צור קשר
...Loading...

מילים נוגעות - רוני מוסנזון נלקן

"אני מרגישה שהמילים לא מגיעות אל העיקר. אני מסתובבת סביב עצמי, מרגישה מועקה ולא יודעת מה בדיוק קורה. חשבתי שאולי טיפול במגע יעזור לי." כך היא אמרה לי בפעם הראשונה שנפגשנו. 

כשנשכבה על מיטת הטיפולים, שמתי לב שהגב שלה קמור כמו שריון של צב, הרגליים מונחות על המיטה מקבילות זו לזו, כאילו מוחזקות על פסים צרים של רכבת, מוכנות ללכת בתלם, שרירי הירכיים מתוחים כמו חייל דרוך לפקודה, "שרירי ריצוי" אנחנו קוראים להם לפעמים. הצוואר התקצר אל בין הכתפיים, והכתפיים המשוכות קדימה צמצמו את איזור בית החזה, יצרו מועקה פיזית ונפשית. נשימתה הייתה רדודה, מסתפקת במעט אוויר, מעט חמצן, לא תופסת מקום, ובקושי ניכרת בגוף. כל הסימנים האלה ואחרים שהגוף הביא לידי ביטוי בתנוחה-עמדה שלו, באופן ההחזקה, בתגובותיו למגע ולמילים – כולם כמו מטאפורה חיה לעולמה הנפשי ולסיפור חייה.

כשהנחתי עליה את ידיי, הופתעתי. המתח על פני השטח היה כה רב, עד שחשתי כאילו הגוף הודף אותן, שלא אתקרב. נגעתי בעדינות, מקשיבה באמצעות הידיים למתח המיוחד הזה, מנסה לקלוט מי היא האשה הצעירה הזו שהגיעה אליי, מה עבר עליה בחיים שכך היא מחזיקה את עצמה בגופה, למה היא לא נושמת עמוק יותר, מה עוצר בה, מה עוצר אותה ומהי התנועה המלאה האפשרית לה; איך היא הייתה, אילו היה הגוף משתחרר מהתפיסות שהוא אוחז בהן.
בעוד שאלות אלה חולפות במחשבתי, המשיכו ידיי לחוש. הרגשתי שהגוף עוצר את נשימתו, כאילו קופא מהמגע. היא דרוכה כלפיי, כלפי המגע. ואיך לא? זהו מפגש ראשון. גם כשידעה שהיא באה לטיפול במגע, עדיין היא נפגשת איתי כך בפעם הראשונה. טבעי שתהיה דרוכה. רציתי להבהיר לה את זה.

"בתחילת טיפול," אמרתי לה, "אני תמיד פוגשת אותך במגע, כפי שקודם נפגשנו בכמה מילים שהחלפנו בינינו. זה גם הזמן שבו את יכולה להתחיל לחוש ולהכיר את המגע, את איך שאני נוגעת."
היא נשמה לרווחה, כאילו הקלו עליה דבריי. "היא כל כך רגישה," חלפה במוחי מחשבה, "כל כך חרדה למרחב שלה." חשתי שהאמירה שלי שזה גם זמן שלה להרגיש מה קורה נתנה לה רשות לקחת את הזמן, להיות עם עצמה, והמשכתי לגעת לעת עתה בלי לומר דבר.

"במגע הראשוני," אמרתי לה לאחר שעברתי עם הידיים לאורך הגוף מהגב ועד הרגליים, "אני שמה לב כמה רגישות יש בך..."
נשימה.
עצרתי באמצע המשפט. רציתי להמשיך, אבל היא הגיבה בנשימה. "נראה שזה אומר לך משהו?" שאלתי.
הנהון מהוסס. 
חיכיתי רגע והמשכתי בזהירות:
"אבל הרגישות כמו מוחזקת במחבוא, מתחת למתח; הרבה מתח."
ושוב תגובה מידית. גל של כיווץ עלה בה מהרגליים עד האגן, כאילו הגוף אמר: נכון.
מה הסיפור שלה? למה היא הייתה צריכה להחביא ככה את הרגישות שלה?  שאלתי את עצמי ואחרי כן גם אותה.
כיווץ קל בגב ודמעה מופיעה בזווית העין. אני לא דוחקת בה. הסימנים האלה של כיווץ או נשימה, דמעה, שינוי בצבע הפנים, מעידים שמשהו קורה בתוכה. המילים יבואו, אם יבואו, כשיבשילו. אני לא רוצה להוביל אותה לראש ולמחשבה; להפך, אני רוצה לאפשר לה להיות עם עצמה, לחוות את מה שעולה בתחושות וברגשות.

ומילים באות, לא במפגש הראשון. לאט לאט עולה הסיפור. היא גדלה בבית שלא היה בו מקום לרגשות. הם נחשבו חולשה. אימא שלה הייתה אישה לא בריאה, ואבא שלה לא ממש דיבר. הוא היה איש קשה יום, עבד, פרנס והחזיק את הבית מהרבה בחינות. התפיסה הייתה שצריך להתגבר ולהמשיך. היא לא זכתה להערכה כמעט, והמעט שקיבלה היה כשעשתה מה ש"צריך" בבית ובבית הספר. היא הרכינה ראש והלכה במסלול; ילדה טובה, מרצה, שקטה, עושה מה שצריך עוד לפני שאומרים לה. למדה לנחש לפני שיהיה צורך להגיד.

מאוחר יותר היא אמרה לי כמה נגע בה שהדבר הראשון שראיתי היה הרגישות שלה, וגם ההסתרה. "לא סיפרתי לך כלום, ובכל זאת ראית את זה," היא אמרה בפליאה על כך שהגוף עצמו מספר את הדברים.


זהו קטע מתוך תיאור של טיפול המורכב ממקרים שפגשתי במהלך השנים כמטופלת וכמטפלת, שכתבתי במאמר על שיטת רוזן בגיליון הנוכחי של חודש נובמבר בכתב העת "חיים אחרים". מוזמנים לקרוא שם את המאמר במלואו.

הקטע מדגים בין השאר, כיצד הטיפול בשיטת רוזן משלב מגע ודיבור. השיחה מתפתחת מתוך הקשבה לתגובות הגוף, שילוב של שיחה מילולית וגופנית.
הגוף מדבר דרך שינויים במתח השרירי ובנשימה: כיווץ מעיד על דריכות, הרפיה מעידה על בטחון. כשהגוף מתכווץ הנשימה נעצרת, כשהגוף מתרפה הנשימה מתרחבת. הדריכות וההרפייה הן תגובות בסיסיות המבטאות את האופן שאנו חווים ומרגישים מה שקורה לנו, נעים/לא נעים, מסוכן/בטוח. התגובות מתרחשות במידה רבה באופן אינסטינקטיבי לא מודע, לכן אנחנו לא תמיד מודעים לכל מה שאנחנו מרגישים כלפי מה שקורה. המילים שלנו מספרות לעתים קצה קרחון של החוויה, כאשר מתחת לפני האוקיינוס יש תוכן לא מודע שלא נאמר במילים.
באמצעות שילוב של מגע ושיחה אנחנו מפנים את תשומת הלב למתרחש בגוף, לקשר או לפער בין התגובות לבין הדיבור והתוכן, מרחיבים את המודעות למה שהגוף מספר מעבר למילים.

סיפוריהם של מטופלים ניכרים באופן שהם מחזיקים את גופם, אמרה מריון רוזן. הגוף מספר את סיפור החיים שלנו בעמדות הגופניות. ביטויים מטפוריים רבים מתארים את הקשר בין העמדה הגופנית והנפשית, למשל: לשנס מותניים, ללכת על ביצים, להחזיק את הראש מעל המים, להיות קשה עורף. הם מתארים עמדה ומצב רגשי שאפשר לראות בהתארגנות הגופנית. בשיטת רוזן אנחנו מתבוננים בעמדות הגופניות ונותנים להן מילים כדי למקד את החוויה בגוף ולנסות להבין מה הן מספרות. כמטפלת אני מתחילה משיקוף של מה שאני רואה בגוף ומשם מקשיבה למילים של המטופלים ולהדהוד הגופני. אני שואלת במילים ובמגע האם יש עדיין צורך בהחזקה או שהיא הפכה להרגל וכבר איננה רלוונטית? האם יש מקום לבחירה בדרך פחות מתישה ויותר חופשית וחיונית?

למילים יש תפקידים שונים בטיפול: לשקף, להסביר, לתווך, להדהד, לאשר, לתת הכרה, לחבר ולגשר. המילים נותנות שם וקול לדברים שלעתים אין לנו מילים עבורם: רבדי נפש שלא קבלו מילים אף פעם, מילים שנעתקו אל מול חוויות קשות. כאשר התהליך מעמיק ומתאפשרת הרפיה, אנחנו מדברים פחות ולפעמים אף מפסיקים לדבר. אולי רק מביעים בקול: אהה, כן... אישור לכך ששמנו לב שמשהו קורה. מאפשרים למטופלים להעמיק בחוויה מבלי להתאמץ לחשוב ולנסח דברים באופן מילולי.
הדיבור לא נועד לייעץ, לפרש, לשפוט, להביע דעות ואג'נדה של המטפלים. אנחנו לא קובעים עבור המטופלים מה הם חושבים ומרגישים ומה נכון להם. אנחנו שואלים ומקשיבים אם הגוף מגיב ומאשר. אם לא, ממשיכים ללוות את המטופלים בחיפוש אחר האמת שלהם. מה שחשוב הוא החוויה והתובנות שלהם, המסע שלהם בחיבור עם עצמם.
אנחנו לומדים להבחין מתי המטופלים מספרים מה שכבר ידוע להם ומתי עולה משהו חדש מהלא מודע, ואת זה אנחנו יכולים לשקף בחזרה. כשהמילים מדויקות הן מהדהדות בגוף, נוגעות בנפש.

המחשבה היא מילולית, ואילו הגוף אומר את האמת הרגשית, אמרה מריון רוזן. השילוב של מגע ושיחה מאפשר לתקשר עם האדם כולו בגופו על כל רבדיו, להגיע למודעות, ביטוי וקשר עם הלא-מודע. לימוד השיטה נותן למטפלים כלי להבין את הקשר בין הגוף והרגשות ולאפשר למטופלים חיבור עם חלקים של עצמם שהוסתרו, הודחקו על ידי המתח השרירי והיו לא מודעים. הטיפול מאפשר להרחיב ולהעמיק את המודעות, לממש את הפוטנציאל, לחיות במלואנו.

מעבר לכלי המקצועי ועוצמתו הטיפולית יש בכך גם ערך אנושי. כשאנחנו מדברים מתוך הקשבה, אנחנו מבטאים את עצמנו ומתחברים בתקשורת אותנטית עם הסובבים אותנו. החיבור שלנו עם עצמנו משפיע על הסביבה כולה. 

למתעניינים בטיפול, בהעשרה והכשרת מטפלים ובהתפתחות אישית 


סדנת המבוא הקרובה ב-12-13 בדצמבר 

למידע וליצירת קשר

  מידע נוסף על ההכשרה בשיטת רוזן באתר שלנו 


להצטרפות אל דף הפייסבוק של שיטת רוזן 
כאן

עוד על השיטה אתם יכולים לקרוא כאן

רוני מוסנזון נלקן: מטפלת במגע ומורה לשיטת רוזן. 

מאמינה בתהליך הנובע מתוך נוכחות והקשבה לעצמי ולמטופל, הקשבה לגוף באמצעות כפות הידיים - הגוף מביע ומדבר מעבר למילים. 

לכרטיס של רוני לחץ כאן 

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה

בלוגים נוספים

הכח לרחף - הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
מה הגוף שלי מספר? - הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
מה הגוף שלי מספר? מה מוחזק בו באמצעות השרירים מעבר להכרה?
גוונים של שקט
רוני מוסנזון נלקן