צור קשר
...Loading...

למה לגעת? - רוני מוסנזון נלקן

מגע אחד שווה אלף מילים. מגע ישיר אחד. מגע שמזכיר לי שאני כאן, עכשיו.

ולא לבד. יכולה לרגע לנוח בגוף, לחדש כוחות ולהמשיך בחיים המאתגרים...

כתבתי את המשפט הזה לפני זמן מה בפוסט בפייסבוק. הוא נבע מהחוויה שלי באותו הרגע. במבט נוסף אני יכולה להגיד שיש לו גם הסברים מדעיים.

יש היום ידע יותר ויותר נרחב ומעמיק על האפקט הפיזיולוגי-נפשי של המגע, על הפעולה העצבית שהמגע מעורר והשלכותיה על החוויה הנפשית, על הצורך הביולוגי-הישרדותי במגע ועל היכולות של המגע לשינוי נוירולוגי וריפוי חסכים בהתפתחות. אני מביאה כאן כמה קטעים בתרגום חופשי מהפרק החמישי בספרה של אייבי גרין על שיטת רוזן, שדן בנושאים אלה:

"אנחנו נולדים לקשר וזקוקים למגע באופן פיזיולוגי, נוירולוגי ופסיכולוגי לצורך התפתחות. תינוקות שלא מקבלים מגע עלולים לא לשרוד והתפתחותם נפגעת...

כאשר נותנים ומקבלים מגע עדין וקשוב, מערכת העצבים הפרה-סימפתטית מופעלת ומייצרת תגובת רגיעה. התגובה מגבירה ייצור הורמוני עיכול וגדילה וכן אנדורפינים, דופמין וסרוטונין. היא גם מאפשרת בעקיפין את תפקוד מערכת החיסון, הזיכרון וריפוי רקמות על ידי אי ייצור הורמוני עוררות וסטרס (אדרנלין וקורטיזול) האחראים על עליית לחץ דם, כיווץ שרירים, עורקים וורידים ופגמים בתפקודי הזיכרון...

תינוקות נולדים עם קורטקס פרה-פרונטלי [קליפת המוח הקדם-מצחית] לא מפותח המקשה עליהם לווסת את פעילות מערכת העצבים האוטונומית. הם זקוקים להורים/מטפלים כדי לעזור בוויסות העוררות, במיוחד כאשר הם מותשים וחווים מצוקה. ההורים/מטפלים מחזיקים אותם, מחבקים, מלטפים, מנדנדים, וכך ממריצים את ייצור החומרים הכימיים המייצרים חוויות עונג (אנדורפינים) ורוגע (אוקסיטוצין). יכולתו של התינוק לווסת עצמו רגשית מתפתחת בתוך הקשר וההחזקה...
מגע קשוב מעורר ייצור של אוקסיטוצין, אשר מפעיל ומאפשר היקשרות, רוגע, אמון, גמישות הגבולות הפיזיים והנפשיים. גם רמות האנדורפינים עולות ומעודדות תחושות רווחה".

מגע, אם כן, מאפשר תחושת בטחון ורוגע הנחוץ לקיום והתפתחות. אולם לא כל מגע משפיע כך. מגע עלול להחוות כמאיים, פולש, מכווץ. גם אם הכוונה טובה, כשאנחנו נוגעים אנחנו עשויים להשליך אלמנטים מהחרדה שלנו. למשל, נרצה לגרום לשני להרגיש טוב, להקל עליו, להרגיע, לפתור בעיות, משום שקשה לנו לשאת את עוצמת הרגשות שלו. החוויה שלו עלולה להיות שמנסים לשנות אותו, שלא מקבלים אותו כפי שהוא. כאשר המגע נחווה כלא מתאים הוא מפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית, מעורר דריכות ומפעיל את מערכות ההגנה, בין אם על ידי ניתוק מעצמנו או על ידי התנגדות.

בשיטת רוזן אנחנו לומדים, או למעשה נזכרים, במגע הבסיסי האנושי. אנחנו לומדים להיות נוכחים עם השני מבלי לכפות את עצמנו, להקשיב ולגעת ללא תובענות, ללא אג'נדה, ללא שיפוט, מגע קשוב ונוכח. אנחנו לומדים ליצור קשר עם המטופל דרך מגע, לאפשר חוויה מתקנת. על מאפייני המגע וההשפעה המרפאת שלו כתבתי בהרחבה בפוסט על תיאורית ההיקשרות והמגע בשיטת רוזן.

מריון רוזן הייתה מאושרת בכל פעם שתגלית מדעית אישרה את העבודה שלה. היא עצמה לא באה מצד המדע והתאוריה. היא גילתה ופיתחה את דרכה באופן אינטואיטיבי מתוך התבוננות, סקרנות ותבונה. אני רוצה להביא את דבריה על חשיבות המגע במילים הפשוטות והישירות שלה:
(מתוך פרק 3 בספרה "שיטת רוזן לטיפול במגע – גישה אל התת-מודע דרך מגע")

"כיום אנחנו מודעים יותר ויותר לחשיבות המגע. כשאנו נוגעים במישהו, מיד משתנה משהו בקשר בינינו. נראה שאפילו מגע מקרי וקצר יוצר קירבה. שיטת רוזן מבוססת על האופן שבו אנו נוגעים באנשים. באופן אישי, אני עצמי מודעת ליד שלי ולאופן שבו אני מניחה אותה על האדם, כך שלמגע הזה תהיה משמעות, כמו הצהרה – "אני איתך". אנשים תמיד מגיבים למגע שלי. הם אומרים משהו כמו, "כל כך נעים כשהידיים שלך נוגעות." יש שמגיבים ביתר עוצמה ויש שפחות, אבל תמיד ישנה תגובה, תנועה, אישור כלשהו תחת כף ידי הנוגעת.
עם המגע, מתעוררת בתאי הגוף מודעות שעוקפת את הידיעה  השכלית. אני חווה זאת שוב ושוב. כשאנשים מספרים על קשייהם באופן שכלי, לא נראה שהם מגיעים לעומק הידיעה כמו בעת שנוגעים בגופם. אפשר לדמות את המגע לחרב החותכת דרך הביורוקרטיה המיותרת
[ביטוי באנגלית שמשמעותו בסלנג: דרך בלבולי המוח...] ומפלסת נתיב אל לב החסימה, הסבל או ההחזקה.

כמטפלים, כאשר אנו נוגעים במטופלים, גם הם נוגעים בנו. הם נוגעים בנו במקום פתוח וחסר הגנה -  כפות ידינו הרכות. כך שכאשר אנו מטפלים, אנו גם חווים רגשות ותובנות. לא נדיר לראות עם סיום הטיפול שני בני אדם קורנים יוצאים יחד מהחדר. לפעמים קשה לדעת מי המטפל ומי המטופל. זוהי זכות לגעת באדם אחר. אותו אדם מפקיד עצמו בידינו ואנו מקבלים הזדמנות לשהות עמו כשהוא ללא הגנות, פתוח ומקבל. מדובר בחוויית צמיחה לשני הצדדים בטיפול. המטפל נותן ומתמלא באותו זמן...

רוב האנשים לא חוו מעולם סוג זה של מגע בעבר, ומשום כך הם מגיעים לטיפולים. הסוד כאן הוא לא מה שאנו עושים למטופלים, אלא מי אנו כשאנו עם המטופלים. טיפול הוא סוג של מדיטציה, אי-עשיה ללא תכנון, כמו מדיטציה בשניים. נוכחות שאינה מכוונת רק אל עצמנו אלא יוצאת אל מעבר לנו וכוללת את המטופל. אמון בסיסי, כניעה, היעדר הגנות - במקום הזה נפגשים מטפלים ומטופלים. כאשר המטופלים מתרפים, נכנסת נשימה וממלאת את פנימיותם.

בכל פעם שאנו נוגעים במישהו נוצר חיבור. מתהווה מערכת יחסים שמשפיעה ונוגעת בשני הצדדים. ככל שאנו מעמיקים לראות את המטופל, כך מעמיקים יחסינו. ככל שנוצר אמון אצל המטופל, כך מעמיקה הנשימה בגופו. יחד אנו יוצרים מרחב שבו יכול קול אמיתי להישמע
".

והקול הזה נשמע למרחקים. השינוי בטיפול משפיע על הסובבים אותנו.
זו מבחינתי הסיבה לגעת.

מגע שווה אלף מילים בישירות ובמיידיות שלו. ועם זאת חשובים גם הקול והמילים. בפוסט הקודם כתבתי על המילים בשיטת רוזן. השילוב של מגע ושיחה מאפשר קשר עם עצמנו במלואנו.

מקורות:

Relaxation, Awareness, Resilience, Rosen Method Bodywork Science and Practice / Ivy Green

"שיטת רוזן לטיפול במגע – גישה אל התת-מודע דרך מגע" / מריון רוזן (הוצאת אח).

למתעניינים בטיפול, בהעשרה והכשרת מטפלים ובהתפתחות אישית 


סדנת המבוא הקרובה ב-12-13 בדצמבר 

למידע וליצירת קשר

  מידע נוסף על ההכשרה בשיטת רוזן באתר שלנו 


להצטרפות אל דף הפייסבוק של שיטת רוזן 
כאן

עוד על השיטה אתם יכולים לקרוא כאן

רוני מוסנזון נלקן: מטפלת במגע ומורה לשיטת רוזן. 

מאמינה בתהליך הנובע מתוך נוכחות והקשבה לעצמי ולמטופל, הקשבה לגוף באמצעות כפות הידיים - הגוף מביע ומדבר מעבר למילים. 

לכרטיס של רוני לחץ כאן 

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה

בלוגים נוספים

לגעת ברגש - הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
רוני מוסנזון נלקן: מטפלת במגע ומורה לשיטת רוזן
מה בין יצירתיות וטיפול?
רוני מוסנזון נלקן
הכח לרחף - הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
הבלוג של רוני מוסנזון נלקן