צור קשר
...Loading...

אם תפסיק לדבר, אולי יוכלו הדברים לדבר אליך - רוני מוסנזון נלקן

"אם תפסיק לדבר, אולי יוכלו הדברים לדבר אליך", כך אמרה המשוררת זלדה לעמוס עוז כאשר הייתה מורתו בבית הספר היסודי. הוא סיפר זאת בראיון ששמעתי ברדיו לאחר פטירתו, בעודי נוסעת בחזרה מסדנת מבוא בשיטת רוזן, שקיימנו בקיבוץ עין שמר. 

המשפט הזה תפס אותי. הוא התחבר לי למה שניסיתי ללמד ביומיים האלה בסדנה. הרגשתי שהוא מתאר את הגישה לדו-שיח במגע ובמילים בטיפול.

אנחנו מתארים את המגע בשיטת רוזן כמגע מקשיב. מה זה אומר? למה הוא מקשיב? איך? כמטפלת, אני מבחינה באמצעות כפות הידיים שלי במתח השרירי הכרוני ובתנועת הנשימה בגוף המטופלת. הידיים מתקרבות אל המקומות בגוף המטופלת בהם המתח עוצר את תנועה הנשימה, ומקשיבות. מקשיבות למה שמעבר להחזקה, כמו מעבר לדלת שהגוף סגר. אני לא נכנסת בלי רשות, מגיעה עם כפות הידיים לסף ומקשיבה למתרחש מעבר: לתנועה בגוף, לנשימה, לאופנים השונים בהם מתבטאת החיוניות בגוף בשינויים הכי מעודנים: שינוי בצבע העור, בטונוס השרירי, ברטט הפנימי בגוף, בטמפרטורה, בתנועה של נשימה ובעצירתה. אם יש דממה בגוף – לכך אני מקשיבה. אם התנועה בפנים אינה באה לידי ביטוי בחוץ, אני שמה לב. אני שמה לב מתי הגוף עוצר ומתי הוא חוזר לנשום. מתי הוא דרוך כלפי מה שבא מבחוץ ומתי נרגע והמטופלת מעמיקה אל תוך עצמה. אני שמה לב לשינויים. עוקבת אחריהם. הם מובילים אותי להכיר את המטופלת כפי שהיא חיה בגופה. כפות הידיים שלי משקפות לה את עצמה ומתוך כך היא חשה ונעשית מודעת לדברים שלא שמה לב ולא קלטה קודם לכן. החיים בגוף נפתחים ומתפתחים.
כך אני מקשיבה לאורך כל הטיפול, גם בעת דו-שיח מילולי. אני מקשיבה למילים ולמתרחש בגוף בו זמנית, מקשרת ומחברת ביניהם. השיחה מעוגנת בהקשבה לגוף.

כזה הוא המגע המקשיב בשיטת רוזן.

אנחנו אומרים שהעבודה בשיטת רוזן מאפשרת לגעת בלא מודע דרך הגוף. עמדת ההקשבה היא אחד האמצעים המשמעותיים והמהותיים ביותר, המגשרים בין מה שאנחנו יודעים לבין מה שאנחנו לא יודעים. להקשיב אומר להיות פתוחה אל מה שאני לא יודעת. אל הלא ידוע. המטפלים בשיטת רוזן נמצאים עם הלא ידוע, מקשיבים ומחכים. עצם ההקשבה מאפשרת לגוף לדבר, לספר, לבטא, להרגיש.

ברגע שאנחנו באים אל הגוף במטרה להגיד לו מה לעשות, אפילו מטרות טובות כמו לעזור, לתמוך, להרפות, להקל – אנחנו "מדברים" אל הגוף את מה שאנחנו יודעים ש"נכון", "ראוי", "מתאים לו" - ופחות מקשיבים.

להיות עם הלא ידוע זהו אחד האתגרים המשמעותיים ביותר למטפלים בשיטת רוזן – לבוא שוב ושוב, בכל טיפול מחדש, בעמדה מקשיבה, שלא יודעת עבור המטופלת מי היא ומה נכון לה, שלא באה להגיד לה מה לעשות ואיך להיות. גם אם אני פוגשת את המטופלת כבר שנים, בכל טיפול אפגוש אותה מחדש ברגע. אגע בגוף בכוונה להקשיב. המעבר בין דיבור להקשבה, בין מגע שמכוון מה לעשות לבין מגע שמקשיב, הוא עדין ולעתים חמקמק. במהלך הטיפול אני שמה לב באופן חי ודינמי, חוזרת לאיכות המקשיבה שוב ושוב.

כשאני מקשיבה, אני עשויה להיות מופתעת, לקלוט רבדים שלא שיערתי ולא ידעתי, לא חשבתי, לא ציפיתי. והפתעה – משמעותה משהו חדש. בהתאמה למה שאמרה זלדה, כאשר כמטפלים אנחנו מפסיקים לדבר בעצמנו, יש סיכוי שהגוף ידבר אלינו.

דוגמא טיפולית

ל. הייתה פעם רקדנית. עברו שנים רבות מאז שהפסיקה, אבל עדיין רואים עליה את עמדת הרקדנית. הגוף שלה מונח על מיטת הטיפולים מוחזק כאילו הוא באמצע הופעת בלט. הצוואר מורם, שרירי הגב זקופים ודרוכים עד כלות, הירכיים מחזיקות אסופות, כפות הרגליים כמו עומדות על קצות האצבעות. הנשימה מוחזקת כאילו היא על סף ניתור. כך היא, כבר שנים. היא סובלת מכאבים עזים בגוף ולא מוצאת את עצמה בחייה המקצועיים והאישיים. קשה לי ליצור איתה קשר במגע. היא לא מרגישה כמעט את המגע שלי, רוצה שאגע מאוד חזק ואף פעם זה לא מספיק. לפעמים אני יוצאת מטיפול עם ידיים רועדות – ממש לא אופייני לטיפולים בשיטת רוזן... כל פעם מחדש אני מוצאת את עצמי מתאמצת שתרגיש את המגע, נזכרת תוך כדי כך שלא זו הדרך, ולא מוצאת דרך אחרת. תמיד עולה תסכול. היא מתוסכלת כי המגע לא מגיע אליה, ואני מתוסכלת - כל כך משתדלת ולא מצליחה.
באחד הטיפולים הרגשתי שזהו זה, אני מוותרת. לא יכולה יותר להתאמץ. מה שיהיה יהיה. הידיים שלי נחו על הגוף שלה בלי לנסות, בלי להשתדל להתקרב במאמץ סיזיפי אל המתח השרירי. הן הפסיקו "לדבר" אל הגוף שירפה, שישתנה. כעבור כמה רגעים קלטתי שבחדר השתרר שקט עמוק ולא רגיל. הסתכלתי מסביב. הנשימה שלה השתנתה, החזה עלה וירד בשקט, הגוף פשוט נשם. קלטתי שבעצם תמיד יש תחושה של "רעש לבן" מסביבה, לא רעש במובן הפיזי, אבל תחושת חוסר שקט. איך לא שמתי לב לזה עד כה?.. רק כשהידיים שלי "ויתרו" התאפשר פתאום שקט, ואיתו קלטתי גם את הרעש. כשהפסקתי לדבר, הדברים דיברו אלי... פתאום התחבר לי מה שידעתי עליה, אף אחד אף פעם לא הקשיב לה בעומק. תמיד הייתה צריכה לספק דרישות חיצוניות גלויות וסמויות. לרקוד לצלילי חליל של אחרים. הגוף שלה החזיק התנגדות אדירה לכך – מה שהרגשתי תמיד בקושי ליצור איתה קשר במגע. איכשהו כשוויתרתי דיבר פתאום רובד אחר בתוכה. הגוף עדיין שמר כלפי חוץ על פוזיציית הבלט, אבל בפנים עלה רטט חדש שלא הכרתי. מה קורה? שאלתי. היא לא ענתה, אבל דמעה הופיעה בזווית העין.
באותו מפגש לא עלו מילים למה שקרה. הייתה החוויה עצמה. בהמשך היא העמיקה וקיבלה גם מילים. על חשיבות המילים והאופן בו הן שותפות בעבודה הטיפולית במגע אכתוב בפעם הבאה.

אם המגע והטיפול בשיטת רוזן מעניינים אתכם, אתם מוזמנים להצטרף לסדנאות הקרובות.

לפרטים נוספים: 
כאן

להצטרפות אל דף הפייסבוק של שיטת רוזן כאן

לקבלת מידע על סדנאות ופעילויות שלחו אלי מייל: ronimn@gmail.com

עוד על השיטה אתם יכולים לקרוא כאן


רוני מוסנזון נלקן: מטפלת במגע ומורה לשיטת רוזן. 

מאמינה בתהליך הנובע מתוך נוכחות והקשבה לעצמי ולמטופל, הקשבה לגוף באמצעות כפות הידיים - הגוף מביע ומדבר מעבר למילים. 

לכרטיס של רוני לחץ כאן 


הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה

בלוגים נוספים

עול העולם: מעבדות לחירות
רוני מוסנזון נלקן
לגעת ברגש - הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
רוני מוסנזון נלקן: מטפלת במגע ומורה לשיטת רוזן
להתעורר אל החיים
הבלוג של רוני מוסנזון נלקן