צור קשר
...Loading...

התמקדות: וילפרד ביון ומלאני קליין - ירדן כרם

אני מוצאת את התיאוריה של וילפרד ביון מרתקת בזכות עצמה, ומרתקת גם כאשר אני משווה אותה להתמקדות. נראה כי ביון הוא פסיכואנליסט שמסביר מה קורה בהתמקדות (בלי שהתכוון לכך, אני מניחה כי הוא לא הכיר את הגישה). כדי להבין את ביון, נעבור על מספר חלקים מהתיאוריה של מורתו, מלאני קליין: 

פיצול – השד הטוב והשד הרע:

קליין טענה כי בראשית חייו התינוק אינו יכול לתפוס את אמו כדמות שלמה ולכן תופס רק את האובייקט המשמעותי ביותר עבורו: השד. כל עוד השד עומד לרשותו ונענה לדחפיו, הוא נחווה כ"שד טוב". אולם כאשר השד מתרוקן או אינו מספק חלב, מתייחס אליו התינוק כאל "שד רע". התינוק מפצל בין השד הטוב לשד הרע כאמצעי הגנה. בעיני התינוק השד הרע, לא רק שאינו מספק מזון, אלא גם רודף אחריו. במנגנון הפיצול, האדם מחלק את האחר לטוב בלבד או לרע בלבד, ובמקביל גם מפצל את עצמו. מטרת מנגנון הפיצול היא להגן על האובייקט הטוב ולשמרו כבעל איכויות טובות בלבד, על ידי פיצול והשלכת החוויות הרעות והמתסכלות.

מנגנון ההשלכה:

כשהחיבור בין חוויות פנימיות וחיצוניות מייצר תסכול מוגזם, האדם חש יותר ויותר חוויות של זעם ורוע. כדי שאלה לא יהרסו את האובייקט הפנימי הטוב, האדם משליך חוויות רעות אלו אל האנשים והעולם שמחוץ לו. מכאן שהאופן שבו אדם חווה את עצמו, משליך על האופן שבו הוא חווה את האחר.

העמדה הסיכזו-פרנואידית והעמדה הדפרסיבית:

קליין סברה כי השימוש במנגנוני הפיצול וההשלכה אופייניים לעמדה רגשית התפתחותית שאותה כינתה "העמדה הסכיזו-פרנואידית" (SP). קליין חילקה את תיאור התפתחות התינוק לשתי עמדות: SP ו"העמדה הדפרסיבית" (D). יש לציין כי עמדה איננה שלב התפתחותי בלבד, אלא מכלול של תחושות ומצבים רגשיים שדרכם אנו חווים את עצמנו ואת העולם. המעבר מעמדה לעמדה מתרחש כל הזמן, כל החיים. SP היא עמדה פשטנית שבה העולם, וגם העצמי, נחלק לטוב ורע. SP משרתת אותנו בחיים במצבים של חרדה או של התחלה חדשה – היא עוזרת לנו לבסס ביטחון באמצעות פיצול והגדרה ברורה של "מי נגד מי" – טובים ורעים. מעמדה זו אנו אמורים להגיע אל השלב הבא בהתפתחות שלנו – העמדה הדפרסיבית. בעמדה זו לתינוק יש כישורים רגשיים וקוגניטיביים, המאפשרים לו להחזיק בחוויה ובידיעה שהאובייקט הטוב הוא גם האובייקט הרע, המתסכל ומכעיס. עמדה זו מאופיינת בחוויות אובייקטים שלמים, אינטגרטיביים ובעלי איכויות מגוונות. האדם מכיר בחלקים לא מוצלחים שלו עצמו מבלי למחוק את החלקים הטובים.

הזדהות השלכתית ומושגים נוספים של ביון:

מושג ההזדהות ההשלכתית (,Projection Identification להלן: (PI של קליין מתאר מנגנון הגנה הנגזר ממושג ההשלכה של פרויד, שלפיו חלקים לא רצויים מתוכנו מפוצלים ומושלכים החוצה, והאדם חווה את הרגשות כחיצוניים לו. החידוש של קליין הוא במושג ההזדהות – החלקים עוברים לחיות באובייקט, אך האדם בכל זאת מזדהה וממשיך להיות בקשר עם החלקים שהשליך. התינוק שהשליך על אמו, שם את החלקים שלו אצל האם ולאחר מכן חווה אותם כשחזרו אליו ממנה. PI הוא מנגנון לשחרור הנפש מחרדות תוך פינויה כלפי חוץ, אך גם שמירה על קשר עם האחר ושליטה בו; זהו מנגנון להתרוקנות מרגש שהוא כה מאיים עד שאי אפשר לחוותו. אמנם קליין חושבת כי הזדהות השלכתית קיימת אצל כולם, אך היא מבטאת מנגנון פתולוגי (לנס, 2011, עמ' 101-120).

ביון מבחין בין PI פתולוגי ל-PI כתהליך בין-אישי חיובי. כתהליך חיובי, PI אינו רק פנטזיה אלא חוויה בין-אישית שמטרתה קומוניקציה. ביון הרחיב את מושג ה-PI של קליין לצורך הבנה מהותית של התפתחות נורמלית. פיתוח זה מוכר כ"תיאוריית ההכלה" או "המכל והמוכל". הכלה מתבטאת "ביכולתו של פרט אחד (או אובייקט) לקבל לתוכו השלכות מפרט אחר, שאותן הוא קולט כצורות תקשורת של האחר, וכך הוא נוהג בהן; הוא מתמירן ולבסוף משיבן לסובייקט בשינוי צורה. תהליך זה מאפשר עם הזמן לפרט (בהתחלה לתינוק) לחוש ולשאת את רגשותיו ולפתח את יכולתו לחשוב" (ברונסטיין, 2008, עמ' 220-221). כאשר לאדם יש מכל המכיל את רגשותיו ומחזיר לו אותם מעובדים, הוא לומד לחשוב. תהליך של PI מתמיר את "תחושותיו הגולמיות של התינוק לדבר מה הנלקח לאחר מכן (אם הכול מתנהל כשורה) בחזרה אל תוך עצמו וההופך לבסיס מודעותו לרגשותיו, ובהמשך – למחשבותיו". עבור ביון תהליך לא מודע זה הוא תהליך תקשורתי (לנס, 2011, עמ' 121-140). PI על פי ביון קשור למושגים אחרים שטבע: א. הטיפול כמרחב לחשיבה – המעבר מחומרי אלפא לחומרי ביתא. ב. התפיסה לגבי מכל ומוכל. ג. Reveri.  

הטענה היא כי תינוק אינו יכול לחשוב על מצבי חייו בכוחות עצמו והוא זקוק לאם שתעשה זאת עבורו. האם חושבת על בנה באמצעות ה-Reverie  = תשומת לב פתוחה (ברונסטיין, 2008, עמ' 224). נעמי קלנר מסבירה את מושג ה-Reverie כתשומת לב מרחפת, מצב תודעה הפתוח לקליטת כל האובייקטים המושלכים החוצה, התינוק במקרה של האם או המטופל במקרה של המטפל. "האם מגיבה להשלכות התינוק אל תוכה בדימויים ובתחושות גופניות, בחשיבה תועה ומשוטטת ובפנטזיות. באמצעותם, האם מבינה את ביטוייו הטרום מילוליים של התינוק, צרכיו, משאלותיו ומצבו הרגשי" (קלנר, 2009, עמ' 224).

ההזדהות ההשלכתית של התינוק, והאם המכילה אותו, מובילים לתהליך של חשיבה והתמרה של רכיבים מנטליים. ביון קורא לתחושות הגולמיות של המטופלים "רכיבי ביתא". את רכיבי הביתא אפשר רק לפלוט החוצה, אי אפשר לחשוב אותם. האם (או המטפל), מתמירים את התחושות ואת הרגשות הגולמיים של התינוק (או המטופל) לכדי רכיבים שיוכל לבסוף להטמיע בעולמו הפנימי לצורך המשך התפתחותו הרגשית והאינטלקטואלית; אלה רכיבי האלפא (ברונסטיין, 2008, עמ' 228-227). כלומר, תהליך זה כולל חשיבה. ג'ואן ונוויל סימינגטון כותבים כי "החשיבה היא מעבר ממצב חסר צורה, שבו דימויים ורעיונות מפוזרים וכאוטיים (המצב הנפשי PS), למצב שבו הקוהרנטיות מתגלה והבנה חדשה זוכה להכרה (מצב D)" (סימינגטון, 2000, עמ' 106).

אני מוצאת את התהליכים שביון כתב עליהם כתהליכים שמסבירים את גישת ההתמקדות מנקודת מבט מאד מעניינת. את כל מה שקורה בין האם לבנה – אפשר לראות כתהליך שקורה בין מתמקד לממקד / מלווה.

לדעתי Reverie מתאר תהליכים שקורים בתהליך של התמקדות - Focusing. למתמקד (המטופל) יש זמן להרהר, להעלות אסוציאציות חופשיות, לחלום בהקיץ, לדמיין ולראות את עולמו הפנימי דרך תמונות ודימויים. ההתמקדות נותנת לו את הזמן לחשיבה שאינה בהכרח מסודרת ולוגית.  גם המלווה (המטפל / הממקד) שקוע באותו מצב – הוא חווה את עצמו ואת המתמקד. המתמקד, שמתאר את חוויותיו – משליך אותן באמצעות התהליך של הזדהות השלכתית אל הממקד. הממקד מכיל (הכלה ביוניאנית) את המתמקד ובכך מאפשר למתמקד לחשוב. התהליך הזה מאפשר למתמקד להתמיר את חלקי ביתא הגולמיים בהבנה מאורגנת ומסודרת, המתרחשת בסופה של שעת התמקדות. זהו תהליך מרתק בו ניתן לידע המובלע לעלות על פני השטח - למסור אותם אל המטפל ולקבל אותם בחזרה בצורה שמאפשרת למתמקד לחשוב על הדברים. 

לקרוא על טיפולים בהתמקדות - לחץ כאן

בנוסף לטיפולים, ההרשמה לקורסי התמקדות – בסיס והסמכה, במרכז הישראלי לרפואת גוף נפש – החלה.

ביביליוגרפיה:

בל, ד' (2008). הזדהות השלכתית. בתוך: ק' ברונסטיין (עורכת), התיאוריה הקלייניאנית, נקודת מבט בת זמננו (עמ' 174–199). תל-אביב: תולעת ספרים.

לאנס, ע' (2011). התבוננות נפשית. כפר יונה: אמציה הוצאת ספרים.

סימינגטון, ג' ונ.סימינגטון. (2000). החשיבה הקלינית של וילפרד ביון. תל אביב: תולעת ספרים.

קלנר, נ. (2009). דבשת הגמל: על טכניקת הטיפול הפסיכודינמי. בן שמן: מודן.  

ריזברג מלקולם, ר' (2008). תיאורית ההכלה של ביון. בתוך: ק. ברונסטיין (עורכת), התיאוריה הקלייניאנית, נקודת מבט בת זמננו. (עמ' 220–238). תל-אביב: תולעת ספרים.

ירדן כרם

מטפלת בגישות שונות של גוף נפש: Focusing  – הקומי, Somatic Experiencing, התמחות בנושאי טראומה והתקשרות (אטצ'מנט) - הקשבה עמוקה של המטפל והמטופל לחוויה העמוקה, העדינה והאותנטית של המטופל ככלי לשינוי מהותי ויסודי.

לכרטיס של ירדן

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה