צור קשר
...Loading...

נשים בוחרות בעצמן - הבלוג של שירלי כהן

כאשה, מזרחית, מחלימה מסרטן השד ופסיכותרפיסטית גופנית, אני ערה במיוחד למיקומן המוכפף של נשים המרגישות שדימוין העצמי והגופני נרמס, 

שמיקומן בחברה נדחק לשוליים,
נשים המרגישות תחושות מעומעמות של חוסר שוויון, דיכוי, ניצול והשתקה בתוך המשפחה, בזוגיות ובעבודה.

אני מבינה כמה זה קשה להיות אשה.
אני מרגישה לא פעם, שהכוחות החברתיים המופעלים עליי מהחוץ אל הפנים,
מצמצמים את החוויה הגופנית והרגשית שלי ומשפיעים על אופן התנהלותי בחיי היומיום.

הדינאמיקה שנוצרת במרחב שסביבי, גורמת לי מן הסתם, להגיב לכוח הזה שנמצא כאן. ולעיתים להתכופף בעקבותיו.

בחוץ, ניסיתי להתאים את עצמי ואת גופי לנורמה שהיתה זרה לי.

למשל, פעמים רבות מצאתי את עצמי מאמצת לגופי לבוש הנחשב למקובל יותר בחברה,
התלבשתי באופן אחר ממה שהכרתי בבית.
ויתרתי על המוטיבים המיוחדים המאפיינים את המזרח, התאפרתי והסתרקתי בהתאם לנורמה החברתית הנחשבת, ובדרך, מחקתי את "הבית שממנו הגעתי".

כתוצאה מכך, התפתח בתוכי דיסוננס עמוק, התרחקתי מעצמי שנות אור והאופן בו איך שנראיתי לא בהכרח שיקף את מה שאני באמת, אלא את מה שהמראה החברתית והערכית משקפת.

ככל שעבר הזמן, המודעות שלי לנושאים הללו גדלה ואיתה ההשתוקקות למצוא את עצמי שוב.
רציתי לחזור הביתה.

אלו חוויות גופניות ורגשיות מאוד לא פשוטות.
אני מאמינה שתפיסתנו את עצמנו מצטמצמת או נבלמת בהתאם להגדרות של התרבות שסביבנו.
ודרך הטיפול האישי שעברתי, הצלחתי להבין את המורכבות והכוח שיש לכוחות הדיכוי וההשתקה על חיי ועל גופי בכל היבטי החיים.
וכעת אני פועלת בנחישות למען שינוי.

האם גם את מכירה את התחושה שאין לך זכות לקחת מקום בעולם, עד כדי-כך שהנשימה שלך הופכת שטחית וכמעט בלתי מורגשת?
האם את חוששת להביע את העמדה שלך מול דמויות סמכות, כך שהתנועה הפנימית שנוצרת בתוכך היא של השתבללות גופנית והיעלמות מנטאלית?
האם גם את נאבקת לברוא לעצמך 'גוף אחר' כדי להתקבל על ידי הסביבה?

פסיכותרפיה גופנית רגישה תרבותית, מעודדת את המטופלת להסתכל מעבר לסיפור האישי והמשפחתי שלה.
חלק מהמטופלות שעברו איתי תהליך, הצליחו להתחבר באופן ממשי לרגליים שלהן ולעמוד בזכות עצמן.
הן התחברו לעמוד השדרה שלהן, ונתנו לו רשות להזדקף במלוא הדרו, לפתוח את בית החזה השומר לא להיפגע.
גם היכולת שלהן להסתכל לאנשים בעיניים מבלי להתבייש, גדלה משמעותית והן אינן חוששות להביע את עמדתן ולמקם את עצמן במרכז.

"החוויה כל-כך משחררת" אמרה לי אחת המטופלות. "חוויה של חופש אמיתי".
היא מספרת לי על הניסיון לשרוד ולעל הניסיון לחיות – כאשה. תוך שהיא מדברת את הקולות שבה שהושתקו. תוך שהיא מספרת את הסיפור התרבותי שלעולם לא סופר.

אני מאמינה שאשה שמזדהה עם התחושות שתיארתי כאן, היא אשה שיש בה את היכולת והעוצמה להשתחרר מהכבלים המגבילים את המרחב הפנימי והציבורי שלה בעולם,
אשה שמשתוקקת בתוכה לברוא עולם חדש,
אשה שמצהירה שאיננה מוכנה יותר להמשיך להשתעבד לכוחות הדיכוי
וההשתקה.

פסיכותרפיה גופנית, הלוקחת בחשבון גם את השפעותיה של החברה על עולמה הרגשי של האשה, על מערכת היחסים שלה עם גופה והמעגלים המקיפים אותה,
יכולה לתת מענה עמוק, שלם וקונקרטי יותר לחוויות איתן נשים מתמודדות בימינו.
ולהזכיר לנו שוב ושוב שלקול שלנו ולגוף שלנו יש שפה הכמהה להביע עצמה כפי שהיא ובמלוא עוצמתה. 

בלוגים נוספים

פסיכותרפיה גופנית וחרדות- הבלוג של יהל ברסון לרום
דמיינו שההתקף הראשון נחווה כשהוא נכנס לרכב שלו באיזה בוקר רגיל, ככה משום מקום הגוף התחיל לאבד שליטה..
החופש לבעוט במוסכמות - הבלוג של שירלי כהן
"איך נוכל לשכוח את אותם מיתוסים נושנים הניצבים בראשיתם של כל העמים, האגדות - על הדרקונים הנהפכים ברגע הקיצוני ביותר לנסיכות..."
לרקוד את התקיעות - הבלוג של שירלי כהן
הפער העמוק בין המשאלה לשינוי - לכוחו של הרגל הוא מצמית ומתסכל.