צור קשר
...Loading...

מבט אישי על ספר מרתק - הבלוג של אופיר קנטור

התבקשתי לכתוב בלוג על הספר "השחר של העידן השלישי" מיניות , פוריות ושליטה תולדות הקשר בין נשים וגברים. מאת חגית בן-שחר.

חגית התקשרה אלי לפני חודש וחצי בערך ושאלה אם מתאים לי לכתוב על הספר בפורטל של הפסיכותרפיה הגופנית. כמובן שהסכמתי , ושמחתי נורא על הפניה .

חיכיתי בבית שהספר שנשלח יגיע אלי , ושהגיע , התחלתי לקרוא בצמא. נהניתי מכל רגע . כמובן שהיו כמה פרקים קשים מאוד לעיכול , אך צלחתי גם אותם.

כבר סיימתי את הספר לפני כשבועיים. רשמתי פעם אחת , והרגשתי שאני שופך מידע , ולא התחשק לי להעלות אותו.

היום אני רושם שוב. אמרתי שאני אכתוב , אז אכתוב .

אני חושב שהספר ממש נגע בי. נגע בי בצורה קשה . עניין השליטה בעולם , בהתחלה של הנשים , ולאחר מכן של הגברים , ההחפצה , המותרות בבני אדם , עשתה לי רע.

אני אוהב את הרעיון של השחר של העידן השלישי. הרעיון של בני מין שווים , של אנשים שווים. מי יודע , אולי האיש החזק ביותר בעולם תיכף בכלל יהיה היא.

אולי עם כל התלונות על דור הולך ונעלם , ומוזיקה עם קצב מהיר ומילים שטוחות , אנחנו באמת הולכים למגמה של שוויון, מודעות , ורחמנא ליצלן אהבה והנאה?

אני חושב עכשיו שלא כתבתי את הבלוג , כי מי שם בידי לבקר מישהו אחר?

ולמרות שהתבקשתי , והסכמתי , לראות את עצמי כשווה , או כבעל דעה , זה לא מובן מאיליו. לתפוס מקום , להרגיש שייך .

חגית מדברת בספר על שלושה צרכים עיקריים : הצורך בהישרדות , בשייכות , ובשליטה. וכשזה מגיע לשליטה אזי אנחנו בבעיה.

היא מתארת מסע מופלא של טיפול עם בחורה בשם הודיה . מסע של אישה ואישה . מסע של חקירה , וריפוי.

היא מספרת במהלך רוב הספר דימוי של אפוני האור ושונית הים , דימוי אשר נגע בי מאוד , דימוי שמספר על תחושת האחדות שלנו והביטחון שהפך לנפרדות ובדידות בעולמנו.

גם למחברת עצמה התחברתי מאוד. דיברנו לפני מעט זמן , וששאלתי אותה מה הדרך? אז היא ענתה מודעות . "השיחה שלנו כרגע. זו הדרך".

היא ביקשה שאני אתן צד גברי לספר. תחושות גבריות :

הזדעזעתי מההתעללות בשני המינים. למדתי והשכלתי המון. מאמין שמפתח הזיכרון שמדובר עליו בספר נפתח אצלי מעט , ונהניתי מטון הידע שחגית כתבה עליו בצורה כל כך ברורה ונעימה .

אני מאוד ממליץ על הספר למטפלים בכלל , ולאנשים בפרט. אולי , אך אולי , באמת נגיע לעידן השלישי , ונוכל אולי קצת , להרגיש איזו שהיא תחושה של אחדות , תחושה של שבט אחד , שמדבר בשפה אחת , ובעיקר מדבר.

בעקבות הספר מתחשק לי לפתוח מעגל של גברים. מעגל של גברים מוכים. מוכים הדחקות. מוכי שליטה. מוכי אכזבה , ואבודים בעולם. לא פגשתי הרבה שהם לא כאלה , כולל אני.

שם לב עכשיו לתמונה שעל הכריכה. 2 אנשים ממינים שונים נוגעים זה בזו אך מעט. אך נוגעים. ואיזו תחושה נעימה עם אופטימיות זהירה :)

כולנו אחד


בלוגים נוספים

ניצוץ של תקווה - הבלוג של שירלי כהן
האמונה והתקווה שלי בהבראה היו ועדיין דבר מובן מאליו, כמו בערך העובדה שיש לי שתי ידיים ולב אחד פועם.
הרגע שאחרי / התמודדות עם סרטן השד - הבלוג של שירלי כהן
ובמרווח הזה שבין כאן לבין שם נגלה מרחב גדול שמבקש פשוט להיחבק ולנשום.
פסיכותרפיה גופנית - התשובות בפנים - הבלוג של יהל ברסון
מהו טיפול? מהי פסיכותרפיה גופנית? איך אפשר לדעת אם אני צריך טיפול? איך אדע שזהו הטיפול המתאים עבורי? מה משך טיפול סטנדרטי? איך אדע שהתהליך הושלם?