צור קשר
...Loading...

תאוריית ההיקשרות והמגע בשיטת רוזן - רוני מוסנזון נלקן

מה בסך הכל אנחנו צריכים? שישימו אלינו לב. כששמים אלינו לב אנחנו פורחים. 

פרח לא צריך שיפריחו אותו. הוא צריך שיתנו לו את התנאים (אדמה, מים, שמש) ואז הוא פורח מעצמו. כך גם אנחנו. תיאוריית ההיקשרות (attachment theory) מצאה שהתנאי הבסיסי המשמעותי ביותר עבורנו על מנת לפרוח הוא הקשר. בקשר מתאפשר מענה לצרכים שלנו: החזקה, מגע, הזנה, הגנה. הקשר הוא בסיס שמתוכו אנחנו נפתחים אל העולם, יוצאים לחקור אותו, להתפתח, לצמוח, לפרוח.

חלוץ תאוריית ההיקשרות בשנות ה-50 של המאה הקודמת היה ג'ון בולבי. הוא טען שהיקשרות היא אינסטינקט ביולוגי הישרדותי שהתפתח אבולוציונית וגורם לכך שאנחנו נקשרים לדמות עיקרית המטפלת בנו, בדרך כלל ההורה. הקשר הראשוני שלתוכו אנחנו נולדים משפיע עלינו בהמשך החיים. האופן שבו אנחנו חווים את העולם בתוך הקשר הופך לתשתית התפיסה שלנו את עצמנו. המח לומד לצפות לאופן מסויים של יחסים אשר הופך למידע שלנו אודות עצמנו, העולם והקשרים. זהו דפוס ההיקשרות שלנו, תפיסת עולם סובייקטיבית, אישית. 

הורה אשר שם לב לילד, כלומר: קשוב, רגיש, נענה לצרכים באופן מותאם, זמין וצפוי, הופך לבסיס בטוח. בקשר בטוח ההורה לאו דווקא מותאם באופן מושלם, אלא מתכוונן ומתאים עצמו כך שהילד לומד שגם אם יש רגעי תיסכול, הם מקבלים מענה בהמשך. הוא אמפתי, משקף לילד את עצמו, מהדהד, נהנה ומתפעל ממנו – בקשר בטוח יש הדדיות. ההורה מרגיע את הילד או מעצים את רגשותיו על פי הצורך, מעודד ביטוי שלהם, עוזר לילד לווסת רגשות ותחושות. ההורה מתקשר באמצעות תקשורת מילולית ולא מילולית, במגע, תנועות, קולות, הבעות פנים.
התינוק/ילד מרגיש בטוח, מערכת העצבים שלו רגועה והוא פנוי להתפתח, להתרחב אל העולם, לקחת סיכונים ולנסות דברים חדשים. הוא מתפתח פיזית ונפשית, רגשית וקוגניטיבית, תופס את עצמו כבעל ערך, מסוגל לפעול בעולם, סקרן, חיוני, בריא ומסוגל להתמודד עם קשיים. הוא פורח.

הורה לא קשוב אשר אינו מסוגל להענות לצרכים באופן צפוי וזמין, הוא עדיין הבסיס עבור התינוק/ילד, אבל בסיס לא בטוח. התינוק/ילד חווה מצוקה, מה שרק מגביר את הצורך בקשר. הוא לומד שאי אפשר לסמוך על ההורה למענה על צרכיו ומוצא דרכים להתמודד, להחזיק את עצמו, להגן על עצמו. כוחותיו מופנים להישרדות ולכן הוא פחות פנוי להתפתח ולפרוח. יש לכך השפעה על ההתפתחות הפיזית והנפשית שלו. הוא ירגיש חסר ערך, חסר אונים, פגיע, חרד, בודד ויחווה את העולם כמקום מפחיד, מאיים, בלתי נעים. 
בולבי אמר שמה שאי אפשר לתקשר עם ההורה אי אפשר לתקשר עם עצמי. כלומר, היקשרות לא בטוחה משפיעה על הקשר שלנו עם עצמנו.

התינוק/ילד עושה הכל כדי לגרום להורה לטפל בו. בוכה או מחייך – אלו הן תגובות טבעיות שמטרתן לתקשר את הצרכים. מכיוון שהקשר כל כך הכרחי, אם יקלוט שהבכי שלו אינו מביא מענה, או מביא מענה מאיים כגון כעס או מצוקה מצד ההורה, הוא ילמד לא לבכות. לא לצרוח. יהיה תינוק שקט, גם כשרע לו. לא יביע את הצרכים באופן טבעי בעת מצוקה, בין אם רעב, קור, תחושת סכנה, או תגובה רגשית פנימית כפחד או כעס. תמורת הקשר הוא ישלם במחיר של עצירת החיות והביטוי הטבעי. 

הרבה מהאתגרים שלנו בחיים מבוססים על האופן בו גדלנו, על המגבלות שדפוס ההיקשרות שלנו יצר בנו, וגם על הכוחות והיצירתיות שאיפשרו לנו להתגבר על החוסרים ולהגיע עד הלום... 

בולבי טען שדפוס ההיקשרות הראשוני קבוע בנו. מאז התחום נחקר רבות ובשנים האחרונות מחקרים נוירוביולוגיים מראים שדפוס ההיקשרות הבסיסי יכול להשתנות בזכות הנוירופלסטיות, הגמישות של המח. למח יש פוטנציאל נוירולוגי להשתנות ולהתפתח. הוא יכול להתחדש ולהתפתח, ללמוד מחדש לחוות קשר בטוח, גם אם גדלנו בתנאים של קשר שאינו בטוח. אנחנו נולדים לקשר, וגם לצמיחה והתפתחות. במובן זה יש לנו תיקון... 

אלו הן חדשות טובות מאוד עבורנו כמטפלים ומטופלים ובכלל כבני אדם... זוהי הסיבה שלעיתים קרובות אומרים שבטיפול מה שמשנה הוא הקשר עם המטפל/ת. בכל שיטה ואוריינטציה טיפולית, קשר מיטיב עם המטפל/ת הוא הזדמנות לחוויה מתקנת של הקשר הראשוני. 

ואיך כל זה קשור לשיטת רוזן?

המגע בשיטת רוזן מתאפיין במרכיבים של קשר בטוח, זהו סוד האפקטיביות שלו. 
אם נחזור לפיסקה למעלה שמאפיינת את הקשר הבטוח נמצא למעשה תיאור של המגע בשיטת רוזן: מגע קשוב, רגיש, מתאים עצמו למטופל, זמין וצפוי, מתכוונן ומהדהד, אמפתי, לא שיפוטי. המטפל מתקשר עם המטופל באמצעות תקשורת מילולית ולא מילולית, דרך קול, מילים, שיחה ודרך המגע בגוף וההקשבה למה שהגוף מבטא באופן לא מילולי באמצעות כיווץ והרפייה, שינויים בנשימה, במתח השרירי, בהבעות הפנים וכו'.

באמצעות המגע המטפל מקשיב למתח השרירי הכרוני. המתח הכרוני נוצר כתגובה לחוויות קשות, טראומתיות, שם היינו לבד, באין מישהו שירגיע אותנו, והחזקנו את עצמנו בכוחות עצמנו. שם למעשה היה כשל בקשר. המגע פוגש את מקום הלבד, הבדידות, המקום בו לא שיקפו לנו את עצמנו, לא תיווכו לנו סכנות ומצוקות.

בהקשבה למתח הכרוני המטפל פוגש את המטופל במקום בו התכווץ על מנת לשרוד ולהגן על עצמו. כיווץ זה מבטא את הסבל, הקושי, ההגנה, וגם את הכוחות והיצירתיות של המטופל. המטפל נמצא בו זמנית עם העצירה בגוף ועם פוטנציאל התנועה והשחרור. עם מה שיש לו מילה, צורה וביטוי, ומה שאין לו מילים. עם המגבלה והאפשרות, החסימה והתנועה, הסבל והתקווה.

המגע בשיטת רוזן הוא מגע של קשר אנושי באופן העמוק ביותר. הוא מרגיע את מערכת העצבים, וכשהיא רגועה הגוף-נפש מפסיק להתאמץ ולכלות כוחות על הגנה והישרדות. מופיעה נשימה חדשה, תנועה חדשה, קשר חדש של המטופל עם עצמו ועם הסביבה. המטופל לומד לחוש את עצמו בבטחון בנוכחות המטפל/ת, לסמוך פיזית ורגשית, ותובנות ושינויים חלים מבפנים. מתוך קשר בטוח המטופל מתפתח להיות מי שהוא במהותו. 

קשה לתאר איכות של מגע במילים. זה כמו לתאר טעם. המטפלים בשיטת רוזן לומדים לפתח כלי משוכלל ומדוייק של הקשבה בידיים, בגוף, בנוכחות המלאה שלהם. הידיים הנוגעות הן המשך של הזרועות, הנשלחות ממרכז הגוף, מהלב. המטפלים מקשיבים מהלב, שמים לב. לא כרעיון ומטפורה, אלא באופן ממשי. 

בולבי חשב שמה שמניע היקשרות הוא הצורך בהגנה, בטחון וויסות רגשי בעת איום. אלן שור ראה בצורך בוויסות רגשי את המניע העיקרי, דן שטרן ופיטר פונגי ראו את המניע בצורך באמפתיה ושיקוף, הצורך להראות, להיות מובן. כל אלה בסופו של דבר מדברים על תשומת לב. זהו הצורך האנושי הבסיסי ביותר. המגע בשיטת רוזן שם לב. 

ואם אפשר לשוב ולסכם את הנושא במילות הפתיחה: כאשר שמים אלינו לב, אנחנו פורחים. 



אם המגע והטיפול בשיטת רוזן מעניינים אתכם, אתם מוזמנים להצטרף לסדנאות הקרובות.

פרטים בדף הנחיתה: 
https://lp.vp4.me/ew3z

להצטרפות אל דף הפייסבוק של שיטת רוזן כאן

לקבלת מידע על סדנאות ופעילויות שלחו אלי מייל: ronimn@gmail.com

עוד על השיטה אתם יכולים לקרוא כאן


הפעילויות והסדנאות הקרובות:

סדנת מבוא - אל הלא-מודע דרך מגע

עם רוני מוסנזון

7-8 בפברואר 2019 בתל אביב 
פרטים: 
https://lp.vp4.me/ew3z


סדנת העמקה אביב

עם אנה סודרלינד משבדיה ורוני מוסנזון 
31 במרץ - 5 באפריל 2019
בנווה שלום

פרטים כאן

רוני מוסנזון נלקן: מטפלת במגע ומורה לשיטת רוזן.  מאמינה בתהליך הנובע מתוך נוכחות והקשבה לעצמי ולמטופל, הקשבה לגוף באמצעות כפות הידיים - הגוף מביע ומדבר מעבר למילים. 

לכרטיס של רוני לחץ כאן 

מקורות השראה ומידע והצעות לקריאה נוספת:

דיאנה פושה, מפתחת שיטת ה-AEDP, מדברת על האפשרות של טרנספורמציה בטיפול מתוך קשר. 
The Transforming Power of Affect, a model for accelerated change / Diana Fosha

דוגמא לכתיבה פשוטה ונגישה לרעיונות מסובכים על ידי תלמידה של דיאנה פושה בספרה: It's Not Always Depression – Working the Change Triangle to listen to the body, discover core emotions and connect to your authentic self / Hilary Jacobs Hendel. 

האתר של לינדה גרהם: https://lindagraham-mft.net/the-neuroscience-of-attachment/

שיטת רוזן לטיפול במגע – גישה אל התת-מודע דרך מגע / מריון רוזן (הוצאת אח: http://www.achbooks.co.il/document/65,141,2798.aspx)

בלוגים נוספים

גוונים של שקט
רוני מוסנזון נלקן
לגעת ברגש - הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
רוני מוסנזון נלקן: מטפלת במגע ומורה לשיטת רוזן