צור קשר
...Loading...

אני לא סינדרלה ושמי לא שלגיה - שירלי כהן

הם הביטו בה בשקט בשולחן ליל הסדר

היא מכירה היטב את המבטים האלה שלהם.

פעם היו להם מילים, למבטים,

שפצעו בתוכה

כל חלקה טובה.

היום המילים רבצו בפינה, שותקים.

ובשתיקתם דברו יותר 

מאשר היתה מוכנה לשמוע.

והיא,
בתוך כל השקט, שומעת את קולות 
׳המודאגים׳ מבית הדודה והדוד, 

מודאגים מהרווקות שלה, 

מודאגים ממצב הביציות שלה,
משתגעים מתקתוק השעון חסר הרסן.

כך לאט לאט ... השנים חולפות מהר מידיי...

בשקט שלהם היא שומעת הכל.

תיק תק. תיק תק. תיק תק...

היא לא מגיבה

רק מחייכת מעט כהרגלה,
מרכינה ראשה במבוכה

והבטן סופגת את השברים

שהגוף לא יכול לשאת עוד

היא,

אשה, רווקה, בת 37, ללא ילדים.

כמהה בתוכה לביחד,
אבל מודה,
מבלי שאף אחד ישמע,
שגם מהלבד שלה היא דווקא די מרוצה.  

ממש בא לי להרגיע אותם,

להגיד להם

שזה ממש בסדר לה

ואפילו קצת נחמד

היום הבטתי בה

וכאבתי אותה.


היום,

הישרתי אליה מבט ושאלתי

מדוע היא חשה בושה?

תהיתי מה עובר על גופה?
האם נאמן הוא לעצמו או נכנע?

ועד לאיזה איבר בגוף הנשימה מגיעה?


היום, התבוננתי בה

ותהיתי ביחד אתה

מה היא באמת רוצה ...


סיפורים מהסוג הזה עולים לא מעט מחדר הטיפולים
וצפים במלוא תפארתם בתקופת החגים.


הלחץ המופעל על נשים מגיל מסוים, להתמסד, הוא נורא!

נשים שמגיעות ״לגיל שאפשר להתחיל״ ועדיין רווקות (מבחירה או שלא),
מתויגות חברתית ״כסחורה פגומה״, ״רווקות זקנות״, ״רקובות״
ועוד שלל תיאורים משפילים שאינם מתיישבים בקנה אחד עם המציאות.


מאותו רגע,
לא מעט נשים יעשו הכל כדי להחלים מהרווקות הכרונית
שהפכה מזמן למן מחלה...

חלקן תפתחנה חרדה,

חלקן אפילו דיכאון

או אולי חוסר שביעות רצון

או סוג של שיגעון ...

הסחורה הפגומה שחלקנו אולי מזדהות אתה, לא באמת קשורה אלינו!

היא בסך הכל בבואה של החברה בה אנו חיים.


חברה שמקדשת ערכים של צייתנות פאסיבית (סינדרלה) - לצד יופי ולובן (שלגיה).

אנו לא נחכה עוד לנסיך על הסוס הלבן שיחפש את האחת
שמידת כף רגלה תתאים למידותיו.


ובאשר אליה,

היא מחייכת.

קצת אחרת מהרגלה,

כל הגוף מחייך איתה.

היא רק רוצה את חירותה;

לחפש, לחקור, לגעת ולהוקיר את מידותיה שלה

עבור עצמה.

ולמען אלו היודעים לאהוב באמת ...



בלוגים נוספים

בלבולי ביצים - הבלוג של אופיר קנטור
בקרוב עומדת להיוולד לי בת בכורה. האירוע הקרב מרגש אותי מאוד. להפוך להיות אבא. לגדל משהו. אהבה.
אם לשיער היה ערך הוא לא היה גדל בתחת – תיאור מקרה
לא ברור לי ממה אני חרדה יותר, היא אמרה בכעס, מהטיפול הכימי או מהאפשרות שאאבד את השיער? "אני מעדיפה להיות סגורה בבית מאשר לתת לך או למישהו אחר לראות אותי עם קרחת" - אפשר גם אחרת, הבלוג של שירלי כהן
"זה נשמע כמו אוי אוי אוי" -הבלוג של יהל ברסון לרום
חלקים שלמים שבי השתקתי במשך שנים רק כדי שלא אהיה הקורבנית הזאת ..