צור קשר
...Loading...

נוכחות פשוטה - רוני מוסנזון נלקן

בבלוג שלי אני כותבת על נסיוני האישי כמטפלת בשיטת רוזן ועל שאלות וסוגיות שעולות בי בהקשר לטיפול במגע. למרות שהשיטה נקראת על שם האשה שפיתחה אותה, מריון רוזן, לא כתבתי עליה עצמה עד כה. החודש מלאו 7 שנים לפטירתה, ב-18.1.2012, בגיל 97. לפני שבוע כתבתי פוסט בפייסבוק לזכרה. חיפשתי תמונה ומצאתי אצלי במגירה צילום שקבלתי לפני למעלה מעשר שנים, בו רואים את מריון יושבת ליד הנס אקסלסון, ידיד נפש, מנהל בית ספר גדול לטיפולי גוף-נפש בשבדיה, אשר עזר לה להפיץ את עבודתה בכל ארצות סקנדינביה. התבוננתי בתמונה וחשתי שאני רואה דברים שלא יכולתי לראות קודם לכן. פתאום התעורר בי געגוע ורצון לספר עליה. 
[התמונה המלאה בתחתית הדף]

מריון נולדה בשנת 1914 בנירנברג, גרמניה, למשפחה יהודית. היא היתה ילדה סקרנית ואוהבת אדם. אביה שהיה איש עסקים נהג להתייעץ עימה כילדה לגבי אנשים שפגש. בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת היא החלה ללמוד עם לוסי הייר, תלמידה של אלזה גינדלר, מאמהות הטיפול בנשימה ובתנועה. בעלה של לוסי, גוסטב הייר היה עמית של קרל יונג, וביחד עם קבוצת מטפלים במינכן, הם חיפשו דרכים לשלב בין טיפול נפשי לעבודה עם הגוף, על מנת להפוך את הטיפול הפסיכואנליטי ליותר אפקטיבי. התוצאות היו מרשימות ואנשים נהרו אליהם מכל רחבי גרמניה. בהמשך מריון למדה פיזיותרפיה באירופה ובארצות הברית. היא השתקעה בברקלי, קליפורניה ופיתחה שם את העבודה הטיפולית שלה. היא גילתה שכאשר היא נוגעת באנשים בדרך מסויימת הם מתחילים לדבר, לספר, להיזכר בחוויות ולהרגיש, וכאשר זה קורה, הם לא חוזרים שוב ושוב עם אותן הבעיות.

שנים חלפו עד שבהיותה בת שישים, פנו אליה מטופלים ואמרו לה שהם מבקשים ללמוד ממנה את דרך הטיפול המיוחדת שלה. ביחד עם קבוצת התלמידים הראשונה היא פיתחה את העבודה לכלל שיטה שאפשר ללמוד וללמד, בשני ערוצים: טיפול המשלב מגע ושיחה ועבודה בתנועה.

מריון, שתחילה לא היתה בטוחה כלל שיש לה מה ללמד, התפתחה להיות מובילה ומנהיגה. עם זאת נשארה עד אחרון ימיה גם נפש לומדת, מוכנה להתפתח ולהפתח לחידושים. השיטה משקפת את האישיות והחיפוש שלה. בדרך של חניכה ישירה היא לימדה לגעת ולחפש קשר עם האחר מתוך נוכחות לעצמנו. היא לימדה את המטפלים להתבונן בעיניהם, לחוש בתוכם, לחשוב בעצמם, במקום לסמוך על טבלאות ודיאגרמות ועל ידע שמחוץ לעצמם. היא לימדה לסמוך על הידע הפנימי. מריון שאפה לקבל אנשים כפי שהם, ללא שיפוט. היא לא חיפשה דרך חיים אחת נכונה, אלא התעניינה בחיים. במקומות בגוף בהם החיים נעצרים, היא התעניינה במחסום והקשיבה מעבר לו, לחיים האפשריים, לפוטנציאל של האדם. היא חיפשה אמת ומבחינתה אמת היתה להיות עצמנו. אני זוכרת שאמרה לי "כל מה שאת צריכה זה אישור". הרגשתי בהכרה הזו תמיכה והכוונה לסמוך על עצמי, להכיר בידע הנמצא בתוכי.

מריון כתבה: "לעתים קרובות, כאשר אני עובדת עם אנשים, הם מזכירים לי פרחים שעדיין לא פרחו. שיח פורח נראה שונה מאוד לפני שהניצנים הראשונים הופיעו. והוא הדין בגוף הסגור שאינו מגלה דבר מן החיים שבו ומיופיו. המתח בגוף מציג תמונה של חוסר חיים. וברגע שאנחנו מניחים את ידינו על אותם חלקים חסרי חיים, הגוף מתחיל אט אט להיפתח כמו ניצן שנפתח לפריחה מלאת צבע ויופי. היצור האנושי מסוגל להגיח מתוך המסה הלא ברורה שלפנינו ולהיות מלא צבע וחיות. כאן ניתנת לנו האפשרות להפוך מהאדם שאנחנו חושבים שאנחנו לאדם שאנחנו באמת. מכאן ואילך יש בחירה. ברגע שהנשימה מתחילה לנוע בגוף, צורתו משתנה והוא הופך ליצור היפה שהסתתר תחת מעטה נוקשה. התהליך הזה לעולם אינו חדל לגעת בי בהוויה העמוקה ביותר שלי. וכך אני נפתחת אל מול האדם שתחת ידיי. החיבור שנוצר בדרך זו הוא של קשר ואמון הכי עמוקים, ונראה שהוא פותח נתיבים של אהבה משני הצדדים." (מתוך ההקדמה לספרה של איליין מיילנד  "שיטת רוזן").

בדברים האלה של מריון טמונה חכמה עמוקה שאפשר למצוא בכתביהם של רייך, פרנצי, ויניקוט, אוגדן ועוד ועוד. יש בהם חכמה שמהדהדת עם תבונת היהדות, הנצרות והבודהיזם. מריון האמינה שאמת היא אמת, בכל צורה בה היא מופיעה. לכן התרגשה תמיד כשפגשה אנשים שמגיעים אל אותה אמת בדרכים שונות. הייחוד של מריון הוא בכך שכל החכמה הזו טמונה במגע עצמו, לא בהסברים או תיאוריות אלא במעשה, בפועל, בנוכחות, ברגע.

איכות, כמו טעם, קשה להעביר בכתב ויש להתנסות בחוויה ישירה, ובכל זאת אנסה לתת דוגמא מנסיוני שלי עם מריון. אחר צהריים אחד בזמן סדנת העמקה עם מריון בברקלי, ישבתי לידה וסיפרתי לה על מטופל שהגיע אלי. אני נוגעת בו והוא לא מרגיש, אמרתי לה. הגב שלו נוקשה כמו סלע. ככל שאני מנסה אני לא מצליחה ליצור איתו קשר. היא שאלה כמה שאלות לגביו ואני עניתי. היא אמרה משהו, אני לא זוכרת בדיוק מה, על זה שאני צריכה להמשיך ולנסות. ופתאום קלטתי: היא לא רק מדברת, היא נוגעת בי. היד שלה מונחת על הגב שלי כבר כמה רגעים - ואני לא שמתי לב! הייתי כל כך מרוכזת בדיבור, בנסיון להבין... היא חיכתה בסבלנות ופתאום זה קרה. ברגע אחד המילים והמגע התחברו. הרגשתי. את עצמי. אותה. את שתינו. כך מריון לימדה. היא העבירה בחוויה ישירה את סוד הנוכחות ותשומת הלב באמצעות מגע.

מריון היתה מאוד ישירה והגיעה לעיקר במעט מילים. כשדיברתי במעגל בשקט והיא לא שמעה אותי היא אמרה בקול תקיף: "דברי חזק! אני רוצה לשמוע אותך ולכן אני מתעקשת שתדברי בקול רם!" היא לא ויתרה, לא עשתה הנחות, היא חיפשה מפגש. ולפעמים זה לא היה רק נחמד...

בספרה של איליין מיילנד, אחת מתלמידותיה הראשונות והוותיקות, היא כותבת שמריון היתה בחיפוש מתמיד אחר דרכים להתקרב אל עצמנו. היא חיפשה באופן יצירתי, דרך שאלות שעניינו אותה, וזיהתה וטיפחה יצירתיות בכל מקום שבו קלטה אותה. למעשה, חלק גדול מהעבודה שלה היה לפתח מתודולוגיה להגברת הפתיחות והיצירתיות. מריון עצמה המשיכה ללמוד, לגלות ולהתפתח עד יומה האחרון, וכמוה, רק מתוך תהליך של צמיחה והתפתחות אישית אפשר ללמוד את העבודה הזו. לעתים קרובות כאשר שואלים אותי למה אני לא יוצרת שיטה משל עצמי, תשובתי היא שכאשר אני מטפלת בשיטת רוזן אני בעצם יוצרת את העבודה של עצמי. כמו בלימוד אמנות, אני יוצרת באמצעות הכלים שרכשתי את היצירה שלי. והכלי שמריון גילתה ופיתחה הוא עצום ויקר ערך.

אז מה ראיתי בצילום שגרם לי לפתע להתגעגע כל כך אל האשה הזו? ראיתי אשה כבת תשעים עם מבט צעיר. קמטיה מגלים את גילה אבל מבטה סקרן, פתוח, חי ופניה שמחות ומלאות חיבה. יושבת בנוחות בלי להתאמץ, מביטה במתרחש, קולטת בערנות, בעניין וברגש מה שקורה סביבה. ידה האחת מונחת על ברכו של הנס היושב לצידה. למרות שהיד איננה במרכז התמונה, אפשר לראות כמה מהנוכחות של מריון זורמת אל כפות ידיה באופן טבעי. אני רואה אותה נוכחת במלאות, בפשטות. נוכחות פשוטה.

פתאום נזכרתי מה הביא אותי לפני למעלה מעשר שנים לנסוע כמה וכמה פעמים לחוף המערבי של ארצות הברית, לשלם מחיר יקר בכל המובנים, כדי ללמוד איתה. רציתי לשתות מהמקור. בתמונה הזאת אני נזכרת בטעם המים החיים.

מריון היתה השראה. זכות גדולה נפלה בחלקי ללמוד איתה בשנים האחרונות לחייה. אני לא מעריצה אותה. אני מעריכה, מתפעלת עמוקות מהתבונה והחוכמה שמתבטאת בשיטת הטיפול שפיתחה, מודה על ההשראה והמתנה שקבלתי ממנה ודרכה, על הכמיהה והתנועה אל החיים.

אסיים בדבריה של מריון מתוך פתח-דבר לספרה "שיטת רוזן לטיפול במגע":

"במשך זמן רב סברתי שמטרתה של שיטת הטיפול במגע של רוזן הינה שינוי אישי ואינדיבידואלי, ובמשך שנים רבות הסתפקתי בכך. עם זאת, המטרה התרחבה מעבר לתהליך הריפוי הפנימי האינדיבידואלי: נוכחתי שעבודה זו יכולה לשנות מערכות יחסים במשפחה, חיי עבודה ויצירה, ואת העולם. העבודה בשיטת רוזן מתחילה ביחיד ובצמיחה האישית שלה או שלו, אך אינה עוצרת שם. הצמיחה של היחיד מובילה לפעולה, ופעולות אלו יוצרות תופעה של אדוות בעולם. מה שנפלא הוא, שהדבר אינו נפסק לעולם, איננו יודעים לאן זה יוביל - האפשרויות הן אינסופיות."

אם המגע והטיפול בשיטת רוזן מעניינים אתכם, אתם מוזמנים להצטרף לסדנאות הקרובות.

לפרטים נוספים: 
כאן

להצטרפות אל דף הפייסבוק של שיטת רוזן כאן

לקבלת מידע על סדנאות ופעילויות שלחו אלי מייל: ronimn@gmail.com

עוד על השיטה אתם יכולים לקרוא כאן


הפעילויות והסדנאות הקרובות:

סדנת מבוא - אל הלא-מודע דרך מגע

עם רוני מוסנזון

7-8 בפברואר 2019 בתל אביב 
פרטים נוספים כאן


סדנת העמקה אביב

עם אנה סודרלינד משבדיה ורוני מוסנזון 
31 במרץ - 5 באפריל 2019
בנווה שלום

פרטים כאן

רוני מוסנזון נלקן: מטפלת במגע ומורה לשיטת רוזן. 

מאמינה בתהליך הנובע מתוך נוכחות והקשבה לעצמי ולמטופל, הקשבה לגוף באמצעות כפות הידיים - הגוף מביע ומדבר מעבר למילים. 

לכרטיס של רוני לחץ כאן 



מקורות וקריאה נוספת:

"שיטת רוזן לטיפול במגע – גישה אל התת-מודע דרך מגע", מאת מריון רוזן בהשתתפות סוזן ברנר, הוצאת אח, 2010 http://www.achbooks.co.il/document/65,141,2798.aspx

"תנועה בשיטת רוזן" מאת מריון רוזן וסוזן ברנר, הוצאת אח 2011

"שיטת רוזן – כיצד להגיע לרווחה ולבריאות גופנית, נפשית ורוחנית דרך הגוף", מאת ד"ר איליין מיילנד, בהוצאת המתרגמת עפרה ברלך, 2012 ofrabarlach@hotmail.com

מאמר שלי בפורטל על שיטת רוזן: אל הלא מודע דרך הגוף

Relaxation, Awareness, Resilience – Rosen Method Bodywork Science and practice, Ivy Green (fast pencil, 2016)

האתר של מכון רוזן הבינלאומי: https://roseninstitute.net/




בלוגים נוספים

לגעת ברגש - הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
רוני מוסנזון נלקן: מטפלת במגע ומורה לשיטת רוזן
לגעת בשריון: האביר החופשי - הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
לגעת בשריון: "כדי לגעת בשריון אנחנו צריכים לגעת באופן משולב בגוף, במחשבה וברגש, בתוך הקשר"
סיפור אהבה - הבלוג של רוני מוסנזון נלקן
נס וחסד בנסיך צפרדע? - הבלוג של רוני מוסנזון נלקן