צור קשר
...Loading...

סדנת פסיכותרפיה תהליכית גרי רייס- הבלוג של אופיר קנטור

סדנא  בפסיכותרפיה תהליכית עם גרי ריס במרכז גוף נפש ברמת השרון

הרגע הכי כיף שהיה לי עם גרי בסדנא היה ארוחת הצהריים המשותפת שלנו שהתרחשה במקרה. ידידה אמרה לי "זה הרגע הכי טוב שלך בסדנא? ארוחת הצהריים?! איזו מן סדנא זאת היתה?) אז זו בדיוק הנקודה בטיפול לדעתי ובטח לבטח במורים\מנחים\מרצים – הבן אדם שמעביר אותה. החומר בסדנא גם היה מרתק ומלמד אך עם מישהו היה מעביר אותו בצורה בנאלית אז מה זה היה שווה?

שנינו יצאנו החוצה מהמתחם , וגילינו שזה רק שנינו , והתחלנו ללכת ברגל לחפש מקום לאכול בו. הכל היה סגור , וגרי נזכר במקום שאולי יהיה פתוח מביקוריו בישראל. הלכנו ברגל כמה דק והגענו ליעד. חלקנו 2 מנות סלט כמו ישראלים טובים (הוא אמריקאי יהודי)  , ונהנו משיחה משותפת על הא ודא. אני תמיד נהנה לפגוש אנשים שהולכים בדרך. הולכים בדרך של עצמם על מנת לחיות ולהרגיש טוב יותר לבד ובמערכות יחסים , וכמובן אנשים שרוצים לעשות טוב בעולם. (כמובן שאלו הן מחשבותיי האישיות שלי עליו....) וכמה כיף שיש חברה טובה J

הגעתי לסדנא מעט חושש בעיקר מהבלוג שהיה עלי לרשום תוך 10 ימים כחלק מההסכם של השתתפותי בסדנא , אך גם היום שאני בלחץ אני נזכר בדברי הדלי לאמה שכולנו בני אדם , ואני אחד מכמה ביליון, וזה מוריד מעט לחץ. מעט.

הסדנא היתה מדהימה. האנשים שהשתתפו בסדנא היו נחמדים בטירוף , מעניינים , ומרתקים . כל אחד עולם ומלואו. הבעלים של המרכז והבן שלו גם אנשים מקסימים והיתה תחושה של בית חם. המקום עצמו קטן יותר ממה שדמיינתי , אך ביתי עם חצר ירוקה קטנה.

החומר הנלמד היה מדוייק מאוד עבורי, ועל כל נושא שנלמד היתה עבודה חוויתית שנגעה בי מאוד.

בחרתי גם לעבוד במרכז החדר עם גרי בעבודה על מערכת יחסים שלי ושל בת זוגתי. היה מעצים מאוד ומלמד. מצאתי שם בעבודה איתו ובקושי שעלה מול בת זוגתי ערב קודם שמה שהמיס אותה לבסוף (הוא שיחק בשלב מסויים אותה) זה חוש ההומור שלי. מאז אותו רגע אני מוצא שאני קליל יותר בכלליות ומחפש פחות להיות מושלם ומדויק.

בכלל בהיותי פסיכותרפיסט גופני שבשנים האחרונות עובד בעיקר עם ילדים ובני נוער מצאתי את עצמי מתרחק מהעבודה הגופנית , וזה החזיר לי את החשק. כמובן שכמו כל תלמיד חרוץ מאז שנגמרה הסדנא אני מנסה את הכלים עלי ועל אחרים , ומוצא אותם יעילים מאוד.

כתבתי לגרי אתמול מייל כי ביקש שאספר לו מה נסגר בסוף עם בת זוגתי J . שאלתי אותו גם שאלה בסוף המייל שמטרידה אותי קצת בתקופה האחרונה והיא האם יש לנו שליטה על חיינו? הוא ענה שכן. שיש לנו בחירה להעמיק או שלא פנימה , ולשנות את סיפור חיינו.

אני מרגיש שגדלתי מאז הסדנא בעוד כמה סנטימטרים :)

אני ממליץ לכל מי שחפץ בלמידה מעניינת בטירוף להצטרף לפעם הבאה שגרי בארץ . הוא אדם מעניין שמלמד גישה מאוד מעניינת , ובעל נסיון רב מאוד בשלל תחומים.  מי שמעוניין לדעת קצת יותר על התכנים שהיו בסדנא או על פעילויות קרובות דומות מוזמן לפנות למרכז לגוף נפש ברמת השרון.

איזה כיף שבחרו בי , ותודה על היוזמה של המרכז והפורטל.

אני מאחל לכולנו שלל ימים טובים מלאים בבריאות אהבה ושמחה קבלה שלנו ושל האחר זרימה סיפוק עצמי והרבה חוש הומור .

חוש הומור הוא הכלי שגיליתי כאמור מחדש בסדנא. חוש הומור הוא אחד מאבני היסוד שמדברים עליהם אם באמת רוצים לחוש JOY.

אז בנימה זו  אני ממליץ לכם בחום להיכנס  לקטע סטנדאפ שהייתי מחקה אותו שהייתי קטן "אורנג'דה"  של דודו טופז .

אני רוצה להוסיף עוד נושא שיחה שעלה בארוחת הצהריים – נושא הזמן. יש היום ציפייה של אנשים\מטופלים שהכל יהיה מהיר ומיידי. אני אישית מטופל לדעתי פחות או יותר למעלה מ 10 שנים. עד היום אני מרגיש משתנה לנוכח דברים שנאמרו לפני המון שנים ממורים\מטפלים וכדומה. ככה שאנחנו גם צריכים להתאזר בסבלנות. לכל אחד יש את הקצב שלו , ואין תרופות פלא. למרות שלפעמים קורים גם ניסים J

בלוגים נוספים

הם שם ואנחנו כאן - הבלוג של שירלי כהן
הבחירה האחרת להתבוננות בלתי שיפוטית במה שקורה לנו בגוף ברגעים בלתי נסבלים, עשויה להוליד תנועה חדשה שתוביל לשינוי של החוויה הפנימית וההתארגנות הגופנית שלנו
הרגע שאחרי / התמודדות עם סרטן השד - הבלוג של שירלי כהן
ובמרווח הזה שבין כאן לבין שם נגלה מרחב גדול שמבקש פשוט להיחבק ולנשום.
ניצוץ של תקווה - הבלוג של שירלי כהן
האמונה והתקווה שלי בהבראה היו ועדיין דבר מובן מאליו, כמו בערך העובדה שיש לי שתי ידיים ולב אחד פועם.