צור קשר עם איריס
...Loading...

איריס זיו

התמחות: חרדה, מערכות יחסים, הגשמה עצמית, ניהול לחצים, מיינדפולנס
כתובת: קריית טבעון / קיבוץ גלעד (Google map) (Waze)
טלפון: 0524209707
אני ברשת:

פסיכותרפיה נפשית גופנית - מכון שילוב, אוניברסיטת חיפה

M.A. יעוץ ארגוני ומשאבי אנוש אוניברסיטת תל אביב 

B.A. פסיכולוגיה וחינוך - האוניברסיטה העברית

מחיר 

תחת ביטוח מקצועי - כן

תחת הדרכה מקצועית - כן

חבר איגוד - כן

וידאו

אז מה הסיפור שלך?
תאריך: 13/12/2018 21:07:00

אז מה באמת קרה עם בוא החורף, כשהצרצר דפק על דלת ביתה של הנמלה?

אולי כשהיא פתחה לו את דלת ביתה, התרחב בה ליבה, עת נזכרה בשירתו שליוותה את עמלה בכל אותם ימי קיץ חמים. אולי היא הודתה לו, על כל אותם רגעים, בהם התעייפה מן המשא, וצליל קולו היה זה שהאיר שוב את ליבה, והחזיר את נשימתה. 
אולי שמחה כי תוכל סוף סוף לגמול לו על שירתו הנפלאה, ולהזינו מלוא הצלחת בשפע שאספה אל ביתה, וביין המשובח שהמתין להיפתח במחילתה?
אולי כשפתחה את דלתה, ועיניהם ניפגשו, היא החסירה פעימה, וחיבקה אותו קרוב קרוב אל נשמתה. אולי, בסתר ליבה, קיוותה שיסכים ללון בביתה, ולחמם שוב את ימיה ולילותיה החורפיים, בצלילי הנשמה.

אז מה באמת קרה שם, כשהצרצר דפק על דלתה של הנמלה? 
אולי הוא בכלל לא הגיע אל ביתה? אולי עוד הרבה לפני בוא הגשם, הוא יצא לסיבוב הופעות, באיצטדיונים הגדולים, שבארצות החמות? 
ואולי באחת מהופעותיו, הוא עמד על הבמה, הישיר מבט אל הנמלה - חברתו האהובה, שחייכה אליו הישר מן השורה הראשונה, והקדיש לה שיר משיריו. כמה הוקיר ואהב, את הנמלה הנחושה, שאמונתה בו, תמכה בו אל מול הספקות, הפחדים, והעיניים השופטות שפגש. הנמלה שהיתה הקהל הראשון בחייו, שעודדה אותו להמשיך לברוא את ניגון האהבה, שוב ושוב, עד עכשיו.

ואולי...
הצרצר עוד בדרך, 
אולי הוא מהלך בשבילי חייכם, 
אולי דפק לאחרונה על דלת ביתכם, 
ואולי אולי אולי
הוא שוכן בתוך ליבכם.

אז מה באמת קרה שם, בסוף הקיץ, עם בוא הגשמים? 
איזה סיפור אתם מספרים? במה אתם מאמינים?
ואיך זה בורא לכם, את החיים?

איריס זיו - מטפלת בפסיכותרפיה נפשית גופנית ומלמדת מיינדפולנס.

מלווה א.נשים במציאת הדרך לחיות את חייהם במייטבם. לכרטיס של איריס לחץ כאן.

מה עושים כשהים סוער ורוחות החיים מנשבות בחוזקה
תאריך: 20/12/2018 15:24:00

אז מה אתם עושים כשהים שלכם סוער ורוחות חייכם מנשבות בעוצמה?

רובנו מנסים להרגיע את עצמנו ואת הים, נלחמים להחזיר את הדברים למקומם, נאבקים כדי להחזיר לעצמנו שליטה, כך שיהיה לנו קצת שקט...
למעשה, זה כמו לנסות לשטח את הגלים, עם מגהץ חם. זה רק מרתיח את המים.
ואולי הדרך שלכם היא פשוט להחליף ים. לעבור לים אחר, בתקווה שיהיה שקט ומיטיב יותר - להחליף עבודה, להחליף בן זוג, לעבור לבית חדש.
אלא שגם אתם כבר בטח גיליתם, שהרוחות הסוערות רודפות אחריכם גם אל הים החדש. מסתבר שגם בים החדש יש גלים, והרבה פעמים אנחנו מגלים שאלו בדיוק אותם גלים מהם ברחנו - אותו גובה, אותה עוצמה, אותה קרירות של המים.

כשרוחות חיינו סוערות, והגלים מאיימים להטביע אותנו, מה עוד נותר לנו לעשות?

מה דעתכם על האפשרות להגדיל את הסירה שלכם? להרחיב אותה מסירת הדייגים שהיא עכשיו, לספינת מפרשים, או לאוניה?
דמיינו לעצמכם לרגע, את הסירה שלכם הולכת וגדלה.
דמיינו את סיפון העץ שלה הולך ומתרחב. את בטן האוניה מעמיקה ומתבססת.
הרגישו את המפרשים שלה מגביהים מעלה, לעבר השמיים הכחולים. הרגישו את קרני השמש החמימות מלטפות את פניכם, הנשואות בבטחון קדימה, אל האופק האינסופי. תנו לעצמכם להרגיש את לבכם הפועם, המתרגש בציפייה לקראת ההרפתקאות שלפניו. 
דמינו לעצמכם איך זה יהיה לפגוש את גלי החיים כעת...

כשהספינה שלכם גדולה, היא גם יציבה יותר. עדין גלי הים מתנפצים ומרטיבים אותה, אבל לא כל גל מטלטל ומסחרר אותה, לא כל סערה מאיימת להטביע. 
כשלספינה שלכם תהיה קרקעית רחבה ועמוקה יותר, לא כל גל יציף אותה, ותהיה לה יכולת לגלוש על הגלים ביציבות ובבטחה. אז, תהיו סוף סוף חופשיים ליהנות מהמרחבים, מהאופק, מהשקיעות ומהזריחות. תהיו פנויים לכל האורחים והמפליגים המגיעים אל סיפונה. להרפתקאות החיים. לכל מה שתביא איתה הרוח. למה שיביאו איתם הגלים.

באותו אופן שכפית מלח בתוך כוס מים - מלוחה מאוד. אך אותה כפית מלח, בתוך גיגית של מים - הרבה פחות מלוחה. 
כשהמיכל שלך גדל, המים הרבה פחות מלוחים.
העניין הוא, שרובנו משקיעים הרבה אנרגיה וזמן, בנסיונות לצמצמם את כמות המלח, שם יש לנו יחסית מעט שליטה בחיים, במקום להתאמן בטיפוח והרחבת המיכל, שהוא עצמנו.

אבל איך מגדילים את המיכל, אתם שואלים? 
איך מרחיבים את בטן האוניה כך שתוכל לגלוש טוב יותר את אוקינוס החיים?
בתהליך של לימוד ותרגול מינדפולנס, מבססים ומגמישים את שרירי המיכל העצמי שלנו, באופן שאנחנו, מתחילים להתרחב.

אני מזמינה אתכם לתהליך של גילוי וצמיחה, שילמד אתכם איך לגלוש את גלי החיים.
במפגשים, נכיר יחד את הרגלי הגלישה האוטומטיים שלכם. נזהה את אלו שגורמים לכם לסבל ומערבלים אתכם מבפנים.
ונכיר דרכים נוספות, לגלוש את החיים, כך שיהיו נגישות ואפשרויות לכם בתוך ים החיים.
נלמד לשמוט את מה שלא משרת אתכם, ולטפח את מה שמייטיב.

צרו איתי קשר לתהליך ליווי אישי מבוסס מינדפולנס, או להצטרפות לקבוצת לימוד ותרגול מינדפולנס.

איריס זיו - מלמדת א.נשים לגלוש את גלי החיים.
פסיכותרפסטית נפשית-גופנית, מבוססת מיינדפולנס והאקומי.

לפרטים נוספים ולכרטיס של איריס לחץ כאן.


רגעים של ערפל בחיים
תאריך: 24/12/2018 06:38:00

יש רגעים בחיים שנדמה לי שאני הולכת בתוך ערפל, לא רואה את דרכי, בתוך היער העתיק של החיים. רגעים שהעלטה כבדה עלי, ונדמה שאבדה לי הדרך. אני פוסעת בצעדים קטנים ומהוססים, מחפשת בעיניי ובליבי, אחר נתיב האור.

יש רגעים אחרים, עדין בערפל, שאני נזכרת בעונתיות של החיים כולם. 
שאני נזכרת שעכשיו זה זמן חורף. ושהחורף זה הזמן שלי להאט את הקצב, להשתהות, ולנשום. זמן לנוע פנימה, להתקרב אצל עצמי, להרגיל את עיני לחושך, עד שאוכל לגלות בו את האור.

בזמנים כאלה אני מבקשת את עצמי, לבוא אלי בעיניים טובות, בידיים רכות, ובסבלנות אין קץ. מבקשת להתבונן בי פנימה, להדליק ברכות את אור האהבה שבתוכי, להתחמם בחמלתי, ולהתעטף באמונה, שזה זמן מקודש של בריאה חדשה.

שם בתוכי, אני פוגשת את עצמי החכמה והיודעת, שמזכירה לי בתבונת לב
שהחורף הוא חלק טבעי וחיוני במעגל החיים
שזה הזמן של אדמת החיים, לעטוף ולהזין זרעי חיים חדשים. 
שזה הזמן של ערפל החיים להשקות בטיפותיו הקטנות, את האדמה הטובה. 
שזה הזמן שבו העיוורון הזמני, מפנה מקום לראיה פנימית עמוקה. 
שבשקט ובסתר הזה, זרעים חדשים וטובים משרישים עצמם לאדמה המזינה, 
כך שעם בוא האביב, יוכלו לנבוט בברכה, 
להצמיח בעוצמה מעלה, את ירוק גבעוליהם, 
ולהביא לעולם הזה, את מתק פירותיהם.

ועד אז, 
אני מאפשרת לעצמי לשהות ולהשתאות, מתאמנת בסבלנות ובאמונה, מזינה את אש האהבה, ומחבקת את עצמי קרוב קרוב.

לכל האובדים כעת ביער החיים, שולחת לכם חיבוק חם, ושיר.

"סבא, מה לעשות אם אני הולך לאיבוד?
עמוד בשקט. 
עמוד בשקט.
העצים מולך, והשיחים מסביבך, אינם אבודים

היכן שאתה נמצא, זה כאן.
אתה יכול להתייחס לכך, כזר עוצמתי.

בקש רשות לדעת, 
ורשות להיות נודע.

הקשב, 
היער נושם, 
הוא לוחש 'אני יצרתי את המקום סביבך'

עמוד בשקט
היער יודע היכן אתה
תן לו למצוא אותך"

(כתב: דייוויד ווגונר)

איריס זיו - מטפלת בפסיכותרפיה נפשית גופנית ומלמדת מיינדפולנס.

מלווה א.נשים במציאת הדרך לחיות את חייהם במייטבם. לכרטיס של איריס לחץ כאן.

איך לכוון את הצליל הפנימי?
תאריך: 31/12/2018 15:34:00

כמו שהגיטריסט, מקדיש זמן וקשב, לכיוונון המייתרים, כדי שיהיו מתוחים במידה המדויקת. 
כמו שהפסנתרנית יודעת, שמבלי לדייק בכוונון, הפסנתר לא יוכל להשמיע את צליליו המופלאים. 
כמו שהמתופפת מקדישה תשומת לב וידיים רכות, לפתיחה והידוק הברגים של התוף, עד שימתח ויוכל להשמיע את צלילו היחודי. 
כמו שכל נגן, בכל כלי מוזיקלי, לא משכנע את עצמו שכמעט מדוייק, זה מספיק טוב. 
ויודע לזהות את הצלילי העשיר והטהור של הכלי שלו, מיד כשהוא שומע אותו... 
ככה גם אנחנו הנשים.

כשאנחנו עייפות מדי או מתוחות מדי, ממהרות מדי, או מודאגות מדי, הניגון שאנחנו מפיקות מתוכנו חורק, ולא יכול לבטא בצלילות, את תיבת התהודה שאנחנו. 
גם אתן כבר יודעות, שכמעט הצליל שלי, זה לא לגמרי מי שאני, ורחוק עוד יותר מהפוטנציאל של מי שאנחנו יכולות להיות.

עכשיו, בואו ניקח כמה רגעים לכוונון עצמי:
האם בשגרת יומכן אתן מקדישות זמן לכיוונון הגוף והנפש?
האם אתן מקשיבות קשב מלא ופתוח לצליל, שלכן, ומעיזות לתת לו לזרום ולהתנגן בחופשיות ובטבעיות? 
האם שמעתן אי פעם את צלילי נשמתכן המופלאה, הקוראת לכן לחזור הביתה?
האם חשתן את ההתרגשות של החיים המפעמים בכן, כשמיתרי ליבכן משחררים את ניגונכן המופלא, אל אוויר העולם?

העולם עוד מחכה לשמוע

בבקשה
אל תתנו לעצמכם 
לחיות את חייכן 
מבלי שהשמעתם 
את הצליל המופלא 
שאתן



מזמינה אותך להיזכר בצליל נשמתך המופלא - זה שעושה אותך שמחה בלב

ולצאת איתי למסע צמיחה והגשמה אישי

או להצטרף לקורס החדש של נשים נושמות מיינדפולנס, שנפתח ב 1.2. בעין השופט.

יחד נמצא את צליל הנשמה והנשימה.

כל הפרטים בקישור המצורף : https://www.irisziv.com/
שיהיו לנו ימים של מנגינה רכה ומייטיבה

איריס זיו - מטפלת בפסיכותרפיה נפשית גופנית ומלמדת מיינדפולנס.

מלווה א.נשים במציאת הדרך לחיות את חייהם במייטבם. לכרטיס של איריס לחץ כאן.


לעבור ביחד את הלילה
תאריך: 7/1/2019 09:09:00

לפני שנים רבות בארץ רחוקה, נגזר על נער אחד עונש. לעלות על הר מושלג ולהעביר שם את הלילה. עליו להגיע אל פסגת ההר, ללא מזון מים או מחסה. לבדו. 
אם ישרוד את הלילה, הוא יזוכה מעונשו וישוחרר לדרכו. מעטים לפניו שרדו את אימת הלילה על פסגת ההר.

עוד באותו הלילה, הנער נשלח לטפס אל ההר המושלג. ללא מזון או מים, ללא בגדים ומחסה שיגנו על גופו. לבדו. כשהגיע אל פסגת ההר המושלג, והחושך כבר ירד, והקור חדר לעצמותיו, הוא התיישב כשהדמעות קופאות בעיניו והמתין למותו.

בדיוק אז, על ההר שמולו, ניצוץ של אש נדלק. 
כשהאש התרחבה, הוא יכול היה לראות הרחק על ההר שמולו את חברו הטוב ביותר. 
אז הבין בהתרגשות שבשעה שהוא טיפס את ההר שלו, החבר שלו טיפס יחד איתו, וכשהוא הגיע אל פסגתו, החבר שלו התיישב על ההר שמולו. עכשיו מההר שממול, חברו הישיר אליו מבט והצית שם אש גדולה עבורו. 
הם ישבו זה מול זה כל אותו לילה קר ואפל, כשהאש הדולקת על ההר של האחד, מזינה ומחממת את ליבו של האחר. מבטיהם נישאים באומץ זה אל זה ויחד הם נושמים. 
כשהפציע הבוקר וקרני שמש ראשונות החלו להפשיר את השלג הלבן, שניהם היו עדין חיים.

כך סיפרה לי אימי האהובה ישראלה אנג'ל, כשהייתי נערה. סיפור על אומץ לב ועל חברות אמת. ומאז אני נושאת את הסיפור הזה איתי בלב.

יש זמנים שאנחנו לא יכולים לפתור לאהובינו את כאבי הגוף או הלב.
יש מצבים בהם אין לנו דרך להסיר מדרכם את הקשיים והכאב. 
יש זמנים שהדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות עבורם, זה פשוט להיות איתם באומץ על פסגת ההר המושלג, להדליק עבורם את האש, להעביר איתם את הלילה ולאהוב אותם חזק. 
לפעמים זה כל מה שאנחנו יכולים לעשות. הרבה פעמים זה מה שהם באמת צריכים מאיתנו.
ותמיד תמיד תמיד, זה עוזר לשנינו לעבור את הלילה ולהתעורר לבוקר חדש.

מוקדש באהבה לכל מי שנמצא עכשיו על הר מושלג, וקר לו וכואב לו בלב
אני פה על ההר שממול, מדליקה עבורכם את האש עד שיגיע הבוקר  ❤️

איריס זיו - מגלה עם א.נשים איך לחיות את חייהם במיטבם.

פסיכותרפסטית נפשית-גופנית, מבוססת מיינדפולנס והאקומי.

לפרטים נוספים ולכרטיס של איריס לחץ כאן.



לפגוש את הפחד
תאריך: 14/1/2019 07:40:00

אחרי אינספור ניסיונות בריחה, אחרי שביצרה את עצמה ועטתה שיריון מגן, אחרי מניפולציות וניסיונות כושלים למשא ומתן - אחרי שעשתה כל שיכלה כדי להימנע ממנו, היא החליטה לצאת מהמחבוא ולפגוש את הפחד שלה, פנים אל פנים. 
בפתח המחבוא, רגע לפני שיצאה לפגוש את מה שהפחיד אותה עד מוות, שאלה את עצמה שוב ושוב: אבל למה? למה לי לפגוש את הפחד? למה לי לפגוש את הכאב הזה? הוא הרי עלול להרוג אותי...

היא עמדה והקשיבה לתשובות האמיצות של ליבה...
כי בינתיים הפחד מסתובב לו חופשי בעולמה, והיא תקועה לכודה במחבוא הקטן שלה.
כי מרוב פחד, צמצמה עוד ועוד את עצמה ואת מעגלי חייה לפינה קטנה, שכבר אין בה אוויר ואין בה הזנה, וכבר מזמן גם אין בה נחמה. 
כי זו הדרך היחידה בה תוכל לשנות את כיוון התנועה של ספירלת האימה, שהלכה ושאבה את חייה, ולהפוך אותה לכזו שמצמיחה ומרחיבה אותם.
כי כשהיא עוטה שריון ושמה על ליבה חוסם עורקים, היא כמעט מצליחה לחסום את הפחד והכאב. אך לצידם היא מפסיקה להרגיש גם את השמחה והאהבה, ולאט לאט היא נמקה. כי חוסם העורקים לא מבחין בין רגשות כאלה לאחרים, הוא חוסם את כל זרימת הדם והחיים.
כי אם תישאר במחבוא כל חייה, ממילא היא כבר בגדר מתה עבור עצמה, ומכיוון שהפסידה כל כך הרבה מעצמה, כבר אין לה מה עוד להפסיד במפגש עם הפחד. 
כי בעצם, מרוב שפחדה כל הזמן מהמוות, כבר מזמן הפסיקה לחיות את החיים...

היא לא השלתה את עצמה, זה הולך לכאוב היא ידעה, זה הולך להיות מפחיד. 
לא סתם היא התחבאה כל כך טוב עד עתה. 
אבל היום לראשונה היא הרגישה שהיא מסוגלת לזה. 
שזה אולי יכאב, אבל לא יהרוג אותה. 
שיש בתוכה את המשאבים והכוחות הפנימיים שיתמכו בה. 
היא שיננה בליבה שוב ושוב 'זה אולי יכאב, אבל זה לא יהרוג אותי', מזכירה לעצמה שזאת הדרך היחידה שלה לחזור אל חייה, רגע לפני שהם אוזלים מבין אצבעותיה.

ככה סיפרה לי האישה החכמה והאמיצה רגע לפני שיצאה לפגוש את השד שלה. 
היא לקחה נשימה עמוקה לתוכה, פתחה את דלת המערה וצעדה צעד אחד קדימה. 
השד שלה חיכה לה שם בדיוק כפי שציפתה, והיא הישירה אליו מבט אמיץ.
זה כאב והיא נרעדה בתוכה בפחד, 
אך המשיכה להביט בו.
וזה לא הרג אותה.

וכך, יום אחרי יום, היא הסכימה לפגוש בביסים קטנים עוד קצת את הפחד שלה, עוד קצת את הכאב. ככל שפגשה אותם, הכירה עוד קצת אותם ואת עצמה, ולאט לאט הם הפכו קצת פחות מפחידים וקצת יותר ידידים. לאט לאט התרחבו בה אומץ ליבה ואמונתה, והיא יכלה להכיל יותר את פחדיה ואת כאבה. לאט לאט היא החלה לצאת עוד ועוד אל יער החיים שמחוץ למערה, והרחיבה עוד ועוד את מעגלי חייה לעבר הלא נודע.

לספר לכם שהיא חיה באושר ועושר עד עצם היום הזה, שבגבורתה היא כבשה את כל הפחדים וכבר אין כאב בחייה? אתם כנראה לא תאמינו לי. גם אתם כמותה כבר יודעים שבמארג החיים שזורים כל החוטים - השמחה והעצב, הפחד והאהבה. ושמי שחפץ חיים, יהא עליו לפגוש את החיים במלואם. 
אני כן יכולה לספר שבכל יום שעובר מתרחב עוד ליבה, ושיותר ויותר היא מסתובבת קלה וחופשיה ביער החיים, בין פרחים של שמחה וקסם.

נכתב לחיי כל הלוחמות האמיצות שפגשתי ועוד פוגשת בדרך - אתן מעוררות השראה!

איריס זיו - מגלה עם א.נשים איך לחיות את חייהם במיטבם.

פסיכותרפסטית נפשית-גופנית, מבוססת מיינדפולנס והאקומי.

לפרטים נוספים ולכרטיס של איריס לחץ כאן.

מטפלים נוספים

אראל בן צדוק
פסיכותרפיסט ומורה ליוגה. משלב בטיפול טכניקות מתחום המיינדפולס, תרגילי ריכוז ונשימה, עבודת גוף ומרכיבים מהעולם הבודהיסטי. מקבל בקליניקה ביתית בכפר סירקין (מושב ליד פ"ת). מתמחה בבעיות במע' יחסים, טיפול בטראומה, דיכאון ומשברים רוחניים. הטיפול כולל פגישות שבועיות וליווי בסדרה של פעילויות המייסעות לתמוך בתהליך הטיפולי כגון ייעוץ ושינוי תזונתי,פעילות גופנית, תהליכי יצירתיות בתחומי האומנויות ,קול ועוד.
נטע אשוח
פסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס וגוף ברוח האקומי סיבים מתחברים- פסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס גוף, משלבת תהליכי יצירה בטכניקות ליבוד