צור קשר
...Loading...

האם מיינדפולנס היא כלי קפיטליסטי, שיטת הרגעה או דרך לשחרור? - הבלוג של עדי פרקש

 "הברכה והקללה של הרפואה המודרנית היא יכולתה להאריך את משך החיים ולהתמודד עם שנים רבות של כאב, נכות או מחלות כרוניות. מצבים אלו מגבירים את הסיכון לבעיות נפשיות וסיבוכים נוספים ונתפסים במוח כגורם מאיים, שבעקבותיו מתחילה באופן טבעי תגובת שרשרת עצבית והורמונלית שמכינה את הגוף להתמודדות עם מצב סכנה (מנגנון "הילחם או ברח"). במצב כזה, שבו הגוף מתמודד עם איום, ישתנו תגובותיו הפיזיולוגיות בהתאם. למשל, לחץ הדם יעלה כדי לספק לשרירים חמצן ואנרגיה שיכינו את הגוף למנוסה או מאבק, וגם מערכת החיסון תיפגע כיוון שבעת תחושת איום משאבי הגוף פועלים לטווח הקצר; ייצור תאי מערכת החיסון פוחת, והתאים הקיימים מפנים את האנרגיה שלהם אל הפריפריה, מתכוננים לפציעה אפשרית. בנוסף, באופן טבעי, החולה לרוב יהיה טרוד במחשבות על המחלה, בדאגות וחרדות וכך גופו יהיה דרוך דרך קבע. כשמצב העוררות הזה נמשך יום-יום, שעה-שעה, עלול להיווצר לחץ כרוני שמתווסף למחלה עצמה, והתגובה המותאמת של הגוף למצב סכנה הופכת מזיקה. למשל, יתר לחץ דם תמידי עלול לפגוע בגמישות דופן כלי הדם ולפציעה בדפנות העורקים וכך להעלות את הסיכון לשבץ או להתקף לב, ותת פעילות של מערכת החיסון מגבירה כמובן את הרגישות לזיהומים ומחלות. כלומר, לא רק שאדם סובל ממחלה כרונית שגורמת לכאב וסבל, אלא מפתח גם תסמינים משניים שקשורים לדרך התמודדותו עמם." ( מתוך הארץ 29.12.2014 ד"ר נאוה לויט בן נון ואסף פדרמן , כיצד מדיטציה עשויה להשפיע על המוח ולחזק את מערכת החיסון ואת תאי הגוף). 

מיינדפולנס (mindfulness) או בעברית "מודעות קשובה" הינה סוג של מדיטציה : תשומת לב שניתן לפתחה על ידי אימון ותרגול. זוהי מודעות שאינה שיפוטית המופנית באופן עקבי למה שמתרחש כאן ועכשיו. התרגום הישיר מהשפה האנגלית הינו "קשיבות" ולעתים "קשב",השימוש הרווח כיום הוא פשוט "מיינדפולנס". בכולנו יש יכולת מסויימת לכוון את תשומת הלב. אך,היכולת הזו מוגבלת, ולא מיומנת. הסחות דעת וקשיי ריכוז מאפיינים תשומת לב שאינה מאומנת. לעתים קרובות התודעה שלנו "נחטפת" על ידי משהו שראינו או שמענו, או חשבנו. בלי ששמנו לב, אנחנו מגלים פתאום שבילינו ערב שלם מול המסך במקום לעשות את מה שתכננו. למיינדפולנס ישנם מאפיינים נוספים מלבד ריכוז. היא מכוונת את תשומת הלב לדברים מסויימים: במיוחד למה שקורה כאן ועכשיו. אנחנו מבלים שעות וימים בעיסוק במה שהיה או במחשבות ודאגות על מה שיהיה. לעומת זאת, מה שקורה ממש עכשיו חמקמק. מדוע יש לכך ערך? מכיון שהרגעים היפים והמרגשים של החיים מתרחשים בזמן הווה. זה הזמן שיש כדי לחוות אותם. מאידך, הדאגות והכאב עלולים להיווצר בהווה, ואם לא נהיה בתשומת לב אליהם אזי עלולים להגיע לממדים גדולים ואנו לא נדע לזהות מהיכן באו. הרגע הזה, כאן ועכשיו, הוא הרגע היחיד שקיימת בו אפשרות לעשות שינוי בקשר לחיים שלנו. היבט נוסף של מיינדפולנס  הוא העדר שיפוטיות. שיפוט הוא אמצעי קוגניטיבי חשוב לאדם החושב, אך עודף שיפוטיות, ובמיוחד שיפוטיות עצמית, עלולה לגרום לקונפליקטים פנימיים וחיצוניים בין המציאות לבין הציפיות שלנו ממנה. במקום לטפח שיפוטיות וביקורתיות, עם מיינדפולנס אנו מטפחים לעצמינו מיכל ומבט שאינם שופטים המאפשרים לנו להבחין בין הטוב והרע באופן בהיר יותר. המרכיבים הללו,של הפעלה מכוונת של תשומת הלב, לרגע הנוכחי, ללא שיפוטיות — הופכים את התרגול של מיינדפולנס לכלי רב עצמה. האימון כמובן אינו מטרה כלשעצמו. המטרה היא לראות דברים בבהירות גדולה יותר, ברוח שלווה, וללמוד לעשות שינויים נחוצים באופן יעיל ומועיל לעצמנו ולאחרים.

לאחרונה צפיתי בסרט שנקרא " מהפיכת המיינדפולנס" (באנגלית :The Mindful Revolution. בימוי: סמואל סטפן, ניק אוקלי, שוויץ, 2015, 58 דקות, גרמנית, אנגלית). הסרט מתאר את השיטה וחושף את הקהל למיינפולנס כמדיטציה ממקור בודהיסטי בלבוש מערבי. יוצרי הסרט מתארים באריכות את אורח החיים המודרניים בחברה המערבית של המאה ה-21. מאפשרים הצצה לחיינו היום בהם אנו מוטרדים ללא הרף, לצד הבקשה לחיות ללא לחץ, להספיק הכול וגם להיות יצרניים בעבודה. כדרך אפקטיבית ומוכחת מדעית מוצגים תהליכים ארגוניים בחברות שונות, דוגמת גוגל וסאפ. בארגונים אלה ,בכדי לעזור לעובדים להתמודד עם ימי עבודה ארוכים ועם התביעה ליצרנות ומקוריות, הביאו את מדיטציית המיינדפולנס למבנים הנוצצים של חברות הענק. בתיעוד הביקורים של יוצר הסרט מתוארים תרגולים משותפים, שיחות עם עובדים ומנהלות.ים רווחה ויועצים חיצוניים המדברים בזכות השיטה ויעילותה. אך מספר מצומצם של בעלי תפקידים בכירים מתיישבים מול המצלמה ומביעים את שביעות רצונם מהתוספת לפעילות העובדים כאמצעי מגדיל יצרנות,יעילה וריווחיות. מנהלים אלה מציינים התייעלות ושיפור ברמה העסקית. מרבית החברות שלגביהם היה מידע קודם של יוצרי הסרט על קיומה של פעילות מיינדפולנס ,יצרו מיסוך והיוצרים נתקלו בסירוב ישיר או עקיף לשוחח על כך. כמו כן, נמנעה במכוון האפשרות לראיין עובדים בנושא. בשיחות אקראיות באזורים הפתוחים בארגונים (מרחבים פורחים וירוקים), נמצאו עובדים שהעידו כי אכן השיטה מיושמת בינות החדרים בארגון. תהיתי תוך כדי הצפיה, מדוע ? - אם התירגול מביא עמו רווחה לעובדי החברה, ואלו מתרגמים לשיפור מתמיד בהיבט העיסקי, מדוע החברות מסרבות ( ברובן הגדול ) להיחשף ולדבר על כך בגלוי ? הסרט מסתיים ללא אמירה חד משמעית ומתיר את הצופים לחשיבה עצמאית באשר לתוכן שזה עתה התוודע אליו. נותרתי עם שאלות ....האין זו סוג תרמית ? האם מדיטציה אמורה ויכולה לבוא בקנה אחד עם ערכים של כסף, יצרנות וכוח ? האם עלינו להניח למיינדפולנס להיות מדיטציה רוחנית והמוניסטית בלבד ללא מטרות חומריות האם מדיטציית מיינדפולנס היא כלי קפיטליסטי, שיטת הרגעה או דרך לשחרור? 

שבועות רבים הסתובבתי עם השאלות הפנימיות הללו ולא מצאתי בי שקט. נזכרתי במרקוזה (בגרמניתHerbert Marcuse;‏ 19 ביולי 1898 – 29 ביולי 1979פילוסוףסוציולוג ותאורטיקן פוליטי שנמנה על אסכולת פרנקפורט שחקר את המרקסיזם, וכתב על מה שלדעתו השתבש בין אמצע המאה ה-19, עת נכתב המניפסט הקומוניסטי, לבין המאה ה-20, שהכילה שתי מלחמות עולם, ושבמהלכה שונו כליל החיים במערב. מרקוזה בחן מדוע לא התרחש גיבושו של מעמד מהפכני, כפי שניסח קרל מרקס, ומדוע הפיכה-חברתית של מעמד כזה הפכה ל"בלתי אפשרית" בחברה המערבית הקפיטליסטית המודרנית. התזה בבסיס הגותו נגעה בהתרסקות "בניין העל" המרקסיסטי אל תוך המערכת הכלכלית, דבר אשר אינו מאפשר את החיכוך שהיה אמור על פי מרקס להצית הפיכה חברתית. כמו כן מרקוזה חקר את קשר התקשורת ומכנה אותה כניכור וטוטליטריות. שכן האדם נמצא במצב של ניכור מוחלט. בגלל אמצעי התקשורת ההמוניים שמשכנעים את הציבור, כי האינטרסים מסוימים הם בעצם אינטרסים חבויים של האליטות ששולטות בתקשורת. וכי המציאות הטכנולוגית פולשת כיום למרחב הפרטי של חירותו הפנימית של האדם ומצמצמת אותו. מצאתי עצמי נעזרת במושגים ובאג'נדה הפילוסופית של מרקוזה לדיון בין מיידפולנס והקפיטליזם. ע"פ  מרקס, מבנים חברתיים  עליהם מבוסס המרקסיזם המבדיל בין "בסיס ממשי" שהוא הבסיס הכלכלי של יחסי הייצור בחברה, ובין "מבנה על" הנובע ממנו, שהוא התפיסות הפוליטיות, הדתיות, המשפטיות והתרבותיות השוררות בחברה המבוססת על הבסיס הממשי. בספרו "לביקורת הכלכלה המדינית" מסביר קארל מרקס את ההבדל: "יש תמיד להבחין בין ההפיכה החומרית - הנקבעת בנאמנות אשר למדע הטבע - בתנאי הייצור האקונומיים, ובין הצורות היוריסטיות, הפוליטיות, הדתיות, האמנותיות או הפילוסופיות, בקיצור: הצורות האידאולוגיות, שעל ידן בני אדם תופסים בתודעתם את הסכסוך הזה ונאבקים עליו עד כדי הכרעה". (קרל מרקס, "הקפיטאל", הקדמה, (תרגום: צבי וויסלבסקי), תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 3195על פי מרקס, אין למבנה העל השפעה על המציאות החומרית, והוא אך הבסיס ליצירת תודעה כוזבת.

לסיכום, יחד עם התועלת הפרטית, הרווחה הטמונה במיינדפולנס בחיי האישיים, התקשיתי שלא להתעורר לנוכח השאלות הללו והקישור הטבעי שנעשה בעיני רוחי עם מבנים חברתיים. נוכחתי לתפקיד של שימוש בכלי רוחני תחת אינטרסים כלכליים מובהקים. החיסיון וההשתקה סביב הנושא הזה כפי שבאו לידי ביטוי בסרט פתחו עבורי צוהר,הגבירו את סקרנותי להמשיך ולהרחיב, לעקוב ולבחון את ההשפעות האיכויות והמיטיביות במדיטציה המערבית המתחדשת למול שאלות סוציולוגיות מהותיות והשלכותיהן על פרטים, רווחתם הגופנית והנפשית ,ואופיה של הקהילה בה אנו מתקיימים.

האם אנו עדים למהפכה ?- ימים יגידו.

קישור לטריילר של הסרטhttps://www.youtube.com/watch?v=0Rb__qhKIfk

לכרטיס של עדי לחץ כאן

עדי לומדת פסיכותרפיה גופנית בשיטת הביוסינטזה - שנה שנייה . מצויה בחקר תיאורית המערכות המורכבות ואנתרופולוגיה רפואית והשפעותיה עלינו כפרטים וכחברה.

הבלוג " חלון תראפויטי " הינו הזמנה לקריאה מתוך סקרנות של תכנים מעניינים. שיתוף רגשות, מחשבות ומה שבינהם.





בלוגים נוספים

גברת ידיעה - הבלוג של עדי פרקש
אחותי ידיעה, מתבוננת לך עמוק בעיניים, מוכנה לקראתך. נראה כי לפי לוח השנה הפרטי שלי מסתיימת תקופה ומתחילה חדשה.
אני הוא האחר- הבלוג של עדי פרקש
אומרים כי יש מקום לכולם , והשונות מאחדת, מהווה מכנה משותף בסיסי כל כך, אם לא נפחד ממנה.
הקלות הבלתי נסבלת של האימוג'יז- הבלוג של עדי פרקש
"האם חברות וירטואלית היא חברות אמת ?"