צור קשר עם אורלי
...Loading...

אורלי זילברברג

פסיכותרפיסטית גופנית ומנחת מעגלי הקשבה, מטפלת בקליניקה פרטית ברמת ישי.  

בוגרת מסלול חמש שנתי בפסיכותרפיה גופנית במכללת רידמן ומטפלת כעשור במבוגרים ומתבגרים. 

מלווה ותומכת באנשים בתקופות של מעברים ובעתות משבר ומתמחה בהתמודדות עם אבדן.

 
לאור ניסיוני רב השנים בעבר בעבודה עם נוער כמורה ומחנכת, אני מטפלת כיום גם במתבגרים הכואבים

הוויה של חרדה חברתית, מופנמות ודימוי עצמי נמוך.

לעיתים מגיעים לקליניקה נשים וגברים החשים תקיעות, ריקנות וחוסר משמעות.  

"החיים שלי דבש" אמר לי מטופל, "אז למה אני מרגיש כבוי וחסר שמחת חיים"?

רייך, אבי הפסיכותרפיה הגופנית הצביע על כך שרגשות כלואים, חוויות קשות וזיכרונות נחקקים 

בגופנו ומשפיעים עלינו במישור הרגשי והגופני. המתח המוגבר מתקבע בגוף 

וגורם להקשחת שרירים ולהגבלת הנשימה, דבר המהווה בלם זרימה היוצר תקיעות וחוסר חיבור לתחושות ולרגשות.

 
טיפול המשלב הקשבה לגוף יביא לידי התעוררות שלו ויאפשר התבוננות במגוון רגשות שונים העולים 

ויביא לידי חוויה של שחרור וליכולת לחיות חיים מלאים יותר.

ישנם  רגעים בתהליך הטיפולי בהם אני מתמלאת התרגשות גדולה. רגעים עם איכות קריסטלית

שצפים פתאום בחדר, כאשר תחושה שהייתה כאוטית וקשה הופכת להיות בהירה, מזוככת וצלולה. 

אני מאמינה מאד ביכולותיו של אדם בתקופה קשה, לגלות בתוכו כוחות ועוצמות דרך תהליך של 

התבוננות והקשבה לקול הפנימי התורם לחיבור לאני האמיתי, האותנטי, וכן ביכולתי המיטיבה להיות שם אתו.


התהליך הינו הדרגתי ומתקדם בקצב המתאים תוך בניית יחסי אמון וחיבור למשאבי הכוח הקיימים 

במטופל ואשר נרכשים בתהליך. 

הכלים בהם אני משתמשת: עבודת נשימה מודעת, מיינדפולנס, שילוב אומנויות ואקופרוסורה (טכניקת מגע). 

כולם משלבים שיחה ומותאמים לכל אדם על פי צרכיו. 



ניתן ליצור איתי קשר טלפונית או במייל. 

נייד: 052-3332083  

orlisilver@gmail.com

בלוג

הרהורים על המרחב בין כאב לאושר
תאריך: 15/7/2019 11:37:00

"דיוק הכאב וטשטוש האושר. אני חושב

על הדיוק שבו בני אדם מתארים את כאבם בחדרי רופא.

אפילו אלה שלא למדו קרוא וכתוב מדייקים:

זה כאב מושך וזה כאב קורע, וזה כמו מנסר

זה שורף וזה כאב חד וזה קהה. זה פה, בדיוק פה

כן. כן. האושר מטשטש הכול. שמעתי אומרים 

אחר לילות אהבה ואחר חגיגות, היה נפלא,

הרגשתי כמו בשמים. ואפילו איש החלל שריחף 

בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר, אין לי מילים.

טשטוש האושר ודיוק הכאב

ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם 

את האושר העמום ואת השמחה".


יהודה עמיחי מתאר בשירו את האופן המאוד פיזי בו אנחנו נוהגים לתאר במילים חוויה של כאב ואת הנטייה שלנו לדייק אותו, לעומת הדרך בה אנו נוטים לתאר חוויה של אושר. 

למילה אושר, שעל-פי הגדרתה המילונית מתארת הוויה של שמחה, נחת והתרוממות רוח, אנו ממעטים להצמיד שמות תואר ואם כן, אלה מילים היוצרות תמונה הרבה יותר מופשטת ופחות פיזית ("אושר עילאי", "אושר צרוף", "אושר גדול") וכמו בשיר, כדי לתאר תחושה מרוממת נפש, נשתמש במילים כגון: "נפלא" ו"נהדר". 

ניתן אולי לומר שבמהותו של האושר קיים משהו חמקמק, ולעיתים הוא מופיע בתודעה שלנו כזיכרון.

"על-הרוב, כשעוברת עלינו חוויה של אושר, אין אנו יודעים על כך אותה שעה. רק כחלוף האושר, וכאשר השקפנו עליו ממרחק, מתגלה לנו פתאום - לפעמים אגב פליאה רבה - עד מה מאושרים היינו."  (מתןך זורבה היווני)

התגובה הפיזיולוגית שלנו לכאב היא כיווץ והתגובה שלנו לאושר היא התרחבות. למעשה כיווץ והתרחבות יחדיו מבטאים את תמצית החיים: נשימה. פעימת לב. למרות השוני המדובר, לפעמים נגיב פיזיולוגית לכאב ולאושר באותו אופן. האסוציאציה הראשונה שבדרך כלל עולה לגבי בכי היא כאב, אך מקובל גם לומר: "הוא בכה מאושר".

בשורשי הכאב יש פוטנציאל לצמיחה לתוך גילוי חוויה של אושר, אשר בגלל אופייה החמקמק וכביכול הפרדוקס שטמון ביניהם, לעיתים נפספס לראות זאת. למעשה, "רק אם נדבר אצל הכאבים" , רק אם נדע לשהות במקום הזה של הכאב נוכל לחוות גם אושר. 

"הבזבוז הגדול בחיים, טמון באהבה שלא הענקנו, בכוחות שלא ניצלנו, בזהירות האנוכית שאינה מוכנה לסכן דבר ואשר בניסיונה להתחמק מן הכאב, מחמיצה גם את האושר." (מרי צ'ולמונדלי). 

בין אושר לכאב קיימים יחסי גומלין שדומים בעיניי לאלה הגלומים ב Yin- ו- Yang. קיימת תנועה ביניהם . לאף אחד אין קיום ללא השני והם לא יימצאו במידה שווה.

כשאנו מבינים שכאב אינו מצב סטטי, הוא משתנה (נחלש, משתחרר). משהו בדחיסות שלו פוחת, ניתן לנשום ביתר קלות ולעיתים יתפנה מקום לתחושות שונות כמו שמחה והתרוממות רוח. אז גם נוצרת פניות לחוות את  אותן תחושות בצורה פחות מטושטשת  ויותר מדויקת. 

לפני כמה שנים הייתי ביוון, שם השתתפתי בסדנה שבה באחד הבקרים יצאנו לטבע והתנסינו בריקוד אותנטי בעיניים מכוסות. זו הייתה תקופה בה עדיין התמודדתי בכאב גדול עם אובדן שטלטל את חיי. טיפסתי על אחד הסלעים ונשכבתי על בטני כשראשי כלפי מטה ולאט לאט החלה להתהוות שם תנועה, הדמעות פרצו ותחושות של שחרור ופליאה מילאו אותי.

כשהתאספנו אחר כך וישבנו באחד הנקיקים כדי לשתף את חברי הקבוצה בחוויה, סיפרתי בביישנות מה , כאומרת דבר שטות, שתוך כדי התנועה ראיתי מפל מים. אחת המנחות הביטה בי ואמרה בשקט: "ראיתי אותו ", ומילים אלה נחוו על ידי כ"ראיתי אותך". האמירה הזו שלה הציפה בי התרגשות גדולה. משהו בשיקוף, בשתי המילים שאמרה הנכיח עבורי את החוויה. שתי המילים שנאמרו מתוך קשב אמפתי, סייעו לי לחוש את המשמעות שהייתה לעוצמת החוויה שניה לפני שהופעל האוטומט - מנגנון הציניות, והרגע המכונן היה קרוב לוודאי מתעמעם ונמוג לפני שהייתי שמה לב אליו.

כשאני נמצאת עם מטופל במחוזות הכאב שלו, מרגשת אותי כל פעם מחדש התנועה שלעיתים קטנה ובקושי מורגשת, שמתחילה להתרחש בתוכו לתוך תהליך טרנספורמטיבי, המאפשר שחרור ומפגש עוצמתי עם תחושות מרוממות נפש ומרחיבות לב שמוטבעות בו, מעצם השהייה בהן באותו רגע ובהסבת תשומת הלב אליהן.


מקורות:

עמיחי, י. (1998). פתוח סגור פתוח (107-108). ירושלים ותל אביב : שוקן.

קאזאנצאקיס, נ. זורבה היווני. (2003). תל אביב :עם עובד.



אורלי זילברברג - פסיכותרפיסטית גופנית ומנחת מעגלי הקשבה. ליווי ותמיכה בתקופות של מעברים ובעתות משבר.

לכרטיס של אורלי

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה

לחיות בקשר עם גופנו
תאריך: 5/9/2019 19:14:00

בין הברקנים שצמחו כבר

פרח קטן בצהוב זהב

אמר "נוכח".

מה כבר יכולתי לעשות?

אמרתי גם אני "נוכח".

גם השמש זרחה.

(יאניס ריצוס)

לחיות בקשר עם גופנו

אחד הנושאים המרכזיים, המהווים ערובה למיצוי חיינו באופן ממלא ומספק, מתקשר למקום של תחושת הנוחות שלנו עם עצמנו ועם אחרים. מדובר על מידת יכולתנו להרגיש נוכחים ונראים, להיות מסוגלים לנהל מערכת יחסים בריאה ומפרה עם הסובבים אותנו, תוך שמירה על החיבור לעצמנו ועל והיכולת לתת ביטוי למי שאנחנו באמת. 

לא מעט אנשים מתקשים לבטא את עצמם ואינם מצליחים לחוות את חווית הניראות של אישיותם האותנטית. הם מצמצמים עצמם, לעיתים מנסים לרצות את הסביבה, מתפשרים על הרבה דברים בחייהם וסובלים מעכבות ופחדים. לא מעט אנשים משקיעים אנרגיה רבה בהסתרת האני האמיתי שלהם וכלפי חוץ מנסים לעמוד בכל התחייבויותיהם, כשלמעשה הם חיים בניתוק מיכולותיהם ומתשוקתם וחשים ריקנות ותסכול.

רבים עסקו באספקטים שונים בתיאוריות על האישיות המובילה להבנת גורמי רקע לבעיות בביטוי עצמי. בראייה הפסיכואנליטית, מנקודת המבט של תיאוריות יחסי אובייקט ומזווית הפסיכולוגיה של העצמי, ניתן למצוא קשר בין אי תקינות בשלבים המוקדמים של התפתחות האישיות לבין עכבות המרחיקות אותנו מעצמנו וחוסמות אותנו רגשית. 

בתפיסתה של הפסיכותרפיה הגופנית, נוכל להיות מחוברים לעצמנו ולהרגיש נראים ונוכחים כאשר נחיה בקשר עם גופנו. אסף בן שחר (בן שחר,2013) מדבר על ההנכחה הגופנית (Embodiment) "המתייחסת לאחידות הבלתי נמנעת של הגופנפש - כמו גם למיומנות של חיזוק וטיפוח הקשר בין הממדים הגופניים לממדים הנפשיים של גופנו" (עמ' 204). וכן הוא כותב: "כשאנו חווים את העולם, אנו עושים זאת באמצעות גופנו – וללא חיבור לגוף אנו הופכים אבודים וחסרי בית" (עמ' 135).

אחד הכלים שבעיניי יש לו ערך רב בעבודה האינטגרטיבית בקליניקה, הוא שילוב נשימה וביטוי קולי. בקול ובנשימה יש משהו מאד ראשוני המתקשר ללידה. כאשר עומד להיוולד תינוק, ישנו הרגע המרגש שבו יגיח לאוויר העולם יחד עם הציפייה הדרוכה לא רק לראותו, אלא גם לשמוע את קול בכיו, שהוא בבחינת הוכחה שהתינוק עשה בבטחה את המעבר ויכול כעת לנשום בכוחות עצמו.

הפעולה הראשונה שאנו מבצעים כאשר אנו באים לעולם, היא לנשום את הנשימה הראשונה ושואפים לתוכנו חיים. עם מותנו אנו משחררים את עצמינו מהחיים בנשימה האחרונה. הנשימה היא תהליך המשפיע על הפעילות התקינה של התאים בגוף. בנשימה וגם בקול משתקפים הרבה היבטים של החוויה האנושית. דרך ההתבוננות בהם אפשר ללמוד הרבה על מצבנו הרגשי, הפיזי והמנטאלי.

מעניינת ההתייחסות הקמאית לקול ולנשימה במיתוסים קדומים של סיפור הבריאה. בריאת האדם ע"י נשיפה: בספר בראשית " וייצר ה' אלוהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה". בדרום מזרח אסיה קיים מיתוס בריאה המתאר כיצד יצר אלוהים את בני האדם הראשונים מאדמה ועורר אותם לחיים בנשיפה אל תוך "הנקודה הרכה" בגולגלתם (ויליס 1999). בריאת האדם ע"י הגיה בקול "ויאמר אלוהים ויהי אור ויהי אור". דוגמא נוספת היא המיתוס של המצרים העתיקים שהאמינו שהאל תות ביטא שם של אובייקט ובכך גרם לו להיווצר. וכן דוגמאות מתרבויות נוספות: אגדות ההופי מספרות על "אשת העכביש" אשר שרה את שיר הבריאה מעל קיבלו חיים באמצעות כוח הנשמה של הקול" (גולדמן 1999).

עבודה בעזרת קול מצריכה פיתוח של מיומנות ההקשבה. תוך כדי הקשבה ניתן לעשות סינון משמעותי לחלק מהקולות הפנימיים שלנו ולזהות את אלה שפיתחנו עם השנים העובדים על אוטומט. קולות המדברים ביקורת עצמית, רגשות אשם, פחדים  – מגוון של קולות העשויים לחסום ולמנוע מקולות חדשים לבוא לידי ביטוי, ולקדם את התפתחותנו וצמיחתנו. בהקשבה לביטוי הקולי של הכאב, נשמעים הקולות האוטומטיים ונחשף מקור הסבל. בטיפול ניתן לעבור תהליך של הטמעת הקולות החדשים והמעצימים המתעוררים בתוכנו. מיומנות ההקשבה לגוף תלויה ביכולת שלנו לנשום. "כאשר נשימתנו חופשית, יכולת ההקשבה שלנו גדלה" (שמיר, 2006).   

את המשמעות של הנשימה המעגלית (הנשימה המודעת) בטיפול ניתן לתאר כתהליך המחזורי של גאות ושפל. שאיפה ונשיפה. התמלאות והתרוקנות. בתנועה של "גל רודף גל" נוצר ריתמוס המאפשר לתכנים שונים, חלקם רגשיים וחלקם פיזיים, לעלות ולצוף למודע.

בתנועה הזו המוכלת, במרחב עוטף ובטוח, יש ומשהו בתוכנו יפתח ונוכל לרגעים להתחבר מחדש לניגון המקורי והאמיתי שלנו ויש האומרים שזו תחושה, חוויה, של חזרה הביתה.


ביבליוגרפיה:

            1.  בר, א. (2000). מסתרי הקול האנושי. חיים אחרים , דצמבר 2000: גליון : 51. 

            2.  בן שחר, א. אנטומיה של טיפול. פרדס. חיפה. עמ'  204, 135, 134.

            3.  גולדמן, ג. (1999). צלילים מרפאים. אח. עמ' 36-37.

            4  . ויליס ר. (1999). המיתולוגיה של עמי העולם. הד ארצי. אור יהודה. עמ' 22.. 

            5.   שמיר, א. (2006). קול הרוח על יכולתו של הקול לרפא. עמ'  29, 32, 49-41, 88, 89, 125 ,126.  


אורלי זילברברג - פסיכותרפיסטית גופנית ומנחת מעגלי הקשבה. ליווי ותמיכה בתקופות של מעברים ובעתות משבר.

לכרטיס של אורלי

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה