושר ונחת.

היא בסך הכל רוצה ליצור קשר.

היא רוצה קשר פשוט.

קשר.

יצאנו לתהליך, היא קיבלה שעורי בית, בכל מפגש.

באחד המפגשים ביקשתי ממנה לכתוב לה מי הוא האיש שהיא מבקשת להכיר.

מה הן תכונות האופי שלו.

במפגש אחר ביקשתי ממנה לספר איך היא מרגישה בתוך הקשר. מה היא מרגישה.

תוך כדי המפגשים היא יצאה לדייטים.

היא למדה את עצמה ואת עולם הדייטים תוך כדי תנועה.

היא למדה שזה נעים לה.

היא היתה מחוזרת היות והיתה יפה, אנטיליגנטית וחכמה מאוד.

הלמידה הכי גדולה שלי היא :כשאני מאפשרת שיתקרבו אלי אני רואה שיש המון גברים שרק רוצים לתת לי.

אני בוחרת איך ועם מי.

אני סומכת על עצמי.

באחד המפגשים הגיעה, נרגשת.

ציינה שאתמול היה לה דייט. הם שוחחו ארוכות בטלפון לפני כן וכבר אז מצא חן בעיניה.

נראה לי שזה הוא.

אני לא רוצה להיות נמהרת או נלהבת אבל משהו בבטן מרגיש לי נכון שם.

הוא אכן היה מעונייין בה. והיא היתה מעוניינת בקשר איתו.

הם נפגשו כמה פעמים. היא שמחה כל כך על הקשר הנעים והפשוט.

על היכולת לנהל שיחה מאפשרת ומפרה עם בן זוג שמאפשר לה ביטחון.

אחרי שלושה חודשים של קשר איתו, הגיעה לחדר הטיפולים, נכנסה עם פנים חתומות ואמרה

 אני לא יודעת מה לעשות.

אני מרגישה שבא לי לברוח, מהכל.

הוא מקסים, נעים לי איתו וטוב לי. באמת שטוב לי.

אבל אני מבולבלת.

היא דיברה במהירות והגוף שלה זז באי שקט. הרגיש מאויים ומכווץ.

קשה לי לנשום, אני לא ישנה כבר כמה לילות, יש לי רעש בראש  ומיגרנות, לא טוב לי בבטן וכל הגב שלי כואב.

הרגשתי איך גם אני מתכווצת יחד איתה, מפסיקה לנשום ונעה באי נוחות במקום שלי.

בואי נבדוק מה קורה בגוף ביקשתי את רשותה.

היא הסכימה להשאיר את המחשבות בצד ולפנות בביטחון לגוף.

 הגוף שלה היה מכווץ, הפנים נראו כאילו התאבנו מפחד.

הידיים קפוצות, הלסת נוקשה. היא חרקה שיניים מבלי לשים לב.

כואב לי הראש, כואב לי כל הגוף היא אמרה.

אני לא מצליחה לנשום. יש לי מין תחושה שאיבדתי כל שליטה על הגוף שלי.

אני מפחדת.

אחזתי את כף ידה המטופחת והקטנה.

ביקשתי שננשום יחד.

כמה נשימות ,כמה דקות. ביחד.

את לא לבד. אני פה. איתך. יחד. עם הפחד.

בואי נבדוק איפה הפחד נמצא בגוף.

אחרי כמה דקות אמרה, בבטן.

יש פחד בבטן.

ואיך הוא נראה שאלתי אותה, יש לו צבע או צורה?

הוא עגול, אדום, בגודל בינוני.

וכמה זמן הוא שם? העיגול האדום והבינוני?

הוא, חדש.

מה יש בו? איזה רגש?

היא לקחה כמה שניות לעצמה והדמעות החלו לזלוג.

בכי שקט.

יש בו אהבה.

אני אוהבת אותו.

הבכי פרץ , הגוף רעד עם הבכי, הנשימה השתחררה לתוך הבכי.

היא בכתה דקות שלמות את הפחד.

פקחה את העיניים, הסתכלה עלי ואמרה  אני אוהבת אותו.

כן, את אוהבת אותו.

אישרתי.

זה קצת מרגיע אותי אמרה, שאני מבינה למה אני מרגישה ככה.

לפעמים אני צריכה להבין דברים במחשבה בשביל להרגיש אותם בנוח בגוף.

מבינה אותך ואת הצורך להבין, גם הראש מבקש תשובות אמרתי.

 3 חודשים לאחר מכן היא הודיעה לי שהם עוברים לגור יחד.

וכחודשיים אחרי המגורים המשותפים היא קיבלה הצעת נישואים.....


*החלק השני עלה בשבוע שעבר. ניתן להשלים את הקריאה שלו מכאן

 לכרטיס האישי שלי 

רוני אריאל עד - מובילה תהליכי זוגיות -מאמינה באהבה ובכך שכל אחד יכול ליצור זוגיות מטיבה ומדוייקת. השפע קיים, אנחנו צריכים אך ורק לבחור לאן להביט.


בלוגים נוספים

בסוף כולם הולכים-הבלוג של רוני אריאל-עד
אז כבר עדיף שלא מההתחלה את מבינה?, למה להשקיע, להתקשר, לתקשר, ליצור, לזכור, לקנות, גם ככה הסוף יגיע. ואני השלמתי אותו –וישבר לי הלב.
לא מספיק טובה- הבלוג של רוני אריאל -עד
נכון אני רווקה, ואין לי זוגיות. אז מה? זה מבטל את כל ההצלחות שלי?