צור קשר
...Loading...

כתוב בעור - פרק ב' - הבלוג של עדי פרקש

המפגשים המשיכו להתקיים כסדרם. היה בי חשש שמא חשיפת הטקסט הכתוב על ידיה ירתיע אותה, או אולי השתיקה הרבה שנכחה בחדר שהייתה חדשה בדיאלוג ביננו. אך, לשמחתי זה לא היה כך. המפגשים התקיימו, והחלה להתפתח צורה חדשה של שיח ביננו. המילים הכתובות על עורה הפכו להיות, על פי הזמנתה , בסיס לשיח, כל אימת שחפצה בכך. הייתי איתה. לעתים הייתה מקריאה לי מכפות ידיה שירים שכתבה, מחשבות, תחושות ורגשות. התעורר בה רצון שאהפוך עדה לתוכן ,לה. ואני לא שאלתי מדוע היא כותבת על עורה.

נזכרתי איך בבית הספר, בילדותי, היינו כותבות חברותיי ואני פתקים קטנים קטנים, צפופי- מלל עם מסרים חשובים אחת לשניה .עד לפני כמה שנים ,עוד היו בביתי קופסאות עם ערימות של פתקים אלה מקופלים "קטן-קטן", משל היו אלה פתקים שנועדו לכותל, ההוא בירושלים או לצפונות ליבו של אל אחר.נזכרתי ברצון ההוא שלי בשעתו להביע, לתעד ולהעביר מסר, במקום סודי, קרוב ואינטימי, התחושה הייתה מוכרת לי . נזכרתי גם איך הייתי נוהגת לעתים לרשום לי דברים על כף היד כדי לא לשכוח "דברים חשובים" כמעשה מקובל בנעוריי. אך ברור היה לי שזו לא אותה החוויה. יש כאן משהו אחר. זה לא נוגע באותו המקום, למרות שאולי נדמה לרגע.

בין פגישה לפגישה יכולתי לחוש את ההתלהבות בשיתוף של היצירות שלה. וזה רק הלך והתרחב. הידיים עדיין היו מקושטות בטקסטים עמוקים,אך גם הצצות לפרופילים השונים שלה באינסטוש הגיעו. זה שמיועד רק לcollections, זה שמיועד לתמונות , לצילומי סלפי.... היא מחזיקה כמה חשבונות. וכמובן, הדברים שהיא אוספת בפינטרסט. עולם תוכן שלם נגלה לי. התחלתי להכיר אותה.

אחד הטקסטים  שכתבה על ידה התייחסו לזיכרון ילדות, והיה זה עבורי כחוט שיכולתי למשוך ולשאול בגינו על העבר. בשפה רהוטה ספרה לי חוויות ילדותיות כאלה ואחרות. הבנתי שנולדה טרם זמנה. מסיפורי הוריה הבינה שעורה היה כל כך דק ולא מפותח עדיין ( כמו שאר המערכות הגופניות בזמן היוולדה ), שכל נגיעה בעורה הייתה פוצעת אותה. מהר מאד הבינו הרופאים שכדי המערכת הגופנית שלה תישמר, יש לעטוף את עורה בחומר סינטטני ,"כמו נייר דבק" היא אומרת לי, "שאפשר לנשום דרכו". למעשה הבנתי, נולדה ללא עור. היה בזה כדי לפתוח אצלי חדר נוסף עבורה בלב.

במוחי הדהד המושג "עור משני" של ביק, המתייחס לתצורה הגנתית מטאפורית המתפתחת כתוצאה מיחסי אובייקט לקויים בינקות המוקדמת. לא משנה כמה היו הוריה טובים דיים, קשה להתעלם מחווית ההולדה שלה ומצבה בימיה חייה הראשונים. "כאשר פונקציית העור הראשונית נכשלת, התינוק עשוי לפתח עור משני המהווה תצורה הגנתית בה התלות באובייקט מוחלפת בפסאודו-עצמאות. כך, למעשה, התינוק יוצר לעצמו מעטפת עור משני המחליפה את המעטפת הראשונית החסרה. התינוק, בכך, מצליח ליצור לעצמו מעטפת אשר מאפשרת לו לשרוד ולהתפתח- אך ההתפתחות תהיה בדרך כלל לקויה. למשל, ביק הציעה כי תצורות עור משני הגנתיות יכולות להתבטא באקזמה, פריחה או מחלות עור אחרות דרכן התינוק בונה לעצמו עור משני חלופי קונקרטי. במקרים אחרים, תצורת העור המשני ההגנתית תהיה סמויה יותר ותתבטא, למשל, באימוץ התנהגותי של "עור פיל". ביק הדגישה כי על אף שתצורת עור משני מאפשרת לתינוק לשרוד, היא אינה מאפשרת אינטגרציה אמיתית של האישיות, וכי אישיותו של התינוק נותרת מפורקת ופרגמנטרית מתחת למעטה המתפקד" (ביק) . ראשי החל קודח. נפרדנו בזמננו, וכשיש בי את ההתרגשות להכרות עם שכבה נוספת של הכותבת הצעירה.  

לכרטיס של עדי לחץ כאן

עדי לומדת פסיכותרפיה גופנית בשיטת הביוסינטזה - שנה שנייה . מצויה בחקר תיאורית המערכות המורכבות ואנתרופולוגיה רפואית והשפעותיה עלינו כפרטים וכחברה.

הבלוג " חלון תראפויטי " הינו הזמנה לקריאה מתוך סקרנות של תכנים מעניינים. שיתוף רגשות, מחשבות ומה שבינהם.

בלוגים נוספים

חלק ממנו נמצא בי
הבלוג של עדי פרקש
לצאת מהמטריקס
הבלוג של עדי פרקש
ניהול פרוייקטים
הבלוג של עדי פרקש