צור קשר
...Loading...

ארונות של א-מונוגמיה ולהטב"קיות - החוויה הגופרגשית של הארון שלי

במובנים רבים, הקהילה הא-מונוגמית דומה ומקבילה וחופפת לקהילה הלהטב"קית (Poly is the new gay):

שתי הקהילות מתמודדות עם דחיה חברתית, חוסר הבנה של החוויה שלנו, בושה ואשמה בכל מה שקשור למיניות ולמע' היחסים שלנו - וכל אלה יוצרים כניסה לארונות.


אנחנו, בקהילות הלהטב"קיות והא-מונוגמיות, מדברים בגלוי על עצמנו בקבוצות המיועדות לנו או במעגלים הקרובים לנו, אבל כמה מאיתנו חיות לגמרי מחוץ לארון? שמות תמונות ופוסטים של בני או בנות הזוג שלנו בפרופיל האישי, מספרים למשפחה ולשכנים, בעבודה ובוואטסאפ של ההורים בבי"ס?
כמה מאיתנו מחזיקים את הסוד של החיים השונים שלנו, ואיך זה משפיע עלינו?

אני כבר שנים מחוץ לארון הלהטב"קי, כדיפולט בחיים וחרף מחירים לא קלים ששילמתי לפעמים. בשנים האחרונות אני יוצאת בגלוי מהארון הא-מונוגמי. וזה היה אותו תהליך - לספר לחברימות, לספר להורים, לספר בפייסבוק, לדבר על זה בכללי.
אבל כשהתחלתי לצאת עם נשים א-מונוגמיות בארון - זו היתה חוויה של להיכנס אליו מחדש.

מכיוון שאני חווה דרך הגוף, התחלתי לשים לב כמה הדחיה החברתית, הבושה והארונות שהייתי צריכה לצאת מהם כל השנים האלו - עוד יושבים עמוק בתוך הגוף שלי, ומשקפים את היחס לי אליהם ואת ההשפעה שלהם על כל החיים שלי.

אז עשיתי לי תרגיל חקירה (כמו תמיד) על החוויה הגופרגשית של הארון שלי:
* התבוננתי איפה הארון שלי יושב בגוף - הוא ישב בגרון. הנחתי שם יד כדי לחדד את התחושה.
*התבוננתי איך מרגיש הארון בגוף, אילו תחושות עולות בי - עלה כיווץ בכתפיים שהרגיש כמו לשאת עול כבד, הרגשתי הצטמצמות בבית החזה, שרצה לקחת נשימה עמוקה בכל פעם שנזכרתי בתחושה של היציאה מהארון. הגוף רצה לעשות תנועה של דחיפה. אז עשיתי.
* התבוננתי ברגש שעולה - ועלו עצב ואובדן וכעס ורצון למרדנות.
* התבוננתי במיינד - ועלו דימויים שלי כנקודה קטנה בתוך ארון חשוך, ודמויים של שבירת קירות. עלו המילים "כלא" ו"לברוח". עלו תחושות של לרצות לצאת מהעור שלי.

אני מתקשה עם הארון הא-מונוגמי, אבל אני מבינה אותו ומקבלת את המצב. דווקא בגלל שאני מתקשה עם זה - משום שחוויית הארון מוכרת לי בחיים כל-כך. אני מבינה את ההכרח שלו, את ההגנה והשמירה שלו עלינו (גם עלי הוא שמר לא פעם) - לצד היתרונות שיש ביציאה ממנו. אני מתקשה כי אני מחוץ לארון בכל דבר אפשרי, אבל מבינה גם שזו פריווילגיה ועבודה של שנים, שלעיתים נשאה בתוכה מחירים כדי להגיע למקום הזה.

האם אתןם מזהות איך ואיפה הארונות שלכם (כל סוג של ארון) יושבים בגוף?
מוזמנות ומוזמנים לשתף.

*

בלוגים נוספים