צור קשר
...Loading...

משאבים בימי קורונה - אורית לואיס

בעת המשבר הנוכחי, בו הקרקע מתערערת, מציאות פיזית ונפשית חדשה ולא מוכרת "מתהפכת" עלינו לפתע אנחנו נדרשים "לסגל" את עצמנו ולתפקד במהירות בכל רבדי החיים הגלויים והסמויים.

להחזיק את עצמנו ולשרוד את התקופה, שנוסף להיותה מטלטלת ברבדים העמוקים ביותר, גם אין לה תאריך תפוגה והאור שבקצה המנהרה יותר מעונן מבהיר.

ממש בתחילה לקראת סוף מרץ, אחרי כשבוע של שוק שמתי לב שאני מחפשת עוגנים בעבר. מחפשת בטחון, בטחון במשהו מוכר. מצאתי את עצמי מפשפשת וקוראת טקסטים שכתבתי פעם, תולה ציור שציירתי וחיכה למקומו לא מעט זמן. במרחב הכללי, צצו תוכניות נוסטלגיות בטלוויזיה (זהו-זה ועוד.. זה קצת מסגיר את גילי אבל מילא..). היה בזה משהו מנחם ונעים שעצם קיומו איפשר מרחב נשימה אחר, ידוע בטוח ומרגיע.

בין עבודה מעטה, עוגנים, מטלות יומיות וצריכת חדשות מבוקרת מאוד, נוצרו כיסי זמן לא מבוטלים (מסתבר שהימים מאוד ארוכים) שהאוטומט הפרטי שלי שואב אותי לתוכם באכזריות אל אזור בהייה וחוסר ריכוז.

**פאוזה**

חוזרת בזמן; השנה 1991; מלחמת המפרץ;

אני בשנה ד' בלימודי עיצוב גרפי במכללה בחיפה. שנה אחרונה בלימודים, עסוקים מעל הראש בפרויקטים אישיים. בפעם הראשונה ששמעתי טילים מעל ראשי. למיטב זכרוני -הושבתנו חודש מהלימודים, משגרת החיים. הסתובבנו ברחובות כמו זומבים עם קופסאות קרטון חומות לכל מקרה.

הייתי משותקת.

עבר הזמן וחזרנו לספסל הלימודים, לסיום השנה. במיוחד זכור לי פרויקט ענק של קמפיין לחברות יין ובירות שנקטע, וחזרנו אליו בתום המלחמה. קשה לי לתאר במילים, אך אני זוכרת ממש בגופי את החוויה המופתעת וההמומה שחוויתי מול פרויקט אחד מסויים מדהים ביופיו שיצרה אחת הסטודנטיות שלמדה איתי, בנוסף לאחד שכבר התחילה קודם.

לא הצלחתי להבין איך בתקופה רווית המתח שהייתה זה היה אפשרי לה.

**אז איך זה קשור להיום?**

מתוך זמני "הבהייה" שחוויתי פתאום הבזיק בי הזיכרון הזה, כמה קינאתי בה אז, על היכולת להיות יצירתית בזמן כה מתוח ולא פשוט. אז כן, לכל אחד מאיתנו יש מנגנונים ודפוסים שונים, שפועלים אוטומטית, ועוזרים לנו לשרוד מצבי לחץ ומשבר בדרכים שונות. אין טובים יותר, וטובים פחות, הם פשוט שונים כפי שאנחנו שונים. השפע שנוצר באינטרנט, כתוצאה מאנשים ,שהדרך שלהם לצלוח את הזמן הזה, הייתה בעשיה מרובה, אפשרה לי לבחור להפוך את התקופה למשמעותית ומפרה בלמידה מסוגים שונים שפתאום הייתה מאוד נגישה.

וכן גם יצרתי לעצמי פרויקט תיעודי קטן שעדיין אינני יודעת לאן יפתח.

מה הפך את התקופה הזו למשמעותית עבוכך?

תודה שהייתם

אורית

#אפקטקורונה_100