צור קשר
...Loading...

על חוויית השונות שלי ואיך אני מתמודדת איתה ומעצימה מתוכה

כל חיי אני מסתובבת עם תחושת זרות של ממש מול העולם, חוסר שייכות אינהרנטי, שונות בכל-כך הרבה אספקטים. אפילו בתוך הקהילות שלי, של אנשימות שהםן מאוד שונות מהחברה – אני שונה בהרבה דברים.
סיפור החיים שלי הוא סיפור של שונות וחוסר שייכות בעיניים של עצמי, ורדיפה בלתי-נגמרת אחרי תחושת שייכות וקבלה:
שילוב (עם פוטנציאל מקרבן ומעצים בו"ז) של חוויה קווירית מגיל אפס ולכל אורך החיים; ההשפעות שלה על דפוסי ההתקשרות שלי, ועל הקונסטלציה המשפחתית שלי; היקרעות מהמקום בו גדלתי אל תקופה חשוכה של דחייה חברתית שנמשכה עד אמצע הצבא; הבגרות שלי אל תוך היותי לסבית בתקופה שעוד אסור היה לדבר על זה; המעברים ממקום למקום עשרות פעמים בחיי; הבחירות המקצועיות שלי, אל-הורות, חיים של סולו, טיול לבד בעולם בגיל 40, המיניות שלי, וא-מונוגמיה. בקיצור – יו ניים איט. אלוהימה, כמה אני שונה!
וכל זה בתוך רגישות חושית גבוהה ולא תמיד מווסתת, בתוך חוויה גופנית-רגשית של להיות מוצפת כל הזמן ע"י סביבה שמרגישה לי זרה, ומאוד מאוד חודרנית.
וכמה אני כמהה להרגיש שייכת, למצוא שורשים, למצוא בית בחוץ לכל החלקים הדחויים שבי. כמה אני רוצה להתמזג בחזרה עם העולם. הרבה פעמים אני מסתובבת עם תחושה של זאבה בודדה - מחפשת את הלהקה שלי לחזור אליה.
הגנות וכיווצים והצפות מפה עד הודעה חדשה, לצד רצון עז להישאר פתוחה לעולם כדי למצוא שייכות.
תחושת שייכות מלאה וגאה, לצד תחושת זרות מלאת כאב - בתוכי פנימה.
כמה דיסוננסים...
איך אני עושה עבודה להכיל את כל זה?
עובדת על תחושת שייכות וראויות פנימיות, עובדת על לאהוב עוד ועוד את הלבד שלי וממשיכה לבחור בו. עובדת המון על סנטר פנימי, קרקוע וויסות והכלה גופרגשיים, אמבודימנט של שייכות - מוצאת בית בגוף ופנימה. מנסה להבין מנטלית את המקורות של זה ואת הטראומות שזה זימן לי, שמה סימני שאלה בסוף כותרות כמו "סיפור השונות שלי" ו-"תחושת זרות". לומדת להנגיש את עולמי הפנימי ולמצוא את המשותף עם אחרימות (וזה מדהים כמה תמיד זה נוגע בכולםן). ממשיכה לחפש את הלהקה - הקהילות שלי, וקשרים חבריים ורומנטיים שיקבלו ויכילו ויאהבו אותי על ובזכות השונות שלי. ולומדת תחושת נפרדות בריאה – מבינה שלא כולםן צריכימות לקבל ולהכיל את כל כולי כל הזמן.
והרבה בוכה את זה החוצה. והרבה מביאה חמלה פנימה (הו, החמלה המרפאת כל-כך).
יותר ויותר לומדת להסתכל על מה שיש ולא על מה שאין, ולמצוא את היתרונות והעוצמות של השונות שלי – ולהביא אותם לעולם.
אני יותר ויותר רואה, שלצד הקשיים והמחירים והאתגר - קיימת בי אותנטיות להיות מי שאני בעוצמות שלי ולמרות המחירים, ובחשיפה מלאה אל מול העולם (כזו שאני לא מכירה אצל הרבה אחרימות), ואהבה גדולה לשונות שלי ומציאת העוצמות שבה. אני לגמרי מחוץ לארון בכל דבר, אני מטפלת בעיקר בחוויה הגופרגשית של השונות – והמקצועיות שלי באה מתוך חווית החיים שלי, ומהפצעים שלי אני יכולה לעזור לאחרימות.
להיות שונה זה עוצמתי! אני לומדת להיות unapologetically מי שאני, לצד התחשבות בסביבה שלי - מתן מרחב בטוח לאחרימות להכיל את השונות שלי. אני מלכה בעולמי, בתוך עולם שמרגיש לרוב שונה אבל מאוד מורגש ונחווה בכל כולי - ואני מנסה להיות עם הכל וכולםן ועם עצמי לא במלחמה, אלא בשלום. הופכת את השונות שלי למלכות שמיים.
חתיכת מסע.

בלוגים נוספים