צור קשר עם גילי
...Loading...

גילי סלעי

שמי גילי סלעי – מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת,  MA בייעוץ וטיפול בחינוך מיוחד.

BA בריפוי בעיסוק.  בוגרת למודי פסיכותראפיה גוף נפש וביה"ס לפסיכולוגיה רוחנית.

"רק על עצמי לספר ידעתי..."

והלוואי וידעתי לעשות זאת בקלות...

לפני הכל אני נשואה ואמא לשלושה ילדים. 'סטודנטית' במסלול  המשפחתי האישי שלי, על שלביו השונים.

לפני כ 20 שנה כשהייתי אמא לילד קטן, מרפאה בעיסוק במקצועי, שלחה אותי אישה יקרה שהדריכה אותי, לקורס שנקרא אז SPIRITUAL HEALING. היא היתה מאוד נחושה ומשכנעת ואני הייתי מאוד צעירה וממושמעת. וכך מצאתי את עצמי עושה אוסף דברים שממש לא אפיינו אותי. נסעתי לבד, לקורס שמהותו לא היתה ברורה לי, עם אנשים שלא הכרתי...בקיצור NO, NO, NO. היה קשה! מאוד!! חזרתי הפוכה, מרוגשת והיה לי ברור שאני יוצאת לדרך חדשה...וכך זה נמשך. כל חצי שנה יצאתי לחמישה ימים של קורס. מסלול שהסתכם לאחר 7 שנים - 14 קורסים של בית הספר לפסיכולוגיה רוחנית אצל המורה  BARRT TEN-BERG .המסלול התמקד בעבודת מודעות באמצעות מדיטציות והיה למסלול ההכשרה המשמעותי ביותר שלי לחיים.

לאורך השנים המשכתי לעבוד במרכז טיפולי עם ילדים המתמודדים עם לקות למידה והפרעות קשב.

עשיתי תואר שני בייעוץ וטיפול בחינוך מיוחד. למדתי טיפול משפחתי וזוגי וסיימתי תהליך הסמכה ארוך. התחלתי ללוות משפחות: הורים וילדים בתוך מערכת החינוך ובמסגרות נוספות.

לפני מספר שנים סיימתי למודי פסיכותראפיה גוף נפש. לראשונה החוויות הכל כך עוצמתיות ומשמעותיות שהכרתי לעומק מלימודי הפסיכולוגיה הרוחנית קיבלו גם בית תיאורטי מילולי. פגשתי את המשנה הבודהיסטית (בין השאר) שסיפקה מסגרת מובנית לחוויות אותן הכרתי לעומק. אני מאמינה כי האפשרות ללמוד ולתרגל אינה מסתיימת לעולם וכך גם אני תמיד בדרך...

בשנים האחרונות אני מטפלת בקליניקה פרטית בגבע כרמל, מלווה הורים, זוגות ויחידים בתחנות השונות במסלול החיים.

מעבירה סדנאות למורים (דרך הפיסג"ה) שעוסקות ביישום כלים מעולם המיינדפולנס במסגרת החינוכית.

וממשיכה לעבוד במרכז טיפולי השייך למערכת החינוך וללוות ילדים והורים המתמודדים עם הפרעות קשב ולקויות למידה.

מאמינה כי החיים הם מסע של חוויה, התמודדות והתפתחות שנמשך עד יומנו האחרון. אני מתרגשת בכל פעם מחדש להצטרף למסע של משפחות, זוגות ויחידים הבוחרים לעשות תהליך משותף ולהצטייד בכלים של הקשבה, התבוננות ותקשורת מייטיבה, להמשך מסעם.

וידאו

בלוג

מיינדפולנס משפחתי
תאריך: 3/12/2018 10:07:00

יונה וולך כתבה:

שלח לי שקט טוב מוגן
שלח לי שקט מענן
שלח לי שקט ממוכן
לשמוע שקט לא מכאן
תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה.

שלח לי שקט מאורגן
שלח לי שקט מעודכן
שלח לי שקט מפואר
תשלח לי שקט מהכפר
תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה.

שקט, שקט, שקט מופתי
מיום הולדתי עד יום מותי
שקט עד יום מותי.

שלח לי שקט מהודר
שלח לי שקט מאולתר
שלח לי שקט ירח
תשלח לי שקט בין כוכבים
תשלח לי שקט בקופסא מארץ רחוקה.

השגרה שלנו רצופה בכל-כך הרבה רעש...

ניתן להבין את הכמיהה הזו לשקט, לא?

אבל איך עושים את זה?

אנחנו מופצצים כמעט בכל רגע נתון בכל-כך הרבה אינפורמציה. כולנו מחוברים לטלפונים החכמים, המעדכנים אותנו בכל רגע באלפי התרחשויות. חלקן מרחבי הגלובוס וחלקן מרחבי החיים הפרטיים של חברינו, שנראה שהם לעולם פוטוגנים, שזופים ועושים חיים... וכל זה עוד לפני שדיברנו על צרכי היום-יום שלנו: תפעול משפחה, ילדים, עבודה...

איך מייבאים את השקט הזה אל החיים שלנו? אל חיי המשפחה שלנו ? ואל חיי הילדים שלנו?

בשלב ראשון לומדים להתמקד ברגע אחד.

לומדים לשים לב רק לדבר אחד אותו אנחנו עושים (למשל הנשימה שלנו, היא משהו שאנחנו כל הזמן עושים) אבל לא רק. אפשר לבחור פעילות יומיומית כגון מקלחת ולהחליט שעושים אותה בתשומת לב מלאה (למגע המים, לריח הסבון, למנח הגוף ועוד ועוד) מבלי לנדוד עם המחשבות שללא ספק תהיינה שם גם.

ההזמנה הזו להתמקד ולבחון לעומק את מה שקורה ברגע נתון, ללא שיפוטיות וללא תגובתיות היא למעשה ההגדרה של MINDFULNESS.

ג'ון קאבט-זין שהיה מהראשונים שהביא את תרגול המיינדפולנס למערב, הגדיר את התרגול כך:

  • מיינדפולנס הוא המודעות העולה מהבאת קשב להווה מרגע לרגע באופן מכוון ובלתי שיפוטי. ( ג'ון קבט-זין 2007)

היכולת לשים לב רק לדבר אחד ולהתרכז בו מבלי שהמחשבות תנדדונה הלאה, זו יכולת שאנחנו לא מספיק מתרגלים. זו יכולת שאפשר לאמן בדיוק כפי שאנחנו מאמנים שריר. היכולת הזו היא יכולת הקשורה בתפקוד המוח שלנו ומשפיעה השפעה רבה על היכולת שלנו לחיות חיים מאוזנים יותר.

מיינדפולנס הוא תרגול פשוט שניתן ללמוד אותו. מאחריו עומדת משנה עמוקה ועתיקה בת אלפי שנים שלימד הבודהה שחי לפני כ- 2500 שנים במזרח. המשנה הזו עברה בין תלמידיו, נכתבה לאורך השנים ע"י ממשיכי דרכו, ועם השנים התפצלה לזרמים שונים, החוסים בין היתר תחת הכותרת בודהיזם.

מיינדפולנס הוא אחד התחומים הנחקרים מאוד בשנים האחרונות. כמות המחקרים העוסקים במיינדפולנס בתחום הטיפול והחינוך עלתה בצורה דרמתית בעשרים השנים האחרונות. אחת הסיבות לכך היא ההתפתחות הטכנולוגית בתחום מחקר המוח, המאפשרת לראות את השפעת התרגול על מבנה המוח, אך זו לא הסיבה היחידה. מחקרים רבים בוחנים את השפעת התרגול על איכות חייהם של מורים, הורים, ילדים וכמובן של מטפלים ומטופלים. ממצאי המחקרים מרשימים ביותר. נראה כי שילוב של תרגול מיינדפולנס בחיי היום-יום מביא לשיפור תחושת איכות החיים - תחושת WELL BEEING. השפעת התרגול היא במספר מישורים:

פיזיולוגית – שיפור מערכת החיסון, מיתון לחץ דם גבוה, שיפור איכות השינה, הפחתת זיהומים, הפחתת סיכון לחלות במחלות לב.

פסיכולוגית – חיזוק הויסות הרגשי, הפחתת חרדה ודכאון, הפחתת לחץ ושחיקה, הפחתת תגובתיות רגשית, הגברת חמלה, הגברת כח רצון, שיפור

האינטיליגנציה הרגשית והגברת היכולת ליצירת קשר אמפטי.

קוגניטיבית – שיפור התפקוד המוחי (הגדלת החומר האפור במוח) שיפור הריכוז והמיקוד, שיפור ביכולת לקבלת החלטות, הגברת היצירתיות.

תרגול מיינדפולנס הוא תרגול בסיסי שניתן ללמוד בקלות יחסית, האתגר הוא שמירה על שגרת תרגול.

כהורים האתגר שלנו מורכב יותר: שמירה על התרגול של עצמנו והעברת התרגול אל הילדים שלנו. התרגול עם ילדים מותאם לעולמם. פעמים רבות נעשה תוך משחק או ברגע של עצירה והפניית תשומת לב למה שמתקיים כרגע. למשל כשאנחנו משכיבים ילד לישון, זו הזדמנות נפלאה לסיים את היום בנועם וברגיעה. 'טקס' סיום יום יכול לכלול אמירת דבר טוב על היום שחלף ואז מגע של יד ביד או לחי ללחי או יד שלנו שמונחת על בטן או גב של הילד. ואפשר גם ללא מגע רק להיות סמוכים ושותקים. ברגע הזה להתרכז קודם במגע (אם יש), בתחושה ובנשימה. להישאר כך מספר דקות ולהתמקד רק בתחושות שעולות, ברגשות שמתעוררים לבלות כך רגע בשתיקה משותפת. זו הזדמנות מצויינת להקשיב לה, לשתיקה. ולסיים בלילה טוב.

תרגול עם ילדים לא צריך להיות ארוך ופעמים רבות ניתן לקיים אותו בתנועה, אבל שעת ההשכבה לישון היא הזדמנות למין תרגול שכזה.

איך לעשות זאת:

נבחר מנח שמתאים לנו ליד הילד ששוכב /יושב במיטה (מגע יד, ישיבה ליד)

ונאמר: בוא/י נקשיב יחד לנשימות שלנו.....

נקשיב לאויר שנכנס דרך האף ויוצא ממנו....

נשים לב לגוף שלך, איך הוא מרגיש....

נשים לב איך אנחנו מרגישים  שמחים, עצובים, עייפים וכו'....

נרגיש שוב את האויר שנכנס ויוצא....

שיהיה לילה טוב...


מקורות:

ג'ון קבט-זין בתוך:

Siegel,D. (2007) The mindful brain: Reflection and attunment in the cultivation of well-being. Santa Monica, CA: Mind your Brain Inc.

מתי ליבליך – מיינדפולנס להיות כאן ועכשיו. הוצאת כתר 2018.

גילי סלעי - מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת.  בוגרת למודי פסיכותראפיה גוף נפש וביה"ס לפסיכולוגיה רוחנית. משלבת מיינדפולנס בטיפול ומעבירה סדנאות מיינדפולנס להורים ולמורים.

מאמינה כי החיים הם מסע של חוויה, התמודדות והתפתחות שנמשך עד יומנו האחרון.

לכרטיס של גילי.

הורות קשובה
תאריך: 2/1/2019 00:46:00

חשופה/צביה פלץ-פורר

נולדתי ומטריה לבנה מעלי.

אמי ואבי החזיקו בה

לקלט את המכה.

הגשם לא פגע בי,

גם הרוח.

נולדתי ומטריה מעלי.

עם השנים הזדקנו הורי

ולא יכלו עוד להיות לוליני.

באה רוח והעיפה

את המטריה

אבי ואמי ניסו להחזיק בה

אך המטריה עלתה מעלה מעלה

נעלמה בין העננים

והם נעלמו אתה.

חשופה בשתי ידי

אני מנסה להחזיק מטריה לילדי.

המטריה הזו – כמה אחריות יש איתה...

כהורים אנחנו צועדים עם הילדים שלנו במסע. המסע שלנו כהורים בעולם, המסע שלהם כלומדים את העולם. ואנחנו המתווכים. הילדים קולטים את העולם דרך החושים שלהם אבל גם דרך העיניים שלנו. דרך הפילטרים שלנו. החוויה החושית שלהם בעולם שזורה בזו שלנו.

משפטים שאנחנו אומרים לפעמים כהרגל מוטמעים מעצמם:

'החיים זה לא פיקניק...' למשל או '

העולם הוא מגרש משחקים אחד גדול...'

למה כל זה חשוב?

כי כדאי לנו כהורים להיות מודעים לאופן בו אנחנו מתנהלים בעולם כי 'האופן' הזה הוא שעובר לילדים שלנו.

מיינדפולנס הוא תרגול המסייע בפיתוח מודעות. אנחנו מחדדים את החושים שלנו ואת הריכוז שלנו בנוגע לרגע הנוכחי – כי הוא הדבר החשוב, המשמעותי, האמיתי והמהותי המתקיים כרגע.

הריכוז ברגע הזה מאפשר לנו להתבונן בסקרנות ולגלות מה נקלט כרגע בחושים שלנו, אילו רגשות עולים בנו עכשיו...

תפקידנו כהורים לגלות יחד עם הילדים שלנו : מה אתה רואה /שומע/טועם/ממשש/ מריח כרגע? איפה תשומת הלב כרגע?  איזו תחושה עולה בך כתוצאה ממה שאתה קולט בחושים? איזה שם היית נותן לתחושה הזו?

בשלב ראשון התרגול הזה מפתח מודעות: מפתח יכולת של מיקוד ותשומת לב.

מפתח יכולת לתת שם למה שקורה לנו.

תהליך כזה הוא משמעותי באופן בו הילדים קולטים את העולם ומעבדים את המידע שהם קולטים.

כשאנחנו מתבוננים בעולם יחד עם הילדים שלנו בתשומת לב, ברגיעה, בסקרנות, בהתפעלות, בסבלנות, אנחנו מעבירים להם את 'האופן' בו אנחנו בוחרים להתבונן בעולם. את 'האופן' בו אנחנו חווים את העולם.

כשאנחנו מצליחים לעשות את ההתבוננות הזו ברגיעה, בקבלה, בסקרנות, מתוך שקט הילדים שלנו סופגים ומטמיעים את היכולות האלה לתוכם. היכולות האלה יסייעו להם לעשות את המסע שלהם בעולם. יכולות אלה יעמדו להם לצורך הרגעה וויסות, גם כשיפגשו בעולם הזה דברים שידרשו התמודדות, גם כשאנחנו כבר לא נוכל 'להחזיק את המטריה' עבורם.

את האיכויות האלה הם יעבירו בבוא היום גם לילדים שלהם.

נכון החיים מזמנים כל מיני התנסויות לא תמיד הכל רגוע ושלו ומאפשר התבוננות שקטה ורגועה. לפעמים כשהסיטואציה מאתגרת התגובות שלנו לא מתונות, רגועות ומכילות.

אבל אם נתרגל את ההתבוננות הקשובה בעולם ובעצמנו, נצליח גם ברגעי אתגר וכעס, לבחור את תגובות שלנו. תשתפר היכולת שלנו – להבחין במה שקורה לנו כרגע...? לשיים את התחושה... (כעס? עלבון? צער?) ולהגיב בצורה שנבחר בה ולא באופן שנפלט מתוכנו ללא בקרה.

איך עושים זאת?

משלבים את התרגול בחיי היום יום שלנו ושל הילדים.

כשאתם בים למשל הפנו תשומת הלב לרגע:

לנשימה, למגע המים, לתנועה לתחושות שעולות.

'אני שם לב שהנשימה שלי...כשאנחנו במים' ואצלך?

'אני מרגיש שהמים נעימים לי מסביב לגוף...' ואצלך?

'הרגלים שלי מרגישות את החול...' ושלך?

תרגול, פשוט תרגול בתשומת לב...

מקורות:

צביה פלץ-פורר (2013)  לפעמים אני עוברת – הוצאת ספרי עיתון 77.

למי שמבקש להעמיק ידע ולהרחיב תרגול מומלץ הספר:

לשבת כמו צפרדע – של אילין סנל הוצאת מודן.

גילי סלעי - מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת. בוגרת למודי פסיכותראפיה גוף נפש וביה"ס לפסיכולוגיה רוחנית. משלבת מיינדפולנס בטיפול ומעבירה סדנאות מיינדפולנס להורים ולמורים.

מאמינה כי החיים הם מסע של חוויה, התמודדות והתפתחות שנמשך עד יומנו האחרון.

לכרטיס של גילי.