צור קשר
...Loading...

הפנטזיה ככלי צמיחה עסקית - הבלוג של עדי בראון מיכובר

אני זוכרת כשהייתי ילדה קטנה שנהינתי מאוד להשתעשע בעולם הפנטזיות. זה עולם קסום, זה מרגיש כמו להיכנס לתוך בועה כזאת נעימה, מופרדת מכל מה שבאמת קורה ולהיות לרגע בכל מקום ולהרגיש כל דבר שרק ארצה.

עולם הפנטזיות נשאר עמי לעוד שנים רבות והוא איפשר לי פעמים רבות את הניתוק הזה מהמציאות המאוד מורכבת, חיבר אותי לאמונה, לתקווה ובעיקר נתן לי המון שקט.

כשפתחתי את הקליניקה שלי לפני כעשור, אני ממש זוכרת כמה עולם הפנטזיה עזר לי, דמיינתי לי את המטופלים שינהרו אליי בהמוניהם ואני? לא אצטרך לעשות יותר מדי, וכן, גם אם אצטרך לעשות, זה יהיה מינורי, כי כולם כולם יבינו כמה שאני מוכשרת...

כשנ' הגיעה אליי לקליניקה לסדרת המפגשים "עסק רגשי" הדבר הראשון שאמרה לי הוא שמשהו בה נסדק, כששאלתי אותה מה לדעתה נסדק היא אמרה ללא היסוס שהיא הייתה בטוחה שכאשר תצטרף לקבוצת נטוורקינג והיא תלך לשם כל שבוע, יגיעו הלקוחות וזה לא קרה, היא כבר חודשיים נמצאת בקבוצה ועדיין שום לקוח לא הגיע.

מכירה את הפנטזיה הזאת? הפנטזיה שכולם ידעו עליך, יכירו אותך ולא תצטרכי לעשות או לשנות או ליצור תנועה חדשה בעסק? שהכל פשוט ייקרה?

כשמגיעות אליי לקליניקה עצמאיות אני לא אחת מקבילה את התהליך של העצמאות ללונה פארק רגשי: היציאה החוצה לעולם עם הבשורה שלנו, החשיפה, האכזבות, הנצחונות הקטנים והגדולים, הפחדים, החששות, הציפיות, כל אלו מהווים טלטלות רגשיות שחלקן לא פשוטות בכלל.

בכל פעם מחדש, בכל מוצר שאנחנו מוציאות, בכל הרצאה, סדנא חדשה, אנחנו מגיעות עם הרצון והפנטזיה שעכשיו זה ייקרה, עכשיו תהיה הפריצה הגדולה שלנו, עכשיו עכשיו ייראו אותנו והכל יסתדר, בדיוק כפי שנ' הרגישה, איך זה יכול להיות שעשינו צעד והכל נשאר אותו הדבר?

תחשבי על זה לרגע? אנחנו כותבות משהו, אנחנו מסריטות ערך בוידאו, אנחנו מוציאות מוצר דיגיטלי, הרצאה, סדנא חדשה וכל פעם מחדש אנחנו מחזיקות בתוכינו את האמונה והפנטזיה שזה ייתפוס, שזה יעבוד, שזה יצליח.

ואז...לפעמים זה קורה, אנחנו מצליחות, זה עובד, זה מוכר איזה כיף😊 אבל מה אם כל הפעמים שזה לא קורה? שזה לא הלך כפי שפינטזנו, וכל כך האמנו?

בואי נקביל רגע את התחושות למשל בתוך זוגיות, אנחנו מכירות את בן או בת הזוג שלנו ומתאהבות עד עמקי נשמתינו ואז...קורה משהו, משהו נסדק, אנחנו מתחילות לראות את המגרעות, את החלקים שלא ראינו עד עכשיו ומשהו קורה שם, כן, סוג של אבל.

אף אחד לא באמת מת...אבל כן, בכל פעם כזאת שמשהו נסדק בתוכינו, אנחנו לגמרי חוות אבל, אבל על עוד פנטזיה שהתנפצה לנו בפרצוף, שחשבנו שמשהו יצליח וייתפוס אבל...זה לא באמת קרה הפעם.

נ' חוותה משבר, היא הרגישה שהיא כישלון, שהיא לא באמת ראויה להיות בעלת עסק, היא כעסה על עצמה והייתה רגע מלוותר, לוותר על השליחות, על החלום ועל ההגשמה שלה.

וכאשר נתנו מקום לאבל הזה בקליניקה ועבדנו איתו בתהליך הממוקד, לאט לאט נ' מצאה את הכוחות והיכולות ופיתחה חווית מסוגלות.

תזכרו, אותם סדקים בתוכינו מהווים עבורינו את המנגנון צמיחה והתפתחות הכי גדול שיש.

בכל פעם שאנחנו חוות עוד סדק, עוד פנטזיה שמתנפצת, אנחנו לאט לאט מתרחבות עוד, צומחות, ומה שהכי מדהים כאן בסיפור, שזה לא משפיע רק על העסק שלנו, אלא מרחיב אותנו בכל תחום ותחום בחיים שלנו: בהורות, בזוגיות, במשפחה שלנו.

כעצמאיות, אנחנו לאט לאט מפתחות מנגנון לסדקי פנטזיות.

המנגנון הזה לא עושה את החוויה ליותר פשוטה אלא עושה את החוויה הרגשית ליותר קצרה, לאפשרית, יש משהו בידיעה הזאת שתהייה תנועה שם, שזה ייסתדר, שאנחנו נתפרק קצת ואז נחזור לעצמינו טובות יותר, בהירות יותר מחוזקות יותר, ולכן התהליך הרגשי הזה הוא תהליך כל כך חשוב ומשמעותי עבורינו.

אני רוצה לתת לך כמה נקודות למחשבה וכלים חשובים שיעזרו לך במהלך המסע הזה בעצמאות:

הדבר הראשון – תשומת לב והתבוננות  - עצם המודעות לפנטזיות ולסדקים תוכל לעזור לך, זכרשאתן ממש לא לבד, שזה קורה והרבה בעולם העסקי ושזה ממש בסדר, זה תהליך טבעי ואורגני שקורה בעולם הרגשי שלנו והוא תהליך שבסופו של דבר יצמיח וירחיב אותך.

הדבר השני – כאשר את חווה את הסדק הזה בתוכך זכרי את שלב האבל:

  1. הכחשה – בתחילה המון פעמים נמצא את עצמינו מנסות להכחיש את המציאות, אנחנו לא נוכל להאמין שאחרי כל ההשקעה במוצר, בעסק, בהרצאה/סדנא זה לא הצליח הפעם ונשמע קולות כמו: " אני לא מאמינה שזה קורה" "זה לא ייתכן שלא אהבו" "לא הגיוני שלא רכשו" ועוד.
  2. כעס – לאחר שלב ההכחשה לרוב נמצא את עצמינו כועסות על המצב: "זה בגלל שלא עשיתי ככה!", "הכל בגלל שלא ידעתי!", "אני לא מסוגלת", "אני טיפשה" ועוד...
  3. התמקחות – בשלב הזה אנחנו לבטח נשמע קולות כמו: " אם הייתי מוסיפה את החלק הזה, אז זה בתוך היה קורה", "אם הייתי אומרת את זה, אז זה היה מצליח", "אם הייתי מתייעצת איתה זה היה אחרת" ועוד...
  4. דיכאון – שלב חשוב  ומשמעותי – זה השלב שאנחנו חוות עצב וכאב על האובדן, על מה שלא היה ולא יהיה עוד, לפעמים לא יהיו כלל מילים, אלא רק תחושות כבדות, עצב, חוסר חשק והיעדר תשוקה.
  5. השלמה – זה השלב שבו יש תנועה -שמשהו מתבהר, שפנינו קדימה, שאנחנו מתחילות מחדש לנוע, ליצור משהו, להתקדם ולזוז, לחוות בהירות ורצון ללמידה מחודשת.

הדבר השלישי  - אל תפחדי מלהתחבר לעולם הרגשי שלך, זכרי שכל חוויה כזאת מצמיחה אותך עוד ועוד והופכת אותך למישהי טובה יותר עבורך, עבור הלקוחות שלך ועבור הסביבה.

הדבר הרביעי – תדמייני רגע ילד, ילד קטן שלא קיבל את מה שהוא רוצה באותו הרגע, רוב הסיכויים שהוא ינסה לקבל אותו, יכעס שהוא לא קיבל, יבכה על זה ואז בסוף יישכח מזה מהר וייתקדם קדימה, נכון? אז בדיוק אותו הדבר כמו הילדים, גם לנו יש את המנגנון הרגשי לעבור דרך כל הרגשות ולהתקדם הלאה, אל תשכחי את זה 😊

עצמאית יקרה, אני אשמח לשמוע ממך על דרכי ההתמודדות שלך עם הפנטזיות שהתנפצו לך בדרך העצמאית ולשמוע האם התחברת לבלוג ונתראה בקרוב מאוד בבלוג הבא :)


שמי עדי בראון מיכובר ואני בהכשרתי מטפלת בפסיכותרפיה גופנית עוד מעט כעשור ובשנתיים האחרונות הקמת את "עסק רגשי" מתוך שליחות גדולה לעזור לכמה שיותר עצמאיות שמרגישות תקועות בעסק שלהן ומבינות שזה יושב על מקומות רגשיים. אני מאמינה בפרקטיות ולכן המפגשים שלי מאוד ממוקדים והתוצאות לא מאחרות להגיע...

לכרטיס של עדי באתר

עדי בראון מיכובר

"עסק רגשי"

ליצור תנועה חדשה בעסק שלך!

קבוצת פייסבוק סגורה: עסק רגשי

בלוגים נוספים

לצאת החוצה מהקליניקה זה להיות בקשר
הבלוג של עדי בראון מיכובר
להרגיש ראויה להיות בעלת עסק
הבלוג של עדי בראון מיכובר
מי באמת זולל את האנרגיה שלי בעסק?
עסק רגשי - הבלוג של עדי בראון מיכובר