צור קשר
...Loading...

מה מביא אדם לטפל - הבלוג של גבריאל פולונסקי

הנבואה היונגיאנית - ומה מביא אדם לטפל


אתחיל מזה שאדם הוא לא מטפל, אדם פשוט מביא את עצמו, על כל כולו, ידיעותיו, חווית חייו והאינטגרציה הפנימית שלו עם התכנים הממצאים את הידיעות היחסיות אליהן הגיע להצלחה יחסית במיפוין על פני השטח. ולמה הכוונה? ולמה אני מתחיל מהנקודה הזאת? כי אנו, כאנשים, אנו שווים בערך האנושי שלנו מול הקיום, המתפקדים בתפקידים וכובעים שונים. זווית ההסתכלות הזו בדברים היא מה שמאפשרת לנו להתבונן באופן עקבי וכברירת מחדל על הצללים הפועלים בנו ולהימנע ממניפולציות לא מודעות של התודעה שלנו להרים או להקטין את זה היושב מולנו מתוך הצורך האנוכי שלנו להרגיש בטוחים בסיטואציה, גם כשזו לא תורמת לשגשוג מערכת היחסים, וכך לא להדבקאו להדביקעם היושב מולנו בפגמיםמסוימים. בפגמים, אני מתכוון למנגנוני הגנה פרימיטיביים, גם אם משוכללים ומעודנים להפליא הקיימים בנו ובולמים נסיקה אל מחוזות חדשים ולא מוכרים של התפתחות רגשית ורוחנית ספונטניים.

במילים אחרות, רק הפציינט, המטופלהוא בעל הזכות להתייחס אל עצמו כמטופל, וזה למען התבוננותו האישית על הפגיעות והפצעים שלו, שזו כמובן נקודת הפתיחה הבסיסית של תהליך בו הוא בוחר לדרוך על האגו שלו, שאתייחס אליו כמערכת מנגנוני ההגנה המאפשרים לו להתמודד עם חוויית החיים שלו באופן הישרדותי יותר או פחות כחלק מהחברה, והעבודה על המודעות וההתגבשות האותנטית, היא מה שתהווה בעצם לימים את המעבר ללחיותאת החיים, ולא לשרוד אותם.

הרעיון העומד מאחורי אמירה כזו, הוא שמערכת יחסים בין מטפל למטופל, כמו כל מערכת יחסים בריאה בחיינו, חייבת לכלול בתוכהתן וקח”, זאת אומרת שמערכת יחסים בריאה, המאפשרת מקום לשחרר תלות ולהמצא בה מתוך בחירה, היא מערכת יחסים בה שני הצדדים מרגישים, ברמת הידיעה, שהם נחוצים לאותו המערך ומבינים שהשינוי שמיתרחש שם הוא הדדי, הוא של הביחדהנוצר מהמיפגש. הגדרות וסטיגמות, אשר יוצאות מחדר הטיפולים, או מוטמעות אצלינו בתודעה כבסיס להשתייכות מסוים שלנו בחברה, הן נקודת המוצא של פיצולים ההולכים ומתרחבים בחברה ועושים הבדלה בינינו, תוך נטישת בסיסי העיקרונות המחברים בנו כבני אדם, שהם חמלה, קבלה, ויותר מכל, ענווה.

כשאני אומר חמלה, אני מתכוון לחמלה עצמית וכלפי האחר המאפשרת לאדם להביא את עצמו, על כל מי שהוא, ולהרגיש מחובק בכל תנאי, כך שיתאפשר לו להמנע מהתנגדות פנימית ולקבל את עצמו באהבה עד כי יבין שהוא בסדר כפי שהוא ויוכל התבונן בבהירות בעצמו, באישיותו ובחייו, ולהבין יותר את החזון אליו הוא מכוון להגיע עם דרכו ועם הזמן.

כשאני אומר קבלה, אני מדבר בפשטות על לקבל את המצב כפי שהוא, תוך הכלה והמנעות מפעולה אימפולסיבית הממשיכה לשחזר את אותו המעגל. התנהגותי או רגשי.

וכשאני מדבר על ענווה, אני מתכוון לאופן בו אדם מתבונן בחיים דרך מישקפיו - ובעצם לחתור למקום שמאפשר לראות את עצמו כפי שהוא, לקבל את זה ולהשלים עם זה. להביט בסביבה שלו, לקבל אותה ולהשלים עם זה.ולהביט בעולם, לקבל אותו כפי שהוא ולהשלים עם זה. בעצם, לראות בבהירות נטולת שפיטה, את החיים כפי שהם, לא טובים ולא רעים, אלא כמו שהם, כי זה מה יש, ולהתמקד בפשטות בונה.

הרעיון הוא להמנע מחוקים יבשים שלא עבדו למען המטופל ולהתחיל להכניס עקרונות, המאפשרים לו לנוע בחופשיות בתוך התהליך שלו תוך למידה עצמית מחוויית חייו היומיומית. שהרי הגדרות, נועדו אך ורק למען זה המתמודד, בין אם מדובר במחלות נפש כגון מאניה דיפרסיה, סכיזופראניה, אישיות גבולית, וכלה בטבעונות, בדתיות, או כל הגדרה אחרת בחייו של אדם.

כשאני חושב על המקום ממנו אני בא, ולהגדרה לה זכיתי בין קירות חדר הטיפולים, הבחנה של סכיזופרניה פרנואידית, ויותר מכך, תחלואה כפולה של התמכרות וסכיזופרניה פרנואידית, ההגדרה הזו, כשנלקחה לי מהידיים ותפקדה כגורם חיצוני אוטונומי, היא לא עשתה יותר מלדחוק אותי לשוליים ולגזור עליי גזר דין מוות. ורק בנקודה בה הבנתי שאין נולד הפסיכיאטר שיגזור עליי כזו גזירה, הייתה הנקודה בה הבנתי שההגדרה הזו צריכה להיעלם חיצונית ולעבור לשכון במקום פנימי. היתה זו הנקודה בה הבנתי שזו נולדה אך ורק למעני, ולמען זה שאוכל למסגר את הפצע שלי, את החולי האישיותי, הזמני, שקיים בי, ולזכות בחופש לקבל את המניפולציות שצללים אלה מפעילים עליי מבלי שאהיה מודע להם, ולהכיר בהתנגדות שלי להם, (ההתנגדות) מה שרק הגביר את הווליום והרעש שנבע מהרמקולים האדירים האלה, שבשנייה היה בכוחם לצמצם אותי לכדי נקודה דרכה אני צובע את כל חיי בחוויה הקשה ושוכח כי אני חווה רק שעה קצרה מחיי.

בדרכי שלי, אחת ההתמודדויות הטריקיות והמתגמלות ביותר הייתה האופן בו אני מתייחס להגדרה ולהבחנה, זו כרוכה הייתה בתקופות ארוכות של תרגילי כתיבה בהם דאגתי להגדיר לעצמי את האבחנה מחדש, מחולה בתחלואה כפולה כפי שנהוג באסכולה הטיפולית, סכיזופרן פרנואידי, ומכור, לגבריאל, המתמודד עם נטייה להתמכרות והתמודדות עם הבחנה של סכיזופרניה פרנואידית. התוצאה הייתה, שחזרתי לקבל קצת את עצמי חזרה, כבר לא הייתי הסמרטוט הזה שטבלו בסיר השמן של המחלה, וזו אחזה בי בדביקות בלי להשאיר מרווח קטן לנשימה. בכולנו קיימת הנקודה הבריאה, השפויה, זו שרק רוצה לאהוב ולאהב ולפעמים מכוסה כל כך באבק, שאנו שוכחים איך החלק הזה נראה.

גבריאל פולונסקי - עוד פרטים עלי תוכלו למצוא כאן

בלוגים נוספים

הדיכאון לא סולח, החיים כן.
הבלוג של גבריאל פולונסקי
סמלים סמלים עלינו נופלים
הנבואה היונגיאנית - הבלוג של גבריאל פולונסקי
לא מתחרט על רגע
הבלוג של גבריאל פולונסקי