צור קשר
...Loading...

חרדה בראי הפסיכותרפיה הגופנית - תיאור מקרה - הבלוג של שירלי כהן

בתוך החדר האינטימי שלי

הקירות כבר לא סוגרים עליי

הלב לא מתפוצץ מדפיקותיו

והמחשבות מן העבר,

עם הפנים לעתיד עכשיו

---

בתוך החדר האינטימי שלי

רעשי החרדה שינו קולם

והפכו לצליל-אחד-ברור

נוכח וקשוב

של מילים המאלצות אותי

להשתגע שוב

משהו מת בתוכי

ונברא מחדש

---

קורים לזה חיים

של נשימות במקצבים עדינים

של שיגעון

של טירוף

של תשוקה

של חיות

---

משהו הבזיק

ונשבר

והתאחה מדש

הנני כאן !

מי מאיתנו לא חווה חרדה לפחות פעם אחת בחייו?

כולנו חווים מידי פעם חרדה המתבטאות באי-שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים,
המלווים בתופעות גופניות כמו דופק לב מהיר, קוצר נשימה, בחילה, כאבי בטן, כאבי ראש, סחרחורת, טשטוש הראייה, הזעה מוגברת
.
חרדה זה מנגנון נורמלי לחלוטין והכרחי להישרדותנו, אך כשהוא מופיע בתדירות גבוהה, ואינו מטופל, הוא עלול להתפתח לכדי הפרעת חרדה, המאיימת על האיזון הגופני והנפשי של האדם.

יותם, בחור מבריק ורגיש, סבל מדפיקות לב מהירות, קוצר נשימה וסחרחורות.
בבדיקות רפואיות לא נמצאה כל בעיה בריאותית והומלץ לו להתחיל טיפול עם כדור אנטי חרדתי.
לטיפול בפסיכותרפיה גופנית הוא הגיע לאחר לא מעט התלבטויות וחששות.

הוא סיפר לי שאינו חש אחיזה ממשית של גופו על הקרקע ושהוא מאבד שיווי משקל.
בעת נשימה הוא מתאר קושי בהכנסת אוויר פנימה לתוך גופו, כאילו האוויר נתקל "בחומת בטון" שהתיישבה בכניסה לבית החזה וחסמה את כניסת האוויר מלהיכנס באופן מלא לחלל ריאותיו.
התחושה שתיאר היא כאילו שהוא עומד למות
.

החרדה והלחץ שיותם הרגיש, התבטאו בתחושה של חוסר שליטה גופנית.
הוא תקשר עם גופו דרך הסימפטומים שדרכם הוא מדבר.
לכן, המטרה הראשונית הייתה לסייע ליותם לבנות בתוכו מרכז גופני מווסת ומאורגן יותר, שיקנה לו תחושה של שליטה גם במצבים בהם הוא חש שהוא מאבד את עצמו.
הטיפול עם יותם התמקד בעיקר בעבודת קרקוע ומרכוז, שמטרתה לעזור לו לחזור אל העוגנים הגופניים שלו ולפעול בתוך העולם הגשמי
.

אנחנו מבססים בעדינות את הקשר הטיפולי על ידי האטת המקצבים הפנימיים.
הדבר הראשון שעבדנו עליו הוא היכולת לזהות מתי הנשימה נעשית מואצת וחסרת שליטה.
ביקשתי מיותם להניח את כף ידו על הבטן שלו ואת כף ידו השנייה על בית החזה ולנשום נשימות איטיות המתמקדות בהוצאת האוויר. לעיתים אף ביקשתי מימנו לחלוץ את נעליו ולהרגיש את המגע המקרקע שבין כפות רגליו והרצפה
.
לימדתי את יותם לשים לב שלצד כל העוררות הגופנית המלחיצה שהוא מרגיש בזמן חרדה, ישנם אזורים נוספים בגופו שנותנים לו תחושה שליטה עצמית ורוגע.

באחת הפגישות הטיפוליות שלנו, יותם הגיע מאוד נסער ומבולבל. עיניו הוצפו בדמעות, והוא חש טלטלה רגשית שנעה בין חוסר אונים ובדידות.
הוא היה כה מוצף שהוא התקשה למלל את רגשותיו ולחקור את מקור החרדה וההצפה. החרדה שלו הדהדה בתוכי היטב. יכולתי לחוש את השרירים שלי מתקשים, כמו מבקשים להזכיר לשאר חלקי גופי, שהוא כאן. שהוא לא מתפרק.
תהיתי ביני לבין עצמי האם זו חוויה שיותם מגיע איתה כעת לטיפול? האם הוא מבקש להזכיר גם לי שהוא כאן ואינו מתפרק

ביקשתי מיותם לשמור איתי על קשר עין. לקחת מספר נשימות, לספור עד שלוש ובנשיפה לספור עד שש, תוך מיקוד תשומת ליבו לכפות רגליו המונחות על הקרקע.
הנחיתי אותו לחפש בגוף את המקום שמרגיש לו כעת הכי נעים ונוח.
הוא דיווח שאזור הגב האמצעי הוא האזור שמרגיש לו "הכי פחות מציק" ולשם מיקדנו את תשומת הלב במשך כ- 20 דקות.
בהדרגה הסימפטומים הגופניים עימם נכנס יותם לטיפול, נרגעו. נשימותיו פעמו במקצבים עדינים יותר, והוא התרווח על הכורסה בהתמסרות לחוויה של הקשבה לגוף.
בתום השעה הטיפולית, דיווח יותם, כי כעת הוא חש את עצמו ואת כפות רגליו מושרשות באדמה.
את ראשו נקי ממחשבת מטרידות, מה שעזר לו לדבריו לנשום ביתר חופשיות
.

תרגיל קצר זה מדגים כלי טיפולי בסיסי, עמוק ובעל ערך בוויסות חרדה ויצירת ביטחון וקרקוע, המתבצע באמצעות גופנו החי, שבלעדיו אנו הופכים אבודים וחסרי בית. (. (כמובן שאינו מתאים לכל אחד ואחת ויש להתייעץ עם דמות המטפל/ת
ביקשתי מיותם לתרגל בבית כדי לאפשר לו לרכוש מודעות גבוהה יותר לגופו ותודעה לשליטה עצמית - שיהיו זמינים ומיידים יותר עבורו בעת הצורך.

בתחילת הטיפולים התמקדתי עם יותם בבנייה של כלים לוויסות הסימפטומים החרדתיים שהוא חווה. וככול שלמדנו להרגיע את העוררות הגופנית, יכולנו להתחיל לחקור גם את מקורות החרדה.
בשלב הזה יכולנו לעשות שינוי רגשי, הזכרתי ליותם את "חומת הבטון" שחסמה לו את כניסת האוויר.
עכשיו כבר יכולנו להתחיל ולהסתכל על החומה הזו ולשאול מה היא מסמלת בחייו? מי או מה חוסם את כניסת האוויר לגופו? ומה באמת לא רוצה להיכנס פנימה
? אלו התניות חברתיות מעודדות את החרדה שלו?

עם הזמן יצרנו ביחד אינטגרציה בין תהליכים נפשיים לתופעות סומאטיות, ולאורך הטיפול יותם הצליח לטפח בתוכו עמדה חומלת ומודעת יותר כלפי החרדות.
ברגע שהמערכת הגופנית נרגעת, החרדה פוחתת.
ואיתה מתעצמים - הסקרנות, החיות והצורך במימוש עצמי.

פסיכותרפיה גופנית הרגישה לעולמו/ה התרבותי של המטופל/ת,מזמינה לעבוד עם חרדה באמצעות תקשורת עם הגוף דרך הסימפטומים שדרכם הוא מדבר,
דרך תקשורת עם הקולות הפנימיים והחברתיים - במרחב טיפולי בטוח ומכיל
.





בלוגים נוספים

התקפי חרדה - דרכי התמודדות- הבלוג של יהל ברסון לרום
התקף החרדה מגיע כשכבר אין מקום בפנים –ולכן הוא מגיע פתאום- הגוף נזכר במשהו, הוא לא השתגע.
אם לשיער היה ערך הוא לא היה גדל בתחת – תיאור מקרה
לא ברור לי ממה אני חרדה יותר, היא אמרה בכעס, מהטיפול הכימי או מהאפשרות שאאבד את השיער? "אני מעדיפה להיות סגורה בבית מאשר לתת לך או למישהו אחר לראות אותי עם קרחת" - אפשר גם אחרת, הבלוג של שירלי כהן
"מצווה גדולה להיות בשמחה" - הבלוג של שירלי כהן
המפגש הזה עם הקצוות שבין העצב לשמחה, בין החיים למוות, בין תקווה ופחד מזמין אותי, אותנו - לחבק את האנושיות השברירית, להזין אותה ולעשות אותה קצת יותר נסבלת עבורנו.