צור קשר
...Loading...

היכרות ועבודה עם תדרים והדהודים - גבריאל פולונסקי

אני נוגע בנושא רגיש היום, בעיקר כיוון שזהו נושא מאד מורכב למחקר. הנושא עם רפואת תדרים היא טריקית בשל האיזון הנדרש בין הרוח לחומר (למתרגל). ישנם מחקרים רחבים (יחסית) בנושא אך רק לאחרונה אנו חוזרים יותר ויותר להחשף ולהפתח אליו.

בתורות רבות, אם לא בכולן, נוגעים ברפואה שבמוזיקה או ביצירה כתדר הגבוהה ביותר לשהות בו ברמה הרוחנית, וזאת משום שהמערכת התודעתית שלנו, כמו גם הפיזיולוגית, עוברת למרחב אחר, מרחב שהוא נטול זמן ובעצם פותח אותנו לחוויה של הרגע, של נוכחות לכאן ועכשיו, של מה שממלא את המרחב האטמוספירי סביבנו ולוקח אותנו למסע המלווה בתחושות כאלה ואחרות ומאפשר טעינה, פורקן ובעצם זרימה רגשית אנרגטית. כל אלה מפנים מקום או ממקמים את הדברים בצורה טבעית ונוחה יותר (תלוי בתוכן כמובן), ”שוטפים” את התודעה ומרעננים את תחושת הקיום שלנו, קיום שהוא ספונטני ונטול משקעים, “אבק” ולכלוך שאנו נוטים להאחז ולדבוק בהם והרבה פעמים אנו מוותרים על נתח גדול מהחופש דרך ההאחזות הזאת.

פיזיולוגית, עד כמה שבחנו את הנושא, אנו בעצם מייצרים הצלבות ברמת הפעולה המנטאלית בין האונות והאזורים השונים במוח, ומייצרים בעצם הקשרים חדשים ומעירים חלקים רדומים לכדי פעולה.

בעבר נעשו מחקרים מעניינים, ביניהם המחקרים של שומאן, שחשפו מחדש סולם מוזיקלי עתיק ואף השלימו סדרה של שלושה תדרים המהווים חלק מאותם תשעה תדרים המאובחנים כמחוברים לתדר הבריאה, לתדר האדמה והקיום. 

בניסויים שנערכו, גילו כמה ההקשבה לתדרים אלו משפרת יכולות של ריפוי טבעי של הגוף והתודעה, יכולות ריכוז ויכולות למידה מוגברות ויוצאות דופן (לעיונכן ניתן לקרוא בהרחבה בוויקיפדיה ושלל אתרים אחרים הנוגעים בתחום).

היחס לתדרים האלה הוא ברמה המדיטטיבית, אך ארצה לגעת בהם ממקום של התמקמות קלינית, מהמקום שאני הרבה פעמים עובד ממנו כמישהו המשלב בין השאר עבודה של פסיכותראפיה גופנית, אלמנטים שמאניים ומתייחס לגוף כחלק בלתי ניפרד מהתהליך בקליניקה.

בניסיון שלי מהקליניקה אני נחשף ליכולת להשתמש ברגישויות האלה בתבונה, אך החלק המעניין ביותר הוא במחקר האישי שלי. ככל שאני, כאדם וכאיש מקצוע, הולך ומעמיק אל מה שמהווה בתהליך האישי שלי אל עבר אותנטיות ושזירת ה”עצמי” האותנטי באינטגרציה עם הקיום, בעיבוד הצללים וחשיפתם כמו גם בעבודה איתם תוך מיסוס הצלקות והתקדמות למקום שלם יותר עם הקיום שלי ועם המוות כמובן,

אני מוצא שהאפשרות שלי לסקור את מצבי (תודעתי, רגשי וגופני) וכך למצוא מרחב ביניים להתייחס לתחושות הזורמות דרכי כהדהוד של מי שנמצא מולי, מהוות עוגן עמוק ויציב הרבה יותר ממה שה”מוח” או החשיבה האנליטית שלי מסוגלות לספק לי כמידע יבש.

התזוזה האנרגטית המתרחשת בזמן שאני בהתבוננות, חושפת את הטבע האנרגטי המופנם אצל המטופל, או כל אדם היושב מולי או בקרבתי. כך בעצם מתגלות אמיתות בעלות תוקף, המקרינות את הטבע המופנם אצל האדם (מה מזין אותו ובמה, למה הוא מחפש את זה ועל מה זה יושב).

וכך המילים הופכות לרגעים נטולי משמעות לחלוטין, והעבודה האמיתית השוכנת על פני השטח ניגלת ומבקשת מענה.

העבודה הופכת מורכבת שהרי אין את האפשרות לשפוך את התכלס בכנות חותכת, מבלי להתחשב בכך שמסה כזו של אמת עשויה לערער ולבלבל ולא בהכרח להוביל לאבולוציה, אם היא אינה מתרחשת בהדרגה מתונה ובונה, המאפשרת לכלל המערכת התודעתית (של המטופל) להתרחב ולהכיל את השינוי ההולך ומתרחש, תוך אימוץ עקרונות שיעזרו לו להכיל את האמת או את המצב החדש. אך זה (הבנת התדר) בהחלט מהווה כעוגן יציב או מגדלור המסמן לאורך כל התהליך את הכיוון הרצוי למשוך אליו, מעבר לעבודה עם ההעברות וההעברות הנגדיות (המהוות מלכתחילה הרבה פעמים דרמה “משנית” למקור).

לנו כבני אדם לא קל להתנגד ל”טבע” המדויק שלנו, בעיקר כשזה הופנם דרך מערכות היחסים עם ההורים בגיל ינקות וחלק נכבד מהפסיכולוגיה שלנו מתיישב על האופן שבו הזינו אותנו או היטיבו להבין את הצורך שלנו, ולספק אותו בצורה מאוזנת דיה, המאפשרת לנו גם לחוש תסכול אך לא להיות מובס על ידי התסכול, ובפעמים אחרות גם להתרגל להזנה לא מדוייקת.

לכן הרבה פעמים, בעיקר בעבודה מול קשיים לנהל מערכות יחסים זוגיות, או למצוא את המערך המשפחתי הנכון עבורנו, דרושה עבודה שעצם המגע בה מרגיש כל כך לא נוח, שאנו נרצה להתנגד ולברוח. ובעצם להשאר במקום נוח שגם אם הוא מצמצם או מסרס הוא יותר קל להכלה מאשר לנסות ולהכנס למרחבים הגובלים ביכולת שלנו להכיל חרדה ופחד מהלא נודע, או לחזור אחורה לחפש איפה זה יושב. הרי בינינו, למי יש כוח לחזור ולהתעסק בדברים שלקח לנו כל כך הרבה זמן למקם במקום שמאפשר לנו לחיות בנוחות מספקת כדי להרגיש שאנו נהנים מהחיים?

אבל בתוך כל זה יושבות שלל אפשרויות בלתי נגמרות לגבי כל מה שאי פעם חלמנו להיות או חשבנו שאנו אמורים להיות, ואיכשהו החיים משכו אותנו הלאה תוך התעלמות על מנת לשרוד. 

השאלה היא האם בדרך לא שכחנו לחיות. לחיות באמת.

גבריאל פולונסקי - מטפל, סופר, כותב ומלחין, שר, מצייר, כואב ומתענג, עצוב ושמח, גם סובל, וגם מתמודד, הכי קטן והכי גדול, לפעמים בינוני, סך הכל הולך בדרך.

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה

בלוגים נוספים