צור קשר
...Loading...

פיתוח מיומנויות קשר-גשר לחיים-הבלוג של יסמין פז

אז מה אני עושה בפעם הראשונה שאני פוגשת מישהו/ משהו חדש? אני מספרת קצת על עצמי...

אני יסמין,  בזוגיות ,אמא לשני קטנטנים ומטפלת בפסיכותרפיה גופנית, עובדת בתחום השיקום  בבריאות הנפש ומתגוררת בראש הנקרה.

נולדתי וגדלתי בבית "רגיל" , הורים, שני אחים  גדולים ואהובים.

 מספרים עליי שהייתי ילדה חייכנית,תקשורתית ,שמחה ומאושרת. אני לא ממש זוכרת את זה .

 אני זוכרת היטב את החוויה של עצב, לבד, את התחושה שאני לא מובנת, שאני מדברת הרבה, שצריך סבלנות בשבילי. אני זוכרת את המשפטים ואת צחוק הדעת של אחיי כל פעם שבכיתי (בכיתי הרבה יש לומר), זכרתי  ילדה לגמרי אחרת ...

גדלתי . גיל ההתבגרות, זוכרת את החבר'ה, את זה שתמיד הייתי מקובלת בחברה, עד כמה הקשרים האלה היו מהותיים וחשובים לי אבל לאט לאט , עם אירועי חיים, אמירות, אכזבות, משברי אמון, גידלתי קוצים. הקוצים האלה מאוד שמרו עליי , מנעו ממני להיפגע, הרחיקו אנשים שיכלו לפגוע אבל הפער בפנים בין מי שאני לבין הצרכים שלי הלך וגדל. הרגשתי לבד, עוד יותר לא מובנת ומאוד מתוסכלת. זה בא לידי ביטוי במערכות יחסים, במסגרות עבודה, במפגשים חברתיים.

אינטימיות פירושה ביטחון, ובאופן פרדוקסאלי דווקא אותה תחושת ביטחון מאפשרת לקחת סיכונים. אנשים המרגישים מקובלים ובטוחים באמת, מרשים לעצמם להיות ספונטניים וחופשיים. מעזים לנסות התנהגויות חדשות במסגרת הקשר, ומחוצה לו. אינטימיות נותנת כוח להסתכן בקושי ובמצוקה. (רבין 1991)

היום אני יכולה לומר שהרגשתי לא בטוחה. הרגשתי לבד בעולם, פחדתי ממערכות יחסים והעדפתי לומר לעצמי שטוב לי כך, השארתי את עצמי במקום בטוח, ללא סיכונים, בחרתי להישאר לבדי. האינטימיות בקשר היתה מפחידה מידי. היתה כמעט בלתי אפשרית. בחרתי חברים מעטים, קרובים, שידעו מי אני באמת אבל זה אף פעם לא הספיק. למה? כי בפנים ידעתי שאני מפחדת , מפחדת להיות אישה של אנשים, תקועה בהרבה מובנים ומדשדשת בין מציאות שיצרתי לעצמי כדי שאוכל להתמודד לבין מציאות אותה רציתי עבורי. מציאות של חופש ,של אינטימיות, של חמלה, הבנת האחר ויחד עם זאת מציאות של תעוזה, סיכונים שתוביל אותי לאהבה וקשר, למקום בו ארגיש שלמה וממומשת (אין זה אומר שארגיש בהכרח תמיד טוב אגב).

ואז לפני 14 שנה, כשגיליתי שדברים ממש  לא עובדים לי, שאני נמצאת במקום עבודה שלא אהבתי( אבל נאחזתי בה כעשור), בזוגיות שלא היתה נכונה לי ( גם בה דבקתי כעשור) שהפער הולך וגדל  בין מי שאני חווה את עצמי לעומת איך שהסביבה תופסת אותי, שאני מתקשה  בהחזקת קשרים ובל"סמוך" על האחר, שבניתי ליח מוטו של "אסתדר לבד" והוא כבר לא עובד לי  הגעתי למקום שנגמר לי האוויר. בחרתיי  לשנות. זה לא היה פשוט אבל היום יכולה לומר, זה היה נכון (כי זה עדיין לא תמיד פשוט).

ואז ...התחלתי את לימודי הפסיכותרפיה הגופנית ועימם התחלתי בחקירה אינסופית של עצמי, של רגשותיי, גופי וקשריי עם הסביבה , אני לא מפסיקה  עד היום (כל הזמן נגלים לי רבדים חדשים ומקומות להשתפר בהם, הרי אני היא עדיין אני ). חקירה זו מאפשרת  לי קודם כל ללמוד להיות בקשר עם עצמי , ליצור מערכות יחסים משמעותיות, להיות  בזוגיות שאני אוהבת, להיות אמא שאני רוצה  וגם לבחור כל פעם מחדש לעשות מה שאני אוהבת. עם כל הקושי והמורכבות (שעדיין קיימת בי) למדתי את חשיבות הקשר, למדתי להיות בקשר ולהניע את חיי.. 

אינטימיות היא "הפרס הגדול" על כל ההשקעה הרגשית. אנו יודעים כאשר היא שם. היא מצב, היא אווירה, היא רגע ללא מילים. היא שיחה בשניים, היא מגע, היא מתמשכת היא חולפת, חמקמקה ויציבה, רבת פנים. אינטימיות נחוות בדרכים שונות, כל איש, אישה, בדרך הייחודית להם. אך הנפש האנושית על כל תהפוכותיה, מחפשת מקום בטוח "להניח בו את הראש" כמו ילד בחיק אימו. אינטימיות כדי שתתקיים זקוקה לאמון. אמון נבנה תוך מחויבות הדדית להתכוון באמת למה שאנו מציגים החוצה- במילים או במעשים. יכולתם של בני זוג להביא עצמם אחד בפני השני כפי שהם ללא כחל ושרק, חופשיים מהגנות, חופשיים לבטא את צרכיהם, הן צרכי ה "לחוד" והן צרכי ה"ביחד", יוצרת חוויה של חופש וקרבה בעת ובעונה אחת. (נרדי 2003 )

היום מעבר להיותי פסיכותרפיסטית גופנית המאמינה בגוף ונפש אני יכולה לומר שאני גאה למסד את הדרך שעברתי על בשרי לגישה , פיתוח מיומנויות קשר- גשר לחיים , שמשלבת שיח , גוף ומיומנויות קשר וניסיון אישי במציאת הדרך שמאפשרת לי להעביר אותה  הלאה.

אני  בעלת קליניקה פרטית כפסיכותרפיסטית גופנית (גם כעשור וכשנה פה בצפון עם הרבה אמונה באחר ובקשר ביננו בתוך הקליניקה)אני עוסקת  בתחום השיקום בבריאות הנפש , מנהלת בשלושת השנים האחרונות  את  אזור הצפון בתחום זה ,מדריכה ומלווה מקצועית מנהלים כשליחים למימוש  ערכי השיקום והקשר עם האחר  לאלו המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית בדרכם לשיקום בקהילה. התקדמתי לתפקיד ניהולי שמאוד רציתי  ומאמינה שזה אפשרי לחלום ולהגשים, עם המורכבויות שבכל אחד מאיתנו.

גם כיום אני חיה וחוקרת  את הקשר בין נפש לגוף, את הביטוי הרגשי והצורך להדחיק ,את המורכבות בלתת אמון ולשחרר ובעיקר את האיכות והתועלת בפיתוח מיומנויות קשר ומערכות יחסים בראי הפסיכותרפיה הגופנית - פסיכותרפיה ממוקדת גוף.

בעולם של קידמה בו מערכות היחסים והקשר עם האחר נדחקים קצת הצידה, בעולם בו הכל הפך מהיר ואינטנסיבי אני עדיין מאמינה שהדרך להשיג ולהגשים היא דרך קשר. עם עצמנו, עם משפחותינו, בני הזוג וסביבתנו.

דרך כלים מעשיים  ושיח של גוף ונפש תגלו עולם ומלואו על
האפשרויות העומדות בפניכם ועל התועלת והחשיבות של להיות בקשר ובעזרתו להפוך דברים בכל תחומי החיים
לאפשריים.

לכרטיס של יסמין לחץ כאן


הקשר הטיפולי מהווה בעיני גשר לקשר בראש ובראשונה עם עצמנו.

ובכך מסייע בעבודה משותפת על מכאובים פיזיים, רגשיים, אובדן , דיכאון, קושי במערכות יחסים  

ועוד מצבים שונים ואחרים היוצרים חוויה של תקיעות."

©יסמין פז -פיתוח מיומנויות קשר -גשר לחיים

בלוגים נוספים

המעבר שלי ואני יצאנו לדרך...- הבלוג של יסמין פז
כשהתבוננתי על המעבר הזה הפעם ראיתי באופן די ברור שבמעבר הזה משהו נפגש עם הנפש שלי.
דיאלוג עם קמטים
הבלוג של יסמין פז
פנים רבות לו לקשר...
הבלוג של יסמין פז