צור קשר
...Loading...

טיפול מוצלח: מקרי או אפשרי? - יפעת פרס

 

טיפול מוצלח- מקרי או אפשרי?

בסיום תהליך של שנה היא אומרת לי: "תמיד שמעתי שטיפול זה דבר מציל חיים אבל לא האמנתי. עכשיו אני יודעת שזה נכון." אנחנו מרוגשות ביחד, מכירות בשינוי העמוק שהיא עברה. במקרה הזה השינוי הוא לא רק פנימי—לא רק של מערכת אמונות או דפוסי מחשבה. זה שינוי בחיים האמיתיים, כזה שייחלה לו אך לא האמינה שיש לה את הכוחות לעשות. היא מצאה אותם. השינוי עצמו היה הדבר הכמעט אחרון שקרה. קדמו לו עבודה אמיצה, התמסרות ומוכנות לשאת ולפגוש הרבה כאב.

הרבה מחקרים עסקו בשאלה שנוגעת במשפט שהמטופלת הזו אמרה. עד כמה ההצלחה הטיפולית הזו קשורה אלינו כמטפלים, וכמה היא קשורה ליכולות של המטופל? מה אתם הייתם אומרים למטופל בעקבות משפט כזה? מה האמונות שלכם כמטפלים לגבי הצלחה של טיפול?

הזמן הקצר שלקח לתהליך העמוק הזה להתרחש הפתיע גם אותי. ידעתי שגם במקרה הזה הצעתי דברים דומים מאוד למה שאני מציעה תמיד, כלומר את הנוכחות שלי, הידע שלי, הניסיון שלי, אבל יותר מהכול הצעתי קשר איתי. אני משוכנעת שבהצלחה של הטיפול הזה היה שילוב של מה שהיה לי להציע ומה שהמטופלת הזו לקחה, מה שהיא באה אתו בתוכה, והבשלות שלה. אז אפשר לומר שהצלחת הטיפול היא כמו תבשיל מוצלח. אתה שם כמה מרכיבים בפנים ולפעמים זה יוצא ממש טעים, אבל קשה (ואולי גם חסר טעם) לשים את האצבע בדיוק  איזה מהמרכיבים עושה את ההבדל.

גם במקרה של ה'תבשיל הטיפולי', חוקרים רבים חיפשו את המרכיב הסודי, זה שהופך טיפול למוצלח. ואפילו מצאו אחד: "הברית הטיפולית." כמעט בכל מאמר בנושא הברית הטיפולית  אפשר למצוא איזכור לכך שלברית טיפולית טובה יש השפעה רבה על הטיפול והיא אף מנבאת את הצלחתו.

הברית היא מונח חמקמק שמתייחס לתשתית של הקשר שבין המטפל והמטופל. לרוב נהוג לקשור את הברית לחוזה הטיפולי ול-setting, שמייצרים סביבה קבועה ותומכת, יציבות שעליה המטופל יכול להישען: זמן ומשך קבועים וידועים מראש, חלל קבוע, יציבות של רצף המפגשים, הגדרת מטרות משותפת ושיתוף בציפיות, ומצד המטפל – תיאור שיטת הטיפול ודרך העבודה. אין ספק שאלו מרכיבים חשובים, אך האם אלו המרכיבים המשמעותיים ביותר?

על סמך ניסיוני בקליניקה, אני מעדיפה להסתכל על הברית בצורה מעט שונה. להבנתי, ברית היא מה שמאפשר למטופל להישאר. היא ההסכמה השקטה הנוצרת בין המטפל והמטופל שאומרת – אנחנו ביחד. ברית מתחילה להיווצר במפגש הראשון ונבנית לאורך כל הקשר ולעיתים אף עומדת למבחן במהלכו. את חוזק הברית אפשר למדוד ביכולת של המטופל להישאר גם במצבים שמאתגרים את הטיפול. למשל, כשעולים תכנים כואבים, כשההקלה, ההבנה או השינוי לא מגיעים מיד, או כשיש כשלים אמפתיים או קרעים בקשר. הברית, תחושת ה"ביחד," מאפשרת לכל הדברים הללו לקבל מקום בתוך הטיפול עצמו ולקבל הכרה בתוך הקשר הטיפולי. כך, כשאנחנו בתשומת לב לנושא הברית, פחות טיפולים מפסיקים עם האתגר הראשון שמופיע, הטיפולים לא הופכים שטחיים או מנותקים, והמטופלים לא מרגישים שיש דברים שהם צריכים להסתיר.

מה מאפשר לברית להתרחש? לאילו תנאים זקוקה הברית כדי לצמוח?

 פסיכותרפיה בגישת "המטופל במרכז" ("client centered therapy"), שאביה הוא קארל רוג'רס, הביאה את הקשר הטיפולי ואת הברית הטיפולית למרכז הבמה.

מבעד לצוהר המחסן הבחין רוג'רס הנער כי הנבט (נבט תפוח האדמה)  משתרג וצומח לכיוון חלון המחסן שדרכו חדרו אור ואוויר אל עולמו הדחוס של המחסן. כדי לצמוח, טען רוג'רס, האורגניזם זקוק לתנאי אור ושמש, מים ואוויר, והוא יכוון את עצמו לכיוונם.  תנאים אלו הכרחיים לאדם כדי שיממש את עצמו. במילים אחרות, אלו התנאים ההכרחיים לשינוי, האור והאוויר הנדרשים בטיפול באדם הם "אמפתיה" מן המטפל, ה "כנות" שלו, ו"הקבלה החיובית ללא תנאי" את המטופל.

(מתוך חתירה אל העצמי, מאת ד"ר ארנון לויתן).

אחרי שהתבססה הברית ומתוך הניסיון הקליני עם הגישה, התבהר שהברית חשובה אבל לא תמיד מספיקה. שוב התעוררה השאלה – מה משפיע על טיפול? מה מביא טיפול להיות עם תוצאות טובות? קארל רוג'רס ועמיתו יוג'ין ג'נדלין ערכו מחקר גדול מאוד שבו ניתחו מאות שעות של סשנים פסיכותרפיים. במחקר הזה הם אישרו את ההשערה – הברית לא תמיד מספיקה כדי להביא שינוי וכדי להפוך טיפול למוצלח. גם השיטה והתאוריה. כל אלו חשובות אבל הדבר המכריע שמשפיע על טיפול הוא הצד של המטופל בתהליך, מה שהוא עושה, וגם מה שלא. לדוגמא – בטיפולים מוצלחים שהתרחש בהם שינוי רואים מטופלים שמדברים עם הפסקות ושתיקות, בדיבור לא רציף ואף מהוסס, שמתייחסים לגוף שלהם ולתחושות הגופניות כשהם מדברים. זאת לעומת מטופלים אחרים (שעברו פחות שינוי), שאצלם הדיבור קולח ורהוט, עם התייחסות רבה למחשבות והרבה ניתוחים אך ללא תחושות גופניות. באופן כללי, בטיפולים המוצלחים המטופלים היו ב"רמת החוויה" (כלומר לא בסיפור או בדיבור רחוק ו"מעל" הנושא, אלא בדיבור קרוב ומתוך החוויה כאילו היא מתרחשת כעת). על סמך הגילויים האלה, ג'נדלין מיפה את הצעדים הטבעיים של מטופלים שהטיפול שלהם הוגדר כמוצלח והנגיש אותם גם לשאר המטופלים והאנשים בכלל. הוא קרא לשיטה הזו "focusing", ובעברית – התמקדות.

ג'נדלין שם במוקד את חלקו של המטופל, אבל לא הוא שכח את הקשר—הסוג המאוד מסוים של קשר, של אינטראקציה בין שני אנשים, אולי אפילו עוד לפני ששמנו אותם בעמדות של מטפל ומטופל, הקשר שמהווה מצע לברית. בהקשר הזה הוא כתב על מה שאני קוראת לו – "העמדה של המלווה," או "העמדה ההתמקדותית."

קודם הייתה האינטראקציה אחר כך באה הטכניקה; קודם הייתה הברית, אחר כך באה ההתמקדות. עבורי, אלו שני המרכיבים הסודיים והבלתי נפרדים של כל טיפול מוצלח.

בקורס נלמד את שני הדברים: כיצד ליצור ברית איתנה וכיצד לשלב את ההתמקדות בשיטת הטיפול שלנו, כדי להפוך את הטיפול ליציב יותר, שלם יותר ועמוק יותר.

 

 

 

 

 

 

[1]


[1]במאמרו "מה גורם לטיפול פסיכולוגי להצליח" כותב שגיא ליכטר:

"מחקרים הראו שהברית הטיפולית מנבאת רווחים טיפוליים באופן ברור ועקבי יותר מכל גורם טיפולי אחר שנחקר באופן רחב. מטפלים שביססו ברית טיפולית חזקה יותר עם המטופל, הראו תוצאות טיפוליות טובות יותר לעומת מטפלים שלא ביססו ברית חזקה. מטה-אנליזה משנת 2000 (Martin et al., 2000) בדקה 79 מחקרים שבחנו את הקשר בין ברית טיפולית לתוצאות של טיפולים. נמצא קשר יציב ועקבי. נמצא שקשר זה בין הברית לבין התוצאה של הטיפול אינו מושפע מעל מיני גורמים שניתן היה לחשוב שכן ישפיעו – למשל סוג התוצאה הטיפולית שנמדדת, מי מדרג את התוצאות, הזמן בו הוערכה הברית, מי העריך את הברית, סוג הטיפול שניתן, ועוד. מתאם עקבי זה תומך בהשערה שהברית הטיפולית עצמה מהווה גורם טיפולי בפני עצמו. כלומר אם ברית טובה בוססה בין מטפל למטופל, המטופל יחווה את היחסים כמיטיבים עימו מבחינה טיפולית, ללא קשר להתערבויות פסיכולוגיות אחרות בטיפול."

 

ב 14/11/19 יפתח קורס לאנשי מקצועות הטיפול השונים. "התמקדות והברית הטיפולית".

מוזמנים מטפלי מגע וגוף, מטפלים בדיקור, פסיכותרפיסטים גופניים, מטפלים בתנועה, מטפלים באומנות, מטפלים אנרגטיים. כל מטפל אחר ששומע את הקריאה מוזמן ליצור קשר.

הקורס יתקיים בתל- אביב. במכרז "להעיר את הגוף". 18 מפגשים בני 4 שעות. שעות 10:00-14:00. מחיר- 3800 שח בהרשמה מוקדמת. 

לפרטים נוספים: כאן

על  הבלוג

הבלוג הזה מתרחש לו כבר כמה שנים בצורה בלתי מחייבת ובלתי פורמלית במקומות כאלה ואחרים—ברשת, בלפטופ, במחברת, על פיסות נייר, ברסיסי מחשבה ואפילו בחלומות. הבלוג הזה מחפש לאחרונה צורה ושם. בינתיים הוא עוד לא מצא. הוא שוקל את האפשרות שכרגע הוא יישאר פשוט "הבלוג של יפעת". הבלוג הזה יעסוק בכמה עניינים שאני כותבת וקוראת עליהם בשנים האחרונות, כמו העצמי האמיתי, אותנטיות, גרעין הנשמה שלנו, חקירה של רגשות, אמפתיה ועוד. אבל הוא מרשה לעצמו להישאר פתוח וזורם, רק כך הוא מרגיש שיכול להיות לו קיום. צורת הקיום שלו כרגע מוזנת מטקסטים שאני מוצאת אותם מרגשים, מעשירים, מעוררי השראה ומחוברים לחיי באופנים שונים. בבלוג יהיו שזורים חלקי טקסט כאלה. בהסתכלות רחבה, הבלוג  יתבונן באפשרות לחיות חיים אותנטיים, אמיתיים, מלאים, ויעסוק באופן שבו טיפול נפשי-גופני-רוחני תומך בחיים כאלה.

הכותבת היא מטפלת בפסיכותרפיה גופנית (בשיטת הביוסינתזה) ובהתמקדות . קוראת בעיקר ספרי פסיכולוגיה (ואולי גם מגשימה חלום ולומדת)  ומשתדלת לזכור וגם להנכיח שהרוח (ובשבילי אלוהים) עוטפת את הכל.

יפעת פרס

מאמינה שאפשר שיהיה טוב יותר, קל יותר ומדוייק יותר, במה שקורה לנו בפנים ובמה שמתרחש בחוץ.  מאמינה שאנחנו יכולים להתהלך בעולם זקופים יותר, שקולנו יכול להישמע, שאנחנו יכולים להרגיש ראויים, שיכול להיות לנו נוח ונעים בתוכנו וגם מחוצה לנו. למעבר לכרטיס של יפעת, לחצ (י) כאן

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה

בלוגים נוספים

"לה לה לנד" - לא ביקורת סרט - הבלוג של יפעת פרס
נפגשנו שלושתנו בקולנוע. הוא כבר ראה ורצה לראות פעם שנייה, היא שלחה הודעה כשעה אחרי שיצאנו מהסרט וכתבה לנו שתלך לראות שוב. אני ידעתי שדברים מסוימים התעוררו בי ועוד אהיה איתם זמן מה לפני שהסרט יישכח ממני. שוטטנו ליד דוכני הפופקורן והשתייה הסגורים והריקים מאדם, הכל היה שקט ועייף....
הריפוי הפשוט של השיקוף
הבלוג של יפעת פרס