צור קשר עם אפרת
...Loading...

אפרת נאור דבוש

פסיכותרפיה גופנית בגישה התיחסותית פמיניסטית - טיפולים פרטניים, הדרכה והכשרות לאנשי מקצוע. 

עוסקת מזה 15 שנה בפסיכותרפיה גופנית.
בעשר השנים האחרונות מתמחה בפסיכולוגיה של האישה ובטיפול ממוקד גוף בטראומה, חרדה ודיכאון. 

תחומי התמחות מרכזיים :

  • ליווי תהליכים אישיים, התפתחות אישית והגשמה.
  • מערכות יחסים, זוגיות, יחסי אם בת 
  • דימוי גוף, הפרעות אכילה ואכילה רגשית
  • טיפול בטראומה, טראומה מינית, טראומה מורכבת בילדות
  • טיפול בדיכאון ובחרדה
  • ליווי תהליכי פוריות
  • טיפול בהריון - חרדות ודיכאון בהריון
  • חרדת לידה וטיפול בטראומה בשדה הלידה
  • אמהות, דיכאון לאחר לידה 

לאתר הבית של אפרת דבוש נאור 

נעים להכיר 

אני מרגישה ברמת מזל על כך שמדי יום אני פוגשת נשים שמבקשות להרבות טוב בחייהן ובעולם סביבן. לגדול, להתפתח.
אני פוגשת נשים שמוכנות להכיר את עצמן כפי שהן, לשחרר כאב, לקחת אחריות, להרפות ולסלוח.
נשים אמיצות כלביאות, הפוסעות בשבילים לא נודעים, לומדות להתמסר, לקבל ולהאמין.
נשים אלו ממלאות אותי בהשראה, הן המורות והמרפאות הגדולות של חיי.

כיצד הפכתי למטפלת בנשים?

מאז שאני זוכרת את עצמי, מעסיקים אותי נושאים הנובעים מהחוויה של היותי אישה: אישה בגוף, אישה במערכות יחסים ואישה בעולם. מסע החיים האישי- נשי שלי, עבר דרך לא מעט אתגרים ומהמורות, אשר הובילו אותי למסע ריפוי עמוק ורחמי.

המסע ההחלמה שלי, פתח בפני עולם חדש, עולם מעגלי ומחזורי, שכולו רכות ועוצמה שמתקיימות זו לצד זו.
התעוררה בי אישה קדמונית, חזקה ואוהבת, המכירה במורכבות ובאתגרים שבחיי אשה, בחשיבותה של תמיכה נשית ובכוחה של הקהילה.

משנת 2008, אני לומדת ומתמסרת לחוכמת המעגל הנשי ועובדת עם נשים במעגלי החיים, בהתמחות והתמקדות בגוף, ביחסינו עם הגוף, ביחסי אם בת, הגברי והנשי בעולמי החיצוני והפנימי, במחזור הוסת, בפוריות ובהריון ולידה.עיקר עבודתי עוסק בשאיפה לצמצום חווית הסבל והרחבת החופש להיות בביטוי עצמי אותנטי, במלאות, בסיפוק ובהנאה, כאישה וכאדם בעולם.

אני מאמינה

אני פוגשת בדרכי נשים רבות אשר חוות תהליכי שפל וגאות, שינויים ותעצומות במעגלי החיים.
החזון שלי הוא לסייע להן לחדד ולהעמיק את הקשב ואת האינטימיות עם גופן, מחזוריותן, בריאותן ומיניותן. לאפשר להן תמיכה, הקשבה והיענות למקצבים הטבעיים ולתנועה שהגוף והנפש מבקשים, חיבור לאינסטינקטים ולאינטואיציה נשית וטיפוח יחסים של חמלה ואהבה עם עצמנו, גופנו וסביבתנו.

אני מאמינה, כי לכל אישה דרך משלה, קצב משלה ומבנה אישיות גופני, נפשי ורוחני משלה.
אני מאמינה, כי בתהליך הטיפולי יש ערך עצום בכך שאת הופכת להיות מחוללת הריפוי וההחלמה שלך עצמך. תפקידי מנגד הוא לבסס ביטחון, להזכיר, לסייע, לכוון, להאיר ולתמוך בדרך ובהכרה האישית שלך בכוחותיך.
שוב שוב אני עדה בפליאה לתבונתן הפנימית העמוקה של נשים הנובעת כמעיין מבפנים, מהגוף שיודע.

בארגז הכלים שלי

אל המפגש בינינו אני מגיעה עם כלים מעולם הטיפול הנפשי רגשי הכוללים: פסיכותרפיה גופנית התייחסותית, פסיכולוגיה רגישת מגדר ופסיכולוגיה של האישה, טיפול ממוקד גוף בטראומה, קונסטלציה משפחתית ותרפיה מובססת מיינדפולנס.

הכלים הטיפוליים אתם אני עובדת הם הוליסטים ובעלי הוויה שלמה, והשימוש בהם, בנפרד או בסינרגיה, מאפשר התבוננות רחבה ומעמיד לרשותנו אמצעים מגוונים לעבודה כמו שיחה, מגע, תנועה, ציור וכו'.  במרכז התפיסה הטיפולית שלי עומדת האמונה כי הרבדים והמימדים השונים של חיינו קשורים ומשפיעים זה על זה ועלינו כשלם, וכי החיבור ביניהם חושף אפשרויות חדשות וזרימה טובה יותר בתהליכי ריפוי, החלמה והתפתחות.

בלוג

כוחות וסכנות בגילום מחדש - חלק ראשון
תאריך: 26/12/2018 19:50:00

גילום מחדש הוא כוח חזק ונוכח, בו זמנית חמקמק, הפועל בדרכים יצירתיות ומגוונות.
הכוחות התת קרקעיים שמניעים אותו הם בעלי ערך חיובי מעין כמותו, אך הדרך שבה הוא עשוי לבוא לידי ביטוי רצופה בסכנות.

בשדה הטיפולי המסורתי, הנטייה לשחזורים ולחשיפה חוזרת ונשנית של חומרים טראומטיים, מתוייגים כשייכים לכוחות רגרסיביים הפועלים באופן כפייתי והרסני, אך בימינו ישנן יותר ויותר אסכולות וגישות טיפול אשר מכירות בערך הריפוי העצום הגלום בכוחות אלו ומבקשות לעשות בתנועה זו שימוש מושכל ונכון בחדר הטיפולים.

במאמר הקרוב אני מבקשת להבהיר את המושג ואת הדינמיקה המאפיינת אותו ולסמן את הכוחות ואת הסכנות הגלומים בו.
חלקו השני של המאמר יתמקד ב
תופעת הגילום מחדש כפי שהיא עשויה לבוא לידי ביטוי בחדר הטיפולים וביחסי מטפל מטופל.

זאת בתקווה שידע זה יסמן לנו את האפשרות לעבוד עם כוחות אלו באופן שמניע ומקדם תהליכי החלמה ומצמצם את האפשרות לרה-טראומטיזציה בטיפול ומחוצה לו.

מהו גילום מחדש?

גילום מחדש (reenactment) המכונה לעיתים גם שחזור, הוא דרך בסיסית ואוניברסלית לעבד באופן בונה ויעיל חוויות ואירועי קצה המאופיינים בעוררות גבוהה (חיובית ושלילית גם יחד).

לצורך הבהרת המושג אני מביאה דוגמא מספרו של פיטר לוין:

"שלושה גורי צ'יטה הצליחו בקושי לברוח מאריה שרדף אחריהם בכך ששינו במהירות את הנתיב וטיפסו על עץ גבוה. לאחר שהאריה עזב החליקו הגורים למטה והחלו לשחק. כל גור שיחק בתורו את האריה בזמן ששני האחרים תרגלו תכסיסי בריחה שונים.

הם תרגלו התפתלויות ולאחר מכן טיפוס מהיר על העץ עד שאמם שבה מן הצייד. לאחר מכן קיפצו בגאווה סביב אמם וספרו לה על בריחתם המוצלחת ממלתעות המוות המפחידות" (לוין 1997)


התנהגותם של שלושת הגורים מלמדת אותנו כי הצורך בגילום עולה אל מול המפגש עם סכנה וחווית דחק. הגילום בצורתו הבסיסית ביותר יבוא לידי ביטוי במשחק ובהמחזה של המקרה, כאשר אלו המשתתפים בו ישחקו בכל התפקידים ולא רק בתפקיד בו היו במקור החוויה.

הגורים שבדוגמא ניצלו מסכנה, הם השתמשו במנגנון בריחה אפקטיבי ויצאו מכלל סכנה, כתוצאה מכך הגילום מחדש שלהם, היה בעל אופי משחקי והסב להם הנאה. בהתאם, אנו יודעים שככל תגובת ההגנה לא אפקטיבית ולא מגיעה לידי השלמה, כך משחק הגילום יהיה מורכב יותר, הוא יהיה בעל אופי חזרתי וכפייתי וגם אם יספק הנאה היא לרוב תהיה רגעית כשלצידה מחיר יקר.

אנשים רבים המתמודדים עם טראומה בעברם, יוצרים או חושפים את עצמם, לרוב באופן לא מודע, למצבים המזכירים להם את הטראומה המקורית.
בעשותם זאת הם נפגשים באופן ישיר עם חומרי גלם טראומטיים מהעבר, אשר מורגשים כחוויה עכשווית המנותקת מהידיעה כי תכנים אלו שייכים לעבר.


פעולת החזרה והגילום עשויה לבוא לידי ביטוי ברמה ההתנהגותית, הרגשית, הרוחנית, הגופנית והבין אישית.

מאחר וטראומה תמיד מתרחשת בתוך קשר ויחסים, כך גם גילום מחדש של חוויה טראומטית יבוא לידי ביטוי במרחב של אינטראקציה וקשר. אלו כוללים קשרים בין אישיים ואת מערכות היחסים שיש לאדם עם עצמו, גופו, אמונותיו וכו'.

המחזת המקרה של החוויה הטראומטית, יצירתית ומוסוות ככל שתהיה, תפגיש אותנו עם תחושות ורגשות מוכרים אשר מדברים את 'שפת הטראומה', ביניהם: פחד ואימה, זעם, אשמה ובושה, חוסר אונים, נטישה וכו'
כמו כן, היא תמיד כוללת מספר שחקני מפתח. אלו כוללים ייצוגים שונים ומגוונים של קורבן, תוקף, מושיע (משולש הדרמה), ייצוגים של משאבים, בני ברית ושל שותפים פסיבים אשר נקטו בעמדה לא מתערבת.

מקורותיהם של ייצוגים אלו מגיע מבני אדם ממשים מחיינו (והגרסה המופנת שלהם בתוכנו) והן מהכוחות הליבידניאליים התוך נפשיים שלנו.  

אחזור לדבר בהרחבה על ייצוגים אלו בחלקו השני של המאמר העוסק באופן בו אלו מתעוררים לחיים במרחב הטיפולי וביחסי מטפל מטופל.


כוחות בגילום מחדש

קיימת הסכמה תיאורטית די גורפת כי כוחות המוטיבציה המניעים את הדחף לגילום מחדש הם כוחות חיוביים, העוסקים ברצון ליצירת קשר והשבת השליטה. במקרים בהם כוחות אלו מצליחים להשיג את מטרתם, מתרחשת תנועה עמוקה ומשמעותית של ריפוי.

למרות העיסוק הקליני הרב בתופעה, האיטיולוגיה של הגילום מחדש נותרה בעמימות מושגית, יתכן והיא פשוט שייכת לאזור ללא מילים. ובכל זאת אנסה לפרוט כמה מכוחותיה.  

דחף ביולוגי וערך אבולוציוני

מנקודת מבט ביולוגית ההתנהגות בעלת העוצמה והדחף המאפיינת את הגילום מחדש, נכנסת לקטגוריית "אסטרטגיות הישרדות". כאשר מאחוריה מוטיבציה לתרגול ואימון דפוסי התנהגות שיגבירו בעתיד את הסיכוי לשרוד דרך למידה.

החתירה ליצירת קשר ולסימון החוויה

החוויה הטראומטית, בשל עוצמתה מפעילה מנגנוני הגנה מנתקים ומפצלים (דיסוציאציה), כך היא הופכת להיות הדבר שקרה אך בעצם לא נחווה. גם כאשר ה"אירוע" מסתיים, בין אם הוא נוכח בזיכרון או לא, הוא אינו מסומן במערכות המקנות לאדם סדר, רצף, קשר ומשמעות.
גילום מחדש מספר לנו כי ישנו צורך עז להיות בקשר עם החוויה על מנת שהדבר שקרה יוכל לשוב ולהיות שלנו ולהתקיים כאמת במרחב הפנימי הסימבולי.

הצורך בעדות

הפגיעה הטראומטית מתרחשת לרוב במרחב שהוא סמוי מן העין והיא נעדרת תיקוף בינאישי וחברתי. כדי לשמר בתודעה את המציאות הטראומטית, יש צורך בקשר אישי או חברתי המאשר את דברי הנפגע ומגן עליו (הרמן 92). ניתן לראות בפעולת הגילום מחדש צורך לניראות ותיקוף של החוויה על מנת שזאת תוכל להתקיים באור ולעבור טרנספורמציה.

השבת השליטה ועיקרון השלמת הפעולה

מאחר והחוויה הטראומטית מתאפיינת יותר מכל בחוסר אונים ובאובדן שליטה, ניתן לראות את פעולת הגילום כניסיון חוזר ונשנה להשיב את כוחות השליטה ואת תחושת המסוגלות. אנו משחזרים שוב ושוב את התמה המרכזית של הסיפור המקורי בשאיפה ליצור לו סוף חדש הנושא תמה חדשה. תמה אשר תאפשר הענקת משמעות ומסגור מחדש לחוויה.  

תיאוריות ניורו ופסיכו-ביולוגיות מתקפות ומאששות הבנה זאת כשהן מזהות ומסמנות את הדחף להשלים את התגובה כפי שהיא מתגלמת במערכת העצבים כאנרגיה קפואה המחפשת דרך לפריקה.

סכנות בגילום מחדש

נסו לרגע להיזכר באירוע בו נקלעתם במפתיע לעימות עם אדם מוכר או סתם זר בכביש או ברחוב.
בזמן התקרית לא הגבתם לשביעות רצונכם כי לא הייתם ערוכים לכך, אבל לאחר שהיא הסתיימה והאדם מזמן כבר לא נמצא באזור, רצות בראשכם המון מחשבות על מה הייתם יכולים להגיד או איך הייתם צריכים להגיב. דמיונות ומחשבות על תרחישים אחרים רצים בראשכם ומלבים אתכם, ואתם נשארים באנרגיית לחימה גבוהה למשך כל היום. בסופו אתם מגיעים הביתה או למקום מבטחים ופתאום באופן לא רצוני אתם נקלעים לריב עם אדם קרוב. מאפשרים לכל האנרגיה והאגרסיה שהצטברה בכם להתבטא ולהתפרק.

ברגעים הראשונים אתם חשים הקלה, תחושת התרוממות של ניצחון וכוח אופפת אתכם.

אבל לא עובר זמן רב ואתם מגלים כי פגעתם באדם יקר וקרוב. לא ברור עד הסוף על מה ולמה ותחושת חוסר אונים ואשמה מופיעה.

בדוגמא, במימדים אנושיים ויום יומיים, ניתן לראות את הכוח הדוחף להשלמת הפעולה והמימוש שלו דרך גילום מחדש (בהיפוך תפקידים). כמו כן ניתן לזהות את המעבר הלא רצוני והמצער מתפקיד הקורבן לתפקיד התוקף (וורסיה אחת מבין רבות) ואת העדר ההקלה שבפעולה.

כאשר הדבר נוגע לגילום מחדש של חוויה טראומטית, לצד הזיהוי של כוחות המוטיבציה הבריאים, ראוי לציין כי תנועת ההחלמה בדרך כלל אינה מושגת, וגם אם יש הקלה זמנית היא איננה מחזיקה לאורך זמן.

ההתמסרות לגילום מחדש מחזיקה בתוכה 2 כוחות חזקים בו זמנית, את המשאלה לחוות מחדש ומנגד את הפחד והאימה מהחוויה מחדש.
בכל גילום מחדש חוזרים גם מרכיבים הכוללים את ההגנות הנוקשות אשר שימשו בעבר להתמודדות עם הטראומה. על כן, 
רבים מוצאים עצמם שבויים בלולאה של גילום מחדש שלא מוצאת מנוח, נחשפים שוב ושוב לסיפור של הדבר שקרה אך גם מפרשים ומתמודדים אתו בדרכים המוכרות להם מהעבר וחוזרים בכל פעם מחדש אל אותה נקודת מוצא.
רבים נידונים לנוע במעגלים הרסניים
הכוללים: התמכרויות, נטיה ללקיחת סיכונים, הרס עצמי, עבריינות ואלימות, הפרעות אכילה, מזוכיזם וסאדיזם, הפקרות מינית, נטיות לפגיעה עצמית ולאבדנות, הפרעות פסיכוסומטיות, תלות או עצמאות קיצונית ועוד.

כך, נוצר קשר הדוק בין ביטויי הגילום מחדש לסימפטומים הפוסט טראומטיים, כאשר גם אלו וגם אלו מהווים פתרון לא אדפטיבי דיו לבעיה.

חשוב לי לציין כי לא כל הגילומים נושאים אופי קורבני או אלים ומורבידי, ביטויי הגילום מחדש לובשים ופושטים צורות בהתאם לייצוג ממנו אנו נכנסים להמחזה (תוקף, קורבן, מושיע…), בהתאם לגיל, מגדר, מעמד חברתי, מוצע אתני והשקפות עולם. הם נבחרים באופן לא מודע מתוך רפרטואר של סיפורים המותאמים לנורמות החברתיות. כך למשל, גילום מחדש כפייתי המזדהה בעיקר עם ייצוג המושיע יכול להיות אדם המוביל פעילות אקטיביסטית אשר למראית עין מעוררת השראה, אך מסתירה כאב ותחושת חוסר סיפוק גדולה בתוכה.

סיכום

הדחף להשלמת הפעולה ולגלם מחדש מחזיק בנקודת המוצא שלו שני נתיבים פוטנציאלים קרובים מאוד, כאשר אחד פונה לכיוון של חזרה טורדנית והרסנית והשני לכיוון של תקווה והחלמה.

חלקו השני של המאמר יעסוק בתופעת הגילום מחדש כפי שהיא עשוייה לבוא לידי ביטוי ביחסי מטפל מטופל (בתחומים קליניים שונים), בו ננסה לתת מענה לשאלה מהם התנאים שיעזרו לנו לסמן את הנתיב של ההחלמה בחדר הטיפולים ומחוצה לו.

לחלק השני של המאמר - כוחות וסכנות בגילום מחדש - המפגש עם צללי העבר השדה הטיפולי 


~~~~~~~~~~~~~

אם עבודה עם טראומה מענינת אתכם,
מוזמנים להכיר את תכנית ההכשרה בסיס בטוח - המחזור הקרוב שלה יחל ב 24.1.19

>> הפרטים המלאים אודות התכנית
אפרת דבוש נאור
פסיכותרפיה גופנית בגישה התיחסותית פמיניסטית. מתמחה בפסיכולוגיה של האישה ובטיפול ממוקד גוף בטראומה, חרדה ודיכאון.
לכרטיס של אפרת לחץ כאן.
~~~~~~~~~~~~~
רשימת מקורות

לוין, פ' (1997). להעיר את הנמר: מרפאים את הטראומה. הוד השרון: אסטרולוג הוצאה לאור

הרמן, ג"ל (1994). טראומה והחלמה. ת"א: עם עובד.

זליגמן, צ' (2004). תהליך העדות בטיפול בטראומת גילוי העריות: גילום מחדש ועיבוד הטראומה ביחסי ההעברה וההעברה-הנגדית. בתוך: צ. זליגמן וז. סולומון (עורכות), הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות (עמ' 240-256). ת"א: הקיבוץ המאוחד.

פרויד, ז' (1920). מעבר לעיקרון העונג ומסות אחרות. כנרת זמורה ביתן
ד"ר לוי, ד' (2017). מתוך ההרצאה: כאשר מילים מפסיקות לדבר: על יצירת תנועה באזורי קיפאון. מתוך סקירת יום העיון המפגש האינטרסובייקטיבי עם אזור הטראומה. אתר בטיפולנט
צוות בטיפולנט (2011). המשגת 'החזרה הכפייתית': סיכום מאמרו של Michael S. Levy אתר בטיפולנט
פרדס א' (2013). טיפול בטראומה מורכבת – פרספקטיבה התייחסותית ותובנות מתיאורית ההתקשרות. הרצאה מקורס חוסן וטראומה: אוניברסיטת ת"א
Bessel A. van der kolk (1989) The compulsion to repeat the trauma: re-enactment, revictimization, and masochism. Psychiatric Clinics of North America.
Lynne Forrest (2008). The Three Faces of Victim – An Overview of the Victim Triangle.
Bromberg Philip (1998) Standing in the spaces: Essays on clinical process, trauma, and dissociation.

כוחות וסכנות בגילום מחדש - חלק שני
תאריך: 12/1/2019 23:16:00

כוחות וסכנות בגילום מחדש - המפגש עם צללי העבר בשדה הטיפולי 

ככל שאני מתקדמת בארגון המחשבות והחומרים לקראת המשך כתיבת המאמר, אני מזהה כמה קל (יחסית) היה לי בחלקו הראשון. להסביר מהו גילום מחדש, להציג בצורה בינארית למדי, כוחות מצד אחד וסכנות מצד שני.
אלא שבפועל, שני אלו לא עומדים זה לצד זה בטבלה מסודרת של בעד ונגד.
בחיים האמיתיים, הכוחות והסכנות מתקיימים יחדיו, שלובים ומעורבבים.

גילום המקרה מתקיים באזור מקוטב ורב ניגודים כמו כוח וסכנה, עונג וכאב, תקווה ויאוש - האחד לא יכול להתקיים ללא השני. הדבר נכון על אחת כמה וכמה כשהוא נוגע לגילום מחדש ביחסים טיפוליים.

המאמר הקודם הסתיים בהבנה כי על השדה הטראומטי פועלים 2 כוחות פרדוקסלים וחזקים:

כוחות של הגנה ופיצול המבקשים להימנע ולהרחיק את החוויה בכדי לשמור על האדם מפני פירוק, אימה וכאב בלתי נסבלים, וכוחות של חזרתיות וגילום מחדש המנסים ליצור קשר מחודש עם אותם חלקי עצמי מפוצלים ולהשיב לאדם את חווית השליטה.

על כן גילום מחדש של חוויה טראומטית תמיד יהיה משול לפתיחת פצע ישן, פצע שטופל בצורה לא מיטיבה ועל כן יש לפתוח ולטפל בו מחדש, זאת לצד הסיכוי והסיכון לכאב, דימום מוגבר, זיהום ושאר סיבוכים.

כאשר הפצע נכנס אל מערכת היחסים הטיפולית, ומתגלם בה, קורה הדבר שלכאורה לא היה צריך לקרות- הוא יוצר מציאות נוכחת של שבר וכשל אמפטי במרחב שהושמה בו כוונה להיות מקום בטוח ומכיל.

גם עבור מטפלים מיומנים, קשה מאוד לראות בשבר שנוצר הזדמנות וחלק אורגני בתהליך הריפוי וכמעט בלתי נמנע לפרש אותו כ'טעות', אך אם נצליח להבין לעומק את תכלית הגילום ביחסים הטיפוליים, תיפתח אפשרות לחוויה בעלת תוצאות שונות מהטראומה המקורית.

מדוע נוטה הטראומה להתגלם בחוזקה במערכת היחסים הטיפולית?

כוחות הגילום מחדש אינם מגבילים את עצמם בשום צורה. הם יכולים לבוא לידי ביטוי באופן יצירתי ומגוון בשלל מרחבי הקשר שבין אדם לעצמו ולגופו, בינו לבין עולמו, בינו לבין האחר וכו'.

מערכת יחסים טיפולית מהווה כר פורה ומזמין לכוחות של גילום ושחזורים, כאשר למודלים שונים של טיפול כפתורי הפעלה שונים. הסיבות לכך רבות אך רובן נובעות משתיים מרכזיות:

ראשית, המרחב הטיפולי הוא הזמנה מפורשת וגלויה עבור הדבר שמבקש ריפוי (הפצע) להתגלות ולקבל ביטוי.

עבודה טיפולית - בין אם היא מבוססת על מודל רפואי או תרפיה ממוקדת יחסים - נוגעת בפגיעה באופן ישיר או פריפריאלי (דרך סימפטום). היא מפעילה את אזורי הטראומה הקפואים ומעוררת אותם לחיים כאן ועכשיו. זיכרונות וחומרי הפגיעה המתעוררים, צובעים את חווית הגופ-נפש של המטופלים שאינם רוצים (או יכולים) להגביל אותם לנפשם ולגופם, ועל כן הם מנכיחים את עצמם במרחב וביחסים הטיפוליים.

שנית, יחסי הכוחות בטיפול מהווים טריגר לגילום מחדש בכך שבבסיסם הם אינם יחסים שוויוניים (גם אם הם הדדיים): המטפל הוא המעניק והמטופל מקבל, המטפל הוא בעל הידע הכלים וההבנה והמטופל באי ידיעתו נדרש לאמון ולהתמסרות. דינמיקה זהה של יחסי כוחות היא זאת שהיוותה את התנאים של הפגיעה הטראומטית המקורית.

לא משנה מה היה אופי הפגיעה ובאיזה מרחב של יחסים נוצרה (מול ההורים, ברחם, מול הגוף..) היא תמיד מבוססת על חווית חוסר אונים אל מול כוח שאנו תלויים בו, כוח אותו ואנו מזהים כחזק מאתנו. תמה זאת משתחזרת ביתר שאת ביחסי הטיפול.

גילום מחדש - גם כשהלב נמצא במקום הנכון

מרבית המטפלים מודעים, באופן מושכל או/ו אינטואיטיבי, לפוטנציאל הפגיעות הנוכח במעשה הטיפולי. אל מול הידיעה כי בידיהם כוח רב מתעוררת באופן טבעי עמדה של אחריות מוסרית המבקשת להימנע משחזור תמות של יחסים פוגעניים. עמדה המכוונת מראש למודל של יחסים מיטיביים (במידה המתאפשרת), אשר כוללת איכויות של - רכות, גמישות, כבוד, אמפטיה, הקשבה, אי שיפוט, החזקה, הכלה וכו'.

עמדה זאת היא חשובה וחיונית להתפתחות קשר מעודד החלמה מאחר והיא יוצרת ברית טיפולית בטוחה המבוססת על אמון ורגישות.
יחד עם זאת אין בכוחה של עמדה זאת לנטרל לחלוטין את התעוררותה של פגיעה ואת כניסתה לתוך המרחב והקשר הטיפולי.

באופן כמעט פרדוקסלי, מטופלים (ומטפלים) "מרשים" לשבר להיווצר והם מעיזים לערער את היחסים הטיפוליים, רק כאשר הם מרגישים שאלו בטוחים וראויים לאמון.
מצע זה הוא האידיאלי ביותר להתעוררות של גילום מחדש ביחסים הטיפוליים. הוא מאפשר לפגוש את הפגיעה כאן ועכשיו, לעבוד אתה ולעבד אותה באופן שיוביל לחוויה ולתוצאות חדשות.


בנקודה זאת חשוב לציין ולהזכיר כי מרבית הפגיעות הטראומטיות אינן מתרחשות מול אובייקט שהוא רע/פוגע טהור. ההפך הוא הנכון - החוויה הטראומטית כמעט תמיד מתרחשת בתוך דינמיקה של יחסים המערבים חומרים מזינים וטובים לצד מרעילים ופוגעניים.

כיצד עשוי להיראות גילום מחדש במרחב ובמערכת היחסים הטיפוליים?

לגילום מחדש בטיפול שערי כניסה רבים, לעיתים המטופלים יצרו אותם מאפס ולעיתים הם ישתמשו בחומרים הקיימים בשטח ויעניקו להם פרשנות ומשמעות אשר תפעיל את הגילום.
פעמים רבות מי שיפעיל אותם יהיו דווקא המטפלים - שלפתע ימצאו את עצמם נוהגים כלפי מטופלים באי רגישות חריפה שתתבטא בביקורתיות, זלזול, ריחוק, נוקשות, אדישות ושיכחה וכו'.
לעיתים הם יהיו ממוקדים ואקוטיים ולעיתים כרוניים ומתמשכים. לעיתים ברורים וגלויים ולעיתים סמויים ומרומזים.

ביטוי הגילום נפוץ ונפיץ במגע שלו עם אזורי החוזה והגבולות הטיפוליים. גבולות המרחב (זמן ומועד, תשלום, קשר בין פגישות וכו') וגבולות הקשר והיחסים (הקשבה, מגע, פניות, אמפטיה, מיכל, נפרדות).


בכדי להתחיל זהות אותו עלינו לזכור כי הגילום לעולם איננו מחזה מאולץ ומעושה, הדרמה המתחוללת מתרחשת באמת, כאשר המטפל מופעל להשתתפות בגילום מתוך אזורי הטראומה הלא פתורים שלו עצמו.

הפצעים של המטופל ושל המטפל משתלבים ומשתתפים יחד, ונוצרת דיסוציאציה הדדית (אינאקטמנט) לתוכה מתחיל לזרום המידע הטראומטי.

גילום מחדש הוא מחול משוגע, הוא נטול נקודת אחיזה ארכימדית או עוגן יציב, וכל ניסיון לשרטט את דרכיו יתפוס אותו באופן מועט וחלקי. יחד עם זאת יש בדיאלקטיקה, כמו גם בתחושה המורגשת המאפיינת אותו, כמה קווים מנחים:

בשלבים ראשוניים, יש תחושה ברורה שקורה משהו, יש נוכחות של פחד ועוררות רגשית וגופנית, אבל אי אפשר ממש להבין מה קרה ואיך ניתן לעצור את ההתרחשות.

בהמשך, הוא כולל מפגש עם תחושת ורגשות השייכים לשדה הטראומטי, כאשר בליבם תחושת איום (מרומזת או מפורשת) של קטיעה והרס של הקשר הטיפולי.

הדינמיקה שלו נסובה סביב "חטיפה" לתוך תפקידי הגילום הראשיים הכוללים את: הקורבן, התוקף, המושיע והצופה המזניח הפסיבי.

מפת התמצאות לעבודה עם גילום

החלק הבא והאחרון במאמר מיועד בעיקר למטפלים, ברצוני להתוות בו כמה עקרונות מארגנים לעבודה מיטיבה במפגש עם גילום מחדש במרחב הטיפולי.


  1. עשו כל שביכולתכם כדי לבנות עם המטופלים קשר בטוח ואמיץ - בססו ברית וחוזה טיפולי המבוססת על תאום ציפיות, שקיפות, הדדיות וגבולות בטוחים. גילום מחדש המתרחש על קרקע רחבה ויציבה הוא חלק בלתי נפרד ואף חיוני בעבודה הטיפולית.

  2. במקום להיות טובים, היו אנושיים- אין צורך (כמו גם אפשרות אמיתית) להיות טובים באופן מוחלט ותמידי. עמדה טיפולית טובה מדי, מייצרת סביבה סטרילית אשר מבודדת ומרחיקה את חלקי הפגיעה של המטופלים, היא נוטה לקרוס לאזורים מקוטבים הכוללים בין היתר את כניסת המטפל לתפקיד המושיע המותיר את המטופלים בתלות ובחוסר אונים.

  3. היו בקשר ככל הניתן עם אזורי הפגיעה האישיים שלכם ובפרט עם החלקים הפוגעניים. זכרו כי הם מהווים מוקד בלתי נמנע לחקירה ועניין עבור מטופלים. בזמן כזה או אחר, ההכרה בחומרים השייכים לכם באופן אישי עשויה להיות קריטית לצליחת השדה הטראומטי המתגלמת ביחסים.

  4. כאשר נוצר/השתחזר משבר בטיפול, קודם כל תנו תוקף לחוויה, זכרו כי אחת הסיבות המרכזיות לגילום היא הצורך בהכרה ועדות. גם אם הלוגיקה של השבר לא ברורה זהו אינו הזמן לשאלות הנוגעות לאמת. הכירו בטענות המועלות בפניכם באופן גלוי או סמוי (עדיף מבלי להפוך אשמים), במקביל שימו לב אלו תחושות ורגשות השבר שנוצר מעורר בכם.

  5. עבור מטפלים המפגש עם כוחות הגילום במערכת היחסים עשוי להיות חודרני, מתסכל ומערער. פעמים רבות הוא יתבטא בהתקפה על המסגרת הטיפולית, והוא עלול להותיר אתכם בתחושה כי אינכם יכולים לבצע את עבודכם. שימו לב שאינכם ממהרים לתייג תופעות שונות כהתנגדות לטיפול. מצאו את הדרך להגיב אליהם (בכדי לשמור על הטיפול ועל עצמכם) מבלי להפוך לנוקשים, כוחניים ופוגעניים.

  6. הסכימו לשאת את החוויה ולשהות באזורים של אי ידיעה בטרם אתם מציעים פיתרון או התערבות - זכרו כי ישנו צורך לחוות את הגילום מחדש שוב ושוב עד אשר לא יהיה בו צורך יותר. כאשר ה'אחר' עד ומשתתף במרחב הפגיעה ואינו ממהר לפתור או להושיע יכולה להתרחש תנועת עיכול עמוקה ומשמעותית. טפחו בהדרגה את היכולת "ללכת לאיבוד" במרחבי אי ידיעה ולשהות באזורי קונפליקט באופן יציב ומווסת.

  7. הסכימו לשאת עם המטופלים את החוויה לזמן מה מבלי להציע פרשנות - הפרשנות, מגלמת את עצמה דרך מילים, לוגיקה ונרטיביים - על כן היא שייכת לעולם הסימבולי. הטראומה לעומתה, מתקיימת בעולם כאוטי, נטול סדר והגיון. פרשנות עשויה לשלוף אתכם בטרם עת מהמימד בו הפצע חיי ומתקיים. גם אם הפרשנות מדוייקת, כל עוד היא אינה מחוברת לשדה, המטופל עשוי לחוות את הגרסה כשקרית. יחד עם זאת הוא ייטה לקבל אותה על מנת לשמור על הקשר הטיפולי.  

  8. אפשרו למטופל להוביל וזכרו כי אתם רק מבקרים או אורחים בשדה הטראומטי שלו.
    הניחו בצד לזמן מה את הידע והמיומנות שלכם כמטפלים והקשיבו למטופל המיומן והבקיא בשדה הטראומה האישי שלו.
    גילומים מחדש הם איזורים עתירי ידע מתוכם נוכל ללמוד יחד גם על אופי הפגיעה של המטופל וגם על הדרך בה נוכל להיות אתו באופן מיטיב.


  9. השתתפו באמת! - בגילום מחדש יווצר תהליך של משא ומתן סמוי בינכם לבין המטופל אשר יפעיל אתכם לראות את חלקכם במשבר. המוכנות של המטפל לפגוש את אזורי הפגיעה שלו והיכולת לקחת אחריות עליהם בחשיפה אישית מותאמת, הינה הכרחית להצלחת הטיפול בשדה הטראומה. אחדד ואומר שחשיפה אין פירושה בהכרח דיבור על הטראומות של המטפל, אלא דיבור מתוך מחוזות הטראומה שלו.

  10. כוחו של תזמון -ככל שכוחות הגילום נכנסים לשדה הטיפולי בשלב מאוחר, כאשר היחסים מבוססים ובשלים, כך הסיכוי לצלוח את הגילום בצורה מיטיבה ומרפאת עולה. שדה ההעברות בטיפול נוכח בכל זמן, כאשר בתחילת הטיפול ובהמשכו הם יהיו בעלות אופי קצת שונה. בשלבי הטיפול הראשונים השתדלו להעניק החזקה מיטיבה, עשו פחות אם יש צורך והשתדלו להקדיש זמן להיכרות הדדית. היו בפתיחות ובסקרנות לגלות מיהו האדם אותו אתם פוגשים ובאילו אופנים המפגש אתו מפעיל אתכם.

  11. רכשו ידע והיעזרו בהדרכה מקצועית - מטפלים העובדים עם הגוף והחוויה הסומטית, פעמים רבות חשופים לגילומים מחדש עזים. זאת מאחר ועבודה עם מגע, נשימה ותנועה מעוררת את איזורי הפגיעה המקודדים בגוף באופן חזק ועוצמתי. גם אם אינכם מטפלים דינמיים ואינכם מתמקדים במערכת היחסים הטיפולית בעבודתכם אני ממליצה בחום לרכוש ידע אודות העבודה עם שדות הטראומה ולהיעזר בעת הצורך בהדרכה מקצועית.

  12. היו בחמלה כלפי עצמכם וכלפי המטופלים - העבודה הטיפולית עם שדות הטראומה ומרחבי הגילום עשויה להיות מורכבת ומבלבלת מאוד. גם אם אתם מגוייסים בידע, נסיון וכוונה טובה אין באמת דרך בה נוכל להבטיח כי הפצע שהתעורר יזכה לתיקון דרך יחסים.
    פעמים רבות, פגיעה חוזרת במרחב הטיפולי היא בלתי נמנעת, במיוחד במקרים בהם הצורך הנוכח הוא לסמן, להציג ולהכיר בפגיעה ואין עדיין בשלות לשינוי.
    במידה והשבר לא יוביל לסיום היחסים (מה שגם קורה לפעמים) ותישמר הברית הטיפולית, כל התנסות כזאת תוסיף מימד של עומק והתחברות למערכת היחסים הטיפולית.
    כך או אחרת היא תמיד למידה והזדמנות לעוד גדילה מקצועית ואישית.

סיכום

בחלקו הראשון של המאמר כתבתי - "כאשר הדבר נוגע לגילום מחדש של חוויה טראומטית, לצד הזיהוי של כוחות המוטיבציה הבריאים, ראוי לציין כי תנועת ההחלמה בדרך כלל אינה מושגת".
אני מאמינה כי פרדיגמה זאת אינה נכונה כאשר היא נוגעת לגילום מחדש במערכת היחסים הטיפולית.
אומנם זה נראה שאין בכוחה של שום עמדה, תיאוריה, פילוסופיה או טכניקה בטיפול - למנוע לחלוטין את זיהומו של הפצע ואת היווצרותה של רה-טראומטיזציה בשדה הטיפולי - אך אם הפצע והכאב שבו מוכלים בצורה אנושית, מודעת וטובה דיה, בכוחה של מערכת יחסים טיפולית להביא לריפוי עמוק ומשמעותי.

~~~~~~~~

בתאריך 24.1.19 יוצא לדרך המחזור השני של תכנית ההכשרה בסיס בטוח - לטיפול אינטגרטיבי בטראומה.

הפרטים המלאים אודות ההכשרה

~~~~~~~

רשימת מקורות

זליגמן, צ' (2004). תהליך העדות בטיפול בטראומת גילוי העריות: גילום מחדש ועיבוד הטראומה ביחסי ההעברה וההעברה-הנגדית. בתוך: צ. זליגמן וז. סולומון (עורכות), הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות (עמ' 240-256). ת"א: הקיבוץ המאוחד.

ד"ר לוי, ד' (2017). מתוך ההרצאה: כאשר מילים מפסיקות לדבר: על יצירת תנועה באזורי קיפאון. מתוך סקירת יום העיון המפגש האינטרסובייקטיבי עם אזור הטראומה. אתר בטיפולנט

מסלר דיוויס ופראולי (1991). תהליכים דיסוציאטיביים ותבניות העברה - העברה נגדית בטיפול בגישה פסיכואנליטית בנפגעות בוגרות שעברו התעללות מינית בילדות. בתוך: ס. מיטשל ול. ארון (עורכים) פסיכואנליזה התייחסותית - צמיחתה של מסורת (עמ' 327-366). תולעת ספרים

Soth, M. (2007) How ‘the wound' enters the room and the relationship, CABP Journal No 34, February 2007

Benjamin J (2004) Beyond doer and done to: an intersubjective view of thirdness. Taylor & Francis Ltd

Bromberg Philip (1998) Standing in the spaces: Essays on clinical process, trauma, and dissociation

Lynne Forrest (2008). The Three Faces of Victim – An Overview of the Victim Triang

אפרת דבוש נאור
פסיכותרפיה גופנית בגישה התיחסותית פמיניסטית. מתמחה בפסיכולוגיה של האישה ובטיפול ממוקד גוף בטראומה, חרדה ודיכאון.
לכרטיס של אפרת לחץ כאן.