צור קשר עם אילה
...Loading...

איילה שושני

מתמחה בחוג לפסיכותרפיה גופנית בשיטת ביוסינתזה בקמפוס ברושים, וחוקרת את תחום הפוריות, מיניות האישה והמחזור החודשי, בשילוב תהליכי ריפוי טבעיים.

בנוסף, מנהלת אתר ותוכן בפורטל לפסיכותרפיה גופנית, ובעלת B.A בקולנוע וטלוויזיה מאוניברסיטת תל-אביב

חלק גדול מאיתנו עוברות חיים שלמים ללא קשר אמיתי למהות הנשית שלנו וללא מודעות לעוצמה ולתבונה שנמצאות בה. הרחם, מקור היצירתיות, החיים והבריאה, מחברת אותנו לנשיות העמוקה ומלמדת אותנו לתת אמון ואהבה בעולם, להרפות ולשחרר אחיזה, ולהסכים להתמסר. כשלומדים את שפת הרחם, כששוקעים בנינוחות פנימה ומקשיבים לה באמת, מתגלה אוצר של חכמה אדירה.

הרחם ואזור האגן הם שער למפגש עם רבדים רגשיים ופיזיים עמוקים ביותר, משום שפעמים רבות הם מחזיקים עבורנו רגשות, תחושות וטראומות שלא יכלו להיות מוכלות, בין אם שלנו ובין אם של דורות קודמים לפנינו. אנחנו ממשיכות להחזיק הכל בפנים, לפעמים שנים, עד שהגוף מדבר אלינו ומאותת לנו ע"י יצירת סימפטום גופני (כאבים בווסת, דימום כבד, אי סדירות, הפסקת ווסת, אנדומטריוזיo וכו') שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי.

"יש לפעמים, רגע בחיים של אשה שצריך להיות לה לרחם ולהמתין איתה בסבלנות עד שתבוא פתיחה מלאה של ליבה" (חלי ראובן).

בואי ללמוד להיות רחם טובה ומטיבה עבור עצמך, להקל ולהפסיק את כאבי הווסת, לנתב את כוח היצירתיות והבריאה שבתוכך לחיים, ולגלות את דרך הריפוי הטבעית והייחודית שמתאימה לך.

*מקבלת הדרכה מקצועית.

*מבוטחת עם ביטוח מקצועי.


בלוג

תחושת בטן
תאריך: 27/5/2019 15:14:00

בשבת האחרונה, עם רדת החום, הלכתי עם חברה לטיול ברוטשילד לעבר כיכר הבימה. מולנו המון של אנשים הולכים וחוצים, מתוכם עשרות נשים, צעירות, מבוגרות ונערות. תהיתי ביני לבין עצמי כמה מהן נמצאות בקשר עם הרחם שלהן, מרגישות אותה, מדברות איתה, מניחות עליה יד אוהבת.

כמה פעמים שמעתן בשיחה בין חברות מישהי שמדברת על הרחם שלה? שמשתפת "היום הרחם שלי עצובה"? לילדים יש את היכולת להתבטא בחיבור ובטבעיות כזאת. אנחנו מלמדים אותם שבמרכז החזה יש לב, ואז הם יכולים להרגיש ולומר "הלב שלי שמח". כמה מאתנו מלמדות את הילדות שלנו באותה הצורה שיש להן רחם, איפה היא נמצאת בגוף, איך היא נראית ואיזה תחושות יש בה חוץ מכאב?

כל כך הרבה נשים סובלות מכאבים בזמן הווסת. המחקרים היום מדברים על כשבעים אחוז מהנשים בגיל הפוריות, שסובלות מכאב כזה או אחר. למדנו שזה "נורמלי", שזה "בסדר" לכאוב ככה. למדנו להמשיך לתפקד כרגיל, להסוות את הכאב, לקחת משככי כאבים ולא להתלונן יותר מידי. אם אפשר אז כדאי גם להסוות את כל העניין עם שמות אחרים כמו "מחזור", ״הדודה באה לביקור״ או "התחרבנתי", ולהסתיר טוב טוב את התחבושת והטמפון כשאנחנו הולכות לשירותים.

כל כך הרבה הסתרה, כל כך הרבה כאב... דורות של נשים שלא יוצרות קשר אינטימי עם הגוף, רחוקות או מנותקות מהרחם של עצמן, ממשיכות את ההעברה הבין-דורית של הטראומות המשפחתיות, סובלות מדימום כבד, כאבים, אנדומטריוזיס, שחלות פוליציסטיות ועוד ועוד.

אני מאמינה שזה אפשרי לעצור ולעשות שינוי.

כל מה שצריך הוא להסכים לבחור אחרת. לבחור בחירה עמוקה וכנה.

אף אחד לא יכול לעשות זאת בשבילך. אף אחד גם לא מחזיק בידע שאת צריכה ״להשיג״ או יודע יותר טוב ממך על הרחם שלך. כל החוכמה והתבונה, כל התשובות, נמצאות כבר בתוכך. צריך רק ללמוד להקשיב...

הניחי יד על בטנך והקשיבי

הקשיבי לנשימותיך, לנוכחותך,

לפעימת החיים העוברת דרכך.

הקשיבי למנגינה העולה בך,

והשמיעי קולך.

רקדי את מי שאת,

מניעה בחופשיות את אגנך.

התבונני בך בעיניים טובות,

נפעמת מיופייך.

אהבי את גופך, את מקדשך,

ועשי שלום בין כל חלקיך.

התאספי אל מעגל הנשים הקורא לך,

והיזכרי בעוצמה ובידע העתיק השוכן בך.

דברי עם הרחם שלך

הניחי יד על בטנך והקשיבי.


איילה שושני - טיפול רגשי לבריאות נשית.

לכרטיס של איילה

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה

אנדומטריוזיס מה?
תאריך: 9/6/2019 15:38:00

בפעם הראשונה ששמעתי את המילה אנדומטריוזיס הייתי בהתאוששות אחרי ניתוח. כמה ימים קודם לכן הגעתי לחדר מיון בעקבות כאבי בטן חזקים ושוחררתי עם אבחנה של דלקת בשריר. חזרתי הביתה, מקווה להרגיש טוב יותר, אך הכאבים הלכו והתגברו. לאחר כמה ימים הגעתי שוב לחדר מיון והפעם ביקשתי להגיע למחלקת נשים. אם תשאלו אותי היום איך ידעתי לבקש הפנייה דווקא לשם, לא תהיה לי תשובה. זאת הייתה לגמרי תחושת בטן…

גם במחלקת נשים עברתי סדרת בדיקות, ובסופה קיבלתי מכתב שחרור עם האבחנה שאין לי כלום. הייתי המומה. שאלתי את הרופאה איך יכול להיות שאני מתכווצת ומתפתלת מכאבים והם משחררים אותי? הרופאה ענתה שכל הבדיקות יצאו תקינות, ואני עניתי שאני מכירה את הגוף שלי ויודעת שמשהו לא בסדר. מיותר לציין שהרופאה מאוד לא אהבה את התשובה שלי. היא קראה למנהלת המחלקה לחדר כדי שהיא תסביר לי את מה שאני מסרבת להבין. מנהלת המחלקה ישבה מולי למשך רבע שעה והסבירה לי שאני מאוד רגישה לכאב, יותר מאישה ״רגילה״ ולכן אני מגזימה אותו ולא ממש כואב לי. היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה: ״תקשיבי לי, אני מנהלת המחלקה ואני נותנת לך את המילה שלי שאין לך כלום״. אך אני סירבתי לקבל את מכתב השחרור. הרגשתי את הגוף שלי זועק לעזרה, ובשלב הזה גם שקוף וחסר אונים.

משם העבירו אותי למחלקת כירורגיה והתגלה שיש לי גידול בבטן. אני לא אשכח איך לצד הפחד והחשש מהגידול, עלתה בי גם תחושת הקלה - הכאב שלי אמיתי, אני לא מדמיינת… למחרת בבוקר כבר נכנסתי לניתוח, ובסיומו הרופאה בישרה לי שהגידול הוא הצטברות של תאי רירית הרחם ושיש לי אנדומטריוזיס.

״יש לי מה?״ שאלתי אותה, לא מצליחה להבין את המילה המוזרה, אך מודה לה מעומק ליבי על כך שנתנה שם ותוקף לתחושותיי.

אנדומטריוזיס (אנדו - פנים, מטריום - רחם) היא מחלה שבה רירית הרחם - הרקמה שמצפה את הרחם מבפנים ונושרת יחד עם דם הווסת - נודדת או גדלה באזורים שמחוץ לרחם (שחלות, חצוצרות, חלל הבטן, האגן ועוד). למרות שנשים רבות סובלות מהמחלה, אין היום תיאוריות רפואיות חד משמעיות לגבי היווצרותה, הסיבה לכאבים ובעיקר אין דרך להחלמה ולריפוי מלא ברפואה הקונבנציונלית. ברוב המקרים ההמלצה תהיה לקחת גלולות כדי למנוע את התעבות רירית הרחם, אך בחוויה שלי זה כמו לשים פלסטר ולא לראות את הפצע. הגלולות יכולות להפחית את הסימפטום למחלה, אך לא מטפלות במחלה עצמה. העובדה היא שהגוף שלי בחר לא להוציא החוצה את כל דם הווסת, ועבורי זה היה סימן שקורא לעצור ולבדוק, לשאול שאלות על מערכת היחסים בין הגוף לנפש, על הקשר של המחלה לתכנים רגשיים, לחקור את איזור האגן והרחם, ולהעמיק בסיפורים של הנשים במשפחה שלי.

זה היה מסע מרגש, כואב, מאתגר, מהנה ובעיקר מרפא. הכאבים הלכו ונחלשו עד שפסקו לגמרי. הדימום פחת והווסת התקצרה. האנדומטריוזיס היה לי כמתנה. הוא נתן לי את האפשרות לגלות ולהיות את האישה שאני במלואי.

ולאחותי לאנדו (כך אנחנו קוראות לה, למחלה) אני רוצה להגיד לך שאני מאמינה לך. אני יודעת מה זה כאבים בלתי נסבלים, אני יודעת מה זה חוסר יכולת לתפקד בימי הווסת ולהרגיש שהסביבה לא מבינה אותך. אני רוצה להזכיר לך שזה בסדר לא להיות כמו כולן. כל אישה היא שונה ולכל אחת הסיפור שלה. סמכי על עצמך ועל התחושות שלך, והאמיני שלצד הכאב שוכנת גם הזדמנות גדולה לריפוי.

איילה שושני - טיפול רגשי לבריאות נשית.

לכרטיס של איילה

הפורטל לפסיכותרפיה גופנית, הנו האתר המוביל בישראל בתחום פסיכותרפיה ממוקדת גוף-נפש-רוח. חזון האתר הוא להשפיע על כמה שיותר מעגלים ולהעלות מודעות לתהליכי התפתחות המשפיעים ישירות על כל מערכות היחסים באשר הם.

התוכן באתר נכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום, באחריותם ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. 

עוד אודות הפורטל, בקישור זה